אין מפכ"ל קבוע למשטרת ישראל.

מבקר המדינה נבחר כדי לקבור את המאבק בשחיתות וכדי להעניק חגורת מגן לנתניהו.

מנכ"לית משרד המשפטים פוטרה אך ורק כדי למנות תחתיה מנכ"ל נוח וכנוע שיתמקם בועדת בחירת פרקליט המדינה הבא.

שר המשפטים הוא יס מן מוחלט בצורה הכי מביכה שיש.

בראש התביעה הכללית עומד מי שכיהן לפני כן כמזכיר הממשלה. הוא דילג ממשרת אמון קרובה לנתניהו למי שאמור להכריע בגורלו במכלול עצום של חשדות פליליים. זו משימה כמעט בלתי אנושית גם אם מדובר במשפטן הכי הגון, הכי מבריק והכי מעמיק. לא בכדי התנגד נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט ד"ר אשר גרוניס בתפקידו כיושב ראש ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, למינויו של ד"ר מנדלבליט ללא תקופת צינון. אך הוא נותר בדעת מיעוט.

ככלל, מינויים בכירים מושתתים על נאמנות אישית ולא על כישורים.

*  *  *

הממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר שמכהנת חודשים ארוכים ועליה לכהן עוד פרק זמן ניכר נוסף. מעולם לא כיהנה במדינת ישראל ממשלת מעבר לאורך תקופה כה עצומה. מדובר בשיתוק מוחלט מפי מי שלא מפסיקים לקשקש לנו על משילות.

הסיבות להקדמת בחירות ב-4 וחצי השנים האחרונות, אפוא, הן פרסונליות לחלוטין

מעולם לא התקיימו במדינת ישראל 2 מערכות בחירות ברצף באותה שנה. הבחירות הללו נולדו אך ורק בשל רצונו של רה"מ להיחלץ ממצבו המשפטי. גם הבחירות הקודמות נולדו אך ורק בשל סיבה זו.

אגב, נתניהו הודה שגם בחירות 2015 נולדו לאור רצונו לסכל את חוק "ישראל היום". הסיבות להקדמת בחירות ב-4 וחצי השנים האחרונות, אפוא, הן פרסונליות לחלוטין.

*  *  *

בין מלחכי פנכתו של ראש הממשלה (תנאי לקידום בממשלו כאמור) ישנם תומכי אפרטהייד רשמיים. ראש הממשלה עצמו מוביל מדיניות שהופכת את מדינת ישראל למדינת אפרטהייד בפועל במובנים רבים.

הוא גם לא מפסיק להסית בשיטתיות. נגד האזרחים הערבים. נגד השמאל. נגד המרכז. נגד ארגוני זכויות האדם. נגד מערכת המשפט. נגד כל מוסד דמוקרטי-ליברלי. נגד שלטון החוק. ונגד כל מי שלא מעריץ אותו עצמו. את נתניהו.

בין מלחכי פנכתו של ראש הממשלה (תנאי לקידום בממשלו כאמור) ישנם תומכי אפרטהייד רשמיים. ראש הממשלה עצמו מוביל מדיניות שהופכת את מדינת ישראל למדינת אפרטהייד בפועל

לא בכדי נחקק חוק לאום שמעניק רשמית עדיפות להתיישבות אזרחים ממוצא אתני אחד על פני אזרחים ממוצא אתני אחר. חוק לאום זה אינו כולל בכוונה תחילה שום סעיף שמבטיח את עיקרון השוויון. פשוט מפני שמטרת החוק היא ליצור אי שוויון ממוסד.

טענת תומכי החוק היא כמובן שיא החוצפה: הם מסבירים שגם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – לא נכתב דבר על עיקרון השוויון. נכון. מפני שהמחנה הפוליטי שלכם התנגד לציון מפורש של עיקרון זה בחוק היסוד.

בג"צ, למרבה המזל, קבע שעיקרון השוויון הוא ביטוי לזכות היסוד החוקתית לכבוד האדם. עד היום כמובן מותקף בג"צ בשל קביעה אלמנטרית זו. קביעה שהוא עצמו אינו מקיים אותה כשמדובר בפלסטינים מהגדה המערבית.

אגב, מספר אישים במחנה הפוליטי שמתנגד לציון מפורש של עיקרון השוויון, בכל זאת תמכו בעבר בהכללת עיקרון זה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובכלל מעשי החקיקה במדינת ישראל. דן מרידור. מיכאל איתן. איפה הם ואיפה מי שמתיימרים להמשיך את דרכם.

בג"צ, למרבה המזל, קבע שעיקרון השוויון הוא ביטוי לזכות היסוד החוקתית לכבוד האדם. עד היום כמובן מותקף בג"צ בשל קביעה אלמנטרית זו

לצד החלשת שומרי הסף דלעיל, ישנה מתקפה שיטתית על בג"צ בשל נכונותו להגן לעתים על זכויות אדם ואזרח ועל טוהר המידות מול דורסנות השררה (שוב: רק בתחום מדינת ישראל הריבונית. בג"צ מטהר בשיטתיות שרצים משפטיים בגדה המערבית, למרבה העצב).

במקביל מונו מספר שופטים מהז'אנר השמרני בתקופת שרת המשפטים היוצאת. שמרנות היא תפיסת עולם לגיטימית. הכשרת פגיעה בעיקרון השוויון, לעומת זאת, פסולה מכל וכל. השופט העליון פרופסור אלכס שטיין הכשיר תיאורטית פגיעה שכזו בנושא מכירת קרקעות פרטיות לאזרחים ערבים.

*  *  *

מדינת ישראל תוקפת בקביעות, כך לפי פרסומים זרים, בלב דמשק ובמתחמים שונים בלב סוריה. המטרה היא סיכול הברחת נשק מתקדם ומדוייק מטעם ציר טהרן-דמשק לידי חיזבאללה.

אין מחלוקת על כך שמדינה צריכה להגן על אזרחיה, הן מפני המטרת רקטות מדויקות באופן פוטנציאלי מטעם חיזבאללה והן מפני התבססות צבאית איראנית בקרבת הגבול הסורי-ישראלי.

אך האם ראוי להפציץ שוב ושוב באופן מסתורי בלב המדינה הסורית בלא לקיים על כך דיון מושכל ומעמיק בקבינט המדיני-ביטחוני, בממשלה, בכנסת, בתקשורת ובציבור?

אך האם ראוי להפציץ שוב ושוב באופן מסתורי בלב המדינה הסורית בלא לקיים על כך דיון מושכל ומעמיק בקבינט המדיני-ביטחוני, בממשלה, בכנסת, בתקשורת ובציבור? כמובן, במגבלות מובנות של שמירה סבירה ומידתית על סודות ביטחוניים.

שום דיון לא מתקיים. האם אנו יודעים דבר על היחס בין התועלת לנזק במסגרת התקיפות הישראליות במזרח התיכון? האם אנו מקיימים דיון מינימלי על ההיבט המוסרי לצד ההיבט התועלתני בנדון?

חיזבאללה גורס שמטוסים ישראלים ללא טייס התרסקו בלב בירת לבנון. דובר צה"ל מאשר שישראל סיכלה ניסיון פיגוע סורי-איראני באמצעות הפצצת מתחם בלב סוריה שבו היו ממוקמים אנשי חיזבאללה וכן נציג של משמרות המהפכה האיראניים. מאז התרסקות רחפני חיל האוויר בביירות, חיזבאללה מימש לכאורה את איומו לתקוף בחזרה.

האם מדובר בפעולה נבונה? האם ניתן היה להימנע ממנה? האם ההפצצות בסוריה אכן מסייעות לביטחון אזרחי מדינת ישראל או דווקא מעלות את הסיכויים לתגובות אלימות מהצד הסורי-איראני? אין לי מושג. אין לנו מושג. כי שום דיון ציבורי לא מתקיים.

בשבוע שעבר שוגרו רקטות מרצועת עזה. עניין של קבע. האם מתקיים דיון ציבורי רציני לגבי המדיניות הישראלית מול עזה? האם מישהו מאיתנו מודע למצוקה האדירה של תושבי עזה? לכוונות ממשל חמאס? לאפשרות שסיר הלחץ יתפוצץ?

מבקר המדינה הקודם כבר הבהיר שלא התקיים דיון משמעותי ומסודר בקרב אנשי הדרג המדיני לגבי המדיניות הישראלית בענין רצועת עזה. טוב, כנראה שהמבקר הנוכחי כבר לא ממש יבדוק אם משהו השתנה מאז

מבקר המדינה הקודם כבר הבהיר שלא התקיים דיון משמעותי ומסודר בקרב אנשי הדרג המדיני לגבי המדיניות הישראלית לגבי רצועת עזה. טוב, כנראה שהמבקר הנוכחי כבר לא ממש יבדוק אם משהו השתנה מאז.

*  *  *

חלקים עצומים בתקשורת הישראלית מדבררים את בלפור. שליטה מוחלטת בתכני ישראל היום. עיתונות אוהדת ממקור ראשון. שידורי פראבדה מביכים מערוץ 20. ומגוון שדרנים מעריצים (או כאלה שתוקפים את מדיניות הממשלה מימין) בגלי צה"ל, ביומן הערב של רשת ב' ובמקומות נוספים במסגרת השידור הציבורי.

מומלץ גם לקרוא לפעמים ידיעות אחרונות. לא בגלל האיכות. אלא כדי לראות כיצד משתלב לא אחת האינטרס של מוזס ונתניהו לקראת ההכרעה בתקופת השימועים.

ושימו לב מיהם בעלי מניות השליטה ברשת וקשת: טייקונים כדוגמת לן בלווטניק ויצחק תשובה, שזקוקים להטבות כלכליות לא מעטות מטעם הממשלה במכלול עסקיהם.

אין פלא שבחדשות 13 יש פחות רביב דרוקר ויותר כתבות צרכנות. בכלל, רשת 13 היא מעוז של אומץ: תוכנית אירוח מקסימה של שרון גל (רני רהב כבר לא שם) ואודישנים טריים, כך התפרסם, לעירית לינור וינון מגל.

*  *  *

אין יושב ראש אופוזיציה בכנסת המעבר. אין גורם אופוזיציוני שמקבל עדכונים חודשיים מפי ראש הממשלה. ולא רק רשמית. גם בפועל קשה לראות בכחול לבן אופוזיציה בהיבטים רבים.

ההצעה להיכנס בעזתים איננה אופוזיציה אלא סתם חזרה מביכה על הבטחות ראש האופוזיציה נתניהו מ-2009 למוטט את שלטון חמאס בעזה. מין ניסיון איגוף חלול מימין שדינו להיכשל גם אלקטורלית

ההצעה להיכנס בעזתים איננה אופוזיציה אלא סתם חזרה מביכה על הבטחות ראש האופוזיציה נתניהו מ-2009 למוטט את שלטון חמאס בעזה. מין ניסיון איגוף חלול מימין שדינו להיכשל גם אלקטורלית.

השר לענייני יואב גלנט מזהיר שלבנון תחזור לתקופת האבן אם חיזבאללה יעז לתקוף את ישראל. גם גנץ התגאה בזמנו שהחזיר חלקים מעזה לתקופת האבן. מה יש להם מתקופת האבן? ולמה כולם מדקלמים אותן סיסמאות נבובות?

*  *  *

זהו מצבה של הדמוקרטיה הישראלית הקורסת. בתוספת העמקת מדיניות אפרטהייד בגדה ומצור על הרצועה.

פוטין בראש הממשל הרוסי. שי הוא מנהיג הדיקטטורה הסינית. מודי הלאומן מנהיג את הודו. בולסונרו הגזען וההומופוב הוא נשיא ברזיל. טראמפ נשיא ארצות הברית. ארדואן הוא נשיא טורקיה. ונתניהו הוא מנהיגנו לאורך עשור.

פוטין בראש הממשל הרוסי. שי מנהיג הדיקטטורה הסינית. מודי הלאומן מנהיג את הודו. בולסונרו הגזען וההומופוב הוא נשיא ברזיל. טראמפ נשיא ארה"ב. ארדואן נשיא טורקיה. ונתניהו הוא מנהיגנו לאורך עשור

יש ביניהם הבדלים שונים. אבל הדמיון רב: לאומנות, דיכוי זכויות אדם וקיום פוליטי שמושתת על שנאה ושיסוי. מובן שארצות הברית אינה רוסיה. מובן מאד שישראל איננה סין. וברור שהודו וטורקיה ואפילו ברזיל אינן צפון קוריאה. אבל איזו מנהיגות איומה. בכל המדינות הללו.

*  *  *

אני מסכם: בהעדר שומרי סף חזקים, בהעדר אופוזיציה ממשית, בהעדר תקשורת חופשיה וביקורתית, בהעדר סיום ממשל האפרטהייד בגדה ובהעדר שוויון לאזרחים הערבים, הדמוקרטיה הישראלית בסכנה.

אין פלא שילדות ישראליות בנות 10 ו-12 שגדלו רק כאן, מגורשות לפיליפינים רק מפני שאינן יהודיות. ושינוי ממשי לא נראה באופק. לא, רבותיי, ליברמן איננו שינוי. הוא בסך הכל המשכו של נתניהו שנוא נפשו במבטא מעט שונה.

מדיניות השנאה, הגזענות, ההסתה והשחיתות זהה לחלוטין. גם הדמגוגיה החלולה והכוזבת: אחד הבטיח את ריסוק ממשל חמאס בעזה לפני 10 שנים. השני שחרר הבטחה להתנקש בחיי הנייה בתוך 48 שעות. ממשלת כחול לבן – ליברמן – ליכוד איננה בשורה. גם אם הדחתו של נתניהו יכולה להיות התחלה טובה.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.