חרף הסכנה, הוסרה ההגנה הקבוצתית של אזרחי קונגו

הקונגולזים בישראל נותרו להתמודד לבד נגד צווי הגירוש ● ביהמ"ש קבע ש"נפל פגם" בהחלטה של שקד, שהזדרזה להסיר את ההגנה הקבוצתית לפני שהגיעה חוות הדעת ממשרד החוץ ● אולם, נציגת המדינה הבטיחה שממילא הם יורחקו לקינשאסה הבטוחה לכאורה ● מנכ"לית המוקד לפליטים ולמהגרים: "אנשים גורשו בעבר, חלקם מתו או יצאו לפליטות"

הפגנה נגד כוחות שמירת השלום בגומה שבקונגו. המפגינים מחו על היעדר הביטחון ואוזלת יד של כוחות האו"ם. 26 ביולי 2022 (צילום: AP Photo/Moses Sawasawa)
AP Photo/Moses Sawasawa
הפגנה נגד כוחות שמירת השלום בגומה שבקונגו. המפגינים מחו על היעדר הביטחון ואוזלת יד של כוחות האו"ם. 26 ביולי 2022

ביום חמישי האחרון, כתריסר קונגולזים המתינו בסבלנות ובדריכות לתחילת הדיון בעניינם בבית המשפט המחוזי בירושלים. הם באו כדי לראות אם תוסר ההגנה הקבוצתית על הקהילה שלהם מפני גירוש מהארץ. השופט דוד גדעוני הגיע בזמן לדיון אך נאלץ לצאת לכשעה של חיפושים אחר קלדנית.

אחת כזו נמצאה בסופו של דבר והדיון התנהל כסדרו והסתיים בתוצאה שהסתמנה כמעט מההתחלה: ההגנה הקבוצתית של הקונגולזים הוסרה והחל מ־8 בדצמבר המדינה תוכל לשלוח צווי גירוש לחלק מחברי הקהילה הקטנה שמונה כ־400 אנשים בסך הכול. כעת, הקבוצות היחידות שנותרו עם הגנה קבוצתית בישראל הם אזרחי אריתראה וסודאן.

למוקד לפליטים ולמהגרים ו"היאס ישראל" – שהגישו את העתירה – לא הייתה מספיק תחמושת משפטית כדי לבלום את ההחלטה של שרת הפנים איילת שקד. עם זאת, הם כן הצליחו להסיר את האיום מאלה שיש להם ילדים, כך שקבוצת המאוימים נחתכה בחצי והמדינה התחייבה לבדוק ביתר זהירות את המקרים של אלה שהגיעו מאזורי העימות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

אלא שההליך הזה חשף את האופן העקום שבו התקבלה ההחלטה של שקד ולפי ניסיון העבר, היא עלולה לגבות מחיר יקר מדי מהקונגולזים, שיצטרכו להתמודד כיחידים מול צווי הגירוש.

ההליך חשף את האופן העקום שבו התקבלה ההחלטה של שקד ולפי ניסיון העבר, היא עלולה לגבות מחיר יקר מדי מהקונגולזים, שיצטרכו להתמודד כיחידים מול צווי הגירוש

קבוצה של קונגולזים החיים בישראל בהתייעצות במהלך הפסקה מהדיון בעתירה נגד הסרת ההגנה הקבוצתית שלהם. בית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בספטמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)
קבוצה של קונגולזים החיים בישראל בהתייעצות במהלך הפסקה מהדיון בעתירה נגד הסרת ההגנה הקבוצתית שלהם. בית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בספטמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)

"נראה שהמצב בקונגו השתפר"

בתחילת הדיון, נציגת משרד הפנים עו"ד ענבל משה הבהירה לשופט שהמשרד מאמץ באופן מלא את עמדת משרד החוץ שהמליץ לא להרחיק קטינים ומשפחותיהם הגרעיניות מחמת הסיכון שנשקף להם בארץ המוצא.

ההבהרה הזו נדרשה בגלל הסדר ההפוך שבו נפלה ההחלטה: איילת שקד הודיעה באפריל ש"נראה שהמצב בקונגו השתפר" והחליטה על דעת עצמה להסיר את ההגנה הקבוצתית על בסיס סקירה של יחידת הטיפול במבקשי מקלט ברשות האוכלוסין.

באותו זמן, משרד הפנים העביר בקשה למשרד החוץ שיחווה את דעתו – אך שקד לא חיכתה לתשובה. נציבות האו"ם לפליטים הודיעה שהמצב בקונגו לא השתנה באופן מהותי ולכן אינו מאפשר החזרה מכבדת של הפליטים אליה. אולם, דווקא חוות הדעת הזאת לא התבקשה על ידי משרד הפנים.

לא ברור מדוע שקד הזדרזה לקבל את ההחלטה אך המוטיבציה שלה ידועה: היא רואה במבקשי המקלט מסתננים שהרחקתם נעשית בשם הרצון לסייע לשכונות המוחלשות, כביכול.

לא ברור מדוע שקד הזדרזה לקבל את ההחלטה אך המוטיבציה שלה ידועה: היא רואה במבקשי המקלט מסתננים שהרחקתם נעשית בשם הרצון לסייע לשכונות המוחלשות

איילת שקד. התיקון לתמ"א 38 מעניק תוספת בנייה של 400% לבעלי הדירות וליזמים, אך לא כולל אף מילה על דיור בר השגה (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
איילת שקד. "נראה שהמצב בקונגו השתפר" (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"לפני הבחירות שקד כתבה את מה שמבחינתה הם ההישגים הכי גדולים שלה כשרת פנים – והסרת ההגנה על הקונגולזים הייתה שם. לא יודעת מה עובר לה בלב ובראש אבל יש חשש שזה נעשה כדי לקבל הון פוליטי בבייס שלה, כי מה פתאום נזכרת? מה פתאום היה לך דחוף כל כך לקבל את ההחלטה הזו?", תוהה ד"ר איילת עוז, מנכ"לית מוקד הסיוע לפליטים ולמהגרים.

בעקבות הגשת העתירה, בסופו של דבר בתחילת יוני גם משרד החוץ פרסם את חוות הדעת שלו. הם חושבים שבקונגו אומנם יש עימותים והפרות זכויות אדם, אבל יש גם אזורים אחרים.

"לא יודעת מה עובר לשקד בלב ובראש אבל קיים חשש שזה נעשה כדי לקבל הון פוליטי בבייס שלה. מה פתאום נזכרת? מה פתאום היה לך דחוף כל כך לקבל את ההחלטה הזו?"

קונגולזים שחיים בישראל ביציאה מהדיון בעתירה נגד ההחלטה להסיר את ההגנה הקבוצתית מהם. בית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בספטמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)
קונגולזים שחיים בישראל ביציאה מהדיון בעתירה נגד ההחלטה להסיר את ההגנה הקבוצתית מהם. בית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בספטמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)

"אם בעבר היה אפשר לייחד את קונגו לרעה, היום היא דומה לשכנותיה, פרט לאזורי העימות. אין שוני ממקומות אחרים באפריקה – בדגש על הערים הגדולות – ולכן אין מניעה להחזרה", אמרה בבית המשפט ראש אגף אפריקה במשרד החוץ שרון בר־לי.

היא הוסיפה כי "צריך להסתכל על המגמה ולא בסנאפ־שוט ורואים שיפור […] מדינות אירופיות עם פרשנות מרחיבה לא נוקטות הגנה קבוצתית אלא בודקות כל מקרה לגופו. סנקציות של מועצת הביטחון על קונגו צומצמו ורוככו ביולי השנה ויש בכך הכרה בשיפור על ידי הקהילה הבינלאומית.

"ביקרתי בקינשאסה לפני כשנה ונפגשתי עם שרים בממשלה, שגרירים וגורמי חברה אזרחית ויכולתי לקבל את אותן האינדיקציות שמופיעות בחוות הדעת של משרד החוץ מכלי ראשון".

"המטוס ינחת בקינשאסה"

העדות של הסמנכ"לית ממשרד החוץ חיזקה את עמדתה של עו"ד משה בשם המדינה. היא הציגה מפה של קונגו ("מדינת ענק ששטחה פי 100 מזה של מדינת ישראל") והראתה לשופט אזורים שסומנו בצהוב, שבהם קיים עדיין קונפליקט, בעוד ששאר האזורים כביכול בטוחים:

"נאמר על ידי משרד החוץ שהמצב בקונגו לא ייחודי לקונגו אלא ככה זה באפריקה והשאלה היא לא אם צריך להחיל או לא אלא להסיר הגנה שכבר הוחלה. המדינה אומרת, 'נבחן (בקשות) פרטנית ונרחיק לקינשאסה".

"נאמר ע"י משרד החוץ שהמצב בקונגו לא ייחודי אלא ככה זה באפריקה והשאלה היא אם צריך להסיר הגנה שכבר הוחלה. המדינה אומרת, 'נבחן פרטנית ונרחיק לקינשאסה'"

נציגת המדינה הדגישה שאם יוחלט לגרש מי מהקונגולזים, ממילא "המטוס ינחת בקינשאסה" שנחשבת לבטוחה יחסית, ככה שכביכול אין סכנה לשלום המורחקים.

היא דחתה את החשש כי חוות הדעת של משרד החוץ בעצם הייתה נגועה בהחלטת השרה שהתקבלה קודם לכן והושפעה ממנה. "האמירה המזלזלת שחוות הדעת הושפעה מהחלטת השרה, אין לה מקום […] הסבב הקודם הוא דוגמה לכך שהדברים נבחנו בזהירות, שמשרד החוץ ראה שיש קושי ואז סתר והמליץ להקפיא – וכך נעשה".

המתנה לדיון בעתירה נגד הסרת הגנה קבוצתית למבקשי מקלט מקונגו. בית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בספטמבר 2022
המתנה לדיון בעתירה נגד הסרת הגנה קבוצתית למבקשי מקלט מקונגו. בית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בספטמבר 2022

דיכוי אלים ומשבר הומניטרי

"הסבב הקודם" שהזכירה נציגת המדינה מתייחס לכך שגם בסוף 2018 שר הפנים דאז אריה דרעי החליט להסיר את ההגנה מאזרחי קונגו אך בעקבות עתירה של המוקד לפליטים ולמהגרים הוא חזר בו נוכח המידע שהובא בפניו לאחר מכן על ידי משרד החוץ, שהצביע על חוסר היציבות במדינת המוצא.

אלא שתושבי קונגו חשופים לדיכוי פוליטי אלים בכל המדינה בזמן שהרשויות מסרבות להודות במעצרים ובכליאה במתקנים לא רשמיים. במקביל, בחלק מהמחוזות שוררים קונפליקטים אתניים אלימים, עם מאות מיליציות חמושות שהורגות חפים מפשע בעיקר באיטורי וקיבו שעליהן הוטל מצור. לכך נוסף גם משבר הומניטרי חמור שהביא לעקירה של כ־5.5 מיליון פליטים, רובם בתוך המדינה.

בחלק מהמחוזות שוררים קונפליקטים אתניים אלימים, עם מאות מיליציות חמושות שהורגות חפים מפשע. לכך נוסף גם משבר הומניטרי חמור שהביא לכ־5.5 מיליון פליטים

בעתירה צוין, בין השאר, כי המצב במדינה "רחוק מלהיות יציב ובטוח וכולל הרג שרירותי ללא משפט, העלמת אזרחים, עינויים וענישה אכזרית ובלתי אנושית, תנאי מאסר מסכני חיים, רדיפה של מתנגדים פוליטיים, פגיעה נרחבת ובלתי חוקית באזרחים, חטיפות, שימוש בילדים על ידי קבוצות חמושות, אלימות מינית ומבוססת מגדר כלפי נשים וילדים, סחר בבני אדם ועבדות ילדים".

תהלוכת אבל על מותם של 36 תושבים בהפגנות נגד כוחות האו"ם בגומה, קונגו. 5 באוגוסט 2022 (צילום: AP Photo/Moses Sawasawa)
תהלוכת אבל על מותם של 36 תושבים בהפגנות נגד כוחות האו"ם בגומה, קונגו. 5 באוגוסט 2022 (צילום: AP Photo/Moses Sawasawa)

למי שחוזר לשם צפויה התמודדות לא פשוטה. לפי נציבות האו"ם לפליטים ומחלקת המדינה האמריקאית, המצב הזה צפוי להחמיר. בשל כך, העותרים ניסו לטעון לחוסר סבירות קיצוני בהחלטת שקד להסיר את ההגנה על חברי הקהילה שחיים בישראל.

"נפל פגם בהחלטה", אך היא נותרה בעינה

עו"ד מיכל שוורץ, שייצגה את המוקד לפליטים ולמהגרים טענה כי ההחלטה שהתקבלה לפני 20 שנה להחיל את ההגנה הקבוצתית הייתה אמורה להיות מלווה בזכויות שעד היום לא התקבלו ו"זה לא אומר שצריך לבטל את זה בצורה שרירותית", ושגם בהיבט המנהלי יש פגם בעקבות חוות דעת שניתנה רק אחרי ההחלטה.

היא הוסיפה כי במדינות אחרות שבהן אין הגנה קבוצתית, יש הגנות אחרות כמו מערכת מקלט נפרדת והגנה למי שלא נופל באמנת הפליטים.

עו"ד מירב בן זאב טענה בשם היאס כי למעשה "אין תשתית עובדתית שמצדיקה את הסרת ההגנה" וכי בקשות המקלט של הקונגולזים לא נבחנו בכל הזמן שבו הם בארץ.

מנגד, עו"ד משה התעקשה שכ־107 בקשות טופלו, "חלק נדחו בגלל שעזבו את הארץ, חלק נדחו בגלל שיהוי הגשת הבקשה" וממילא "הטענה הזו לא רלוונטית לדיון פה".

קונגלוזים שחיים בישראל יוצאים מהדיון בעתירה שנמחקה נגד הסרת ההגנה הקבוצתית עליהם. בית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בספטמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)
קונגלוזים שחיים בישראל יוצאים מהדיון בעתירה נגד הסרת ההגנה הקבוצתית עליהם. בית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בספטמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)

השופט הודיע למדינה שהיא נדרשת לתת שהות גדולה יותר להגיש בקשת מקלט: "צריך לתת אפשרות להתארגן, אדם נמצא פה שבע, 15 או 20 שנה, גם אם הולכים לכיוון הזה צריך לתת שהות ולא לנקוב בהחלטה הראשונה תוך 30 יום, זה לא מספיק כדי להגיש בקשה (למקלט)".

במהלך הדיון הוא מתח ביקורת על כך שההחלטה לא לוותה בחוות דעת של משרד החוץ כשהתקבלה. "הלקח לא נלמד" במובן הזה מהסיבוב הקודם של שר הפנים דרעי, "אבל היום אנחנו איפה שאנחנו היום. האם ראוי היה לנהל את זה אחרת והאם נפל פגם? כן".

בפסק הדין הצדיק גדעוני את הגשה העתירה ושוב מתח ביקורת מרומזת על שקד: "[…] קודם לקבלת ההחלטה היה ראוי להמתין לעמדתו הכתובה של משרד החוץ, ואכן בעקבות קבלת עמדת משרד החוץ צומצם היקף ההחלטה".

השופט מתח ביקורת מרומזת על שקד וציין ש"קודם לקבלת ההחלטה היה ראוי להמתין לעמדתו הכתובה של משרד החוץ, ואכן בעקבות קבלת עמדתו צומצם היקף ההחלטה"

קונגלוזים שחיים בישראל ביציאה מהדיון בעתירה נגד ההחלטה להסיר את ההגנה הקבוצתית מהם. 8 בספטמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)
קונגלוזים שחיים בישראל ביציאה מהדיון בעתירה נגד ההחלטה להסיר את ההגנה הקבוצתית מהם. 8 בספטמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)

"זה אתה נגד המדינה, לא משנה איפה נחתת"

העתירה נמחקה בהסכמת כל הצדדים, והקונגולזים יצאו מהדיון בפנים נפולות. הם מתקשים להאמין שמשרד הפנים יבדוק ברצינות את הבקשות שלהם למקלט.

"חלק מאיתנו פה 10 או 20 שנה, איך בדיוק יבדקו את המקרה שלנו עכשיו?" תוהה פטריק קאפויה, שהגיע לישראל בתחילת שנות האלפיים. "נניח שלמישהו הייתה בעיה מסוימת בקינשאסה, אם היו בודקים את התיק שלו בזמן אולי אותו אדם יכול היה לקבל מעמד קבוע, אבל עכשיו הכול השתנה", הוסיף.

קאפויה עצמו גר בחולון עם זוגתו וארבעת ילדיהם ועובד בהייטק במקצוע שאותו רכש בישראל. הוא מציין שרוב חברי הקהילה גרים בחולון ובבת ים, שם אפשר למצוא דירות גדולות יחסית וחינוך טוב לילדים.

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, תומר מוסקוביץ, בדיון של ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים, 15 במרץ 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, תומר מוסקוביץ, בדיון של ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים, 15 במרץ 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בתשובה לכך שנציגת המדינה הבטיחה להרחיק רק לקינשאסה שנחשבת לבטוחה, הוא אומר:

"הבקשות שלנו לא קשורות לאזורים אלא למדיניות. אם יש לך בעיה פוליטית זה לא משנה איפה נחתת, זה אתה נגד המדינה. לרובנו יש בעיה כזו. אנחנו לא פליטי מלחמה.

"אני עזבתי כי קצינים מסוימים מהצבא וכוחות הביטחון רדפו אותי, האנשים האלה כבר לא בשלטון, איך יבחנו את התיק שלי היום? על בסיס מה?

"לפני 20 שנה יכלו לבדוק את זה ברצינות. אני מקווה שהם ייקחו בחשבון גם שיקולים נוספים כמו משך הזמן שאנחנו פה. אומנם יש הגנה על משפחות עם ילדים, אבל כשהם יגיעו לגיל 18 הם יהיו חסרי מעמד, אחרי שגדלו פה כמעט מלידתם".

"הבקשות שלנו לא קשורות לאזורים אלא למדיניות. אם יש לך בעיה פוליטית זה לא משנה איפה נחתת, זה אתה נגד המדינה. לרובנו יש בעיה כזו. אנחנו לא פליטי מלחמה"

פולה מואנזה, שהגיעה לישראל ב־2007, מחזקת את דבריו ועוברת לצרפתית: "לפני כמה חודשים הגיעו לישראל פליטים מאוקראינה והם מוגנים, אנשים שגרים בלביב, על הגבול עם פולין, נמלטו והתקבלו בברכה במדינות אירופיות ובישראל, לא אמרו להם 'אתם לא הגעתם מדונבאס'. לקונגו צריכים להתייחס באותו אופן, זו ארץ אחת".

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, 18 בדצמבר 2018; תצלום ארכיון – למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: Jerome Delay, AP)
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, 18 בדצמבר 2018; תצלום ארכיון, למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: Jerome Delay, AP)

חוץ מסכנת החיים, הרחקה לקונגו תדון את הקונגולזים שבישראל לחיים של עוני מרוד. "נרוויח שם אולי 50 דולר לחודש, זה כלום. גם עם מקצוע אין הרבה סיכוי לעבודה כי השוק קטן מדי. יש מלחמה בקונגו המזרחית. הנשיא פליקס צ'סקדי הביא חיילים זרים כדי להילחם במורדים כי הוא לא בוטח בעם שלו, כך הוא אמר בקולו. כוחות הביטחון מושחתים, זו מאפיה אחת גדולה.

"אם נפנה לבקשת פליטות זה יהיה מפאת הפחד מהם, הסיבה לא תשתנה. אם הנשיא מפחד, מה אנחנו נגיד? המדינה צריכה לחשוב טוב טוב על המעמד שלנו – לא מדובר בהרבה אנשים ואנחנו פה כבר הרבה זמן", הוא מסכם, בעברית שוטפת.

העותרות יכלו רק להתנחם בכך שמיתנו את ההחלטה הראשונית. לדברי ד"ר עוז: "כמו שבית המשפט אמר, מדובר בעתירה חשובה משתי סיבות: מה שהיה לפני הדיון וחוות הדעת של משרד החוץ היה סוג של 'צטלה' להחלטה גורלית. יחידת ה־RSD [טיפול במבקשי המקלט במשרד הפנים, ע.ש.] התבססה על שניים–שלושה עמודים ועליה קיבלו החלטה שרירותית מהיום למחר.

"לפני הדיון וחוות הדעת של משרד החוץ היה 'צטלה' להחלטה גורלית. במשרד הפנים התבססו על שניים–שלושה עמודים ועליה קיבלו החלטה שרירותית מהיום למחר"

"משרד החוץ הצביע בדיעבד על הסכנה שבחטיפות ילדים ומשפחות שאותם אי אפשר לגרש, וגם הזהירות והבדיקות המהותיות לא היו קורות בלי העתירה. אז גם אם לא השגנו הכול, שמרנו על הגנה משמעותית. אם נראה שלא מתייחסים לבקשות – יהיו הליכים פרטניים".

עו"ד מיכל שוורץ וד"ר איילת עוז. בית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בספטמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)
עו"ד מיכל שוורץ וד"ר איילת עוז. בית המשפט המחוזי בירושלים, 8 בספטמבר 2022 (צילום: עומר שרביט)

בארגון ינסו לסייע לקונגולזים בייצוג ובהכנה לראיונות במשרד הפנים, שכן הם חסרי זכויות מעבר היכולת לצאת לעבוד, כך שיתקשו לגייס משאבים לסיוע משפטי באופן עצמאי.

מבחינת איילת שקד, מדובר כאמור בהישג משמעותי שגם קיבל גיבוי בסופו של דבר מצד משרד החוץ, ככה שלכאורה הכול בסדר. אלא שבארגוני הסיוע זוכרים את הטראומה בעקבות מקרה דומה בקהילה אחרת שהוסרה ממנה ההגנה:

"היו כמה הגנות שהוסרו והכי טראומתית זו דרום סודן, שהוסרה בדיוק לפני עשר שנים. זה מהדהד לנו עכשיו כי גם שם הוקמה מדינה עצמאית והייתה תחושה, אפילו בקהילה של הסודנים עצמם, של אופטימיות. הלכו לבית משפט ואמרו בדיוק מה שאמרה היום נציגת משרד החוץ, שיש מגמה חיובית, 'בואו, מגרשים'.

"מה שקרה זה שהמגמה החיובית נקטעה ודרום סודן התרסקה למלחמות פנימיות ואנשים גורשו לשם, חלקם מתו או יצאו לפליטות. ילדים שגדלו פה ודיברו עברית פזורים בכל רחבי היבשת. הפחד מניסיון העבר הזה יושב לכולנו בלב".

"דרום סודן התרסקה למלחמות פנימיות ואנשים גורשו לשם, חלקם מתו או יצאו לפליטות. ילדים שגדלו פה ודיברו עברית פזורים ברחבי היבשת. הפחד מניסיון העבר הזה יושב לכולנו בלב"

עוד 1,903 מילים
סגירה