ארגוני סביבה נגד הסדר חוב והשתלטות על בז"ן

מנהלי קרנות פנסיה יחליטו ביממה הקרובה האם לאשר מחיקת חוב של כמיליארד שקל שתאפשר לבעלי פטרוכימיים להשתלט על בז"ן ● ארגוני סביבה מתנגדים לעסקה, שתגרום לדחיית פינוי בתי הזיקוק ממפרץ חיפה ● אם לא יאושר ההסדר, בז"ן תימכר לקבוצת חג'ג' שתנסה לזרז את הפינוי ● איגוד ערים חיפה: "המהלך מתעלם מהחלטת הממשלה לסגור את בז"ן בתוך עשור" ● פורום כסף נקי: "חלופת חג'ג' עדיפה"

מגזל קירור של בתי הזיקוק בחיפה, 31 ביולי 2022 (צילום: Shir Torem/Flash90)
Shir Torem/Flash90
מגזל קירור של בתי הזיקוק בחיפה, 31 ביולי 2022

משקיעים מוסדיים יצטרכו להכריע הערב האם לאשר מחיקת חוב של מעל מיליארד שקל בעסקה שעלולה לדחות לשנים ארוכות את פינוי בתי הזיקוק ממפרץ חיפה.

בארגוני סביבה קוראים לאותם מנהלי חסכונות ציבור לשקול את האינטרס הסביבתי-בריאותי ולא להסתכל על ההסדר לפי ערכו הכספי הנומינלי.

אסיפת מחזיקי האג"ח של חברת הפטרוכימיים היתה אמורה להתכנס הערב ב-19:00 ונדחתה למחר ב-10:00. האסיפה תכונס כדי להצביע על הסדר חוב, שנועד לאפשר לחברה לממש זכות סירוב ראשונה לרכישת 16.7% מבז"ן. המניות האלה מוחזקות כיום על ידי החברה לישראל ואמורות להימכר לקבוצת הנדל"ן חג'ג' תמורת 554 מיליון שקל.

אסיפת אג"ח הפטרוכימיים תתכנס כדי להצביע על הסדר חוב, שנועד לאפשר לחברה לממש זכות סירוב ראשונה לרכישת 16.7% מבז"ן או שהאחזקה תימכר לקבוצת הנדל"ן חג'ג'

החברה לישראל נשלטת על ידי עידן עופר והפטרוכימיים על ידי דיוויד ועדי פדרמן, אלכס פסל, ויעקב גוטנשטיין. הנכס היחיד של פטרוכימיים כיום הוא אחזקה של 15.4% ממניות בז"ן, שבה היא שולטת במשותף עם החברה לישראל.

מבט על בתי הזיקוק במפרץ חיפה (צילום: יניב נדב/פלאש 90)
מבט על בתי הזיקוק במפרץ חיפה (צילום: יניב נדב/פלאש 90)

הזדמנות עסקית עם סיכון סביבתי

האחזקה של פטרוכימיים בבז"ן שווה כ-634 מיליון שקל ומשועבדת לבעלי האג"ח של החברה, ואילו החוב כלפיהם הוא כ-1.67 מיליארד. נאמן האג"ח הודיע אתמול שההסדר לא נערך בתיאום עמו ואילו חברת הפטרוכימיים הודיעה היום שאם ההסדר יאושר היא תפעל יחד עם הנאמנים וכונסי הנכסים ליישום שלו.

פטרוכימיים הפכה לחדלת פירעון לראשונה ב-2013 לאחר שביצעה השקעה ממונפת בבז"ן ואז ביצעה הסדר חוב ענק לכ-2 מיליארד שקל. בעלי החברה המשיכו להחזיק בהיתר שליטה לבז"ן שניתן להם ב-2009 אך שווי אחזקותיהם התאפס.

בז"ן עצמה נפגעה בתחילת הקורונה מצניחת מחירי האנרגיה שהתאוששו מאז. החברה עוסקת בעיקר ברכישת נפט וזיקוק, הפרדה ועיבוד שלו למוצרים שונים בהם דלק. בנוסף, היא מייצרת פולימרים לתעשיית הפלסטיק וכן חומרים ארומטיים כמו בנזן ועוד.

לפי מומחה כלכלי שפרסם חוות דעת על הסדר החוב שעל הפרק, הוא מהווה הזדמנות אטרקטיבית לבעלי האג"ח. מנגד, אם יצביעו בעדו, בעלי האג"ח ישדרו לבעלי החברה מסר בעייתי, לפיו הם חוזרים להיות רלוונטיים אחרי שלא תמכו כספית בחברה שנקלעה לקשיים.

אם יצביעו בעד הסדר החוב שעל הפרק, בעלי האג"ח ישדרו לבעלי החברה מסר בעייתי, לפיו הם חוזרים להיות רלוונטיים אחרי שלא תמכו כספית בחברה שנקלעה לקשיים

אלא שמול ההזדמנות העסקית, יש גם שיקול סביבתי ובריאותי: הזיהום מהזיקוק והתעשייה הפטרוכימית הוכחו כגורמים לתחלואה עודפת באזור.

לדעת ארגוני הסביבה, אם הסדר החוב לא יאושר ומניות בז"ן יימכרו לחג'ג', יש סיכוי גבוה יותר שהחברה הרוכשת תנסה לממש את החלטת הממשלה לפנות את בתי הזיקוק ממפרץ חיפה כמה שיותר מהר.

הריסת מגדל קירור בבתי הזיקוק בחיפה, 27 ביוני 2021 (צילום: Roni Ofer/Flash90)
הריסת מגדל קירור בבתי הזיקוק בחיפה, 27 ביוני 2021 (צילום: Roni Ofer/Flash90)

במסגרת ההסדר המוצע, יוזרמו לפטרוכימיים 100 מיליון שקל בהשקעה משותפת של בעלי השליטה ומשקיעים חיצוניים. הסכום הזה יוזרם לפטרוכימיים בדרך של הלוואה ללא שיעבוד וללא ריבית ויסווג כהון.

מחזיקי האג"ח מסדרות 1, ב' ו-ג' יצטרכו לוותר על כמיליארד שקל מהחוב, כאמור, ולפי הצעה משופרת שעודכנה היום הם יקבלו בתמורה אג"ח חלופי של החברה בשווי נקוב של 245 מיליון שקל וכן מניות שיהוו עד 55% מפטרוכימיים, שתהיה בעלת השליטה בבז"ן.

נכון להיום שווי המניות האלה הוא אפסי, אך התוצאה של אישור ההסדר תהיה שלבעלי החוב והשליטה יהיה עניין רב לפתח את פעילות הזיקוק כדי למקסם את שווי המניות שבידיהם.

מחזיקי האג"ח מסדרות 1, ב' ו-ג' יצטרכו לוותר על כמיליארד שקל מהחוב ויקבלו בתמורה עד 54% מפטרוכימיים ולמעשה גם בבז"ן. יהיה להם עניין להמשיך את פעילות הזיקוק במפרץ

לפי נתונים שהגיעו לידינו, המוסדיים שמחזיקים בסדרות האג"ח ויוכלו להצביע באסיפה הערב הם בעיקר קרנות הפנסיה והגמל של הפניקס, כלל, אלטשולר שחם, ילין לפידות ומיטב דש. כדי לאשר את ההסדר נדרש רוב של 75% מהמצביעים.

"הציבור ייפגע כלכלית ובריאותית"

במרץ השנה הממשלה החליטה לסיים את עידן הפעילות הפטרוכימית וזיקוק הדלקים במפרץ חיפה בתוך עשור, מבלי להתחייב על לוח הזמנים והתקציב הנדרש. באיגוד ערים חיפה, חושבים שההסדר המוצע בפטרוכימיים לא יקדם את החלטת הממשלה.

מגדלי הקירור בבתי הזיקוק בחיפה, 12 ביוני 2020 (צילום: Meir Vaknin/Flash90)
מגדלי הקירור בבתי הזיקוק בחיפה, 12 ביוני 2020 (צילום: Meir Vaknin/Flash90)

במכתב ששלחו לפני כמה ימים לראש הממשלה יאיר לפיד, באיגוד קראו לו להנחות את משרדי הממשלה לפעול לכך שהעסקה לא תפגע בתוכניות להבראת המפרץ חיפה:

"מהלך השתלטות זו בידי הפטרוכימיים, למעשה מתעלם מהחלטת הממשלה הקובעת כי יש לסגור את הפעילות בבז"ן בתוך עשור.

"קיים חשש אמיתי ומבוסס כי בעלי אינטרסים העומדים מאחורי עסקת הרכישה, (יונה פוגל ומלאכי אלפר) מתעלמים לחלוטין מהחלטת הממשלה וממדיניותה להפסקה הזיקוק במפרץ חיפה, תוך שהם מנסים להגדיל את רווחיהם שלהם ומחיקת חובותיהם על גבו של הציבור הרחב אשר נפגע פעמיים – גם כלכלית (במחיקת אג"ח) וגם בריאותית.

"בהקשר זה די להזכיר את המחקר האפידמיולוגי שפורסם אך לאחרונה הקושר בין הזיהום מהתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה לתחלואה עודפת במחלות סרטן, לב ומחלות נשימה".

באיגוד קראו ללפיד להעביר "באופן ברור" למוסדיים את המסר שלפיו מחיקת החוב ואו המרתו במניות בז"ן פוגעת באינטרס הציבורי: "איגוד ערים מפרץ חיפה עוסק בדיני נפשות בעוד בעלי האינטרסים הנוגעים בבז"ן עושים לביתם".

יונה פוגל, לשעבר מנכ"ל פז. 15 בדצמבר 2008 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
יונה פוגל, לשעבר מנכ"ל פז. 15 בדצמבר 2008 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

המכתב של האיגוד מצטט דיווחים בתקשורת, לפיהם גם יונה פוגל ומלאכי אלפר שותפים בקבוצת משקיעים שתעניק הלוואה לפטרוכימיים.

עם זאת, מדיווחי החברה לבורסה ומבדיקה ברשם החברות, עולה כי שמות השניים האלה לא מופיעים כבעלים של אותן חברות פרטיות שיתנו את ההלוואה לפטרוכימיים. מי שכן מופיעים שם לצד בעלי השליטה, הם מיכאל בוברוב, אוהד ואדר שוורץ.

אלפר הוא מנכ"ל בז"ן הנוכחי ופוגל שותף כיום במיזם שמקדם ייבוא נפט במיכליות מאיחוד האמירויות לאילת, אך כרגע נמצא בהקפאה נוכח התנגדות המשרד להגנת הסביבה. פוגל סרב להשיב לשאלה האם הוא אכן מעורב בהשקעה בפטרוכימיים במסגרת ההסדר.

עם זאת, גורם שנכח בהצגת ההסדר ביום חמישי האחרון אומר כי פוגל הופיע שם כנציג של קבוצות המשקיעים. בכל מקרה, ברור שמעורבות שלו – ככל שישנה כזו – מצביעה על כוונה לפתח את בתי הזיקוק ולא לסגור אותם. השילוב של עשרות מיכליות נפט שמגיעות בכל שנה למפרץ אילת יחד עם המשך פעילות הזיקוק בחיפה, מכפיל פי כמה וכמה את הסיכון הסביבתי-בריאותי לתושבי ישראל.

"הצעת חג'ג' עדיפה"

גם בפורום כסף נקי חושבים שהמוסדיים צריכים לדחות את ניסיון ההשתלטות של פטרוכימיים על בז"ן. מדובר בקואליציה רחבה של ארגוני סביבה שפועלים לקידום השקעות ללא אנרגיה מזהמת. רועי מימרן, יו"ר פורום החוסכים לפנסיה וחבר בפורום כסף נקי, מסר את ההתייחסות הבאה:

"כל הסדר במניות בז"ן חייב לקחת בחשבון פינוי קרוב של בתי הזיקוק במפרץ חיפה. כצעד חשוב הן להצלת המפרץ והן להפחתת השימוש בדלקים פוסיליים בישראל. ההצעה של האחים חג'ג' שלוקחת בחשבון אופציה של פינוי בתי הזיקוק ובנייה בשטח שיתפנה, עולה בקנה אחד עם החלטות הממשלה על פינוי המפעלים ובתי הזיקוק במפרץ חיפה, ולכן היא עדיפה".

"ההצעה של האחים חג'ג' שלוקחת בחשבון פינוי בתי הזיקוק ובנייה בשטח שיתפנה, עולה בקנה אחד עם החלטות הממשלה לפינוי המפעלים ובתי הזיקוק, ולכן היא עדיפה"

המשקיעים המוסדיים שההכרעה בידיהם, רואים לנגד עיניהם את טבלאות התשואות שישיאו הקרנות המנוהלות על ידן ולא בהכרח את הנזק הבריאותי-סביבתי.

עידו (משמאל) וצחי חג'ג' (צילום: קבוצת חג'ג')
עידו (משמאל) וצחי חג'ג' (צילום: קבוצת חג'ג')

אפשר היה להימנע מהתסבוכת הזו, אם המדינה היתה נאותה להכניס את היד לכיס ולהשתלט על בז"ן בעצמה במחיר נמוך יחסית. כך קרה למשל לאחרונה בצרפת, שהחליטה להלאים ענקית אנרגיה שנקלעה לקשיים.

יו"ר ארגון שומרי הבית, יוני ספיר, חושב שזה מה שהיה צריך לקרות גם עם בז"ן:

"כשהתקבלה החלטת הממשלה על פינוי מפרץ חיפה הצבענו על כשלים והגדול שבהם הוא שהממשלה לא רכשה בעצמה את השליטה בבז"ן, זה היה עולה פחות מ-2 מיליארד שקל ומאז המחירים עלו. זה יכול היה לאפשר לממשלה לנהל את לוחות הזמנים בתהליך בלי להיות נתונים לגחמות של אחרים ובאמת להגיע למצב שאפשר לסיים את זה בתוך עשור.

"בהחלטת הממשלה אין אמירות ברורות לגבי סגירת בז"ן אלא מדובר על 'הבראת המפרץ'. בנסיבות האלה, שבהם המדינה לא יכולה לנהל את לוח הזמנים וחוששים מעתירות והולכים על ביצים, מה יותר נכון ופשוט מאשר לשים יד על הנכס ולנהל אותו כחברה ממשלתית ולהחליט עבורה שהאינטרס העליון של תושבי ישראל הוא לסגור אותה ולנהל את זה בלי מניפולציות ותרגילים מהסוג שרואים עכשיו?

"חלופת פטרוכימיים ככל הנראה לא תאפשר את הבראת המפרץ בלו"ז שהגדירה הממשלה מהסיבה הפשוטה שבעלי האג"ח שיקבלו מניות בז"ן בתמורת למחיקת החוב, ירצו להשיא את שווי המניות עד כדי כך שלא יהיה להם הפסד. לכן, האינטרס של בעלי השליטה החדשים יהיה למשוך ולדחות את הפינוי והפסקת הזיקוק וסגירת בז"ן ומזה אנחנו רוצים להימנע".

"חלופת פטרוכימיים תביא לכך שבעלי האג"ח שיקבלו מניות בז"ן בתמורה למחיקת החוב ירצו להשיא את השווי ובעלי השליטה החדשים ירצו לדחות את הפינוי והפסקת הזיקוק"

עוד 1,231 מילים
סגירה