לפני 15 שנים הפכתי לאזרח בריטי בטקס התאזרחות בבית עיריית בארנט. במסגרת הטקס הצהרתי אמונים למלכה ולמרות סלידתי ממוסד המלוכה גיליתי שאין לי בעיה עם ההצהרה הזה. ידעתי שהיא אהובה וחשובה לתושבי בריטניה, היא לא עוררה בי רגשות של ממש, אבל היא הייתה חלק חשוב ממארג החיים הבריטי.
המשך ההצהרה היה בעייתי מעט יותר וכלל את "בניה ויורשיה". כאן המילים ממש נתקעו בגרוני, אבל זה היה המחיר הפעוט שהייתי צריך לשלם עבור מקומי בממלכה המאוחדת. חברת המועצה בירכה אותנו, איחלה לנו באופן מדויק שנעשיר את חיי בריטניה ושבריטניה תעשיר את חיינו ועברנו לשתות תה עם ביסקוויטים.
15 שנים אחר כך, המלכה שחתומה על מסמכי ההתאזרחות שלי מתה והתחושות שחשתי אז רק התגברו. המלכה הייתה הרבה יותר מעבר למוסד האנכרוניסטי שהיא עמדה בראשותו ויורשיה, בעיקר המלך צ'ארלס השלישי, רק מדגישים את הצורך בביטול מוסד המלוכה או לפחות צמצומו הדרסטי והפיכתו למודרני. מותה, גיליתי, העציב אותי יותר מכפי שהעלתי בדעתי אז, מתחת לדגל ודיוקנה.
המלכה הייתה הרבה יותר מעבר למוסד האנכרוניסטי שהיא עמדה בראשותו. מותה, גיליתי, העציב אותי יותר מכפי שהעלתי בדעתי אז, מתחת לדגל ודיוקנה
המלכה עלתה לכס השלטון עם ירידת בריטניה מהמפה העולמית וקיפול האימפריה. היא מתה כשהאיחוד בין חלקי בריטניה עצמה מוטל בספק, המערכת הפוליטית נמצאת במשבר עמוק ומתמשך ועל האזרחים מתרגש חורף של מצוקה. בכל התקופות האלו, הטובות והטובות פחות, היא הייתה גורם ממתן ומאחד בכוח אישיותה.
היא נולדה לתוך עושר מופלג, פריבילגיות בלתי צודקות וטקסים עתיקים ומוזרים, אבל ידעה להתעלות מעל הנסיבות. היא יצקה תוכן במוסד שכול כולו גלימות שמכסות על ערכים בלתי ראויים וכתרים מתנוססים על ראשים רק מכוח הלידה למשפחה הנכונה.
היא נולדה לתוך עושר מופלג, פריבילגיות בלתי צודקות וטקסים עתיקים ומוזרים, אבל ידעה להתעלות מעל הנסיבות. היא יצקה תוכן במוסד שכול כולו גלימות שמכסות על ערכים בלתי ראויים
מספיק להביט בסרטון בכיכובה שלה ושל הדוב פדינגטון שיצא הקיץ לרגל יובל 70 השנה להכתרה. הישישה בת ה-96 משחקת עם דוב מהגר מפרו בטבעיות ומקסימה את נתינה במה שנראה כאי לקיחת עצמה ברצינות – אבל בעצם מדובר בהצהרה שכל דבר היא עושה במלוא הרצינות.
היא הבטיחה בקייפטאון, כשהתבשרה על מות אביה המלך, שהיא תקדיש את חייה לתפקיד – וכך עשתה. ניתן לטעון שהתפקיד עצמו אינו חשוב, שעושרה נובע ממערכות שאין להם מקום בעולם המודרני ורצוי להרהר בעתיד מוסד המלוכה עם תום ימי האבל – אבל אם כבר ישנו מולך, עדיף שהוא יהיה דומה למלכה אליזבת השנייה.
ניתן לטעון שהתפקיד אינו חשוב, שעושרה נובע ממערכות שאין להם מקום בעולם המודרני ורצוי להרהר בעתיד מוסד המלוכה עם תום ימי האבל – אבל אם כבר ישנו מולך, עדיף שהוא יהיה דומה לאליזבת השנייה
ההופעה שלה בטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בלונדון ב-2012 גילתה לעולם מלכה עם חוש הומור ושחקנית לא רעה, אבל הרגע שבו שוכנעתי אני בחשיבותה לחיים בבריטניה היה בערוב ימיה עם פריצת מגפת הקורונה.
המלכה נשאה נאום לאומה בעת של משבר לאומי ועולמי, של חששות חסרי תקדים ואימה של ממש. היא כתבה בעצמה את הנאום והגישה אותו באופן טבעי ללא ליטוש של יועצים. היא דיברה כמנהיגה בעידן ללא מנהיגים, באופן מרגיע בשעה של דאגה, והבטיחה שעוד נפגש שוב ופרטה על נימי האומה – על ההתרפקות על ימי מלחמת העולם השנייה ובעיקר על התחושה שהאומה מסוגלת להתגבר על האיומים הקשים הניצבים מולה.
היא דיברה כמנהיגת המשפחה, כאם שיודעת לומר את הדברים הנכונים – מבלי לגרוף הון פוליטי, מבלי להיות רגשנית יתר על המידה ומבלי לצבוע את המציאות הקודרת בוורוד. היא דיברה באופן בוגר בעידן של ילדותיות ורגשנות, של הגזמות ומניפולציות. לא מעט מתנגדים של בית המלוכה הודו מאוחר יותר שהם נפעמו.
היא דיברה מבלי להיות רגשנית יתר על המידה ומבלי לצבוע את המציאות הקודרת בוורוד. היא דיברה באופן בוגר בעידן של ילדותיות ורגשנות, של הגזמות ומניפולציות
בעולם של מנהיגים שנבחרו באופן לגיטימי והפכו את עמדת הכוח שלהם למפעל ביזה, שיסוי פנימי, טיפוח פולחן אישיות והרס מוסדות מדינה, האישה שקיבלה את תפקידה רק כי נולדה למשפחה מסוימת לימדה כיצד להנהיג. זה לא עצר את ירידת האימפריה מנכסיה וניתן לשער שעתה עוד מדינות יוותרו על שירותי הכתר ויהפכו לרפובליקות, אבל היא הפכה את החיים תחת שלטונה לטובים יותר לפחות מהבחינה הרגשית.
היא תמיד הייתה שם עבור תושבי הממלכה, רק מעטים זכו להכיר את העולם שלפניה ומעטים נולדו לעולם שאחריה. היא קיבלה ראשי ממשלות מווינסטון צ'רצ'יל ועד ליז טראס – איזו מחשבה מדכאת – העניקה את גביע העולם לבובי מור, קפטן נבחרת אנגליה, חנכה מבנים, ביקרה בבתי ספר, ונפנפה באופן מלכותי לנתינים. אנשים מבוגרים וציניים שפגשו אותה, דיברו על כך בהתרגשות גם אם לא היו תומכי מוסד המלוכה.
היא הייתה הסלבריטי הגדול בעולם. אנשים מכל העולם מתרגשים מבני מלכים, אפילו מבני-בני מלכים ועדיין דבקים במוסדות שעבר זמנם, אבל היא לא הייתה קארדשיאן.
היא הייתה הסלבריטי הגדול בעולם. אנשים מכל העולם מתרגשים מבני מלכים, אפילו מבני-בני מלכים ועדיין דבקים במוסדות שעבר זמנם, אבל היא לא הייתה קארדשיאן
אליזבת הצעירה חגגה ברחובות לונדון את הניצחון וסיום מלחמת העולם השנייה כחיילת לא מוכרת אבל רוב שנות חייה היו תחת הזרקורים. היא לא הייתה מסונוורת מהררי הזהב שברשותה, יהלומי הכתר וחליפות המשמר המלכותי. היא מילאה את תפקידה כמעט עד יומה האחרון בתחושת שליחות וגם ידעה לשלוט בביתה שלה ביד רמה, העיפה את הנסיך אנדרו לאחר גילויי פרשת אפשטיין והעמידה את הנסיך הארי ומייגן במקומם.
כולם קיבלו את מרותה וספק אם ליורש תהיה סמכות שכזו. ההשוואות המאתגרות בין המלך צ'ארלס השלישי ואימו יחלו עם תום הטקסים – מה גם שרבים היו מעדיפים לראות את בנו ויליאם הצעיר על הכס כבר עכשיו.
היסטוריונים מספרים שמעמד בית המלוכה ב-1952, עם הכתרתה של אליזבת, היה מעורער ומוטל בספק ואילו היום היא מעבירה לבנה מוסד חזק בהרבה אבל ללא המהות שהפכה אותו לכזה. אם זה המחיר של 70 שנה של המלכה אליזבת, אז אולי זהו מחיר פעוט ביחס לתרומה שלה לחיי האומה והאזרחים. ובעצם העולם כולו.
היא הפכה תפקיד לא חשוב לבעל חשיבות. לא היה לה כוח של ממש, ועדיין היא הצליחה להעניק השראה לרבים. המלכה אליזבת הייתה האישה מהשטרות, מהבולים, מהמטבעות, מההמנון, מחיי היום-יום. מראשי התיבות על תיבות הדואר האדומות, מדיווחים בחדשות ומלוחיות על קירות מבנים אותם היא חנכה. היא חלק מהחיים בבריטניה באופן יום-יומי.
ולכן, בפעם הראשונה שראיתי אמש את המשפט "המלך הודיע" עבר בי זעזוע שהפתיע אותי ואולי אפילו תחושת אובדן קטנה.
האישה הקטנה והחזקה הייתה עבור רבים דמות אימהית שעל חסרונה הם מתאבלים עכשיו. המלכה מתה. כבר לא יהיו מטחי תותחים בהייד פארק ב-21 באפריל, יום הולדתה, והבול הראשון עם דיוקנו של צ'ארלס יתקבל בהבנה אבל עם כאב מסוים. המלכה שמילאה את הכתר בתובנות איננה – אבל הצער הוא בעיקר על האישה האינטליגנטית, השקולה, החיובית שהלכה לעולמה.
האישה הקטנה והחזקה הייתה עבור רבים דמות אימהית שעל חסרונה הם מתאבלים עכשיו. המלכה מתה – אבל הצער הוא בעיקר על האישה האינטליגנטית, השקולה, החיובית שהלכה לעולמה
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם