ניזאר בנאת הכיר מקרוב את האלימות הפוליטית בגדה המערבית. הוא בעצמו נרצח במכות ברוטליות שספג בקיץ 2021, בגיל 42.
בחודשים האחרונים לחייו, בנאת – פעיל זכויות אדם שהרבה לבקר את הרשות הפלסטינית – הרגיש שהעניינים מקבלים תפנית מסוכנת. פחות מחודש לפני מותו, קבוצה של רעולי פנים תקפה את ביתו בקליעים, בגז מדמיע וברימוני הלם.
באותו לילה שבר בנאת את צום הרמדאן בבית דודו. אבל אשתו ג'יהאן וארבעת ילדיהם המפוחדים – כולם בני פחות מעשר – היו נצורים בפנים. החוויה הקשה הזאת גרמה לו לעבור מהעיר דורה לחברון.
הוא עבר להתגורר בבניין הסמוך לבניין של בני דודיו. הסכנה שיירצח בשל מעורבותו הפוליטית עדיין ריחפה מעליו והוא המשיך לקבל מסרים מאיימים בשיחות טלפון אנונימיות.
ג'יהאן מספרת כי בעלה ידע שימיו ספורים. הוא אף אמר לה כי החליט לצאת מהבית כדי לחסוך מילדיו את מראות הרצח. אולם, הרדיפות רק חיזקו את נחישותו
ג'יהאן מספרת כי בעלה ידע שימיו ספורים. הוא אף אמר לה כי החליט לצאת מהבית כדי לחסוך מילדיו את מראות הרצח. אולם, הרדיפות רק חיזקו את נחישותו. בנאת המשיך להשמיע את דעותיו על הרשות הפלסטינית לכ־100 אלף עוקביו בפייסבוק.
בסרטון האחרון שלו, בנאת – שנראה נסער – מכנה את ראשי הרשות הפלסטינית "שכירי חרב" ש"תמיד סחרו בכל דבר". הוא נוקב בשמות, מראש הממשלה המכהן מוחמד אשתייה ועד מוחמד דחלאן, שכיהן בעבר כשר לענייני ביטחון ברשות הפלסטינית ונותר כוח חזק בפוליטיקה המקומית למרות סכסוך הדמים עם יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, ששלח אותו לגלות מהגדה המערבית ב־2011.
שני האישים מועמדים לרשת את יושב ראש הרשות עבאס, שבקרוב ימלאו לו 87, עם פרישתו או – סביר יותר – עם פטירתו.
בנאת דרש מעבאס להתפטר בעשרות הזדמנויות. לדרישה הזאת שותפים כשני שליש מהפלסטינים תושבי הגדה המערבית, כך על פי סקר מ־2020. אולם, הביקורת הציבורית על מנהיג הרשות הפלסטינית מושתקת. לכן, דמויות כמו בנאת – ששברו את השתיקה – צברו הן מעריצים מסורים והן אויבים חזקים.
בנאת ביקש על ידי ההשתלחויות בראשי הרשות הפלסטינית לחשוף את מה שהוא ואחרים מחשיבים למערכת מושחתת מן היסוד, שמרפדת את כיסיהם של חברי האליטה בכספי מיסים וסיוע בינלאומי
בנאת ביקש על ידי ההשתלחויות בראשי הרשות הפלסטינית לחשוף את מה שהוא ואחרים מחשיבים למערכת מושחתת מן היסוד, שמרפדת את כיסיהם של חברי האליטה בכספי מיסים וסיוע בינלאומי – ומנתבת חלק גדול ממה שנותר למנגנון ביטחון עצום, שהוכשר לדכא התנגדויות בהוראת פטרוניו.
בליל 23 ביוני 2021, שלושה ימים בלבד אחרי שהעלה את הסרטון האחרון שלו לרשת – 14 אנשי ביטחון חמושים של הרשות הפלסטינית התפרצו לכאורה לדירתו. הם היכו אותו במקלות והטיחו שוב ושוב את ראשו בקיר, כל זאת לנגד עיניהם של שני בני דודיו המבועתים, ששהו בביתו באותו הלילה ודיווחו כי ספג עשרות חבטות.
בצילומי מצלמות האבטחה מהלובי נראה כי בנאת נגרר החוצה מהבניין כשהוא מחוסר הכרה. הוא מת במעצר למוחרת בבוקר.
הרשות הפלסטינית טענה בהתחלה כי בנאת מת מ"כשל לבבי חריף", אולם, משפחתו – שהטילה בכך ספק – דרשה נתיחה עצמאית, וזו תאמה את התיאור שמסרו בני דודיו. בדיקת החבלות והשריטות שכיסו את כל גופו, לרבות ראשו, העלתה כי סיבת המוות "אינה טבעית".
Watch | A video footage from a surveillance camera documents the first moments of the kidnapping and assassination of #Palestinian opposition activist Nizar Banat by the Palestinian Authority (PA) security agents on Wednesday-Thursday night. pic.twitter.com/1K75ys0Wos
— Quds News Network (@QudsNen) June 28, 2021
מותו של בנאת וההפגנות ההמוניות שפרצו בעקבותיו – וכן ההליכים המשפטיים שביימה הרשות הפלסטינית נגד 14 אנשי הביטחון, אם כי לא נגד מי שנתן את ההוראה – חשפו כיצד כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית פוגעים בחיי היומיום בגדה המערבית בשל שחיתות משתוללת.
במקביל, עלו שאלות רבות בנוגע לתפקידה של ישראל בשימור המערכת, שנחשבת בעיני רבים לבלתי צודקת.
14 אנשי ביטחון חמושים של הרשות הפלסטינית התפרצו לכאורה לדירתו. הם היכו אותו במקלות והטיחו שוב ושוב את ראשו בקיר, כל זאת לנגד עיניהם של שני בני דודיו
אבי המאבק
אחיו של בנאת, רסאן, מספר כי בנאת ניחן באומץ חסר גבולות כבר בשנותיו המוקדמות. בילדותו הוא אף זכה לכינוי אבו אל־כיפאח ("אבי המאבק") בשל התעוזה שגילה. אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטה בירדן, חזר בנאת, בשנת 2000, לעיר הולדתו חברון, בדיוק כדי לחוות את האינתיפאדה השנייה.
ההתקוממות הפלסטינית התאפיינה במתקפה של מחבלים מתאבדים נגד ישראלים והובילה לכישלון המשא ומתן על הקמת מדינה פלסטינית בקמפ דיוויד. בנאת דיבר על הזמן שבילה בירדן בריאיון הטלוויזיוני האחרון שלו, בנובמבר 2020.
"אני והילדים שלי נשארים [בפלסטין] ובגלל זה אני רוצה מרחב של חופש, כדי שהילדים שלי לא ישנאו את הארץ ויחשבו להגר", אמר לערוץ "אל־רד". "גרתי בחו"ל, מה יש בחו"ל? אין כבוד לפלסטיני אלא במדינתו. פלסטיני [בחו"ל] יישאר אזרח סוג ב', לא חשוב כמה כסף או ידע יצבור".
ב־2005 הוא הקדיש את עצמו לאקטיביזם במשרה כמעט מלאה, אבל לא הצטרף לשום מפלגה ודחה תוויות אידיאולוגיות. הוא בחל בשחיתות של הפת"ח, המפלגה השלטת בגדה המערבית, אבל גם סלד מהאסלאמיזם של חמאס, מפלגת האופוזיציה העיקרית, שנחשבת לארגון טרור בישראל ובארה"ב.
כמו רוב הפלסטינים האחרים, הוא גם התנגד לכיבוש הצבאי של ישראל על השטחים שהפלסטינים מייעדים למדינתם. לפני התפשטות הרשתות החברתיות – הפוסט הפוליטי הראשון של בנאת בפייסבוק עלה לרשת ב־2011 – הוא היה משתתף קבוע בהפגנות ודמות מוכרת בחוגים האקטיביסטיים. לעתים קרובות הוא מילא תפקיד מוביל בהעברת המסר.
"בהפגנות הוא היה מצלם תמונות. הוא אהב להיות חלק מהצוות שמנסח הצהרות והודעות לתקשורת", אומר עיסא עמרו, אקטיביסט שהיה חבר של בנאת במשך 17 שנים. הוא זוכר את השיחות הנמרצות שהם נהגו לנהל בימי שישי סביב שולחן ארוחת הבוקר ואת המרץ הבלתי נדלה שלו, "הוא הוציא מהאקטיביסטים את המיטב".
בנאת בלט, בין היתר, משום שנתן ביטוי לכעס ולתסכול הרווחים כלפי הרשות הפלסטינית בשל ניתוב כספי הסיוע הבינלאומיים לחשבונות פרטיים, בשל חלוקת משרות נפוטיסטית ובשל שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל.
לטענת המבקרים, מאז החתימה על הסכמי אוסלו בשנות ה־90 – חברי ההנהגה הפלסטינית ניפחו את כיסיהם ממיסים מקומיים וממימון זר בהיעדר מנגנוני פיקוח
לטענת המבקרים, מאז החתימה על הסכמי אוסלו בשנות ה־90 – שיצרו את הרשות הפלסטינית וחילקו את הגדה המערבית לשטחים בשליטה פלסטינית ולשטחים בשליטה ישראלית – חברי ההנהגה הפלסטינית ניפחו את כיסיהם ממיסים מקומיים וממימון זר בהיעדר מנגנוני פיקוח יעילים.
על פי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, יושב ראש הרשות הפלסטינית הקודם יאסר ערפאת ושותפיו – שתחת שלטונם התפתחה מנהיגותו של בנאת – מעלו בסכום הקרוב ל־900 מיליון דולר בין השנים 1995 ו־2000.
במהלך אותה תקופה רוב הפלסטינים סבלו ממחסור, והעוני החריף בהתמדה משנה לשנה. בסוף שנת 2002, 60% מהפלסטינים בגדה המערבית חיו מתחת לקו העוני העולמי, שעומד על כשני דולרים ליום.
סקר שנערך זמן קצר לאחר מותו של ערפאת מצא כי 83% מהמשיבים מאמינים ש"קיימת שחיתות במוסדות הרשות הפלסטינית". סקר אחר, מ־2018, העלה כי הפלסטינים בגדה המערבית מחשיבים את השחיתות לנושא השני הדוחק ביותר שהם מתמודדים איתו – אחרי הכלכלה הכושלת אבל לפני השלטון הצבאי הישראלי.
לדברי עמרו, ההחלטה של בנאת לבקר את השחיתות של הרשות הפלסטינית ואת ההתנהלות הישראלית כתופעות הקשורות זו בזו – גררה האשמות מצד רמאללה שלפיהן הוא סוכן זר, מה שחשף אותו לסכנות חדשות.
"אם שני הצדדים מסכימים לגביך, הם יכולים לעבוד ביחד כדי להרוס אותך, להיפטר ממך", אומר עמרו, שנעצר בעבר הן על ידי הרשויות הישראליות והן על ידי הרשויות הפלסטיניות. למרות הצטיינותו בלימודי שפה וספרות ערבית באוניברסיטה, בנאת נשאר מחוץ למערכת החסות המתגמלת נאמנות, ונאלץ, לעתים קרובות, להיאבק כדי להאכיל את ילדיו.
הוא התפרנס מעבודות מזדמנות שונות כמו צביעת בתים ונגרות. בחודשים האחרונים לחייו הוא ניסה להרוויח עוד כסף ממכירת ערבסקות שחרט על אבנים מפסולת של אתר בנייה סמוך.
בינתיים, הפוסטים שפרסם בנאת ברשתות החברתיות הגיעו לקהל גדול והטרידו את מנוחתם של המנהיגים שתקף. הם הכירו בתפקיד המרכזי שמילאו הרשתות החברתיות בהפלת משטרים באזור
בינתיים, הפוסטים שפרסם בנאת ברשתות החברתיות הגיעו לקהל גדול והטרידו את מנוחתם של המנהיגים שתקף. הם הכירו בתפקיד המרכזי שמילאו הרשתות החברתיות בהפלת משטרים באזור. בנאת נעצר שמונה פעמים בגין אישומים כגון בגידה והסתה. לקראת סוף חייו, המעצרים נעשו תכופים יותר ויותר.
בנאת לא נרתע ובשנה שעברה הודיע כי יתמודד בבחירות לפרלמנט הפלסטיני – שלא התקיימו מאז 2006 – עם מפלגת החירות והכבוד הרפורמיסטית. הבחירות היו אמורות להתקיים ב־22 במאי 2021, אך בוטלו על ידי עבאס.
הנימוק היה לכאורה סירובה של ישראל לאפשר הצבעה במזרח ירושלים, אבל הרוב מאמינים כי עבור עבאס – שרצה להוכיח לממשל החדש בבית הלבן את הגינותו הדמוקרטית – זה היה מוצא נוח. עבאס, למעשה, פחד שיפסיד לחמאס בקלפיות.
לאחר מכן, בנאת חתם את ההצהרה של המפלגה שלו – שעל פי החשד הובילה להתקפה הראשונית על ביתו – בקריאה לתורם הגדול ביותר של הרשות הפלסטינית – האיחוד האירופי. הוא ביקש מהם לגנות את התמרון של עבאס ולגבות זאת על ידי סגירה מיידית של הברז הפיננסי.
הכוחות ה"מנוכרים"
ביטול הבחירות מנע מבנאת את ההזדמנות להעלות פרסומת תעמולה, שבה הוא פונה ישירות לכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. אוכלוסיית הגדה המערבית היא בין האוכלוסיות המשוטרות ביותר בעולם. היחס בין סוכני הביטחון של הרשות הפלסטינית לאזרחים עומד על אחד ל־86, זאת לעומת היחס בין רופאים למטופלים שעומד על אחד ל־500.
בסרטון – שפורסם לאחר מותו – בנאת מגלה אהדה כלפי כוחות הביטחון בגלל "הניכור החברתי" שהם סובלים ממנו בעקבות שירותם. זאת משום שלדבריו הם מפחידים את האזרחים במקום להגן עליהם.
"למרבה הצער, דייטון נטע בכם את הדוקטרינה שלפיה האנשים הם האויב שלכם", הוא אמר, כשכוונתו לגנרל קית' דייטון, לשעבר המתאם הביטחוני של ארה"ב לישראל ולרשות הפלסטינית, שהיה אחראי ל"התמקצעות" הכוחות של הרשות הפלסטינית.
הוא הבטיח להפוך אותם ל"כוח משטרתי שאין לו קשר לפוליטיקה אלא לביטחון החברה". בשנה שעברה, 22% מתקציב הרשות הפלסטינית זרם לענפים השונים של מנגנוני הביטחון, יותר מההוצאות על חינוך (19%) ועל בריאות (14%).
המספר הרב של מקבלי המשכורות מסייע לרשות הפלסטינית לשמר שכבת אוכלוסייה מרוצה ושבעה – למרות העוני בשכבות האחרות, ולמעשה לשעבד את אנשי כוחות הביטחון ומשפחותיהם לממשלה. היות ששיעור האבטלה בגדה המערבית עומד על 16%, ומשרות מכניסות יחסית בישראל קשות יותר להשגה – רבים נותרים ללא חלופה.
השליטה על כוח משטרתי גדול גם מעניקה לרשות הפלסטינית יכולת לדכא את מתנגדיה המשתייכים לחמאס או לארגונים אחרים. מוהנד כרג'ה, מנהל הארגון הפלסטיני "עורכי דין למען צדק", מציין את הגידול במספר האסירים הפוליטיים מאז ההצלחה שרשם חמאס בבחירות למועצות המקומיות.
האיום מצד חמאס מנוצל להצדקת רדיפת המתנגדים מכל הסוגים, בכלל זאת אנטי־אסלאמיסטים קולניים כמו בנאת. פלסטינים רבים שרואים בשחיתות של פת"ח כצרה קטנה יותר מאשר האידיאולוגיה של חמאס – פוכרים אצבעות לנוכח המצב.
אחרים מצטרפים לשורותיהם של כוחות הביטחון, לעתים בחוסר רצון. הרוב פוחדים להשמיע את קולם. אולם, רבים השמיעו את מחאתם בעקבות הריגתו של בנאת. מותו של האקטיביסט הביא את הכעס המפעפע בציבור לנקודת רתיחה שהוציאה את המפגינים לרחובות.
אלפי פלסטיניםהשתתפו במסע ההלוויה של בנאת למוחרת מותו. בשבועות שלאחר מכן התקיימו צעדות ברחבי הגדה המערבית. בסרטונים מהעצרות נשמעים המפגינים צועקים "העם רוצה את הפלת המשטר"
אלפי פלסטינים השתתפו במסע הלוויה של בנאת למוחרת מותו. בשבועות שלאחר מכן התקיימו צעדות ברחבי הגדה המערבית. בסרטונים מהעצרות נשמעים המפגינים צועקים "העם רוצה את הפלת המשטר", סיסמה שמהדהדת את קריאות המפגינים באביב הערבי.
ב־2011–2012 – כשההפגנות נגד השלטונות התפשטו ברחבי המזרח התיכון – כוחות הביטחון בגדה המערבית מחצו את ההבלחות הראשונות של כל התנגדות גלויה. כעשור לאחר מכן, פלסטינים מלאי זעם נהרו אל כיכר אל־מנארה ברמאללה.
אולם, כשהמפגינים ניסו להרחיב את ההפגנה אל מעבר לכיכר המרכזית של רמאללה – כוחות הביטחון זינקו לפעולה. בריאיון לנווא, רשת חדשות פלסטינית פמיניסטית, העיתונאית נג'לא זייתון תיארה את החוויה שלה באופן הבא:
מישהו דחף אותי והתחיל לחבוט בידי השמאלית במקל עץ. זזתי לאחור, ואז אדם אחר חטף את הטלפון שלי וברח […] הטלפון שלי נמסר לכוחות המשטרה. דרשתי לקבל אותו בחזרה משום שאני עיתונאית […] נעניתי במילים, 'תסתלקי מכאן' מצד כוחות המשטרה.
עשרות מפגינים נעצרו במהלך המחאות ואחריהן. ב־4 ביולי 2021, כרג'ה, עורך הדין שהתריע על הגידול במספר האסירים הפוליטיים, הגיע לבית משפט ברמאללה כדי להגן על לקוחות שהואשמו בהשתתפות בהפגנות על מותו של בנאת. שם הוא עצמו נעצר בשל "פשעי סייבר", אישום שיוחס בעבר לבנאת.
על פי רסאן בנאת, עשרות אנשים סומנו משום שהעזו להתבטא בנושא מות אחיו – ונעצרו. טלאל דוויכאת, דובר הרשות הפלסטינית האחראי על בקרת הנזקים בעקבות מותו של בנאת, הופיע בערוץ החדשות "אל־עוודה", האוהד כלפי פת"ח, וטען כי הזירה הציבורית בגדה המערבית "פתוחה בהשוואה למדינות אחרות באזור".
באותה נשימה הוא מתח ביקורת על התנהגות המפגינים: "הנושא של ניזאר בנאת מנוצל כדי לפגוע במרקם החברתי שלנו […] המרוויח העיקרי מזה הוא הכיבוש הישראלי".
תיאום או קנוניה?
בשל האינטרס המשותף של ריסון אי־השקט בגדה המערבית, צה"ל ושב"כ מקיימים מנגנון תיאום עם כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית. התיאום נסב פעמים רבות על שיתוף מודיעין ועל מגע עם הקהילה, היות שהרשות הפלסטינית נמצאת בעמדה טובה יותר לנהל מעקבים וליצור קשרים בשטח.
שנויה יותר במחלוקת היא העובדה שהרשות הפלסטינית נותנת לישראל לעתים קרובות את האישור ואת המודיעין הדרושים כדי לבצע פשיטות נגד חמאס במקומות הנמצאים תחת שליטה פלסטינית מלאה, ולפיכך אמורים להיות מחוץ לגבול בשביל כוחות הביטחון הישראליים.
הן ישראל והן הרשות הפלסטינית מציגות את מנגנון התיאום הביטחוני שלהן כגורם מרכזי במניעת נפילתה של הרשות הפלסטינית לידי ארגוני טרור או קריסתה לכדי אלימות בלתי נשלטת.
אבל המנגנון הזה מאוד לא פופולרי בגדה המערבית: 61% מתושביה הפלסטינים מסתייגים ממנו. זו גם אחת מהסיבות לנתוני הפופולריות הנמוכים של עבאס. דעה רווחת בקרב פלסטינים רבים היא שהרשות הפלסטינית וכוחות הביטחון שלה משמשים כקבלני משנה של ישראל ומבצעים את העבודה המלוכלכת בגדה המערבית בשביל כסף, כוח וזכויות יתר.
"כל מי שעובד בשביל הרשות הפלסטינית נבדק ומוצב בתפקיד על ידי ישראל", אומרת תהאני מוסטפא, מומחית לפוליטיקה פלסטינית בצוות החשיבה של קבוצת המשבר הבינלאומית. "חברי האליטה האלה של הרשות הפלסטינית שולטים בהרבה מתזרימי הסיוע ומהכלכלה המקומית בגלל הקשרים החיוביים שלהם עם ישראל, שבתמורה מספקת להם היתרים וחופש תנועה – גם לחברים ולמשפחות שלהם".
פלסטינים מהגדה המערבית זקוקים להרשאות כדי להיכנס לישראל ולרצועת עזה. דרגת ההרשאה הגבוהה ביותר שמורה לקבוצה נבחרת של עד 120 "אח"מים" ובני משפחותיהם, כך על פי ארגון זכויות האדם "גישה". אותם מעטים בני מזל מורשים לנוע בחופשיות ברחבי ובין הגדה המערבית, עזה וישראל – בלי לעבור את הבדיקות הביטחוניות השגרתיות, למעט בנמל התעופה בן־גוריון.
מתאם פעולות הממשלה בשטחים סירב להתייחס לשאלת זמן ישראל בנושא.
בנאת תיאר בסרטון האחרון שלו את שיתוף הפעולה בין הרשות הפלסטינית לישראל כאיום על החיים הפלסטיניים. באותו סרטון הוא גינה הסכם שלפיו ישראל הייתה אמורה להעביר לרשות הפלסטינית מיליון מנות חיסון נגד קורונה שתוקפן עמד לפוג – בתמורה לקבלת מספר שווה של חיסונים טריים כשלושה חודשים לאחר מכן.
ההסכם, שהושג בשיא המגפה, כשהרשות הפלסטינית נזקקה לחיסונים בדחיפות – בוטל בסופו של דבר על ידי רמאללה. "הרשות הפלסטינית סוללת את הדרך לכל פרויקט שהכיבוש חפץ בו", אמר בנאת לרשת החדשות הפלסטינית העצמאית וַוטן, כמה חודשים לפני מותו.
מקורביו של בנאת רדופים על ידי הרעיון שהקנוניה בין כוחות הרשות הפלסטינית לצה"ל, שהוא כל כך התנגד לה, היא שאפשרה את הרצח שלו. בנאת נחטף מאזור H2 בחברון, שנמצא בשליטת ישראל. זו הסיבה לכך שעבר להתגורר ליד בני דודיו, בתקווה עמומה שיוכל לחמוק מאחיזתה של הרשות הפלסטינית.
בנאת נחטף מאזור H2 בחברון, שנמצא בשליטת ישראל. זו הסיבה לכך שעבר להתגורר ליד בני דודיו, בתקווה עמומה שיוכל לחמוק מאחיזתה של הרשות הפלסטינית
רסאן בנאת וראנדי אל־רובעי, עורך הדין של משפחת בנאת, אומרים כי ההליכים המשפטיים שמתנהלים מאז מותו של בנאת הפריכו דיווחים קודמים על כך שישראל התירה לכוחות הרשות הפלסטינית לחדור לשטח שבשליטתה, אולי כ"טובה תחת טובה".
גם מתאם פעולות הממשלה בשטחים דחה את הטענות הללו. אל־רובעי מציין כי H2 הוא "אזור רחב". לדבריו, כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית נכנסו אליו בלבוש אזרחי, ברכב גנוב בעל לוחיות רישוי ישראליות.
ועדיין, הוא מגנה את כישלונה של ישראל להגן על בנאת ואת אדישותה לאלימות הפנים־פלסטינית. "הגורמים הישראליים אומרים, 'פלסטיני הורג פלסטיני – לישראל אין שום קשר לזה', אבל לישראל יש אחריות משפטית להגן על אזרחים [פלסטינים] בשטח H2 על פי החוק הבינלאומי", הוא אומר.
"ישראל כובשת את האדמה ויש לה עסק עם האנשים. מה הסיווג של האנשים האלה? האם הם בני אדם? האם יש להם כבוד או שאין להם כבוד והם לא בני אדם אלא פשוט חיות?"
אל־רובעי גם לא חוסך ביקורת מהרשות הפלסטינית ומאשים אותה במשחק כפול: "כל אזרח שמדבר עם ישראל הוא 'בוגד', אבל יש שכבה של אנשים שלהם מותר הכול", הוא אומר. "לאזרח הממוצע אסור שום דבר".
משפט "פארסה"
בספטמבר 2021, הרשות הפלסטינית פתחה בהליכים בבית משפט צבאי נגד 14 שוטרים שפשטו על ביתו של בנאת ולכאורה היכו אותו למוות, בעקבות לחץ גובר מבית ומצד מדינות תורמות.
כבר בהתחלה המשפט היה מלא באי־סדרים. התביעה, שיוצגה על ידי אל־רובעי יחד עם תובע שמינתה הרשות הפלסטינית – ראתה כיצד העד הראשי שלה, בן דודו של ניזאר חוסיין בנאת, נעצר באישומים מפוברקים בסוף ספטמבר 2021.
בפברואר, כל 14 הנאשמים, על אף שהיו עצורים, הצליחו לחמוק מדיון משפטי. לדברי רסאן בנאת, הם פשוט הורשו "לבוא ולצאת". לדבריו, הנאשמים המשיכו להשתמש במדיה החברתית במהלך כל המשפט.
פארס שרעב, עורך הדין מטעם ההגנה, הכחיש כי מרשיו נהנו מזכויות כאלה ואמר כי ההגבלות של צה"ל על תנועת הפלסטינים מנעו את העברתם מבית הסוהר ביריחו לבית המשפט ברמאללה. מתאם הפעולות בשטחים שלל את ההסבר הזה.
היעדרם של הנאשמים מהדיון בפברואר, וכן היעדרם של חוקר מקרי מוות ושל מומחה לצילומים דיגיטליים – שניהם עדים של ההגנה – הביאו לדחיות חוזרות ונשנות במשך כמה שבועות.
ללא עדויות מצד הנאשמים וללא חקירת עומק כפי שהבטיחה הרשות, היה קשה לקבוע במשפט מי נתן את ההוראה שהסתיימה במותו של בנאת
בדיונים שבהם הנאשמים נכחו הם שמרו על שתיקה, בהתאם לזכותם על פי החוק הפלסטיני. ללא עדויות מצד הנאשמים וללא חקירת עומק כפי שהבטיחה הרשות, היה קשה לקבוע במשפט מי נתן את ההוראה שהסתיימה במותו של בנאת.
14 הנאשמים הואשמו בין היתר, ב"הפרת הוראות צבאיות". לעומת זאת, הזיכוי של הממונה על אותם אנשי ביטחון בולט במיוחד. אל־רובעי אמר לזמן ישראל כי אין לו ספק שההוראה הגיעה מגבוה מאוד.
אולם, הוא מאמין כי הכוחות הצעירים והבלתי מאומנים נסחפו במילוי ההוראה, שכללה רק מכות (ואולי עינויים). הכאת מתנגד משטר יכולה להפחיד אותו ולהשתיקו – התנקשות בחייו הופכת אותו לשהיד, תואר כבוד שהרשות הפלסטינית עצמה השתמשה בו כשהתייחסה לבנאת בהצהרות רשמיות.
משום שכמעט כל הצדדים המעורבים סירבו לעלות על דוכן העדים – ההגנה בנתה את הטיעון שלה על רשימה דלה של שלושה עדים בלבד. לעומתה, התביעה הציגה 25 עדים. הבעה של בוז מהול באי־אמון חלפה על פניו של אל־רובעי כשחוקר מקרי המוות מטעם ההגנה הציג את מסקנותיו וקבע כי בנאת "היה מת גם אם הוא היה בבית מלון, שותה קפה".
שישה רופאים פורנזיים טענו בעדות מטעם התביעה כי חבלות מהכאה, בשילוב חנק שנגרם מריסוס ישיר של גז מדמיע לתוך פיו של בנאת – הם שגרמו למותו. מחוץ לאולם בית המשפט, משפחתו של בנאת המשיכה בהעלאת המודעות למקרה ולמחדלים השונים הקשורים בו.
לדברי רסאן בנאת, הרשות הפלסטינית ניסתה להציע למשפחה דמי שתיקה. לטענתו, איש קשר מטעם הרשות הגיע למשרדו עם הצעה מעבאס: 10 מיליון דולר וכן משרות בנציגויות דיפלומטיות בשבילו, בשביל ג'יהאן ובשביל 30 מבני דודיו של ניזאר, אם יהיו מעוניינים בכך. לא ניתן היה להשיג את תגובת הרשות הפלסטינית לנאמר.
לדברי רסאן בנאת, הרשות הפלסטינית ניסתה להציע למשפחה דמי שתיקה. לטענתו, איש קשר מטעם הרשות הגיע למשרדו עם הצעה מעבאס: 10 מיליון דולר וכן משרות בנציגויות דיפלומטיות בשבילו ובשביל 30 מבני דודיו
ב־22 ביוני, כשנה ממותו של בנאת, הנאשמים שוחררו בערבות. הרשות הפלסטינית טענה כי האסירים נמצאים בסיכון להידבקות בקורונה בתאי הכלא הצפופים שלהם. אולם, הוועדה העצמאית לזכויות אדם קבעה באופן חד־משמעי כי מניעת התפשטות נגיף קורונה "לא מצדיקה חריגה משלטון החוק".
בינתיים, משפחת בנאת כבר נסוגה מהמשפט בטענה שהוא הפך ל"פארסה". לדברי אל־רובעי, "המשפט יימשך כרצונו", אך בלי הברכה של משפחת בנאת. המשפחה מנסה כעת לתקן את העוול באמצעות פורומים בינלאומיים.
"סטוק וייט" – משרד עורכי דין בריטי שמתמחה בחוק הבינלאומי – קיבל על עצמו את התיק פרו בונו בשנה שעברה. חקירה של כ־2,000 עמודים שערך המשרד העלתה חשדות כלפי שבעה גורמים ברשות הפלסטינית.
הבולט שבהם הוא חוסיין אל־שייח', השר לעניינים אזרחיים, שאחראי לתיאום הקשרים עם ישראל ובכלל זאת חילופי החיסונים שלא צלחו, ונחשב למועמד המועדף על עבאס לרשת אותו.
מנהל מחלקת החוק הבינלאומי ב"סטוק וייט" אמר לזמן ישראל כי לא ניתן לחשוף כרגע ראיות ספציפיות המצביעות על מעורבותו של אל־שייח' משום שהחקירה עדיין מתנהלת. אולם, לדבריו, מדובר בראיות מוצקות
הקאן קאמוז, מנהל מחלקת החוק הבינלאומי ב"סטוק וייט", אמר לזמן ישראל כי לא ניתן לחשוף כרגע ראיות ספציפיות המצביעות על מעורבותו של אל־שייח' משום שהחקירה עדיין מתנהלת. אולם, לדבריו, מדובר בראיות מוצקות. קאמוז והמשרד שלו מכינים כעת את המסמכים הדרושים להגשת בקשות לכמה פורומים משפטיים בינלאומיים.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, אף גורם לא לקח אחריות על מותו של בנאת.
אל־רובעי מסביר ממשרדו המשקיף על רמאללה (המשרד מקושט ביצירות אומנות מ"כל ציוויליזציה" – לוח עץ יפני, תמונה בשחור־לבן של פסל בודהיסטווה במקדש תאי, דיוקן של אישה יהודייה שדומה לאקטיביסטית הפלסטינית עהד תמימי) כי לא מדובר רק בהשגת צדק לבנאת ולמשפחתו – אלא גם בניסיון להאיר את השיטות שנוקטת הרשות הפלסטינית כדי לשלוט במתנגדיה.
לדבריו, הרשות הפלסטינית עיוורת ליתרונות שבתן־וקח פוליטי – ומעדיפה לתת חסות לנאמנים, לשחד או להשתמש באלימות אם שני הראשונים לא עובדים. לטענתו, הרשות הפלסטינית תנהג בתבונה אם תיתן ליריביה מקום ליד השולחן משום ש"מי שאין לו אפשרות להשיג זכויות בדרכי שלום – פונה לאלימות".
"עתידה של החברה הפלסטינית", הוא מוסיף בהבעת צער, "הוא אלימות". רסאן בנאת, מנגד, מחזיק בתקווה שהחיים הפוליטיים הפלסטיניים יכולים להשתנות, בהשראת המורשת של אחיו האקטיביסט וגלי המחאה שפרצו בעקבות מותו.
"המצב אחרי מותו של ניזאר שונה מזה שהיה לפניו", הוא אומר. "ההוכחה לזה היא עשרות הפעילים שקיבלו אומץ לדבר כמו שניזאר דיבר פעם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם