האם מוזיקת טראנס תעכב (ואף תמנע) אלצהיימר?

די.ג'יי, אילוסטרציה (צילום: iStock / Marko NOVKOV)
iStock / Marko NOVKOV
די.ג'יי, אילוסטרציה

כמעט עשור מחיי ביליתי במועדוני לילה, ושנים לפני כן רכבתי על גלי המונוטוניה של מוזיקת הטראנס המופלאה. מי היה מאמין שאותם צלילים חזרתיים והבהובי האורות במועדונים, ישמשו יום אחד לטיפול בחולי אלצהיימר.

מוזיקת טראנס היא קצת כמו כוסברה: או שאוהבים או שלא. ואין אמצע. בנעוריי גיליתי שאני מאוהב במוזיקה הזו, מה שבסופו של דבר תורגם גם לסצנת מועדונים שנמשכה כמעט עשר שנים מחיי הבוגרים.

יש משהו מאוד שבטי וקדמוני בקבוצה של עשרות, מאות או אלפי אנשים (תלוי בגודל המקום), שמתקבצת יחד ונעה כגל אחד לצלילי תופים. זה כנראה משהו שנשאר בדנ"א שלנו מאז ימינו כציידים-לקטים.

תמיד חשבתי שלמוזיקה, ובעיקר לטראנס והאוס (האח המלודי והאיטי יותר), יש השפעה תרפויטית כלשהי; גם אם אי אפשר בדיוק למדוד אותה. במועדונים ההם רקדתי במשך שעות רצופות, בלי שום סיגריות, אלכוהול ושאר חיזוקים. הכול הודות לאותה מוזיקה שגורמת לך להדהד יחד איתה באותה תדירות.

תמיד חשבתי שלמוזיקה, ובעיקר לטראנס ולהאוס, יש השפעה תרפויטית כלשהי; גם אם אי אפשר בדיוק למדוד אותה. במועדונים ההם רקדתי במשך שעות רצופות, בלי שום סיגריות, אלכוהול ושאר חיזוקים

למרבה הפלא, ההדהוד הזה הוא בדיוק ההשפעה המרפאת שעליה חשבתי.

"והעם רואים את הקולות"

דמנציה (קיהיון / שיטיון) היא מחלה ניוונית של המוח ממנה סובלים כיום מעל 55 מיליון בני אדם בעולם, כאשר בכל שנה נוספים 10 מיליון מקרים חדשים. הסוג הנפוץ ביותר של דמנציה הוא אלצהיימר, המהווה 60%-70% מכלל המקרים.

עד שנת 2030 מספר חולי הדמנציה צפוי להגיע ל-78 מיליון, ובשנת 2050 לכדי 139 מיליון. בישראל מדובר על כ-150 אלף חולי דמנציה. אחד מכל 3 מבוגרים בארצות הברית ימות כתוצאה מאלצהיימר, והמרוץ למציאת פתרונות נמשך מזה שנים רבות.

הנוירולוגית לי-הואי טסאי (Li-Huei Tsai) מ-MIT, מצאה ב-2015 שגלי גמא חלשים מדי במוח – עלולים להוביל להתפתחות אלצהיימר. גלי גמא מקושרים למצבים של ריכוז מרבי ושל ביצועים קוגניטיביים גבוהים. כדי לפתור את הבעיה, פרופ' טסאי הציעה להשתמש בתחום האופטוגנטיקה – ולהגביר את גלי הגמא במוח באמצעים מלאכותיים; זאת כדי לבדוק מה תהיה ההשפעה על המחלה.

הניסויים החלו בעכברים שנחשפו לאורות מהבהבים בתדירות זהה לגלי גמא (40 הרץ), ובהמשך נוספו להם גם צלילי קליקים באותה תדירות. הממצאים העידו על נסיגה באלצהיימר אצל העכברים, מה שבסופו של דבר הביא את הניסוי גם לבני אדם. גם שם הממצאים הראו נסיגה מופלאה במחלה, לצד שחזור תאי מוח, סינפסות ויכולות קוגניטיביות שאבדו.

הניסויים החלו בעכברים שנחשפו לאורות מהבהבים בתדירות זהה לגלי גמא (40 הרץ), ובהמשך נוספו להם גם צלילי קליקים באותה תדירות. הממצאים העידו על נסיגה באלצהיימר אצל העכברים

יש לציין שלא מדובר בתרופת קסם והנושא עדיין נמצא בשלבי מחקר. כמו כן עדיין לא ברור בדיוק איך זה עובד, אבל ההשערה היא שגלי הגמא מסייעים למוח להתנקות מחלבונים בעייתיים שגורמים לניוון הנוירונים והסינפסות (עמילואיד בטא וחלבון טאו). ראוי לציין שלא רק דמנציה נגרמת בשל אותו ניוון מוחי, אלא סדרת מחלות שכוללת גם פרקינסון, קרויצפלד-יעקב (מחלת הפרה המשוגעת) ועוד.

מקצבים פועמים

תוך כדי שאני קורא אודות הטיפול החדשני הזה, פתאום מתבהר לי שאותו צליל נקישה קולי בתדירות 40 הרץ – צריך להיות דומה מאוד למוזיקת טראנס (ולמוזיקה אלקטרונית באופן כללי).

מוזיקה רגילה, מה שנקרא מיינסטרים, פועלת במקצבים יחסית איטיים. לדוגמה, השיר הישן Gangsta's Paradise הוא במקצב של 80 BPM (ביטים לדקה). השיר החדש יותר Blinding Lights של דה ויקאנד הוא במקצב גבוה יותר של 172 BPM.

זה כבר יותר דומה למקצבי הטראנס, שמתחילים בדרך כלל בסביבות 130 BPM ומגיעים לכדי 150 BPM ולעיתים גם יותר. כמובן שלא רק המקצב הופך מוזיקה מסוימת לטראנס, אלא גם הצלילים המונוטוניים, ההיעדר הכמעט מוחלט של ליריקה וכלים אקוסטיים ועוד כמה סממנים ייחודיים.

תוך כדי שאני קורא אודות הטיפול החדשני הזה, פתאום מתבהר לי שאותו צליל נקישה קולי בתדירות 40 הרץ – צריך להיות דומה מאוד למוזיקת טראנס (ולמוזיקה אלקטרונית באופן כללי)

כדי להגיע למקצב קולי שיכול לטפל באלצהיימר, יש ליצור צליל נקישה בתדירות של 40 ביטים לשנייה – כלומר 2,400 BPM. מהיר יותר מכל מוזיקת טראנס "רגילה", אם כי יש גם גרסאות טראנס מהירות מהסוג הזה. בכתבה שפורסמה בניו יורק טיימס אודות השיטה הטיפולית הזו, ניתן לשמוע צליל דמו של 40 ביטים לשנייה, ולהבין מה התדירות הקולית הדרושה לטיפול.

טיפול אור-קולי

בניגוד לשיטות טיפול אחרות, שדורשות תרופות או אמצעים פולשניים אחרים כגון ניתוחים – השיטה הזו שמרנית לגמרי. מדובר בסך הכול בסדרת אורות מהבהבים וצלילי נקישה מהירים, שניתן להקרין באמצעות מסך קטן או משקפיים מיוחדים. כדי להביא את הטיפול אל הציבור – פרופ' טסאי (וכן חוקרים נוספים בעולם) פיתחו כלים ניידים לשימוש ביתי, שמספקים את המופע האורקולי הנחוץ לטיפול בדמנציה.

סרטון של MIT – טיפול אופטוגנטי באלצהיימר:

שאלה שמעניינת אותי באופן אישי, היא האם שוכני מועדונים וחובבי טראנס העניקו לעצמם הגנה מפני אחת המחלות הסופניות הקשות ביותר נכון להיום? מעין "חיסון אופטוגנטי" שמשפר את יכולותיהם הקוגניטיביות בלי טיפת מאמץ וללא ידיעתם, אך ורק הודות לאורות המועדונים ולצלילי התופים.

ואולי בעקבות המחקרים האלה, יתחילו להשמיע טראנס (או לפחות צלילים תרפויטים דומים) גם בבתי אבות ובמוסדות טיפול אחרים? כל מה שצריך הוא שעה אחת ביום. דמיינו לכם "תרופה" ששוטפת את המרחב במהירות האור והקול, משחזרת יכולות קוגניטיביות ומחלצת חולי דמנציה ממעמקי מערת הצללים של אפלטון, בחזרה אל עולם החיים.

שאלה שמעניינת אותי אישית: האם שוכני מועדונים וחובבי טראנס העניקו לעצמם הגנה מאחת המחלות הסופניות הקשות ביותר כיום? מעין "חיסון אופטוגנטי" שמשפר את יכולותיהם הקוגניטיביות בלי טיפת מאמץ

מכיוון ששכיחותה של דמנציה עולה בחלוף הזמן, ועומדת להיות מנת חלקם של רובנו, אם כחולים ואם כמטפלים – נקווה שה"תרופה" הייחודית הזו תגיע לבשלות כמה שיותר מהר.

עמית אדלר הוא איש דיגיטל, גרפומן בלתי נלאה, בעל תואר שני בפילוסופיה והיסטוריה של המדע

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 834 מילים ו-1 תגובות
סגירה