החודש – אוקטובר 2022, מציינים 28 שנים לחתימת הסכם השלום בין ישראל לבין ירדן, או שמא ראוי לדייק ולהדגיש – הסכם השלום בין מדינת ישראל לבין בית המלוכה ההאשמי בירדן, כי הסכם השלום הוא לא עם האוכלוסייה הירדנית שהיא רובה ככולה פלסטינית ומיעוטה בדואית. אוכלוסייה שמאז חתימת הסכם השלום באוקטובר 1994 רק מגבירה את עוינותה ואיבתה כלפי המדינה היהודית.
החודש מציינים 28 שנים לחתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, או שמא ראוי לדייק – הסכם השלום בין ישראל לבין בית המלוכה ההאשמי בירדן, כי הסכם השלום הוא לא עם האוכלוסייה הירדנית
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
אין ספור מלים נאמרו ונכתבו לאורך השנים ולאורך העשורים בנוגע לחשיבות האסטרטגית היקרה מפז שהסכם השלום מניב לישראל. הסכם שחשיבותו האסטרטגית-פוליטית וצבאית נגזרת מהחשיבות של המשך שלטון בית המלוכה האשמי במדינה הממוקמת במזרח, ושמירה על יציבותו הפוליטית של בית המלוכה מפני אויבים וחורשי מזימות למיניהם מבפנים ומבחוץ.
יש הרבה מן הדיוק בקביעה זו, אך האנומליה הבאה לידי ביטוי הולך ומתמשך לאורך השנים באי-הסימטריה של מחויבות שתי המדינות להסכם ולרוחו. אי-הסימטריה בין שני הצדדים בשיתוף פעולה לאורך השנים בתחומים שונים, והיתרונות שכל צד יכול להשיג ולממש מחוזה השלום – מתחיל להאפיל על החשיבות האסטרטגית, שהמשך קיומו ושרידותו של בית המלוכה אמור לכאורה להבטיח לישראל ולהוות תרומה נכבדה לביטחונה הלאומי.
דוגמה אופיינית לאי סימטריה זו חווינו רק לפני שבוע וחצי, כאשר השלטונות הירדניים מנעו מששה ספורטאי טריאתלון ישראליים שהגיעו לעקבה – להשתתף בתחרות טריאתלון חשובה שנערכה בעיר ירדנית זו במסגרת גביע אסיה.
ירדן החליטה שלא לאפשר לישראלים להשתתף בתחרות טריאתלון עולמית. 6 מספורטאי הנבחרת הגיעו לירדן בכל זאת כדי לנסות להירשם לתחרות – אך סורבו. איתמר לבנון, אלוף ישראל בטריאתלון, אחד מהספורטאים שהגיעו לעקבה: "מנוגד לרוח הספורטיבית"@hadasgrinberg @lianwildau https://t.co/qcMEciym4d pic.twitter.com/IyXWjUWqA9
— כאן חדשות (@kann_news) September 30, 2022
סירוב ירדני זה שנומק בתירוץ הלא משכנע של בעיות אבטחה, שם לקיצו חודש שלם של הפצרות ותחינות ללא הועיל של משרדי החוץ והספורט בישראל ושל איגוד הטריאתלון העולמי משלטונות ירדן, לאפשר את השתתפותם של ספורטאי הטריאתלון הישראליים. ושוב יש להזכיר: הממלכה ההאשמית היא מדינה שיש עמה יחסי שלום ושיתוף פעולה.
דוגמה אופיינית לאי סימטריה זו חווינו בימים אלה, כשהשלטונות הירדניים מנעו מששה ספורטאי טריאתלון ישראליים שהגיעו לעקבה – להשתתף בתחרות טריאתלון חשובה שנערכה שם במסגרת גביע אסיה
קילומטרים ספורים מעקבה, בעיר הקייט והתיירות אילת, מועסקים, לפי החלטת הממשלה מחודש אוגוסט האחרון, כ-2000 עובדים ירדניים בבתי המלון ברחבי העיר הדרומית.
ישראל מעבירה לירדן בנדיבות מכסות מים, על מנת לסייע למדינה ערבית זו להתמודד עם עונות הבצורת והיובש בממלכה, הגורמות למחסור הולך וגדל במי שתייה. אלה מכסות מים מעבר למחויבות הפורמלית של ישראל, שעוגנה בחוזה השלום משנת 1994. באזורי תעשייה בירדן מעסיקות חברות טקסטיל ישראליות אלפי עובדים. וזאת במדינה ששיעורי האבטלה הגבוהים השוררים בה (24% בקרב עובדים לא מיומנים, 28% בקרב בעלי השכלה אקדמאית ומקצועית, ולמעלה מ-50% אבטלה בקרב צעירים עד גיל 24, נכון לשנת 2021), מהווים, כעדות הממשלה הירדנית ברבת עמון, את הדאגה הכלכלית הראשית במדינה וסממן מדאיג של המשבר המתמשך השורר בכלכלה הירדנית.
ואילו ישראל נענית בנזיפות יהירות ובביקורת מתמשכת רבת שנים של ירדן בנוגע למתחולל בירושלים בכלל ועל הר הבית בפרט, ובנוגע למתרחש בשטחי יהודה ושומרון והיחסים עם הרשות הפלסטינית.
רק בחודש מרץ האחרון דחה שר החוץ הירדני את השתתפותו בפסגת הנגב שנערכה בשדה בוקר, בנימוק של לוח זמן עמוס במיוחד. זוהי פסגה בה השתתפו שרי החוץ של ישראל, ארצות הברית, מרוקו, מצרים ואיחוד האמירויות ודנו בשיתוף פעולה בין המדינות ובהתמודדות מול האיום האיראני ההולך וגובר במזרח התיכון.
הגיע העת לשינוי יסודי במדיניותה של ישראל, כלפי ירדן בכלל ובית המלוכה האשמי בפרט. לא להסתפק (למשל בנוגע להחרמתם ספורטאי הטריאתלון הישראליים) רק במחאה דיפלומטית רפה, כפי שמנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז הגיש לשגריר הירדני בישראל, אלא לנקוט במדיניות נמרצת יותר.
הגיע העת לשינוי יסודי במדיניות ישראל כלפי ירדן בכלל ובית המלוכה האשמי בפרט. לא להסתפק במחאה דיפלומטית רפה, כפי שמנכ"ל משרד החוץ הגיש לשגריר הירדני בישראל, אלא לנקוט במדיניות נמרצת יותר
אם התרוץ הירדני למניעת השתתפותם של ספורטאי הטריאתלון בתחרות בעקבה היו בעיות אבטחה כביכול, אז להוציא מטעם המטה למלחמה בטרור אזהרה חריפה לעשרות אלפי התיירים הישראליים המתכננים לבקר בממלכה האשמית, תיירים המהווה מקור הכנסה נאה לכלכלה הירדנית, להימנע מביקור זה. זאת משום שהשלטונות הירדניים מתקשים, לפי עמדתם הרשמית, לשמור על ביטחונם של הישראלים השוהים בממלכה.
פעולה נוספת נמרצת היא לדרוש מאיגוד הטריאתלון העולמי להחליט על ביטול תחרויות טריאתלון עתידיות האמורות להיערך בירדן, בגלל האיסור על השתתפותם של ספורטאים ישראלים. יש להעלות דרישה דומה לארגוני ספורט בינלאומיים שונים, לפיה במידה שירדן תחליט לאסור השתתפותם של ספורטאים ישראלים בתחרויות האמורות להיערך בממלכה ערבית זו, ארגוני הספורט יבטלו לאלתר את התחרויות בירדן ויעבירו אותם למדינות אחרות.
מדיניות נמרצת ותקיפה של ישראל כלפי ירדן ובית המלוכה האשמי תצמצם במידה ניכרת את אי הסימטריה המקוממת השוררת זה שנים רבות ביחסים שהם ממילא מורכבים, הקיימים בין שתי המדינות. זה יבהיר לירדן כי ישראל איננה רק מקור לא אכזב להטבות וסיוע כלכלי, חקלאי וביטחוני ושק חבטות בלתי נדלה של בית המלוכה האשמי, וזאת על מנת לרצות את דעת הקהל הירדנית העוינת לישראל.
ד"ר יעקב הכט הוא מרצה ומומחה ביחסים בינלאומיים. עמית מחקר בקתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטה חיפה. עוסק בסוגיית תפוצת נשק גרעיני במזרח התיכון ובאזור המפרץ הפרסי ובהסטוריה של הסכסוכים במזרח התיכון. בעברו עיתונאי ועורך כלכלי, ובזמנו הפנוי אוהב לכתוב סיפורים קצרים ולבקר ללא לאות בארץ ובעולם באתרים ובנופים הרריים ומדבריים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם