1

שכם – הזירה הביטחונית

באחת מהערכות המצב הביטחוניות שנערכו השבוע, בצאת חג הסוכות, דנו הנוכחים בנוכחות הבולטת של התארגנות "גוב האריות" ברשתות החברתיות. אחד הנוכחים הציג נתון מדהים: ל"גוב האריות" יש יותר עוקבים ברשתות החברתיות מאשר ליו"ר אופוזיציה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ גם יחד.

בשב"כ עוקבים בדאגה אחר גלי ההערצה שמעוררים כמה עשרות צעירים משכם, והדרך שבה הם מצליחים לסחוף אחריהם את הדור הצעיר בשטחים. אחד מבכירי מערכת הביטחון הטיב להגדיר את הדיסוננס  הזה: "הסכנה מגוב האריות היא לא במישור הצבאי – עם זה צה"ל ושב"כ יכולים להתמודד – אלא בעוצמת ההשפעה שלהם".

אחד מבכירי מערכת הביטחון הטיב להגדיר את הדיסוננס  הזה: "הסכנה מגוב האריות היא לא במישור הצבאי – עם זה צה"ל ושב"כ יכולים להתמודד – אלא בעוצמת ההשפעה שלהם"

זו אחת הסיבות שבישראל החליטו להרחיב את הפעילות נגד ההתארגנות גם למישור האזרחי, על ידי שלילת אישורי התנועה והמסחר של בני משפחות החברים ב"גוב האריות".

לצד המאמץ מול הארגון, בשבועיים האחרונים מזהים בישראל מוטיבציה גדולה יותר של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים לפעול בצפון השומרון. אחת הדרכים היצירתיות יותר לפעול נגד "גוב האריות" ודומיו, היא להציע להם תפקידים רשמיים במערכת הציבורית.

חבר בארגון "גוב האריות" (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

לפחות עשרה צעירים משכם שהיו מזוהים בחודשים האחרונים עם "גוב האריות", משמשים היום בתפקידי פקידות זוטרים במשרדי הרשות. זו כנראה הפרשנות הפלסטינית למושג "עוצמה רכה".

בישראל רואים סימן מעודד נוסף בנחישות של מנגנוני הביטחון לחלץ ישראלים שנקלעו לערים פלסטיניות. כך, למשל, ארע בערב ראש השנה עם האם ושתי בנותיה שנכנסו לשכם, או שבוע אחר כך בחברון עם מדריך התיירים. בשני המקרים, מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית היו הראשונים להגיע אל הישראלים ולהוציא אותם החוצה.

גורם ישראלי שהיה מעורב בשני המקרים בתיאום מול הפלסטיניים החמיא להם מאוד. "בניגוד למקרים אחרים של בקשות ישראליות, הם לא חשבו פעמיים ולא היססו, אלא יצאו באופן מיידי לשטח", סיפר.

גורם ישראלי שהיה מעורב בשני המקרים בתיאום מול הפלסטיניים החמיא להם מאוד. "בניגוד למקרים אחרים של בקשות ישראליות, הם לא חשבו פעמיים ולא היססו, אלא יצאו באופן מיידי לשטח"

התופעה הזו בהחלט מעודדת,  שכן היא מעידה על הזיכרון הארגוני של המנגנונים מימי האינתיפאדה השנייה. אמנם כיום מי שמאייש את הדרג הזוטר והבינוני במנגנוני הביטחון הפלסטיניים הם צעירים שלא היו אז בשירות, אבל העובדה שכולם זוכרים מה קרה אחרי הלינץ' ברמאללה, מעודדת.

מעצר תושב שכם החשוד במעורבות בפיגוע ירי בחוארה והנחת מטען בתחנת דלק בקדומים בספטמבר האחרון. 7 באוקטובר 2022 (צילום: דובר צה"ל)

"המנגנונים הפלסטיניים מבינים שתמונה של לינץ' באזרח ישראלי בלב עיר פלסטינית, תפגע קודם כל בהם", אומר גורם ישראלי בכיר.

ולצד הסימנים החיוביים שנראים לאחרונה, השטח עדיין מבעבע. שב"כ עדיין מנהל מצוד אחרי שני מחבלים שהצליחו שפגעו בישראלים: המחבל שירה בלוחם סיירת גבעתי עידו ברוך ז"ל ליד שכם, והמחבל שהוביל את פיגוע האוטובוס בבקעת הירדן.

שב"כ עדיין מנהל מצוד אחרי שני מחבלים שהצליחו שפגעו בישראלים: המחבל שירה בלוחם סיירת גבעתי עידו ברוך ז"ל ליד שכם, והמחבל שהוביל את פיגוע האוטובוס בבקעה

השניים האלה – יחד עם עודאי תמימי שביצע את הפיגוע בשועפאט ונהרג אתמול בהיתקלות עם מאבטחים במעלה אדומים – נעלמו ונאלמו, לא מעט בזכות הסיוע שהם זוכים לו מהסביבה הקרובה.

יעידו על כך התמונות ממחנה הפליטים שועפאט שבהן נראים צעירי המחנה מגלחים את ראשם, כדי להקשות על כוחות הביטחון הישראליים לזהות את הרוצח תמימי. עובדתית הוא הצליח לצאת מהמחנה, חמוש, וגם לבצע פיגוע נוסף. כל זה לא היה מתאפשר ללא עזרה ותמיכה.

גופתו של המחבל עודאי תמימי בזירת הפיגוע במעלה אדומים, 19 באוקטובר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

2

אוקראינה – המערכה המדינית

זירה אחרת שעימה מתמודדת ישראל בחריקת שיניים היא אוקראינה. אתמול הודיע שר הביטחון גנץ באופן רשמי ונחרץ כי ישראל לא תספק נשק לאוקראינה, אלא תמשיך להציע סיוע אזרחי. יותר משהדברים הללו נאמרו עבור אוזניים אוקראיניות או אירופאיות, הן נועדו להגיע לאוזניים רוסיות.

בישראל זיהו סימנים מדאיגים שהגיעו בשבוע האחרון מרוסיה. סגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי והנשיא לשעבר דמיטרי מדבדב איים בשבת במפורש על ישראל שלא להעביר נשק לאוקראינה.

זו הייתה התגובה הרוסית הרשמית לפרסום שבוע קודם לכן ב"ניו יורק טיימס" לגבי הסיוע שמגישה ישראל לאוקראינה בעניין המל"טים האיראניים. המסר בישראל הובן, וזו הסיבה לצפירת ההרגעה של גנץ לפוטין.

לא בכדי בנאום שלו אתמול במכון למחקרי ביטחון לאומי, גנץ שילב את המשפט: "לנו יש גבול אווירי עם רוסיה, מה שגורם למערכת השיקולים שלנו להיות מאוזנת ונכונה".

לא בכדי בנאום שלו אתמול במכון למחקרי ביטחון לאומי, גנץ שילב את המשפט: "לנו יש גבול אווירי עם רוסיה, מה שגורם למערכת השיקולים שלנו להיות מאוזנת ונכונה"

שר הביטחון בני גנץ בארוע של המכון למחקרי ביטחון לאומי, 19 באוקטובר 2022 (צילום: INSS)

בהקשר הזה בישראל מרימים לא מעט גבות לגבי המדיניות האוקראינית. הנשיא וולודימיר זלנסקי – כמו גם בכירים נוספים בממשל בקייב – חוזרים לאחרונה, וביתר שאת, על הקריאה  לספק לצבא האוקראיני מערכות נשק ישראליות.

לצרכים הצבאיים של הצבא האוקראיני יש כיום פתרונות מערביים אחרים שיכולים להיות מסופקים על ידי נאט"ו. לדוגמה, מערכות אמריקניות נגד טילים ומטוסים מדגם patriot pac 3. מערכות כאלה מתמודדות עם הטילים והמל"טים האירניים בהצלחה רבה על אדמת ערב הסעודית. מדוע ארצות הברית לא מספקת אותן לאוקראינה? לוושינגטון הפתרונים.

לצרכים הצבאיים של אוקראיניה יש כיום פתרונות אחרים שיכולים להיות מסופקים על ידי נאט"ו. מדוע ארצות הברית לא מספקת אותן לאוקראינה? לוושינגטון הפתרונים

המסקנה המתבקשת מהעובדה הזו היא כי הנשיא זלנסקי מנסה בכל דרך לתקוע טריז בין ישראל לרוסיה. זה חלק מאסטרטגיה, ובינתיים – למרות חילופי הגברי בלשכת ראש הממשלה בירושלים – המדיניות הישראלית לא משתנה ולא צפויה להשתנות.