ג'יימס בונד והמשבר האקולוגי

ג'יימס בונד מקבל הנחיות לגבי אחד הגאדג'טים, צילום מסך מסרטון אוסף של Burger Fiction
ג'יימס בונד מקבל הנחיות לגבי אחד הגאדג'טים, צילום מסך מסרטון אוסף של Burger Fiction

סרטי ג'יימס בונד הקלאסיים מתחילים בד"כ במפגש של בונד עם איש הפיתוח של השירות החשאי בו הוא מוסר לרשותו עוד כמה פיתוחים והמצאות מדהימות. הצופה יודע שברגע הנכון, ברגע האמת, יגיע הפתרון הטכנולוגי המושלם, שבאופן פלאי יציל אותו מידיהם של הרעים.

סרטי בונד הקלאסיים מתחילים בד"כ במפגש שלו עם איש הפיתוח של השירות החשאי, המוסר לרשותו עוד כמה פיתוחים והמצאות מדהימות. הצופה יודע שברגע האמת, יגיע הפתרון הטכנולוגי שיציל אותו

"כשלא יהיה מוצא – הטכנולוגיה תושיע". התפיסה הזו מושרשת עמוק בתודעה שלנו בעוד מגוון אופנים מעבר לסרטי בונד.

לפני כמה חודשים, ברגע נוסטלגי, הקרנו בביתנו את אחד מסרטיו של הסוכן 007. אחרי דקות ספורות הסתכלו עלינו ילדינו במבטים מוזרים, עצרו את הסרט ושאלו:

"איך אתם רואים את המטרידן תוקף הנשים הזה?"
"כולם הסתכלו על זה?"

הם צדקו לגמרי!

סצנת הפתיחה ב"כדור הרעם", למשל, בה תוקף בונד את עובדת הסאונה, היא דוגמה טובה לבעייתיות בסרטיו.

דרך עיניהם התברר לנו, שמה שנחשב בזמנו בידור לגיטימי – הוא למעשה אישור להטרדה ותקיפה של נשים.

לשמחתנו, בזכות מאבק נחוש של נשים רבות הנורמה משתנה, ולפחות בעיניהם של ילדינו הטרדה ותקיפה מינית לא עוברות.

מסתבר שזה לא האלמנט היחיד מסרטי בונד שאנחנו צריכים לנטוש.

הטכנולוגיה שתמיד מצילה אותו, ואת כל העולם דרכו, גם עליה כבר לא ניתן לבסס את עתידנו.

התקשורת הישראלית מלאה בכותרות וכתבות המספרות לנו כיצד פיתוחים שונים יצילו את האנושות ממשבר האקלים.

מסתבר שהטרדת נשים זה לא האלמנט היחיד מסרטי בונד שאנחנו צריכים לנטוש. הטכנולוגיה שתמיד מצילה אותו, ואת כל העולם דרכו, גם עליה כבר לא ניתן לבסס את עתידנו

במוסף הארץ כתבה שלמה סיפרה לנו על פיתוחים ישראלים שונים בעזרתם תוכל האנושות להציל את עצמה, הכל במסגרת שוק ההון של הקיים, המעוות את כל ההתנהלות האנושית.

בעיתון הארץ סקרו את היוזמות שילכדו פחמן. בדהמרקר בישרה הכותרת שבצרפת מפתחים את הפטנט שיציל את האנושות, יצירת אנרגיה מהיתוך גרעיני.

ואלו רק שתי דוגמאות מהשבוע האחרון, לאופן בו התקשורת והשיח בישראל  מחפשים דרך להתמודד עם העובדות הקשות על משבר האקלים, שכבר לא ניתן להתעלם ולהדחיק אותן.

החלום שטכנולוגיה כזו או אחרת תוכל להציל את החברה האנושית ממסלול ההתרסקות שהיא נמצאת בו, הוא נוח לכולנו.

הוא מאפשר לנו לחשוב שנוכל להמשיך באורח החיים הנוכחי, וברגע האחרון בונד יפעיל את הפטנט מתחילת הסרט שיעיף אותו מהמכונית עם מצנח ויפוצץ את הרעים.

בזמן שהוא, ואנחנו מחובקים איתו, נמשיך לעבר השקיעה.

אלא שכשם שבסרטיו של בונד האישה אשר הותקפה מינית בתחילת הסרט  נכנעת בסופו לקסמיו של בונד, אינה אלא דרך שקרית של תעשיית הקולנוע להלבין את הפשעים של ראשיה – כך גם ההמצאות המתוחכמות ביותר שאמורות להציל אותנו ברגע האחרון, אינן אלא דימוי שמשבש את השיח הציבורי. דימוי שמשבש את הפוליטיקה של ההתמודדות עם המשבר האקולוגי החמור אליו דרדרנו את הפלנטה בה אנחנו תלויים.

החלום שטכנולוגיה כלשהי תוכל להציל את החברה האנושית ממסלול התרסקותה – נוח לכולנו. הוא מאפשר לחשוב שנוכל להמשיך באורח החיים הנוכחי, וברגע האחרון בונד יפעיל את הפטנט

שום המצאה לא תוכל לעזור לנו לקפץ מעל התהום אליה אנחנו דוהרים.

כבר מאות שנים שהסיפור הזה, כמו זה המסופר בסרטי ג'ימס בונד, מוטמע עמוק בתודעה האנושית. כל בעיה שהחברה תתקל בה תיפתר בסופו של דבר על ידי המצאה טכנולוגית. לאורך מאות השנים האחרונות התפיסה הזו זכתה לחיזוקים חוזרים ונשנים עם פיתוחים מדעיים ויישומים טכנולוגים, המאפשרים רווחה אנושית ופתרון בעיות שנראו בלתי פתירות דור או פחות קודם לכן.

אלא שהמשבר אותו יצרה החברה האנושית במאות האחרונות עם פיתוחים טכנולוגים מואצים – לא ייפתר, אלא עם שינוי מהותי של הכיוון אליו היא מכוונת את עצמה.

כל פיתוח טכנולוגי קיים וגם אלו המחכים לנו מעבר לפינה צריכים להיות מכוונים לשינוי כיוון מהותי זה. במקום האצה של צמיחה וצריכת משאבים גוברת, אנחנו צריכים דרכים להגביר את הרווחה האנושית – הפחתה דרמטית בשעות העבודה והקצאת משאבים חברתיים לטיפול וטיפוח בני האדם.

מסגור הוא הכל

ג'ורג' לייקוף ניתח והסביר מדוע מבחינה פיזיולוגית המסגור הוא הקובע יותר מאשר תוכן המסר עצמו. לכן הכותרת הממסגרת את תוכן הכתבה מכריעה את האופן בו הכתבה תובן על ידי מירב הקוראים. הנקודות עליהן הוא שם את האצבע מדגישות את הבעייתיות בכתבות אלו ובמסגור שלהן.

כבר מאות שנים שהסיפור הזה, כמו זה המסופר בסרטי בונד, מוטמע עמוק בתודעה האנושית. כל בעיה שהחברה תתקל בה תיפתר בסופו של דבר על ידי המצאה טכנולוגית

יש הרבה חכמה וטעם להחזיר מערכות טבעיות באזור חוף הכרמל, כדי שיתמכו בקיבוע פחמן ובמערכות אקולוגיות, אלא שזה צעד בעל משמעות רק אם יהיה חלק מהפחתה דרמטית בפליטות בשימוש במשאבים ובהשמדת מינים. אם הצעד הזה נעשה בתוך במערכת הנוכחית, במסגרת השיטה הכלכלית המחמירה את הבעיה בקצב הולך וגדל, הוא לא יהיה יותר מקישוט על המצבה.

מעבר מהיר ומיידי לאנרגיה מתחדשת הוא חיוני וקריטי כדי לייצר תנאים בהם מאמצי השיקום של המערכות הטבעיות יוכלו לתרום את חלקם כדי להפחית את עוצמת המשבר. יצור אנרגיה מהיתוך גרעיני קר היא טכנולוגיה שאם תצליח תוכל להיות רלוונטית אחרי 2050, הרבה אחרי שנעבור את נקודת ההכרעה.

הכותרת הממסגרת את הכתבה מבטיחה לקורא את הפתרון. זה נמצא בסופו של הניסוי המוצלח בהיתוך גרעיני קר, או בהצפה מחודשת של אזור ביצות לשעבר, או בעוד סידרת המצאות שהמוח האנושי עדיין לא הספיק להמציא.

ולא היא.

הפתרון נמצא, אולי, בשינוי רדיקלי במבנה הכלכלי ובכיוון אליו מכוונת הכלכלה. במקום צמיחה והעשרת המעטים, טיפוח מערכות טבעיות ותמיכה ברווחתם של המונים.

היצירתיות האנושית, יכולת הפיתוח וההמצאה, חיוניים וקריטיים כדי להתמודד עם האתגר הגדול ביותר שידעה החברה האנושית בעשרת אלפי השנה האחרונות, אבל הם יוכלו לעזור לנו רק אם הם יהיו חלק משינוי מערכתי הכולל שינוי עמוק של הכלכלה שלנו. כל זמן שהם יהיו חלק מהמערכת התומכת בכלכלה תאגידית ובשקרים נוסח ESG ו-net zero, שתכליתם היא המשך מסמוס צעדי מדיניות משמעותיים של כלל המדינות.

הכותרת מבטיחה לקורא את הפתרון, בסופו של הניסוי המוצלח בהיתוך גרעיני קר, או בהצפה מחודשת של אזור ביצות לשעבר, או בעוד סידרת המצאות שהמוח האנושי עדיין לא הספיק להמציא. ולא היא

אז מה אמיתי?

לכאורה קשה להבחין מה אמיתי ומה שקרי בתוך הסבך הזה.

אלא שלמעשה זה הרבה יותר פשוט: פיתוחים המטמיעים בתוכם מרכיבים של שיבוש ושינוי השיטה הכלכלית הקיימת, הכוללים מודלים כלכליים חלופיים, הם הפיתוחים המעניינים באמת. פיתוחים המתמסרים לשיטה הקיימת, אם באמונה שלמה ואם מחוסר ברירה, אינם מביאים איתם את הפתרון אלא דומים לרכיב מזון דיאטטי הנאכל בתוך גלידת שמנת.

רן רביב חבר בצוות NZO תוכנית לאומית לאנרגיה מתחדשת. אוהב מדבר וג'אז. תושב בית שמש, נשוי ואב ל-3.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
מה חלום ומה לא קטונתי מלקבוע. אני יכול לקבוע מה הסיוט שאנחנו וילדינו הולכים לחיות, אם לא נעיז לממש את החלומות ואת הדברים שנחוץ לבצע. חישובים די פשוטים מראים שיש היום מספיק מזון להאכיל א... המשך קריאה

מה חלום ומה לא קטונתי מלקבוע. אני יכול לקבוע מה הסיוט שאנחנו וילדינו הולכים לחיות, אם לא נעיז לממש את החלומות ואת הדברים שנחוץ לבצע. חישובים די פשוטים מראים שיש היום מספיק מזון להאכיל את כל אוכלוסיית כדור הארץ העובדה ששליש ממנו מושמד בעוד אוכלוסיות רחבות נשארות רעבות היא הכרעה פוליטית. מספיק 1% מהפליטות הנוכחיות כדי לספק חשמל לכל אפריקה שמדרום לסהרה לתאורה וקירור מזון. וכן הלאה החישובים האלו נעשו על יד היקל רייוורת' ואחרים. מה שחסר הוא רצון פוליטי והבנה שזהו הכורח.

מניח שהפתרון לצמצום הצריכה כדרך להורדת טביעת הרגל האקולוגית תקפה רק למדינות העשירות שברשותן כבר התשתיות לקיים אורח חיים כזה. למצער, העולם המפותח הינו אולי כ 20% מאוכלוסיית הכדור משמע שא... המשך קריאה

מניח שהפתרון לצמצום הצריכה כדרך להורדת טביעת הרגל האקולוגית תקפה רק למדינות העשירות שברשותן כבר התשתיות לקיים אורח חיים כזה. למצער, העולם המפותח הינו אולי כ 20% מאוכלוסיית הכדור משמע שאין התכנות להורדת טביעת הרגל האקולוגית ברמה הגלובלית במידה ויש רצון (מוסרי וצודק) שכל האנושות תהנה מתנאי חיים של העולם הראשון. בניין ערים למשל הינו פעילות אנושית בעלת טביעת הרגל הפחמנית הגדולה ביותר ואין חיי עולם ראשון ללא ערים איכותיות וגדולות. כל אותם מיליארדים ראויים לתזונה עשירה כלומר ששטחי החקלאות יגדלו בהתאם. הפתרון שאתה מציע לפיכך אינו רלוונטי והפתרון חייב להיות טכנולוגי, קרי אנרגיה נקיה, זולה ובטוחה, שרשרת ייצור סגורה ככל הניתן, חקלאות מתקדמת בתוך הערים, חומרים מתכלים, ביטול בחוק (כנראה חלום באספמיה) של התישנות מתוכננת ועוד ועוד פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו עולם של שפע ובריאות לכולם. בגדול קפיטליזם לא חייב להיות מנוגד לפלנטה ולא חייב לייצר מוצרים פיזיים בכדי לייצר ערך.

מניח שהפתרון לצמצום הצריכה כדרך להורדת טביעת הרגל האקולוגית תקפה רק למדינות העשירות שברשותן כבר התשתיות לקיים אורח חיים כזה. למצער, העולם המפותח הינו אולי כ 20% מאוכלוסיית הכדור משמע שא... המשך קריאה

מניח שהפתרון לצמצום הצריכה כדרך להורדת טביעת הרגל האקולוגית תקפה רק למדינות העשירות שברשותן כבר התשתיות לקיים אורח חיים כזה. למצער, העולם המפותח הינו אולי כ 20% מאוכלוסיית הכדור משמע שאין התכנות להורדת טביעת הרגל האקולוגית ברמה הגלובלית במידה ויש רצון (מוסרי וצודק) שכל האנושות תהנה מתנאי חיים של העולם הראשון. בניין ערים למשל הינו פעילות אנושית בעלת טביעת הרגל הפחמנית הגדולה ביותר ואין חיי עולם ראשון ללא ערים איכותיות וגדולות. כל אותם מיליארדים ראויים לתזונה עשירה כלומר ששטחי החקלאות יגדלו בהתאם. הפתרון שאתה מציע לפיכך אינו רלוונטי והפתרון חייב להיות טכנולוגי, קרי אנרגיה נקיה, זולה ובטוחה, שרשרת ייצור סגורה ככל הניתן, חקלאות מתקדמת בתוך הערים, חומרים מתכלים, ביטול בחוק (כנראה חלום באספמיה) של התישנות מתוכננת ועוד ועוד פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו עולם של שפע ובריאות לכולם. בגדול קפיטליזם לא חייב להיות מנוגד לפלנטה ולא חייב לייצר מוצרים פיזיים בכדי לייצר ערך.

עוד 948 מילים ו-4 תגובות
סגירה