בשבוע שעבר צפה חלק נכבד מאוכלוסיית העולם בבניין אחד במרכז לונדון, כשארונה של המלכה אליזבת השנייה הוצב בכנסיית וסטמינסטר, לפני שנקברה בטירת וינזדור.
בקיץ הבא צפויה הכנסייה לארח טקס מרהיב ומוזר אף יותר: המלך צ'ארלס השלישי יימשח ויוכתר למלך אנגליה בחסדי האל. הוא ישב על כיסא ההכתרה, מעל לאבן הסקון, שתובא במיוחד מסקוטלנד ותונח על פסיפס הקוזמטי. תזמורת צבאית תנגן מארשים, יחידת נגני חמת חלילים ומתופפים תצעד במורד וויטהול, והכתר יונח על ראשו של המלך שחיכה את התקופה הארוכה בהיסטוריה לרגע הזה.
תזמורת צבאית תנגן מארשים, יחידת נגני חמת חלילים ומתופפים תצעד במורד וויטהול, והכתר יונח על ראשו של המלך שחיכה את התקופה הארוכה בהיסטוריה לרגע הזה
כנסיית וסטמינסטר שווה ביקור בכל שנה ועת, אבל עכשיו כשהזכרונות מטקס הלוויה עדיין טריים וההכנות לטקס ההכתרה יצאו לדרך, המקום רוחש תיירים ועולי רגל, שמתעניינים בעיקר בדבר אחד: שמשי הכנסייה מובילים טיולים מודרכים מרתקים באתר ומסבירים היכן הוצב ארונה של המלכה והיכן ישבו המכובדים ואיפה יוצב הכס המלכותי.
"הזמן הולך ואוזל, אז נאלץ להתמקד מכאן בנושא אחד", אמר אחד המדריכים לקבוצה שבהדרכתו, "על מה תרצו שאדבר, היסטוריה, ארכיטקטורה, נישואים מלכותיים?"
"חתונות מלכותיות!" ענה אדם עם מבטא אמריקאי בולט.
"כן, חשבתי שזו תהיה התשובה", אמר המדריך והמשיך בסיפורי ויליאם וקייט.
16 חתונות מלכותיות נערכו בכנסייה מאז נשא הנרי הראשון את הנסיכה מתילדה מסקוטלנד בשנת 1100, אבל רובן נערכו ב-120 השנים האחרונות. 39 מלכים ומלכות הוכתרו בווסטמינסטר מאז 1066, וצ'ארלס יהיה המלך ה-40 שימשיך את הקשר בין מוסד המלוכה והכנסייה – המבנה החשוב ביותר מבחינה דתית ולאומית בבריטניה.
39 מלכים ומלכות הוכתרו בווסטמינסטר מאז 1066, וצ'ארלס יהיה המלך ה-40 שימשיך את הקשר בין המלוכה והכנסייה – המבנה החשוב ביותר מבחינה דתית ולאומית בבריטניה
שני מלכים לא שרדו בתפקידם ולא זכו לטקס: אדוארד החמישי בן ה-13 שנרצח, כנראה, בטאוור של לונדון ואילו אדוארד השמיני מעריץ הנאצים ויתר על כס המלכות אחרי 11 חודשים ב-1937 ופינה את הכס לג'ורג' השישי, אביה של המלכה אליזבת השנייה.
ביקור במקום ארבע ימים בלבד אחרי הלוויית המלכה, הוא חוויה שונה מתקופות אחרות. במשך שבועיים היה האתר סגור ומסוגר והפך לשטח סטרילי בהוראות כוחות הביטחון. אנשי הכנסייה עבדו ימים כלילות בהכנות לטקס, צפו בחזרות מחוץ לבניין ושמעו את נגן חמת החלילים הבודד מתאמן לקראת הרגע הגדול שלו.
"לא תאמין, אבל התחלתי לעבוד כאן לפני חודש, ממש בעין הסערה", אמר לי אחד המדריכים במעילים האדומים, "אפשר להגיד שזה היה חודש מעניין מאוד אבל עכשיו אנחנו שמחים לראות את המבקרים חוזרים".
ואכן עולי הרגל חוזרים. התורים ארוכים יותר, הסיורים המודרכים מלאים, חלק מהמבקרים נרגשים ובאו למקום בכדי להביע את הערכתם למלכה המנוחה וחלק גדול פשוט רוצים לבקר במקום שכל העולם צפה בו.
עולי הרגל חוזרים. התורים ארוכים יותר, הסיורים המודרכים מלאים, חלק מהמבקרים נרגשים ובאו למקום בכדי להביע את הערכתם למלכה המנוחה וחלק גדול פשוט רוצים לבקר במקום שכל העולם צפה בו
יחסית למקום כה עמוס בתיירים, צלייני בית מלוכה וגם לא מעט מאמינים, המקום שקט ללא ההמולה הרגילה של אטרקציה תיירותית. השקט המוזר מעביר משהו מהאופי המיוחד של המקום: אתר דתי אבל גם גם מרכז הלאומיות האנגלית והבריטית וחלק חשוב מהקרקס המלכותי.
שם המקום וסטמינסטר אבי – מנזר וסטמינסטר – משקף את גלגוליו הקודמים של האתר. הוא החל כמנזר במאה העשירית באי בתמזה עוד בימי השלטון האנגלו-סקסי עוד לפני הכיבוש הנורמני ב-1066.
שם הוכתר ויליאם הכובש הצרפתי באותה שנה והמקום תפקד כחלק מהעולם הקתולי האירופאי עד שהמלך הנרי השמיני רצה להתגרש מאשתו, הסתכסך עם הכנסייה הקתולית וייסד את הכנסייה האנגליקנית הפרוטסטנטית במאה ה-16.
בעקבות הרפורמציה הוחרבו מנזרים וכנסיות בכל רחבי האיים הבריטים, אבל את וסטמינסטר הנרי הותיר על כנו וייעד אותו להיות הקתדרלה של דתו החדשה. הכנסייה חזרה לחיק הקתוליות עם שלטונה קצר הימים של בתו המלכה מרי, אבל עם עלייתה לשלטון של אליזבת הראשונה, אחותה למחצה, חזרה בריטניה ו-וסטמינסטר להיות אנגליקנית.
מאז הפכה הכנסייה להיות הקתדרלה החשובה באנגליה, אם כי עברה תהליך של הלאמה עם השנים. השם נשאר – אבל אין במקום נזירים או מנזר, אלא כנסייה שכפופה ישירות למלך מתוקף צו מלכותי ומשקלה החילוני בתרבות המקומית חשוב ואולי אף עולה על חשיבותה הדתית.
הקתדרלה בנויה כמקובל בצורת צלב ולמעשה היתה הראשונה שנבנתה בצורה זו בבריטניה. הסיור מתחיל בכניסה בחלק הצפוני, צד שמאל של הצלב, וממשיך לאורכה מול מושבי המקהלה, חלל אינטימי בלב המבנה, ומפגש ראשון עם הארכיטקטורה והעושר של המקום.
המבט נע אל גובה המקום והגג המרהיב (ששחוזר אחרי שנפגע במלחמת העולם השניה) ומייד אל הרצפה, שם מונחות מצבות ולוחות זיכרון של גדולים ומפורסמים כגון צ'רלס דארווין, אייזיק ניוטון וסטיבן הוקינג – האחרון זכה ללוחית זיכרון מודרנית עם תיאור של חור שחור.
המבט נע אל גובה המקום והגג המרהיב ומייד אל הרצפה, שם מונחים לוחות זיכרון של גדולים ומפורסמים כגון צ'רלס דארווין, אייזיק ניוטון וסטיבן הוקינג – האחרון זכה ללוחית מודרנית עם תיאור של חור שחור
השילוב של סגנונות בנייה שונים, מימי הביניים, הרנסאנס ועד נגיעות מודרניות, פריטים מרהיבים וחיפוש אחרי שמות מפורסמים כאילו מדובר בשדרה הוליוודית ימשך אבל ליבה של הכנסייה, מרכזו של הצלב, הוא אתר דתי היסטורי.
על משטח מוגבה נמצא פסיפס ענק ומרהיב בשם The Cosmati Pavement שהורכב במאה ה-13 משלושים אלף חתיכות אבן צבעוניות וזכוכית ושופץ לקראת חתונת הנסיך ויליאם וינזדור ובחירת ליבו קייט מידלטון ב-2011. הפסיפס הוא ריבוע באורך 7.58 מטרים, בעל צורות גיאומטריות ומסרים מיסטיים ונבואות קץ עולם.
שם, על הבמה הזו, יוצב הכס המלכותי – שם גדול לכיסא עץ, עליו ישבה לאחרונה אליזבת השנייה לפני כ-70 שנה ועליו יימשח המלך האנגלי הבא. מתחתיו תוצב אבן הסקון הסקוטית – אבן הגורל – אבן חול סקוטית עליה הומלכו מלכי ומלכות סקוטלנד ונבזזה על ידי האנגלים ב-1296 למורת רוחם של הסקוטים.
ב-1950 פרצו לאומנים סקוטים לכנסיית וסטמינסטר וגנבו את האבן, אבל היא נמצאה בזמן לקראת טקס ההכתרה ב-1953, וב-1996 הוחזרה לסקוטלנד בתנאי שתושאל לטקסי הכתרה בעתיד. כן, טקסי הכתרה הם עסק משונה, מסתורי ומאגי שכולל שמן קדוש, לחשים סודיים וחלקים סמויים מעין הציבור.
ב-1950 פרצו לאומנים סקוטים לכנסיית וסטמינסטר וגנבו את אבן הסקון, אבל היא נמצאה בזמן לקראת טקס ההכתרה ב-1953, וב-1996 הוחזרה לסקוטלנד בתנאי שתושאל לטקסי הכתרה בעתיד
מאחרי המסך המרהיב נמצא המבנה העתיק והמרשים מהמאה ה-13 לזכרו של אדוארד המוודה (או אדוארד המאמין שהתוודה באמונתו הנוצרית), קדוש אנגלי והאיש שייסד את המנזר המקורי והפך אותו למרכז דתי חשוב. החלק הזה סגור לציבור אבל ניתן להשקיף עליו מלמעלה ולהלך לצידיו. שם מצויות הקפלות הקטנות, קברי ופסלי מלכי אנגליה ונכבדים אחרים.
מכאן הסיור הופך לדחוס, רווי פרטים, היסטוריה ומשמעות. מומלץ להכנס לקפלות הקטנות ולשמוע הסברים במדריך האלקטרוני או האנושי, להתרשם מחלק מהפסלים כמו זה הטראגי לזכרה של ליידי אליזבת נייטינגל שמתה בלידתה או מהגודל וההדר של פסלי אנשי הצבא במאה ה-18 וה-19. כיום, גם גדולי האומה כבר לא זוכים ליותר מלוח זיכרון בשל מחסור בשטח.
המקום החשוב ביותר מבחינה ארכיטקטונית הוא קפלת הגבירה, היא מרים אמו של ישו, או בשמה האחר קפלת הנרי השביעי שנבנתה על ידי אותו מלך לפני התפצלות הכנסיות הקתולית והאנגליקנית, פרויקט הבנייה הגדול האחרון שנערך בתחילת המאה ה-16 לפני הרפורמציה.
שם, בראש הצלב של מבנה הכנסייה, נמצאת קפלה בסגנון צרפתי, מעוטרת מאוד, בעלת גג מרהיב וחשיבות היסטורית רבה. זו גם הקפלה של מסדר האמבטיה, Order of the Bath – מסדר האצולה השני בחשיבותו, וחברים בו בעיקר אנשי צבא. ממעל מתנוססים דגלי המשפחות של האצילים בכדי להבהיר שעדיין, גם היום, מדובר בחברה מעמדית עם אצילים ומסדרי אצולה מדרגים שונים.
בקצה הקפלה ישנה קפלה קטנה נוספת של חיל האוויר המלכותי ובה מונצחים חללי חיל האוויר משלל ארצות כוחות הברית שנהרגו במהלך מלחמת העולם השנייה במלחמה נגד הנאצים. בקיר הקפלה ישנו חור מכוסה בזכוכית שנוצר מפגיעה גרמנית במהלך המלחמה; תזכורת לכך שבכל דור ישנו מאבק נגד פאשיזם ורצח עם, פעם גרמני ופעם רוסי, ומחירה של החירות.
בקיר הקפלה ישנו חור מכוסה בזכוכית שנוצר מפגיעה גרמנית במהלך המלחמה; תזכורת לכך שבכל דור ישנו מאבק נגד פאשיזם ורצח עם, פעם גרמני ופעם רוסי, ומחירה של החירות
3,000 איש קבורים בכנסייה ולצידו של אדוארד המאמין שניים מהקברים החשובים ביותר הם של המלכה אליזבת הראשונה ואחותה למחצה מרי מלכת הסקוטים לצד קפלת הגבירה. הן קבורות זו מעל זו, אליזבת מעל מרי כמובן, ופסליהן שכובים זה לצד זה בקפלה על שם אליזבת, מהשליטים החשובים ביותר בתולדות בריטניה.
"אני יודעת שיש לי את הגוף של אישה חלושה ושברירית אבל יש לי את הלב והקרביים של מלך, מלך אנגליה", היא אמרה והשמידה את הארמדה הספרדית וקנתה את מקומה בהיסטוריה העולמית.
וסמינסטר היא גם כנסייה פעילה. מתנהלים בה טקסים דתיים, המקהלה שרה והמאמינים מתפללים. ברקע ניתן לשמוע את הבישוף מדבר על חסדי האל המיטיב והרחמן והמדריך האלקטרוני ממליץ לעצור לרגע ולהרהר במשמעות שאנו מעניקים לחיינו ותפקידו של ישו המשיח בעולמנו.
כדאי לשמוע את הטקסט הזה כשמביטים על קברי האחיות אשר בשם הדת נלחמו על שליטה, שלמען אמונתיהן הוציאו להורג מאמינים אחרים, שאביהן, הנרי השמיני, החריב מוסדות דת והרג אנשי דת באלפים. מרי הוצאה להורג בהוראת אחותה אבל הטקסט "שותפות לכתר ולקבר, כאן מונחות אליזבת ומרי, אחיות בתקווה לתחייה", נכתב למרגלותיהן. הן מאוחדות במותן הרבה יותר מאשר בחייהן.
מרי הוצאה להורג בהוראת אחותה אבל הטקסט "שותפות לכתר ולקבר, כאן מונחות אליזבת ומרי, אחיות בתקווה לתחייה", נכתב למרגלותי קבריהן בווסטמינסטר. הן מאוחדות במותן הרבה יותר מאשר בחייהן
בהמשך ניתן למצוא את החלק החילוני של הכנסייה. פינת המשוררים בה קבורים ומונצחים יוצרים כמו רבים צ'ארלס דיקנס, ג'יין אוסטין, טי.אס. אליוט, רודיארד קיפלינג, ופסל לזכרו של ויליאם שקספיר ושחקנים ידועים. בהמשך מונצחים גם מוסיקאים ליד העוגב, כולל הנרי פארסל. אם אהבתם את המוסיקה בהלווית המלכה אליזבת, רוב הסיכויים שזו היתה יצירה שלו.
![האמן דיוויד הוקני עומד לפני "חלון המלכה" – ויטראז' שעוצב על ידי האמן לכבוד המלכה אליזבת השניה, ספטמבר 2018 (צילום: Victoria Jones/Pool via AP)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/10/AP18269321985133.jpg "האמן דיוויד הוקני עומד לפני "חלון המלכה" – ויטראז' שעוצב על ידי האמן לכבוד המלכה אליזבת השניה, ספטמבר 2018 (צילום: Victoria Jones/Pool via AP)")
בבסיס הכנסייה נמצא קבר החייל האלמוני. הקבר המוקף בפרחי פרג עשוים משי הוא אחד המקומות היחידים שאסור לדרוך עליהם. לצד הגדולים והמפורסמים, מלכי ובני מלכים, בישוף וראשי ממשלה נמצא קבר של חייל שנקבר בצרפת ואיש אינו יודע מה שמו, כמו אלפים אחרים שנפלו בשדות הקטל של מלחמת העולם הראשונה.
זו היתה יוזמה של כומר צבאי צעיר בשם דיוויד רילטון שראה את בתי הקברות הצבאיים ברחבי אירופה שם קבורים שורה אחרי שורה חיילים שכל מה שנכתב על צלבי העץ שלהם היה "חייל בריטי אלמוני".
הרעיון צבר פופולריות, וביום הזיכרון של 1920 הובאו שרידיו של חייל בריטי שנפל בצרפת על גבי מנשא תותחים במורד וויטהול אל הכנסייה. שם הם נטמנו ביחד עם אדמת צרפת בנוכחות גיבורי המלחמה המעוטרים בצלב ויקטוריה, אות הגבורה הגבוה ביותר.
ליד הקבר נמצא גם לוח זיכרון לגיבור מלחמת העולם השנייה, ראש הממשלה וינסטון צ'רציל, במרכז החלק הלאומי של הכנסייה.
לקראת היציאה ניתן לראות את כיסא ההכתרה ממתין לרגע הגדול שלו עוד מעט, וכדאי לצאת לגן היפה שכולל מבנים עתיקים ואת הדלת העתיקה ביותר בבריטניה, בת יותר מאלף שנים.
לקראת היציאה ניתן לראות את כיסא ההכתרה ממתין לרגע הגדול שלו עוד מעט, וכדאי לצאת לגן היפה שכולל מבנים עתיקים ואת הדלת העתיקה ביותר בבריטניה, בת יותר מאלף שנים
לפני שיוצאים לכיכר הפרלמנט, לביג בן והשעון שזכה לחידוש ומתהדר בלוח פנים בצבע כחול כהה אחרי שנים בצבע שחור, לפרשים ולהמולת העיר, כדאי לחזור לאחור לפינת המשוררים. שם נמצאת הכניסה לגלריות יובל היהלום של המלכה.
זהו חלל מהמאה ה-13 שחודש בשנים האחרונות והפך למוזאון קטן שנמצא בקומה השנייה וכניסה אליו כרוכה בתוספת תשלום קטנה. מוצגים שם פסלי קבורה של מלכים, שרידים ארכאולוגיים, מסמכים היסטורים כמו שטר הטאבו של המנזר ורישיון הנישואים של ויליאם וקייט, כיסא הכתרה ישן כולל גרפיטי של תלמידי בית הספר והעתק של כתר ושרביט המלכה.
כולם יפים וממעוררי ענין יותר ופחות, אבל הסיבה לביקור בגלריה היא אחרת. שם ניתן להשקיף על הכניסה כולה לאורכה עד לבסיסה קרוב לגג, מעל למקדש לזכרו של אדוארד המאמין. הקשתות מתחברות זו לזו בפרופרציות מושלמות ואתם תחסירו פעימה או שתיים ותעמדו שם דקות ארוכות.
גם בלי שטיח אדום ונסיך ונסיכה שצועדים בסך, ללא כס המלכות וכתר לראש המלך תרועת חצצוצרות מהדהדות בקירות האבן, ביום חול רגיל לחלוטין זהו עדיין מראה שאין רבים דוגמתו בעולם. המקום שקט יחסית וניתן להרגע, ולהביט ולהרהר לפני שחוזרים לעיר.
גם בלי שטיח אדום ונסיך ונסיכה שצועדים בסך, ללא כס המלכות וכתר לראש המלך תרועת חצצוצרות מהדהדות בקירות האבן, ביום חול רגיל לחלוטין זהו עדיין מראה שאין רבים דוגמתו בעולם
הכניסה בתשלום, מומלץ להזמין מקומות מראש. לא ניתן להרשם לסיורים מראש.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם