ב-15 בספטמבר ימלאו שנתיים ליום בו חתמו ישראל, איחוד האמירויות, בחריין וארצות הברית על הסכמי אברהם. בטקס החגיגי, על מדשאות הבית הלבן, ניצבו ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, שר החוץ של איחוד האמירויות שייח' עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, שר החוץ של בחריין עבד א-לטיף א-זיאני ונשיא ארה"ב דאז דונלד טראמפ.
שנתיים אחר כך, פרסם השבוע שגריר ישראל באיחוד האמירויות אמיר חייק נתונים מרשימים על סחר החוץ בין ישראל לאיחוד האמירויות.
לפי הנתונים שיש בידי מכון היצוא הישראלי, היקף הסחר עם איחוד האמירויות הסתכם בשנת 2021 בסכום הקרוב לכ-1.2 מיליארד דולר (בסחורות בלבד, לא כולל שירותים לגביהם אין עדיין נתונים). בחציון הראשון של שנת 2022 הגיע היקף הסחר ל-1.4 מיליארד דולר – סכום העולה על סך כל הסחר בשנת 2021. והיד עוד נטויה, השנה לא הסתיימה.
The bilateral trade of goods (excluding software) for the first seven months of 2022, reached to 1.407 Billion US$ comparing to 1.221 Billion US$ for the all year of 2021.
We just started!!!
???????????????????? @IsraelMFA @AmbAlKhaja @lironza @AviadTamir— Ambassador Amir Hayek (@HayekAmir) August 18, 2022
לפני מספר ימים ערך מכון היצוא הישראלי וובינר ליצואנים ישראלים המעוניינים לעבוד עם איחוד האמירויות. כ-200 נציגים של חברות ישראליות עלו על הזום לשמוע מידע על הפעילות העסקית מהשגריר חייק, ראשי מכון היצוא וגם מנציגי חברות ישראליות הפועלות כבר באמירויות.
מעבר לנתוני היקף הסחר, מעניין להתבונן בנתוני הייצוא הישראלי. סך הייצוא מישראל לאיחוד האמירויות עמד בשנת 2021 כולה על 385 מיליון דולר, פי-5 משנת 2020, טרם החתימה על הסכמי אברהם. סך הייצוא לאיחוד האמירויות עמד בחציון הראשון של שנת 2022 על 326 מיליון דולר, יותר מפי שניים ממחצית שנת 2021. כאמור, נתוני 2022 טרם סוכמו וכשיתפרסמו במהלך 2023, תהיה ללא כל ספק קפיצה משמעותית.
סך הייצוא מישראל לאמירויות עמד בשנת 2021 כולה על 385 מיליון דולר – פי-5 משנת 2020, טרם החתימה על הסכמי אברהם. סך הייצוא לאיחוד האמירויות עמד רק בחציון הראשון של 2022 על 326 מיליון
מכון הייצוא מפרסם גם תחזית לסיכום 2022: יצוא של 700 מיליון דולר והיקף סחר של כ-2.3 מיליארד דולרים. לשם השוואה, סך הסחר עם מרוקו עמד בשנת 2021 על כ-42 מיליון דולר וסך הסחר עם בחריין עמד בשנת 2021 על כ-7 מיליון דולר.
את הפורמט הזה, של יחסים כלכליים פורחים בזמן קצר, היו רוצים במכון היצוא לתרגם ליחסי הסחר של ישראל עם מדינות נוספות באגן הים התיכון. יו"ר מכון היצוא איילת נחמיאס ורבין אמרה בפתח המפגש שוועידות אזוריות, כלכליות, צריכות להיערך גם בפורום שיכלול את יוון, קפריסין, מצרים ומרוקו, ויאפשר הגברת סחר בכל אגן הים התיכון.
חייק, השגריר הראשון שמייצג את מדינת ישראל באמירויות, הוא מקרה של התאמה מושלמת לתפקיד מבחינת התכנים הכלכליים. הוא שימש כמנכ"ל מכון היצוא, מנכ"ל משרד הכלכלה ויו"ר התאחדות המלונות בישראל – כל התחומים הרלוונטיים ליחסים בין המדינות.
במפגש עם היצואנים הישראלים, חייק הסביר שצריך אורך רוח בעבודה שם. "יש פה תחושה של בני דודים שלא נפגשו 50 שנים ומנסים להשלים את הפערים ומהר. אבל זה מרתון, לא ספרינט.
"אחד הדברים הבולטים כאן, הוא שהאמירתים עובדים עם תוכניות אסטרטגיות, שמהן גוזרים תוכניות עבודה וביצוע. זה אלמנט שלא קיים במדינות אחרות. האמירתים כיום כבר מדברים על תוכניות עתידיות בתחום החלל, ומתכוננים בצורה אינטנסיבית ליום שאחרי השימוש בדלק וגז. הם מתכננים כעת איך יראו ערים בעוד 50 שנה".
"האמירתים כיום מדברים על תוכניות עתידיות בתחום החלל, ומתכוננים בצורה אינטנסיבית ליום שאחרי השימוש בדלק וגז. הם מתכננים כעת איך יראו ערים בעוד 50 שנה"
לפני מספר חודשים ישראל והאמירויות חתמו על הסכם סחר חופשי, ובו הוסכם על הורדת מכסים מאלפי פריטים של סחורות ומוצרים. לפיכך, הייצוא לאמירויות בשנים הקרובות צפוי לגדול. "אני צופה שהם יהיו בעשיריית המדינות עמן הסחר הישראלי גבוה ביותר", אמר חייק. "כיום הם כבר שותף הסחר ה-19-20 של ישראל".
המשמעות הנוספת עבור ישראל של הסחר עם האמירויות היא כמובן בשל המיקום הגאוגרפי והיותה של איחוד האמירויות שער לרחבי אסיה.
ומה האמירתים מחפשים מחברות ישראליות? לדברי חייק, הם רוצים אימפקט. כלומר, הם רוצים להשקיע ולהשתתף בתחומים בהם לסחורה הישראלית יכולה להיות השפעה על טכנולוגיות בתחום החינוך, בענף הטלרפואה (TeleMedicine או רפואה מרחוק), בתחום הפיננסים והמזון.
אביעד טמיר, הנספח הכלכלי לאיחוד האמירויות שהגיע לתפקיד ממנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה, סיפר ליצואנים הישראלים על דגשים בעסקים עם חברות באמירויות. דגש אחד, הוא שהחברות האמירתיות מעוניינות לפתח כוח אדם מגוון ולכן שיתופי פעולה של ערבים, יהודים, עולים חדשים, ובמיוחד הכללת נשים בתפקידי מפתח, הם אלמנט קריטי ביחסים העסקיים בין חברות.
החברות האמירתיות מעוניינות לפתח כוח אדם מגוון ולכן שיתופי פעולה של ערבים, יהודים, עולים חדשים, ובמיוחד הכללת נשים בתפקידי מפתח, הם אלמנט קריטי ביחסים העסקיים בין חברות
דגש נוסף, סיפר טמיר, הוא היעד שהציבו לעצמם האמירתים: להביא מאה אלף מתכנתים לאיחוד האמירויות, בוויזות עבודה עם תנאים טובים.
בהמשך המפגש הציגו אנשי עסקים ישראלים את המהלכים שביצעו באיחוד האמירויות בשנה וחצי האחרונות וחלקו מהמידע שברשותם ומניסיונם שם. בפני היצואנים דיברה חוקרת ממכון מחקר לחדשנות של קופת חולים מכבי, ראש חברה בתחום התוכנה בענף הרפואה וכן יצואן של מערכות פילטור וחסכון במים (ציוד תעשייתי).
הוובינר היה מרתק, כי במלאות שנתיים להסכמי אברהם, היחסים הכלכליים נמצאים בפרטים הקטנים. ניכר שבאיחוד האמירויות יודעים להסביר פנים לאיש העסקים הישראלי ואולי בשל כך, ובשל היעילות של משרדי הממשלה האמירתיים, היחסים בין המדינות עלו להיקף סחר כה גדול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם