מי באמת מחליט על גובה הריבית בישראל

כמו במרבית הבנקים המרכזיים בעולם, גם בישראל החלטות הריבית נקבעות בפועל על ידי הפדרל רזרב ● ייתכן שהמדיניות הננקטת היא הנכונה, אבל מוטב היה אם בנק ישראל היה משקף זאת לציבור, במקום לתרץ את החלטותיו על בסיס הסברים - חלקם מנותקים מהמציאות - על האינפלציה ● פרשנות

בנק ישראל (צילום: נתי שוחט/פלאשם90)
נתי שוחט/פלאשם90
בנק ישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כבש את האולפנים בשבוע שעבר במאמץ הסברתי להבהיר את המדיניות הסותרת של בנק ישראל.

מצד אחד, בנק ישראל העלה את הריבית בשבוע שעבר באופן חד כדי להתגבר על האינפלציה – מדובר במהלך עם פוטנציאל נזק אדיר בכל הנוגע ליכולת החזר החובות של משקי בית ועסקים. מצד שני, נתוני האינפלציה השליליים לחודש אוגוסט, וזה הצפוי לספטמבר, לכאורה שוללים את הצורך בהעלאת הריבית הזו.

"אנו רואים בעדכוני האינפלציה האחרונים תהליכים נוספים של האצת מחירים המונעת גם מביקושים למוצרים ושירותים מקומיים. אני מדגיש זאת, חרף נתוני המדד הנמוך יחסית שנרשם באוגוסט, זו תצפית אחת והמדיניות שלנו מתואמת לתהליך מתמשך", ניסה ירון ליישב את הסתירה.

ההסבר הזה יכול היה להיות מספק אלא כשמסתכלים פחות משנה אחורה, אז האינפלציה החלה לראשונה להרים ראש, מגלים שדווקא אז הנגיד ירון ועמיתיו הבכירים בבנק ישראל לא באמת התרגשו כל כך מהאירוע. אז האינפלציה הרימה את הראש במדד האמיתי של הלמ"ס ולא ב"תצפית אחת" או ב"עדכוני האינפלציה האחרונים".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
נגיד בנק ישראל אמיר ירון (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

זה החל בנובמבר 2021 – היעד העליון בדמות 3% שהציב בנק ישראל לאינפלציה השנתית נראה כבר באופק. הדגל האדום שהורם לא ריגש אז במיוחד את הנגיד ירון שהיה בטוח שהנה אוטוטו זה מאחורינו. "האינפלציה השנתית צפויה לרדת בהמשך ולשוב אל סביבת מרכז היעד לאחר שייחלשו השיבושים בשרשראות האספקה", הוא הבטיח בהרצאה שנשא אז באוניברסיטת תל אביב.

חודשיים אחר כך הדגל האדום כבר התחלף בנורה אדומה מהבהבת. מדד דצמבר הפתיע והקפיץ את האינפלציה עד מרחק נגיעה מקצה היעד של בנק ישראל. פה כבר היה קשה להתעלם ממה שמתרגש על הכלכלה הישראלית.

אלא שבבנק ישראל עדיין לא הרגישו צורך מיוחד לנקוט בהעלאת ריבית כלשהי והמשיכו בניסיונות ההרגעה. "האינפלציה בישראל זמנית. בפברואר היא תתחיל להתמתן", הסביר בינואר בביטחון עצמי רב פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל. מאז, כמו שאומרים, השאר היסטוריה – וזו לא מחמיאה, בלשון המעטה, לאותה תחזית של חטיבת המחקר בבנק ישראל.

מדד דצמבר הפתיע והקפיץ את האינפלציה עד מרחק נגיעה מקצה היעד של בנק ישראל. אלא שבבנק ישראל עדיין לא הרגישו צורך מיוחד לנקוט בהעלאת ריבית כלשהי והמשיכו בניסיונות ההרגעה

אפשר להתייחס להתבטאויות האלה של ראשי בנק ישראל כסוג של רשלנות מקצועית או זחיחות או שניהם גם יחד, אבל אפשר גם לחשוב על תרחיש שלישי: בפועל, בבנק ישראל היו מודעים באותה תקופה גם לתחזית הפחות מעודדת – זו שהזהירה מכך שהאינפלציה היא ממש לא זמנית והיא פה כדי להישאר. אפילו יו"ר הפדרל רזרב ג'רום פאואל הודה בכך בסוף 2021 בעדות שלו מול הסנאט.

יו"ר הפדרל רזרב ג'רום פאוול מופיע בפני הסנאט, 22 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)
יו"ר הפדרל רזרב ג'רום פאוול מופיע בפני הסנאט, 22 ביוני 2022 (צילום: AP Photo/Manuel Balce Ceneta)

ובכל זאת בבנק ישראל העדיפו להתעלם מכך ולאמץ את התחזית האופטימית שהתבררה אחר כך ככישלון מוחלט. כעת, כחצי שנה אחרי, דווקא כשהאינפלציה מורידה ראש בישראל – בנק ישראל ממהר לאמץ דווקא את התרחיש הקטסטרופלי ומעלה את הריבית בחדות עם כל המשמעויות הכרוכות בכך. אז מה גורם לבנק ישראל לפרש רע כטוב וטוב כרע?

קשה שלא להתעלם מכך שבאופן עקבי בנק ישראל מעדיף לאמץ בכל פעם את התרחיש הנוח לו, גם אם מדובר בתרחיש שגוי מיסודו, כדי לתרץ את יישור הקו שהוא עושה מול מדיניות הפדרל רזרב.

קשה שלא להתעלם מכך שבאופן עקבי בנק ישראל מעדיף לאמץ בכל פעם את התרחיש הנוח לו, גם אם מדובר בתרחיש שגוי מיסודו, כדי לתרץ את יישור הקו שהוא עושה מול מדיניות הפדרל רזרב

כשהפד החליט לא להעלות את הריבית – אצו רצו ראשי בנק ישראל להסביר לאזרחים שהכול יהיה בסדר ולא צריך לגעת בריבית. כשהפד החל להעלות את הריבית חודשיים אחר כך – אז פתאום בנק ישראל עבר בסנכרון מושלם לסוג של מצב חירום כלכלי, ככה שגם כשלא הייתה אינפלציה, הוא הסביר לנו למה חשוב למגר אותה לעתיד תוך העלאות ריבית אגרסיביות.

בנק ישראל הוא לא הבנק המרכזי היחיד שבעצם עוקב אחרי מדיניות של הפד. עם העלאות הריבית הגבוהות שהחל בהם הבנק המרכזי האמריקאי, הכלכלות בעולם – ובמיוחד אלו שמצבן ההתחלתי לא היה מהטובים – נחשפו לסכנת שפל כלכלי ממושך.

שוק המשכנתאות. אילוסטרציה (צילום: iStock)
שוק המשכנתאות. אילוסטרציה (צילום: iStock)

לפיכך המדינות נאלצו לבחור בין הרע לרע יותר: או לזרז את העלאות הריבית שלהן ובכך להסתכן במיתון או מנגד לאפשר לדולר להתחזק עוד יותר ולהפחית בכך את ערכי המטבעות שלהן.

התוצאה היא שיותר מ-80 בנקים מרכזיים ברחבי העולם הלכו בעקבות הפד. הם החלו בתוכניות ההידוק ונעים באגרסיביות כעת כדי להציל בין השאר את ערך המטבע שברשותם.

רק ביום שני האחרון פנתה ועידת האו"ם לסחר ופיתוח ושלחה מסר ברור לפד בבקשה להפסיק להעלות את שיעורי הריבית. לדברי הוועידה, המשך העלאת שיעורי הריבית יוביל את העולם להאטה כלכלית שתסתיים במיתון.

רק ביום שני האחרון פנתה ועידת האו"ם לסחר ופיתוח ושלחה מסר ברור לפד בבקשה להפסיק להעלות את שיעורי הריבית. לדברי הוועידה, המשך העלאת שיעורי הריבית יוביל את העולם להאטה כלכלית שתסתיים במיתון

הארגון קרא לאמץ שיטות אחרות להורדת מחירים, במקום זו של העלאת הריבית, וליישם תמהיל מדיניות פרגמטי יותר שכולל פיקוח מחירים אסטרטגי, מיסים, צעדי הגבלים עסקיים ורגולציה הדוקה יותר על ספקולציות על סחורות.

משיכת כסף בכספומט. אילוסטרציה (צילום: Dario Sanchez/Flash90)
משיכת כסף בכספומט. אילוסטרציה (צילום: Dario Sanchez/Flash90)

בנק ישראל בכל מקרה לא שונה משאר הבנקים המרכזיים העולם, אבל נראה שאיש שם לא עוצר לרגע לחשוב האם הריצה העיוורת אחרי מדיניות הפד ובאותו קצב מהיר, לא גורמת ליותר נזק מתועלת למשק הקטן שלנו עם הכלכלה הייחודית שלו והשקל היחסית חזק שהיה לו.

בנק ישראל לא שונה משאר הבנקים המרכזיים העולם, אבל נראה שאיש שם לא עוצר לרגע לחשוב האם הריצה העיוורת אחרי מדיניות הפד ובאותו קצב מהיר, לא גורמת ליותר נזק מתועלת למשק הישראלי

אפשרות נוספת היא שהבנק אכן חושש מסחרור אינפלציוני כאן בישראל, אבל גם במקרה זה אי אפשר להתעלם מכך שמדובר בתרחיש שנוח לו לאמץ על מנת שיוכל לקבל לגיטימציה לשמש כאן יותר כמו שלוחה של הפד בישראל מאשר בנק שמדיניותו אמורה להיות עצמאית על פי חוק בנק ישראל.

כך או כך, טוב היה עושה הבנק אם היה משקף לציבור את הרצון שלו לעקוב אחרי מדיניות הפד במקום להזהיר או להרגיע מפני תרחישים דמיוניים שלא מתקיימים.

העלאת הריבית האחרונה מבחינת בנק ישראל היא בכל מקרה סיטואציה מנצחת ואליבי נהדר להמשך. הרי אם תתרחש אינפלציה – יוכל להתגאות שהוא זה שהזהיר מפניה בזמן אמת ולכן פעל בכזו אגרסיביות כמו הפד. ואם היא לא תתרחש – יוכל להגיד שבזכות זה שפעל באגרסיביות כמו הפד, הוא מיגר אותה בזמן.

הבעיה תתחיל אם יהיו פה גלים של חדלות פירעון בעקבות המדיניות הזו. במקרה כזה אנחנו נעבור כבר לסרט אחר לגמרי.

עוד 954 מילים
סגירה