הקרן הקיימת לישראל מתכננת להוסיף מאות אלפי דונמים לשטחים המיוערים בישראל ולהגן עליהם בחוק, במסגרת תוכנית אסטרטגית לאומית שאפתנית ל־25 שנים.

התוכנית חותרת להגדיר יערות באופן הרחב ביותר, למפות אזורים לשימור – הן של יערות נטועים והן של יערות טבעיים – ולאתר מרחבים שאינם מוקצים למטרות אחרות בתוכניות המתאר, בהם קק"ל תוכל לטעת עצים.

קק"ל נוסדה ב־1901 לרכישת אדמה שעליה אפשר יהיה להקים מדינה יהודית. כיום היא משמשת כבעלים־אפוטרופוס של 13% מאדמות המדינה, רבות מהן מלאות בעצים שניטעו.

כשקק"ל נוסדה היו רק 14 אלף דונם של שטחים מיוערים באזור שבסופו של דבר הפך למדינת ישראל. מאז ועד היום הארגון הגדיל את המספר הזה ל־1.55 מיליון דונמים (חלקם, אך לא כולם, על שטחים שבבעלותו).

נטיעת עצים בהרי יהודה ב־1930 (צילום: אברהם מלבסקי, ארכיון קק"ל)

על פי התוכנית האסטרטגית, קק"ל מעוניינת להוסיף 500 אלף דונם של שטחים מיוערים ולהרחיב את שטח הקרקע המיוערת הכולל ל־2.5 מיליון דונם

500 אלף דונם נוספים ניטעו על ידי ארגונים וגופים אחרים, כך שכלל השטחים המיוערים בארץ מסתכמים בשני מיליון דונם. על פי התוכנית האסטרטגית, קק"ל מעוניינת להוסיף 500 אלף דונם של שטחים מיוערים ולהרחיב את שטח הקרקע המיוערת הכולל ל־2.5 מיליון דונם, או 11% משטחה הכולל של ישראל.

יערות קק"ל הם, בין היתר, אתרים פופולריים לטיולים רגליים, רכיבה על אופניים, פיקניקים ופעילויות פנאי אחרות. כלומר, יש ביקוש רב למרחבים הירוקים האלה. אולם, הם ניצבים בפני כמה איומים כמו תוכניות פיתוח שונות. מנהלת אגף התכנון של קק"ל נועה טל אמרה לזמן ישראל שכדי להתמודד עם משבר הדיור, קובעי המדיניות מאשרים פרויקטים שנוגסים בשולי היערות.

"אנחנו נלחמים על כל דונם. יערות הם לא רק כיסוי של צמחייה. אנחנו צריכים להראות כמה הם חשובים לטבע ולשינוי האקלים ולאיכות החיים של בני אדם", היא אומרת.

מחקר שערך הארגון לצורך התוכנית האסטרטגית מראה כי ייעודם של 50 אלף דונם של שטחים מיוערים הוסב לפיתוח ב־25 השנים שבין 1995 ו־2020 – 2,000 דונם בשנה. בשנתיים שחלפו מאז המספר הוכפל והגיע בינתיים ל־8,000 דונם בסך הכול.

יער קהילתי של קק"ל בראש העין (צילום: בוני שיינמן)

"כשראינו מה קרה בתקופה כל כך קצרה, הבנו כמה חשוב להגן על היערות. הפיתוח הזה הכרחי וקק"ל תמיד תמכה בהתיישבות – השאלה היא איך ואיפה", אומרת טל.

קק"ל עובדת כרגע על גיבוש התוכנית ובחודשים הקרובים היא תתחיל להציג אותה למשרדים ממשלתיים, לארגוני סביבה ולרשות הטבע והגנים – שמנהלת שמורות טבע וגנים לאומיים המכסים שטח של 5.5 מיליון דונם. הארגון, שהחל בתהליך לפני שנה, מקווה לסיים אותו בתוך שנה מהיום.

לדברי טל, הארגון כולו מעורב בתוכנית האסטרטגית במידה כזו או אחרת. חמישה צוותים הוקמו כדי לטפל בנושאים השונים – תכנון, ייעור (מערכות אקולוגיות, מגוון ביולוגי, נטיעות וכדומה), תשתיות, מעורבות הציבור ושינוי האקלים.

התוכנית האסטרטגית רואה ביערות מערכת ארצית אחת שיש לאזן את צרכיה עם הצרכים האחרים של המדינה

התוכנית האסטרטגית רואה ביערות מערכת ארצית אחת שיש לאזן את צרכיה עם הצרכים האחרים של המדינה, אומרת טל. התוכנית נועדה לשקף מדיניות, עקרונות כלליים ושיקולים  שונים שיש להתחשב בהם בכל תכנון עתידי.

נועה טל, מנהלת אגף התכנון של קק"ל (צילום: סו סורקיס)

מנקודת המבט של קק"ל, הצורך בתוכנית הזאת התחזק בעקבות תוכנית המתאר הארצית האחודה שאושרה על ידי הממשלה בפברואר 2020. התוכנית, הידועה כתמ"א 1, איחדה הרבה תוכניות מתאר קודמות בנושאים שונים, לרבות אחת שעוסקת ביערות ובייעור, לכדי קובץ מסמכים אחד, פשוט יותר.

התוכנית גיבשה וניסחה הנחיות למתכננים בכל נושא, ממים, גז, אנרגיה סולארית ומתקני פסולת ועד כבישים ומסילות רכבת, חופים, נחלים ושטחים פתוחים מוגנים, ובהם גם יערות. תמ"א 1 מגבירה את ההגנה על היערות ועל השטחים הפתוחים באופן כללי על ידי הגבלת אחוז השטחים שניתן להסב את ייעודם לעד 15%.

אולם, התוכנית גם צמצמה את הגדרת היערות וגרמה למתכננים להבין כי יש צורך במתן עדיפות ליערות טבעיים על פני יערות נטועים, אומרת טל, מה שמגביל את היכולת של אנשי המקצוע של קק"ל לנהל בצורה פעילה את היערות, שהם דינמיים.

התוכנית גם צמצמה את הגדרת היערות וגרמה למתכננים להבין כי יש צורך במתן עדיפות ליערות טבעיים על פני יערות נטועים, אומרת טל, מה שמגביל את היכולת של אנשי המקצוע של קק"ל לנהל את היערות

לדבריה, ועדות התכנון פירשו את המסמך הזה כמתן מרחב פעולה גדול יותר לשינוי ייעודם של שטחי יערות נטועים. טל אומרת כי תמ"א 1 לא מכירה במקצועיותה ובתפקידה המרכזי של קק"ל בניהול היערות.

עובד של קק"ל בזמן נטיעה מחודשת בנווה אילן, ליד ירושלים, אחרי שריפת יער גדולה (צילום: ג'ו מלקולם)

אנשי קק"ל לא רק רוכשים עצים, תוקעים אותם באדמה ועוזבים, אומרת טל, אלא חוקרים מקרוב אזורים המיועדים לייעור, לרבות בהקשר של סביבתם והמסדרונות האקולוגיים המאפשרים לבעלי חיים ולצמחים לנוע בין אזורים מוגנים.

"לפני כל תוכנית אנחנו סוקרים את האקולוגיה של האתר במשך ארבע עונות, את הארכיאולוגיה, הביקוש, הנגישות", היא אומרת. "אנחנו מדברים עם רשות הטבע והגנים ועם רשויות מקומיות […] יש תהליך מאורגן שלם".

היא מתעקשת שהיערות הנטועים של קק"ל עשירים לא פחות מבחינת המגוון הביולוגי שלהם וחשובים לא פחות בתור מערכות אקולוגיות מיערות טבעיים ואתרים אחרים המנוהלים על ידי רשות הטבע והגנים. היא מציינת כי בשונה מאותם אתרים, היערות של קק"ל פתוחים מסביב לשעון והכניסה אליהם חופשית.

צוות התכנון גם סוקר הסכמים בינלאומיים שנחתמו על ידי ישראל, שלפיהם כיסוי היערות צריך לגדול ב־3%.

יער בארי של קק"ל בדרום הארץ הכולל שטחים פתוחים עם שטיחים אדומים של כלניות באביב (צילום: אלכס גל, CC BY 2.5, פיקיוויקי ישראל)

מוטי קפלן, מתכנן מוביל שהמשרד שלו הופקד על הכנת תמ"א 1, גויס לעמוד בראש התוכנית האסטרטגית החדשה של קק"ל. בעבר הוא היה אחראי על תוכניות המתאר הארציות ליער ולייעור ולגנים לאומיים, שמורות טבע ושמורות נוף, שאותן שילב בתמ"א 1, יחד עם שימושי קרקע אחרים, כגון תשתיות.

"רמת הפירוט שונה מבתמ"א 1, שבה גם היינו צריכים לשלב פסולת ותחנות אנרגיה וחשמל ולכלול הכול במפה אחת עם מערכת הנחיות קצרה", הוא אומר.

לדבריו, לא היה מקום להסתכל על כל הפונקציות שממלא יער נטוע. עכשיו הוא מבין שיער כזה חשוב לא פחות מאזורים אחרים, טבעיים יותר. "עכשיו כשאנחנו מתמקדים ביערות, נוכל להסתכל על זה בצורה יותר מפורטת", הוא אומר. "דברים שאתה רואה מכאן אתה לא רואה משם".

מוטי קפלן (צילום: באדיבות המצולם)

אחת הדוגמאות לדברים שקק"ל מקווה לשפר היא חוק המאפשר – בהגבלות מסוימות – להעביר תשתיות דרך יערות. החוק הזה עומד במרכזה של מחלוקת בין המועצה האזורית גזר לבין חברת החשמל, שרוצה להתקין עמודי חשמל במתח גבוה בשטח היער הנטוע הראשון של קק"ל בארץ – יער חולדה. המהלך הזה יחייב עקירה של מאות עצים, חלקם בני יותר ממאה שנה.

על מנת להתמודד עם נושאים דומים, קק"ל הרכיבה צוות שיבחן תוואי תשתיות באופן פרטני ויציע דרכים למזער את הפגיעה בטבע ובחוויית המבקרים.

"המטרה היא להגן על המרחבים הפתוחים", אומר קפלן, "כל הזדמנות שתהיה לי להגן עליהם בחוק, אני אעשה את זה. אם לאזור מסוים אין הגנה סטטוטורית – הוא ייעלם"

אולם, תוכנית בלבד לא תספיק להגנה על מרחבים פתוחים אלא אם היא תגובה בחקיקה. "המטרה שלי היא להגן על המרחבים הפתוחים", אומר קפלן, "וכל הזדמנות שתהיה לי להגן עליהם בחוק, אני אעשה את זה. אם לאזור מסוים אין הגנה סטטוטורית – הוא ייעלם".

הגנה באמצעות חקיקה תהיה בעיקרו של דבר הרמטית, הוא אומר. "הממשלה יכולה לשנות מדיניות, אבל בעולם הסטטוטורי האזרחי זה כמעט בלתי אפשרי [להפר אותה]".

טל קוראת לכנסת להעביר חקיקה המגנה על יערות, בדומה לחוק להגנת גנים לאומיים ושמורות טבע שעבר ב־1998. לדבריה, קק"ל תבקש להצטרף לוועדות התכנון כדי לייצג את האינטרסים והשיקולים של הגנת היערות.

תן ביער ביריה של קק"ל, היער הנטוע הגדול ביותר בגליל (צילום: אבי הירשפילד)

הרבה תלוי בהגדרה של יער, ויש רבות כאלה. קק"ל בוחנת עתה הגדרה שניסח ארגון המזון והחקלאות של האו"ם בתור קו מנחה. הארגון מגדיר יערות כ"שטח שמשתרע על פני יותר מ־0.5 הקטרים [חמישה דונמים] עם עצים גבוהים יותר מחמישה מטרים וכיסוי חופה של יותר מ־10% – או עצים שמסוגלים להגיע לספים האלה במיקומם הנוכחי".

פרשנות כזאת, רחוקה ככל שהיא מזו שבדמיון הקולקטיבי, יכולה להקיף הכול – החל מיערות האורן והברוש הנטועים המסורתיים שכל כך מקושרים עם קק"ל ועד למגרשים פנויים עם מצבורי עצים, בוסתנים על אבני טרסה מסורתיות, נחלים ומישורי ההצפה שסביבם, שקולטים מי גשמים ומסייעים במניעת הצפות, גבעות סלעיות חשופות, שפעם צמחו עליהן עצים ומדבריות שפזורים בהם עצי שיטה.

"אנחנו עדיין מחדדים את ההגדרה של יער, שמשלב מערכות אקולוגיות רבות", אומר קפלן. קפלן – שעובד גם באזורים טרופיים בעולם עם תוכנית הפיתוח של האו"ם – אומר שהוא לא מכיר שום מדינה שלא הסבה שטחים מיוערים לצורכי פיתוח, אבל ישראל היא מהבודדות שמוסיפות שטחים מיוערים מדי שנה, בהובלתה של הקרן הקיימת.

לדבריו, החקלאות הישראלית זוכה להערכה בכל העולם. "אנחנו צריכים להוות מודל עולמי לייעור – בעיקר באזורי מעבר, אבל גם בסביבות מדבריות", הוא אומר.

נערות נוטעות עצים במהלך אירוע ט"ו בשבט שארגנה הקרן הקיימת לישראל ביער בן שמן, 6 בפברואר 2012 (צילום: עומר מירון/ פלאש 90)

אזורי המעבר של ישראל ממוקמים בין שטחי המדבר בדרום לבין חגורה ים תיכונית, שמשתרעת על מעין עמוד שדרה סלעי מצפון המדינה ועד קצה הנגב הצפוני. "עם שינוי האקלים, שטחי המדבר של העולם כבר מתפשטים צפונה", אומר קפלן.

אדמות צחיחות נמצאות בכל העולם והעדויות מראות שהן מתפשטות. מדבור הוא בעיה סביבתית גדולה, שפוגעת בפוריות הקרקע ותורמת לעוני. הרבה מהנטיעות של קק"ל במדבר הנגב עוררו ביקורת מצד החברה להגנת הטבע.

מדבור במחוז ים סוף במרסה עלאם, מצרים (צילום: AHassanein, iStock at Getty Images)

דוח שפרסמה החברה לפני שלוש שנים הזהיר כי יערות המתוכננים להינטע בשטחים פתוחים, שבאופן טבעי צומחים בהם עצים מועטים בלבד, עלולים לפגוע במגוון הביולוגי

דוח שפרסמה החברה לפני שלוש שנים הזהיר כי יערות המתוכננים להינטע בשטחים פתוחים, שבאופן טבעי צומחים בהם עצים מועטים בלבד, עלולים לפגוע במגוון הביולוגי ולהפר בכך את התחייבותה הבינלאומית של ישראל לשימור המגוון הביולוגי.

טל אומרת כי קק"ל "לומדת ומשתפרת כל הזמן", אבל היא לא תקבל איסור על נטיעת עצים באזורי המעבר. לדבריה, "השאלה היא איך, כמה ואילו מינים". אולם, קפלן מציין כי יערות נחוצים גם באזורי מגורים – ולא רק בפאתי הציוויליזציה.

עמודי מתח גבוה שהותקנו ביער חולדה בשנות ה־90, שלצדם מתוכננת שורה נוספת של עמודים וקווי מתח (צילום: מועצה אזורית גזר)

"אנחנו מסתכלים ורואים שיש אזור ביקוש עצום במרכז הארץ. כל מי שיש לו רכב פרטי יכול לנסוע ליער בן שמן", הוא אומר. "אנחנו צריכים להבטיח שבכל מקום בישראל תהיה פיסת יער נגישה באמצעות תחבורה ציבורית, בייחוד בימי החופש הלאומיים".

"אנחנו צריכים להבטיח שבכל מקום בישראל תהיה פיסת יער נגישה באמצעות תחבורה ציבורית, בייחוד בימי החופש הלאומיים"