השחקנים ריקרדו דרין ופיטר לנסאני, שמגלמים את חוליו סטרסרה ולואיס מורנו אוקמפו (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)
מתוך הטריילר הרשמי של הסרט

ריאיון צדק צדק תרדוף

ב־1985, כשנתיים אחרי תום תקופת הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה, שני תובעים צעירים וחסרי ניסיון החזירו את האור ואת הצדק לאזרחים במשפט חסר תקדים שבו העמידו לדין את צבא ארגנטינה ● הבמאי סנטיאגו מיטרה אומר לזמן ישראל שהמשפט ההיסטורי רלוונטי היום יותר מתמיד ומדגיש: "המשפט הזה מראה שאנשים רגילים יכולים לעשות דברים חשובים והיסטוריים"

הסרט "ארגנטינה, 1985" של הבמאי סנטיאגו מיטרה ("פאולינה", "הפסגה") – שהוקרן לראשונה במסגרת פסטיבל הסרטים של ונציה – עוסק, בין היתר, באלימות פוליטית ובניסיון לכפות דמוקרטיה, מה שהופך אותו לרלוונטי במיוחד לנוכח ההסתערות על הקפיטול האמריקאי ב־6 בינואר 2021.

הסרט מבוסס על הסיפור האמיתי של חוליו סטרסרה ולואיס מורנו אוקמפו, שני תובעים ציבוריים שהעמידו לדין את צבא ארגנטינה בעזרת צוות משפטי צעיר וחסר ניסיון. ב־1985 הם העזו לתבוע לדין את אדריכלי "המלחמה המלוכלכת" העקובה מדם של ארגנטינה.

הסרט מבוסס על הסיפור האמיתי של חוליו סטרסרה ולואיס מורנו אוקמפו, שני תובעים ציבוריים שהעמידו לדין את צבא ארגנטינה בעזרת צוות משפטי צעיר וחסר ניסיון

במהלך השלטון הדיקטטורי בארגנטינה, גורמי ימין צדו מתנגדים פוליטיים ואת כל מי שנחשד כסוציאליסט או כקשור לפוליטיקה שמאלית. כפועל יוצא מכך, אלפי אנשים נרצחו או נעלמו. "ארגנטינה, 1985" יהיה זמין לצפייה באמזון פריים ב־21 באוקטובר.

אתה זוכר את המשפט? היית ילד אז.
"כשהמשפט התנהל הייתי ילד צעיר, אבל אני עדיין זוכר את ההורים שלי מדברים עליו בשמחה – אני בעיקר זוכר שהם דיברו על הנאום של חוליו סטרסרה בשלב סיכום הטענות. הייתי צעיר מאוד, אבל המשפט הזה היה מיוחד גם בשבילי וגם בשביל המשפחה שלי".

הבמאי סנטיאגו מיטרה בפסטיבל הסרטים של ונציה, 3 בספטמבר 2022 (צילום: Joel C Ryan/Invision/AP)
הבמאי סנטיאגו מיטרה בפסטיבל הסרטים של ונציה, 3 בספטמבר 2022 (צילום: Joel C Ryan/Invision/AP)

איזה תפקיד הוא מילא עבור המשפחה שלך?
"שמעתי את ההורים שלי מדברים עליו. אימא שלי הייתה סוציולוגית משפחתית, היא עזרה לשופטים עם תיקים מאז שהייתה בת 17. אבא שלי הוא עורך דין וגם סבא שלי היה עורך דין. אז צדק היה עניין חשוב מאוד במשפחה שלי.

"המשפט הזה היה חשוב עבור אנשים שדרשו צדק. ארגנטינה בדיוק השתחררה מהשלטון הדיקטטורי – זה היה ההקשר של המשפט. אז זו לא הייתה רק המשפחה הפרטית שלי, אלא רוב האנשים בארגנטינה היו גאים מאוד".

הרגע הזה עדיין מהדהד בארגנטינה של היום?
"זאת שאלה קשה. זה משהו שאנחנו נגלה כשהסרט יוקרן בארגנטינה ובשאר העולם. צדק וההתמודדות עם משטר סמכותני הם נושאים שתמיד צריכים לעניין חברות אנושיות. מה שבאמת רציתי לעשות זה סרט על צדק ועל המשפט המסוים הזה – אבל דרך פריזמה מאוד אנושית.

"צדק וההתמודדות עם משטר סמכותני הם נושאים שתמיד צריכים לעניין חברות אנושיות. מה שבאמת רציתי לעשות זה סרט על צדק ועל המשפט המסוים הזה – אבל דרך פריזמה מאוד אנושית"

"היה לי מאוד חשוב להציג את האנשים האלה, שהיו גיבורי צדק, כפי שהם היו, כלומר, אנשים רגילים שניסו לעשות את העבודה שלהם. כי כשאתה מדבר על לשנות את העולם, על להשיג צדק, זה יכול להיראות בלתי אפשרי, כאילו רק גיבורי־על מסוגלים לעשות את זה. אבל המשפט הזה מראה שאנשים רגילים עדיין יכולים לעשות דברים חשובים והיסטוריים – כמו שעשו במשפט הזה".

השחקנים ריקרדו דרין ופיטר לנסאני שמגלמים את חוליו סטרסרה ולואיס מורנו אוקמפו (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)
השחקנים ריקרדו דרין ופיטר לנסאני שמגלמים את חוליו סטרסרה ולואיס מורנו אוקמפו (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)

חוליו סטרסרה בגילומו של ריקרדו דרין אומר: "אנשים כמוני לא עושים היסטוריה".
"כשפיתחתי את הסיפור הזה היה לי חשוב מאוד להראות איך המשפחה של סטרסרה פעלה. למשפחות יש תפקיד מאוד חשוב בסרט הזה כי המשפחה היא למעשה היחידה הפוליטית הראשונה שאנחנו משתייכים אליה.

"ככה זה היה אצל סטרסרה, ובצורה הפוכה גם אצל לואיס מונרו אוקמפו. עסקתי בפוליטיקה ובהיבטים שונים של החיים גם בסרטים הקודמים שלי. המשפחה תמיד עמדה במרכז העניינים. המשפחות האלה הן החוגים הפוליטיים שמקיפים את הדמויות שלנו".

סטרסרה ואוקמפו באים ממשפחות שמשתייכות לקצוות מנוגדים של הקשת הפוליטית. אתה חושב שהסרט מראה איך אומה מפולגת יכולה להתאחד?
"אני חושב שזה שיעור חשוב גם עבור ארגנטינה של היום, אבל זה גם שיעור בשביל העולם. הוא נקרא 'ארגנטינה, 1985', אבל אנחנו מנסים להשתמש בו כדי לדבר על ארגנטינה 2022.

"זה משהו שאנחנו חייבים לזכור – איך אנחנו מרפאים מחלוקות ומחברים את השברים. אם נחזור לנושא המשפחה, בארגנטינה, הסמל העיקרי של המאבק בדיקטטורה היו האימהות פלאסה דה מאיו, האימהות של אלה שנעלמו.

הפגנה של ארגון האימהות פלאסה דה מאיו, אימהות ארגנטינאיות שילדיהן נעלמו במהלך "המלחמה המלוכלכת" בשנות ה־70, בואנוס איירס, 12 בדצמבר 1985 (צילום: AP Photo/Eduardo DiBaia)
הפגנה של ארגון האימהות פלאסה דה מאיו, אימהות ארגנטינאיות שילדיהן נעלמו במהלך "המלחמה המלוכלכת" בשנות ה־70, בואנוס איירס, 12 בדצמבר 1985 (צילום: AP Photo/Eduardo DiBaia)

"אז משפחה, הדבר הזה שמאחד את כולנו – לכולנו יש אימא – הוא מאוד טבוע באופן שבו, לפחות בארגנטינה, אנחנו מבינים איך יוצאים מדיקטטורות. זה אולי נראה כמו חיבור משונה אבל אני חושב שהקשר הזה – בין משפחות וצדק – הוא משהו שבאמת רציתי להראות בסרט הזה".

בחרת לסיים את הסרט עם נאום הניצחון של סטרסרה.
"הסוף היה חשוב לי מאוד. לא רציתי לסיים את הסרט במסר שהם הצליחו. כי אתה אף פעם לא מצליח לגמרי. לא במאבק מהסוג הזה. הדמויות, האנשים האמיתיים, הם המשיכו לעבוד, הם המשיכו להילחם. בחברה, אנחנו צריכים להמשיך להילחם, להמשיך לדחוף לחשיפת האמת, לעשיית דין עם האשמים. זה עדיין קורה, זה משהו שלא נגמר אף פעם.

"כתסריטאי וכבמאי היה לי קשה מאוד לומר: 'הם ניצחו וכולם היו שמחים'. כי זה לא היה ככה. זה היה הצעד הראשון במאבק רב שנים להשגת צדק ולבניית חברה אזרחית".

"הסוף היה חשוב לי מאוד. לא רציתי לסיים את הסרט במסר שהם הצליחו. כי אתה אף פעם לא מצליח לגמרי. לא במאבק מהסוג הזה. הדמויות, האנשים האמיתיים, הם המשיכו לעבוד, הם המשיכו להילחם"

מה חושבים היום על המשפט הזה בארגנטינה?
"אני חושב שהרבה אנשים שכחו ממנו. כמובן, יש אחרים, מבוגרים יותר, או כאלה שמתעניינים בצדק ובפוליטיקה שזוכרים. אבל יש גם תנועה ימנית שצומחת ומנסה לטשטש את ההיסטוריה.

הדיקטטורים לשעבר של ארגנטינה ריינלדו ביניונה וחורחה רפאל וידלה ממתינים לגזר הדין בבית המשפט בבואנוס איירס, 5 ביולי 2012 (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko)
הדיקטטורים לשעבר של ארגנטינה ריינלדו ביניונה וחורחה רפאל וידלה ממתינים לגזר דינם בבית משפט בבואנוס איירס, 5 ביולי 2012 (צילום: AP Photo/Natacha Pisarenko)

"אני חושב שזה סרט חשוב שיכול להזכיר לכולם את ההישג המדהים הזה, שהצדק הושג בארגנטינה. וגם להזכיר לדור הצעיר יותר – אלה שנולדו אחרי המשפט – שהדברים האלה קרו. אנחנו צריכים להמשיך להילחם כדי להבטיח שקורבנות הדיקטטורה לא יישכחו".

איך יצרתם את ארגנטינה של שנת 1985?
"בראש שלי, שנות ה־80 מאוד דומות להיום. יש לי זיכרונות טריים משנות ה־80. אבל כשאתה מסתכל על תמונות ואז הולך לאותו מקום – אתה רואה שבואנוס איירס השתנתה לחלוטין. אז זה היה מאוד קשה.

"זה הסרט התקופתי הראשון שלי. אם אתה עושה סרט על שנות ה־60 או ה־20 של המאה הקודמת אתה יודע שתצטרך לבנות הרבה [תפאורה]. בשביל שנות ה־80 לא חשבתי שנצטרך לעשות את זה. אבל היינו צריכים, בנינו את הרוב, בעזרת הצוות המדהים של המחלקה האמנותית כי לא רציתי להשתמש בהרבה אפקטים מיוחדים בפוסט־פרודקשן כמו רוב הסרטים היום.

"היה לנו גם הרבה מזל שהבניין שבו התנהל המשפט עדיין קיים. זה מונומנט היסטורי שכבר לא משתמשים בו לדיונים משפטיים רגילים. בדרך כלל אסור לצלם שם, אבל קיבלנו אישור בגלל הנושאים שהסרט עוסק בהם".

השחקן ריקרדו דרין כחוליו סטרסרה (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)
השחקן ריקרדו דרין כחוליו סטרסרה (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)

"זה הסרט התקופתי הראשון שלי. אם אתה עושה סרט על שנות ה־60 או ה־20 של המאה הקודמת אתה יודע שתצטרך לבנות הרבה [תפאורה]. בשביל שנות ה־80 לא חשבתי שנצטרך לעשות את זה. אבל היינו צריכים"

השתמשת גם בסיקורים טלוויזיוניים מהתקופה ההיא.
"רציתי להיות מאוד מדויק בדרך הצגת המשפט. בצילומים הישנים היו נוהגים להראות את העדים מגבם כי היה מסוכן מדי להראות את הפנים שלהם. הדיקטטורה, שהסתיימה לפני זמן קצר כל כך, נהגה לרדוף את מי שהעז להעיד.

"רציתי להראות את זה, אבל משום שעבר זמן מאז – גם לייצר עוצמה חדשה למשפט באמצעות צילומים הפוכים, שמראים את הפנים של האנשים כשהם מגוללים בפעם הראשונה את הזוועות שהם חוו במחנות הריכוז של הדיקטטורה.

"אז חלק מהחומרים צולמו בדומה לשידורים המקוריים, באמצעות אותן מצלמות פניאומטיות ואותן עדשות שהשתמשו ב־1985. ככה יצרנו ארכיון צילומים בדוי משלנו עם השחקנים שלנו.

"שילבנו את הצילומים האלה עם צילומים מהמשפט המקורי ואז עם הצילומים הדיגיטליים שצילמנו עם [מצלמת] אלקסה. זאת הייתה עבודת טלאים מעניינת. לפעמים אתה קולט שזה שחזור ולפעמים אתה לא".

אדריכלי "המלחמה המלוכלכת" עומדים לדין, מתוך "ארגנטינה, 1985" (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)
אדריכלי "המלחמה המלוכלכת" עומדים לדין, מתוך "ארגנטינה, 1985" (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)

איך בחרת את השחקנים לסרט?
"ריקרדו הוא אייקון כאן בארגנטינה ואני חושב שהוא היה היחיד שהיה חזק מספיק כדי להפיח חיים בדמות של חוליו סטרסרה. אנחנו חברים טובים כבר כמה שנים, אז כשהתחלתי לפתח את הסרט הוא היה האדם הראשון שדיברתי איתו. היה לי ברור מההתחלה שהוא יגלם את סטרסרה.

"הוא עבד איתי על הסרט הרבה זמן, ובסופו של דבר הפך למפיק שותף. אז היה בינינו שיתוף פעולה הדוק, הרבה יותר מאשר ב'הפסגה'. אני מאוהב בדרך שבה ריקרדו עובד ובכל מה שהוא עשה בשביל הסרט.

"פיטר לנסאני, שמגלם את לואיס מורנו אוקמפו, הוא שחקן צעיר שאני מעריץ. הוא פשוט דומה ללואיס – אז זאת הייתה בחירה די ברורה. בליהוק שאר הצוות עבדתי עם אחותי מריאנה, שהיא הבמאית המלהקת.

"היא אמרה לי: 'אם אתה עושה סרט היסטורי ויש לך שני שחקנים מפורסמים ומוכרים היטב, ריקרדו ופיטר, אתה לא רוצה עוד פרצופים מפורסמים כי זה יסיח את דעתם של הצופים מהיבט המסע בזמן של הסרט.

השחקן ריקרדו דרין כחוליו סטרסרה (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)
השחקן ריקרדו דרין כחוליו סטרסרה (צילום: מתוך הטריילר הרשמי של הסרט)

"אתה רוצה שהצופים יאמינו שמדובר באנשים אמיתיים. אז ניסינו למצוא אנשים לא מוכרים, כדי ששאר הצוות ייראה אמין ואמיתי מאוד בעיני הצופים. כדי שאנשים יוכלו לחשוב: זה קרה באמת".

זה הסרט הארגנטינאי המקורי הראשון של אמזון?
"הסרט יוקרן במשך ארבעה שבועות בבתי קולנוע בארגנטינה ובכמה מקומות אחרים בדרום אמריקה, ויופץ קודם בארה"ב ובבריטניה ובעוד כמה מקומות לפני שיעלה באמזון. זה סרט שעשינו בשביל אולמות הקולנוע יחד עם אמזון.

"למזלנו הרב, הם רואים את הדברים כמונו ועוזרים לנו להשיג את ההפצה הקולנועית הטובה ביותר שאפשר עבור הסרט במדינות שאנחנו חושבים שהוא יביא בהן קהל לאולמות הקולנוע".

"הסרט יוקרן במשך ארבעה שבועות בבתי קולנוע בארגנטינה ובכמה מקומות אחרים בדרום אמריקה, ויופץ קודם בארה"ב ובבריטניה ובעוד כמה מקומות לפני שיעלה באמזון. זה סרט שעשינו בשביל הקולנוע"

חשוב לך שהסרט יוצג בבתי הקולנוע?
"כן, זה חשוב. אני לא יודע אם הייתי קורא לעצמי סינפיל, אבל אני אוהב קולנוע. אני אוהב את האולמות, את החוויה המשותפת של צפייה בחושך לצד אנשים זרים. אני תמיד מדמיין את הסרטים שלי מוצגים ככה. זה משהו שדיברנו עליו ביחד עם המפיקים מההתחלה. זה היה משהו שהיינו צריכים לעשות, ואני מאוד שמח שזה קרה".

מה המשמעות ההיסטורית של המשפט הזה עבור ארגנטינה?
"מאז שנות ה־30 היו בארגנטינה חילופים בין ממשלות צבאיות לממשלות אזרחיות. אף ממשלה אזרחית לא הצליחה להשלים את הכהונה שלה כי תמיד הייתה הפיכה צבאית. היה איום תמידי על הדמוקרטיה.

"המשפט של 1985 הפסיק את המעגל הזה. מאז יש לנו דמוקרטיה. המשפט היה בסיס למדינה חדשה. אני לא בטוח שככה אנשים זוכרים את זה עכשיו, אבל ככה אני רואה את זה".

זה מעורר השראה לראות מהפכה דמוקרטית שלא מתרחשת באמצעים אלימים.
"הצדק נעשה על ידי אנשים צעירים. זה משהו שאני מאוד אוהב בסיפור הזה – אף אחד במשרד המשפטים לא רצה לעבוד על המשפט הזה, סטרסרה נעזר באנשים צעירים. זה מסר חשוב של אמונה בכוח של הצעירים לשנות דברים".

"הצדק נעשה על ידי אנשים צעירים. זה משהו שאני מאוד אוהב בסיפור הזה – אף אחד במשרד המשפטים לא רצה לעבוד על המשפט הזה, סטרסרה נעזר באנשים צעירים"

עוד 1,537 מילים
סגירה