חמאס לא רצה להפסיד את הישגיו

כל צמרת חמאס בקהיר: אסמאעיל הנייה, יחיא סנוואר, ח'אלד משעל, מוסא אבו מרזוק, סאלח אל-עארורי ח'ליל אל-חיה ועוד, 5 באוקטובר 2021 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
כל צמרת חמאס בקהיר: אסמאעיל הנייה, יחיא סנוואר, ח'אלד משעל, מוסא אבו מרזוק, סאלח אל-עארורי ח׳ליל אל-חיה ועוד, 5 באוקטובר 2021

לארגון חמאס היה מגוון של שיקולים מדוע לא להשתתף במערכה נגד ישראל לצד הג'יהאד האסלאמי. חמאס פועל על פי האינטרסים שלו ומקפיד על עצמאות ההחלטה שלו, למרות שגם הוא מקורב לאיראן.

ארגון חמאס לא השתתף בלחימה נגד ישראל, לצד ארגון הג'יהאד האסלאמי במבצע "עלות השחר", למרות שנציג של הזרוע הצבאית שלו ישב בחמ"ל המשותף של הפלגים הפלסטינים שנפתח בעזה לצורך המבצע שהג'יהאד האסלאמי קרא לו "אחדות הגזרות".

חמאס לא השתתף בלחימה נגד ישראל לצד הג'יהאד האסלאמי ב"עלות השחר", למרות שנציג הזרוע הצבאית שלו ישב בחמ"ל המשותף לפלגים הפלסטינים שנפתח בעזה

הטענה של גורמים ביטחוניים בישראל כי המדיניות הישראלית לפצל בין חמאס לג'יהאד האסלאמי הצליחה – היא מגוחכת, מדובר בהסכמה מראש בין שני הארגונים שאין לה שום קשר לישראל.

הם סיכמו מראש כי המערכה נגד ישראל תהייה מוגבלת ולא "מערכה פתוחה", כך מסביר דובר חמאס חאזם קאסם. לדבריו, נציג חמאס בחמ"ל עסק ב"תיאום" הפעולות ברצועת עזה והסיכום בין חמאס לג'יהאד האסלאמי היה להשאיר דלת פתוחה למאמצי התיווך כדי להשיג הפסקת אש.

אין זו הפעם הראשונה שחמאס לא מצטרף ללחימה של הג'יהאד האסלאמי נגד ישראל. כך קרה במבצע "חגורה שחורה" ב-2019 לאחר שישראל חיסלה את בהאא' אבו אלעטא, בכיר הג'יהאד האסלאמי.

ארגון הג'יהאד האסלאמי ניהל את הלחימה נגד ישראל על פי הנחיות איראן שמממנת אותו באופן מלא ומספקת לו אמצעי לחימה. גם לחמאס יש קשר הדוק לאיראן, וסגן ראש הלשכה המדינית סאלח אלערורי הוא איש הקשר הקבוע לטהראן. אבל חמאס מקפידה לשמור על עצמאות ההחלטה של מוסדותיה, במיוחד לנוכח העובדה שיש לה קשר גם למדינות סוניות כמו מצרים ואלג'יריה, והיא מחוייבת להסכם הרגיעה עם ישראל, שהושג בתיווך מצרי אחרי מבצע "שומר החומות" במאי 2021.

לג'יהאד האסלאמי, בניגוד לחמאס, יש אסטרטגיה שקבע מנהיגו זיאד אלנח'אלה של "העסקת האויב" באופן תמידי באמצעות שיגורי רקטות מהרצועה לעבר ישראל, ללא נטילת אחריות, ובכך לשמור על מרחב ההכחשה. מה שנקרא בעגה הצה"לית "טפטופי רקטות".

לג'יהאד האסלאמי, בניגוד לחמאס, יש אסטרטגיה שקבע מנהיגו זיאד אלנח'אלה של "העסקת האויב" באופן תמידי בשיגורי רקטות מהרצועה לישראל, ללא נטילת אחריות, ובכך לשמור על מרחב ההכחשה

חמאס פשוט רצה לשמור על הישגיו עד כה, שאליהם הגיע בזכות מתקפת הפתע שלו על ישראל במאי 2021, אותה הוא מכנה מבצע "חרב ירושלים" וישראל קוראת לה "שומר החומות".

אפשר לנמק את החלטת חמאס לא להשתתף בלחימה בהסברים הבאים:

1

חמאס הוא הריבון ברצועה, האחראי גם למצב הכלכלי והחברתי. הוא לא רצה שיותר משני מיליון פלסטינים החיים ברצועה יאבדו את ההקלות ההומניטריות והסיוע הבינלאומי, את אספקת החשמל והדלק, את המענק הקטרי החודשי לנזקקים בסך 30 מיליון דולר ואת היכולת לייבא ולייצא סחורות.

2

רצון שמצרים תאיץ את שיקום הרצועה מנזקי המלחמה האחרונה. לפני כמה שבועות החלו תיאומים בין חמאס למצרים על האצת השיקום.

הנהגת חמאס גורסת כי אין לצאת לסבב לחימה נגד ישראל בכל שנה וכי צריך לתת לאוכלוסיית הרצועה אוויר לנשימה וזמן התאוששות מסבב לסבב. אי אפשר לגזור על הציבור העזתי גזירות שהוא אינו יכול לעמוד בהן.

3

חמאס עדיין לא השלים את שיקום מערך המנהרות ("המטרו") שנפגע במבצע "שומר החומות" ואת חידוש מלאי הרקטות.

4

חמאס רוצה להתקדם לעבר עסקת חילופי שבויים חדשה עם ישראל, לפני שבועיים חלה התקדמות במאמצי התיווך של מצרים בנושא והוא חשש שמלחמה חדשה תשבש אותם.

אלה היו השיקולים העיקריים של חמאס להחלטתו שלא להצטרף ללחימה, עכשיו הגיע תור הגזרים שהוא יקבל ממצרים וישראל על כך שהוא שמר על הבנות הרגיעה.

לחמאס היו מגוון שיקולים לא להצטרף ללחימה במבצע הזה. עכשיו הגיע תור הגזרים שהוא יקבל ממצרים ומישראל על כך ששמר על הבנות הרגיעה

מצרים תעניק לרצועת עזה הקלות במעבר אנשים וסחורות במעבר רפיח ותאיץ את תהליך שיקום הרצועה, וישראל תעניק הקלות נוספות כמו הגדלת מספר הפועלים העזתיים העובדים בישראל ל-20 אלף איש.

ישראל החזירה במהירות את שגרת החיים לרצועה. היא פתחה את מעברי הגבול, את מרחבי הדיג ואפשרה חזרת הפועלים לעבודה בישראל.

ההערכה במערכת הביטחון היא שחמאס מעוניין בהמשך הרגיעה ולכן אפשר להעניק לרצועה הקלות נוספות כדי לחזק את מעמדו נוכח הביקורת הקשה עליו ברחוב העזתי על כך שלא נחלץ לסייע בלחימה לג'יהאד האסלאמי.

המדיניות הזו של חיזוק חמאס היא חרב פיפיות. ייתכן שהיא תסייע לישראל בטווח הקצר אך היא עלולה להזיק לה בטווח הרחוק יותר.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 631 מילים
סגירה