שליש מתקציב מערכת בחירות יסיים את המשבר בפסיכולוגיה הציבורית

דיכאון ומצוקה נפשית, אילוסטרציה (צילום: IStock by Getty Images)
IStock by Getty Images
דיכאון ומצוקה נפשית, אילוסטרציה

שליש מעלות מערכת בחירות הייתה יכולה לסיים את המשבר בפסיכולוגיה הציבורית, אך נראה שממשלת ישראל תמשיך לשים פלסטרים על הפצע הנפשי המדמם ולהעביר אחריות ממשרד ממשלתי אחד לאחר.

אתמול, ב-10 לאוקטובר, צויין ברחבי העולם יום בריאות הנפש, אבל ישנם רבים מאתנו שבריאות הנפש עבורם הוא לא יום בשנה אלא התמודדות יומיומית. חוקי האתיקה של הפסיכולוגים מונעים ממני להתייחס לפרטים מתוך טיפול ספציפי, אך דבריי כאן מספרים את סיפורם של כל מטופל ומטופלת הפונים למערכת הציבורית ומבקשים לקבל טיפול פסיכולוגי.

אתמול צויין בעולם יום בריאות הנפש, אבל ישנם רבים מאתנו שבריאות הנפש עבורם הוא לא יום בשנה אלא התמודדות יומיומית. זהו סיפור המטופלים הפונים למערכת הציבורית בבקשה לטיפול פסיכולוגי

כל מטופל כזה ייאלץ לחכות חודשים ארוכים של המתנה עד שיתפנה עבורו מקום לטיפול. כל מטופל כזה יישאר לבדו עם המצוקה תקופה ארוכה, עד שיוכל לשוחח על כך עם איש מקצוע. תקופה ארוכה בה המצוקה הולכת ומתגברת, הדיכאון הולך ומעמיק, החרדה מתעצמת, והפגיעה בתפקוד שהחלה כפגיעה נקודתית, מתמשכת לחודשים ארוכים ללא מענה.

עד כמה ארוכים? בממוצע זמן ההמתנה לטיפול פסיכולוגי מתמשך בין חצי שנה לשנה, אבל בפריפריה זמן ההמתנה לפסיכולוג עשוי להגיע עד שלוש שנים (!). על אף שהנתונים הקשים הללו ידועים לכל הגורמים הרלוונטיים, לא נראה שהם עשויים להשתפר בעתיד הנראה לעין. כי למרות שלכולם ברורה הבעיה, בכל זאת אין תקצוב ואין הפניית משאבים שיאפשרו לטיפול פסיכולוגי להיות נגיש לכל אדם בטווח זמן סביר.

לא משנה כמה מחקרים מראים, שככל שההתערבות הטיפולית ניתנת בשלב מוקדם יותר כך היא יעילה יותר. לא משנה כמה מחקרים מראים, שהשקעה בבריאות הנפש משתלמת ועשויה לחסוך מיליארדים למדינה. בריאות הנפש נותרת בתחתית סדרי העדיפויות התקציביים, וכמעט שלא נוכחת בסדר היום הציבורי.

אם מישהו משתמט מחובותיו כאזרח כלפי המדינה, למשל נמנע מלשלם ארנונה או מס הכנסה, הוא מיד נתקל במערך משומן של התראות, דרישות לתשלום, ועד הוצאה לפועל. אבל מה קורה כאשר המדינה לא מקיימת את המחוייבות שלה כלפינו כאזרחים?

מטופל שממתין לטיפול יישאר לבדו עם המצוקה תקופה ארוכה, בה המצוקה מתגברת, הדיכאון מעמיק, החרדה מתעצמת, והפגיעה בתפקוד שהחלה כנקודתית, מתמשכת לחודשים ארוכים ללא מענה

חוק ביטוח בריאות ממלכתי מחייב את המדינה לספק שירות פסיכולוגי לכל אזרח שזקוק לכך. אבל אין גורם שיהיה אחראי ל"הוצאה לפועל" של המחוייבות הזו. וכך משרדי הממשלה מגלגלים אחריות, מתרצים ששוב אין תקציב, ומי שמעוניין לקבל טיפול נאלץ להמתין חודשים ארוכים, או לשלם בעצמו על טיפול פרטי יקר.

המצב הקיים רק הולך ומחריף, עם הצטברות המצוקה הנפשית שגדלה בעקבות הקורונה וגרמה להכפלה של זמני ההמתנה הארוכים ממילא. 96% מהפסיכולוגים שעובדים עם ילדים ונוער מדווחים על עלייה בפניות לטיפול בשנה האחרונה, כאשר 53% מהפניות כללו מצוקה אובדנית, מצוקה שדורשת מענה מהיר ככל האפשר.

אתמול, כאמור, צויין את יום בריאות הנפש הבינלאומי ברחבי העולם. יום שנועד להפנות את הזרקור לנושא שבמשך שאר השנה נותר די בשוליים. זה היום שלנו לדרוש שבריאות הנפש לא תישאר נושא שמציינים אותו רק יום בשנה. כולנו צריכים לדרוש תשובות ומחוייבות ממקבלי ההחלטות, לדרוש הגדלת כוח אדם והקצאת משאבים. כי לא מדובר כאן במקרה פרטי כזה או אחר, מדובר כאן בסיפור של כל אחד מאתנו שעשוי להזדקק לטיפול.

מדינת ישראל חייבת לייצר תכנית רב שנתית לשיקום המערך הפסיכולוגי הציבורי. עלותו מסתכמת בכמיליארד שקל. על פניו זה נשמע סכום עצום, אך זהו רק שליש מעלות מערכת בחירות נוכחית, ו-1/15 מתוך שלל מערכות הבחירות שהיו בשנתיים וחצי האחרונות.

עוד פחות מחודש יום הבחירות. כשתשימו פתק בקלפי, אני מבקשת שתזכרו את רשימות ההמתנה הארוכות במרפאות, את היעדר המענה למצוקה הנפשית שהתגברה כל כך בתקופת הקורונה, את המצב האבסורדי בו פסיכולוג אחד בלבד אמור לתת מענה לקשיים נפשיים של 1,500 תלמידות ותלמידים במערכת החינוך.

אני מבקשת שתתנו את הקול שלכם למי שיפעל לקידום בריאות הנפש. זה חשוב לא פחות ממדיניות ביטחונית וכלכלית, כי אנחנו נמצאים במציאות של פיקוח נפש. מציאות שלא זקוקה לעוד הבטחות וימי ציון בינלאומיים, אלא לשינוי אמיתי בשטח.

ישראל חייבת לייצר תכנית רב שנתית לשיקום המערך הפסיכולוגי הציבורי. עלותו מסתכמת בכמיליארד שקל. על פניו סכום עצום, אך רק שליש מתוך עלות מערכת בחירות נוכחית, ו-1/15 משלל מערכות הבחירות האחרונות

אנחנו רוצים לראות את תורי ההמתנה מתקצרים, לראות מחוייבות של הדרג הפוליטי לתוכנית לאומית לפסיכולוגיה הציבורית, ולהגיע למציאות בה טיפול פסיכולוגי לא יהיה פריווילגיה לעשירים בלבד אלא זמין לכולם. זה הרי אמור להיות חלק מהטיפולים בסל הבריאות, וכולנו צריכים לדרוש מהמדינה לקחת סוף סוף אחריות.

זוהרה סילמן היא פסיכולוגית קלינית מומחית, נציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית הפועל למען קידום הפסיכולוגיה הציבורית והנגשת טיפול פסיכולוגי לכלל האוכלוסייה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 665 מילים
סגירה