פוליטיקה ופופוליזם

לפיד עדיין יכול להביא את ההסכם עם לבנון לאישור הכנסת - ולהשיג רוב עם תמיכת חברי הכנסת הערבים ● איילת שקד העלתה טיעונים מוזרים בישיבת הקבינט, וחטפה בחזרה מראשי מערכת הביטחון ● וחוק משאל עם, בבת עינו של יריב לוין, יגיע לדיון בבג"ץ - ניצחון של הליכוד שם עשוי להיות חרב פיפיות ● פרשנות

ישיבת הממשלה הדנה בהסכם הגבול הימי עם לבנון, 12 באוקטובר 2022 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)
עמוס בן גרשום/לע"מ
ישיבת הממשלה הדנה בהסכם הגבול הימי עם לבנון, 12 באוקטובר 2022

1

אישור ההסכם בכנסת

לממשלת ישראל ה-36 עדיף היה שהסכם הגבול הימי עם לבנון יובא להצבעה במליאת הכנסת. עדיין לא מאוחר לכך, שכן במהלך 14 הימים הקרובים בהם ההסכם מונח לעיון הציבור ולעיון חברי הכנסת ניתן לקיים הצבעה.

הקושי, אותו הדגישו אתמול במסיבת העיתונאים ראש הממשלה יאיר לפיד ושר הבטחון בני גנץ, הוא שלא ניתן לקיים כל שיח ענייני בימים אלה.

בנימין נתניהו עט על הקמפיין נגד ההסכם על הגבול הימי כאילו בחירתו תלויה בכך, והקואליציה מתקשה להוציא את הדיון ממחוזות ההיסטריה. כל צד מאשים את האחר שהוא סגר דיל עם חזבאללה.

נתניהו עט על הקמפיין נגד ההסכם על הגבול הימי כאילו בחירתו תלויה בכך, והקואליציה מתקשה להוציא את הדיון ממחוזות ההיסטריה. כל צד מאשים את האחר שהוא סגר דיל עם חזבאללה

לפני כשבועיים הצהיר נתניהו שאם יחזור לשלטון, הוא יבטל את ההסכם, אך בימים האחרונים נסוג מהאמירה ודבק רק בגישה שיש בהסכם ויתורים מרחיקי לכת.

אם הדבר יובא למליאה לאישור, נתניהו עומד לגייס את הגוש שלו (הליכוד, הציונות הדתית, ש"ס, יהדות התורה) להצבעה נגד ההסכם, גם אם הוא ואחרים מבינים שאין תועלת בדחיית ההסכם.

יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו במליאה בהצבעה על התקציב, 4 בנובמבר 2021 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו במליאה בהצבעה על התקציב, 4 בנובמבר 2021 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

דווקא דחייתו למועד לא ידוע, תחזק את חזבאללה בלבנון ותיתן לארגון סיבה לכאורה לאיים על ישראל. החתימה המיידית היא שמייצרת מאזן אימה בשל הצורך הכלכלי בשתי אסדות הגז – צידון-כאנא וכריש.

דווקא דחיית ההסכם למועד לא ידוע, תחזק את חזבאללה בלבנון ותיתן לארגון סיבה לכאורה לאיים על ישראל. החתימה המיידית היא שמייצרת מאזן אימה בשל הצורך הכלכלי בשתי אסדות הגז

אף על פי כן, אחרי שבשנה האחרונה נתניהו וכל הגוש הצביעו אוטומטית נגד חוקים כמו חוק האזרחות; סירבו להצביע על חקיקה שתקדם הענקת ויזות לאזרחי ישראל או חוק המטרו; לא היו מוכנים לתמוך בהארכת תקנות יו"ש; והתנגדו ללא נימוקים לחוקי סיוע כלכליים (פיצוי לעצמאים בקורונה) וחוקי סיוע רפואי בתחום הקנאביס – בקואליציה מבינים שאין אפילו דרך לשיח על ההסכם על הגבול הימי.

זו הדמוקרטיה, אומרים בליכוד. אם זו הממשלה, שתמשול. שתגייס את הרוב הדרוש ותעביר את ההסכם. אם אכן הנושא יגיע למליאה וההסכם יעבור בתמיכת רע"ם והרשימה המשותפת, עשוי הליכוד לפצוח בקמפיין ההישענות על הערבים.

ובכן, לידיעת לפיד, גנץ ושאר ראשי הקואליציה: גם זו הדמוקרטיה. חברי הכנסת המייצגים את החברה הערבית יכולים לתמוך בהסכם על הגבול הימי וזו תהיה החלטת מליאה ראויה וחשובה.

2

מה רוצה שקד?

את העמדה של איילת שקד כי יש לאשר את ההסכם בכנסת ולא להסתפק בהנחתו בפני הציבור והצבעה בממשלה, אפשר להבין. אבל מה היא רוצה מחסן נסראללה במסגרת הטיעונים שלה נגד ההסכם?

איילת שקד בדרך לישיבת הממשלה, 4 בספטמבר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
איילת שקד בדרך לישיבת הממשלה, 4 בספטמבר 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אתמול (רביעי) בישיבת הממשלה, בה אושר המתווה בו יונח ההסכם בפני הכנסת (ולא יזקק להצבעת אישור), אמרה שקד כי אם נסראללה לא היה מאיים – לא היו מגיעים להסכם.

ראש המוסד דדי ברנע השיב לה שזה ממש לא בגלל נסראללה: כבר ב-2020 הם הגיעו עם הרעיון לקדם את ההסכם מתוך אינטרס לאומי. רק במאי האחרון נסראללה קפץ על הקרון, כשהוא זיהה שזה קורה. "נסראללה תפס טרמפ, ההסכם ממש לא בגללו", אמר ברנע.

גם הרמטכ"ל אביב כוכבי ענה לשקד בתקיפות כי מי שאומר את זה או לא יודע את פרטי ההסכם, או משקר. ההסכם לא נעשה בגלל איומי חזבאללה, הדגיש. הם לא היו עולים על העץ אם לא היו יודעים שההסכם יושג.

גם הרמטכ"ל אביב כוכבי ענה לשקד בתקיפות כי מי שאומר את זה או לא יודע את פרטי ההסכם, או משקר. ההסכם לא נעשה בגלל איומי חזבאללה, הדגיש. הם לא היו עולים על העץ אם לא היו יודעים שההסכם יושג

קשה להבין את הטענה של שקד. האם שקד שאפה שמדינת ישראל תחכה עד שנסראללה יהיה ציוני, ויזרוק את מאות הטילים המדויקים שיש בידיו לפח כדי להגיע להסכם עם מדינת האויב? האם העובדה שממשלת לבנון, בה לחזבאללה יש שני שרים, מצליחה להתקדם להסכם שכזה למרות שגם הם חיים תחת איום הטרור של חזבאללה, איננה הישג?

האם הרצון להפחית את איומי הטרור של נסראללה בעתיד, לא מחייב הגעה להסכם כזה – או שהיא טוענת שהליכה להסכם אחרי שחזבאללה שיגר כטב"מים לעבר אסדת כריש מעבירה לעולם הערבי את המסר שישראל מפחדת מחזבאללה? הרי אם הייתה מפחדת ממנו, דווקא לא הייתה נכנסת להסכם.

חסן נסראללה מאיים בכטב"מים על אסדת כריש (צילום: צילום מסך, כאן11)
חסן נסראללה מאיים בכטב"מים על אסדת כריש (צילום: צילום מסך, כאן11)

לסיכום, עולם הפוך וטיעונים מוזרים. הגישה שבגלל הבחירות חייבים להגיש את זה לאישור הכנסת היא סבירה. אבל שקד מקדמת את שאר הסיסמאות שלה, בדיוק מאותה הסיבה – כי יש בחירות.

3

בבת עינו של יריב לוין

הטענה כי ההסכם דורש רוב של 80 חברי כנסת או לחליפין עריכת משאל עם הועלתה בימין כבר לפני כמה חודשים. הטענה הזו תגיע לדיון בבג"ץ. עד כה, העתירות נדחו מכיוון שההסכם טרם הבשיל. אך אחרי היממה האחרונה, פורום קהלת וחברי הכנסת יריב לוין ואורית סטרוק יכולים לעתור מחדש.

מאז חוקק חוק יסוד משאל עם, ולפניו חוק משאל עם (וחקיקות נוספות שעסקו במגבלות החוקתיות על שינויי ריבונות) הנושא היה בבת עינו של לוין.

החלטה שיפוטית באשר לתחולת חוק יסוד משאל עם תאפשר לממשלות עתידיות להבין את גבולות הרצוי והמצוי בתחום אישור הסכמים בינלאומיים. מבחינת הליכוד, זו עשויה להיות חרב פיפיות.

החלטה שיפוטית באשר לתחולת חוק יסוד משאל עם תאפשר לממשלות עתידיות להבין את גבולות הרצוי והמצוי בתחום אישור הסכמים בינלאומיים. מבחינת הליכוד, זו עשויה להיות חרב פיפיות

אם וכאשר הליכוד יחזור להנהיג את המדינה – בין אם תחת נתניהו בעתיד הקרוב (תלוי בבחירות) ובין אם בעידן של אחרי שנות נתניהו – מי שיעמוד בראש עשוי למצוא עצמו ממוסמר ומקורקע, ללא גמישות ניהולית בים, אוויר ויבשה.

ח"כ יריב לוין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ח"כ יריב לוין (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ואולי זה טוב, יאמרו לעצמם המתנגדים התמידיים. בליכוד היה זרם מתנגד תמידי – להסכמי שלום עם מצרים, להחזרת סיני, לוועידת מדריד ולכל דבר שמריח מו"מ עם מדינות אויב. זאת למרות שבחלוף השנים אפילו בליכוד אין מי שחולק על כך שעדיף השלום עם מצרים על פני המלחמה.

אם בג"ץ ידון בחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה – בה קבעה כי לחוק יסוד משאל עם אין תחולה על המים הכלכליים וכי אין לו תחולה על אזורים ימיים בהם נוצרה מחלוקת (ולא הייתה שם ריבונות מלכתחילה) – יתכן שימליץ על תיקון חקיקה: או שהדרישה למשאל עם תצומצם, או שהממשלה תידרש לבצע משאל עם על כל הסכם, גם כאשר מדובר בהחלטה בתחום יחסי החוץ הכלכליים של המדינה.

האפשרות השנייה תהיה כמובן מוזרה. אך היא בהחלט אפשרית, אם לשלטון יגיע אותו זרם ליכודי שהתנגדות היא לחם חוקו.

עוד 944 מילים
סגירה