המלחמה על המודרניות הישראלית

אילוסטרציה: במעבדה של ד"ר נתניהו, נולדה המפלצת של איתמר בן-גביר (צילום: איור של אבי כ"ץ)
איור של אבי כ"ץ
אילוסטרציה: במעבדה של ד"ר נתניהו, נולדה המפלצת של איתמר בן-גביר

הבחירות הקרובות שונות בטיבן מארבעת הסבבים שקדמו להן, אשר היו בחזקת משאל עם על כשירותו של בנימין נתניהו להנהיג את המדינה. הפעם מונח על הכף הרבה יותר: במודע או שלא, אזרחי ישראל יצביעו על עתידה של ישראל כמדינה מודרנית.

כל מרכיב בקואליציה של נתניהו הכריז מלחמה על יסוד חיוני אחר של ישראל המודרנית, הבסיס לסיפור ההצלחה של ישראל.

הליכוד מבקש להרוס את מערכת המשפט העצמאית שלנו, להתגבר על יכולתה לפקח על שחיתות פוליטית. מערכת משפטית מוערכת בעולם, שנחשבת בעיני תומכיה של ישראל בחו"ל להוכחה המשכנעת ביותר לדמוקרטיה שלנו, ואשר הגנה עלינו מפני ניסיונות להפליל את המדינה היהודית, תוקרב למען פוליטיקאי שאיננו מונע עוד מטובת המדינה אלא מטובתו האישית בלבד.

המפלגות החרדיות מבקשות להכביד לצמיתות על הכלכלה הישראלית עם אוכלוסייה גדלה בהתמדה שאינה מסוגלת להצטרף לשוק העבודה ותלויה בנדיבותה של הממשלה. על מנת לשמר את החומות שסביב חברה-בתוך-חברה, המנהיגים החרדים מוכנים להסכין עם הנהנתנות של נתניהו ועם  החלומות האפוקליפטיים של איתמר בן-גביר, קואליציית הא-מוסרי והלא מוסרי, והכול בשם התורה והקדושה.

המפלגות החרדיות מבקשות להכביד לצמיתות על הכלכלה הישראלית עם אוכלוסייה גדלה בהתמדה שאינה מסוגלת להצטרף לשוק העבודה ותלויה בנדיבותה של הממשלה

הממשלה היוצאת השיגה הסכם היסטורי עם חסידות בעלז, אחת הקהילות החסידיות הגדולות והחשובות ביותר, על הנהגת לימודי ליבהבבתי הספר שלה. אבל תחת לחץ המפלגות החרדיות, נתניהו הסכים להשעות את התניית המימון המדינתי לבתי הספר החרדיים בהכנסת לימודי הליבה. כמו שאמר  יצחק גולדקנופף, יושב ראש מפלגת יהדות התורה,מי בכלל צריך אנגלית ומתמטיקה,

המרכיב האחרון וההרסני ביותר של הקואליציה שפועל נגד יכולתה של ישראל לתפקד כחברה שפויה ומודרנית הוא הימני הקיצוני הלאומני.  במקום דו-קיום השברירי בין אזרחי ישראל היהודים והערבים יביא בן-גביר מלחמת אזרחים.

אף על פי שבן-גביר טוען כי הוא זנח את הדרך הקיצונית של נעוריו הכהניסטיים, הוא עדיין רואה במאיר כהנהא, אשר יצר תיאולוגיה גזענית המציבה שנאה ונקמה כמהות היהדות, כמנהיגו הרוחני. מטרתו ארוכת הטווח של בן-גביר לגרש את הערבים מישראל נותרה בעינה: בשבוע שעבר הוא קרא להקמתו של "משרד הגירה" ממשלתי שיעודד את הערבים לעזוב. הוא מתכוון לחולל אי-יציבות כה רבה, שגירושם של מספר רב של פלסטינים, לרבות אזרחי המדינה, יהפוך לאפשרות מתקבלת על הדעת.

בן-גביר, שנדחה משירות צבאי בשל הרשעתו בפעילות טרור ואשר שולף את האקדח שלו כמו מוקיון גם לנוכח התגרות קלה (כפי שעשה פעם במהלך ויכוח עם סדרנים ערבים בחניון), מציג את עצמו כתשובה לצרכיה הביטחוניים של ישראל. אולם מה שהוא מציע באמת הוא חזון של לבנוניזציה של החברה הישראלית, קריסה של הסמכות המרכזית והחלפתה במיליציות יריבות. במקום צה"ל יגנו עלינו כנופיות רחוב יהודיות, כמו נוער הגבעות שתוקף פלסטינים אקראיים ואפילו את חיילי צה"ל.

המורה הרוחני של בן-גביר האמין כי ניתן לפתור את בעיותיה של ישראל בקטקליזם גדול. לכן, באופן לא מפתיע, בן-גביר סימן כמטרה עליונה את הר הבית, המקום האחד שיכול להצית את המזרח התיכון. שינוי הסטטוס קוו על ההר עלול להביא למלחמת קודש בין המוסלמים ליהודים – ובה בעת להשפיל את בעלי בריתה הערבים החדשים של ישראל ולמנוע התקרבות למדינות ערביות אחרות, כמו סעודיה. בשעה שחלקים הולכים וגדלים בעולם הערבי מעוניינים בהסדר עם ישראל, הקואליציה של נתניהו תחזק את היסודות האנטי-ערביים הקיצוניים ביותר בחברה הישראלית.

המורה הרוחני של בן-גביר האמין כי ניתן לפתור את בעיותיה של ישראל בקטקליזם גדול. לכן, באופן לא מפתיע, בן-גביר סימן כמטרה עליונה את הר הבית, המקום האחד שיכול להצית את המזרח התיכון

חלק מהאחריות שלנו כשומרי הארץ הקדושה הוא למשול בקיצוניות הדתית, בין אם מדובר בחמאס ובג'יהאד האסלאמי ובין אם באלה שבאים מקרבנו. מתן כוח לבן-גביר יהיה בגידה בתפקיד שניתן לנו.

היכולת שלנו להישאר אומה הגונה למרות לחצים בלתי פוסקים שהיו מביאים חברות אחרות לידי טירוף היא חלק מתפארתה של מדינת ישראל. מי שבעולם מבקשים להפליל את ישראל ולהפוך אותה לסכום כל פשעיה מוחקים את ההקשר שבו ישראל נאבקת למצוא איזון בין הציווי המוסרי לבין האיום הביטחוני הבלתי פוסק. הימין הקיצוני והשמאל האנטי-ציוני בעולם מאוחדים בבוז שהם מפגינים כלפי המאבק של ישראל לאיזון. בן-גביר יזנח את המאבק ההירואי הזה ויהפוך אותנו למדינה שמונעת על ידי שנאה ונקמה.

הטרגדיה של בנימין נתניהו

הקואליציה של נתניהו נגד המודרניות מסמנת את פוטנציאל התפרקותה של מורשתו היקרה ביותר. באופן אירוני, אף על פי שקידם את עצמו כמנהיג היחיד שמסוגל להגן על ישראל, מורשתו של נתניהו איננה קשורה בהישגיו הביטחוניים לכאורה.

הוא לא הצליח למנוע מאיראן להגיע לסף גרעיני. הוא אפשר למזוודות של כסף קטארי להגיע לידיהם של מנהיגי חמאס, בניסיון שווא לשחד אותם לשמור על שקט בגבול. תחת זאת, במהלך 12 שנות כהונתו כראש הממשלה, 12 אלף טילים ורקטות נורו מעזה לערי ישראל – לעומת פחות מתריסר במהלך השנה החולפת.

הוא ניצח על חילופי שבויים, שבמסגרתם שוחרר מספר רב של מחבלים , שרבים מהם חזרו לפעילות טרור. במשמרת שלו חיזבאללה התחמש מחדש בכבדות, ואילו הנגב הפך לאזור ספָר חסר חוק. הדוקטרינה האסטרטגית של נתניהו, אם כלל קיימת כזאת, תילמד על ידי קובעי המדיניות של ישראל בעתיד כסיפור אזהרה.

אבל המקום שבו נתניהו אכן הותיר חותם משמעותי הוא התפתחותה של ישראל המודרנית. הוא שחרר את הכלכלה הישראלית משאריות הריכוזיות, עודד את ההייטק וכשר אוצר בתחילת שנות האלפיים קיצץ בסובסידיות לחרדים כדי ללחוץ על אברכים להצטרף לשוק העבודה. הוא הרחיב את היחסים של ישראל, בייחוד עם הודו וסין ועם חלקים גדולים מאפריקה (בהתאם לכך, כותרת המניפסט שפרסם ב-1993 באנגלית הייתה "מקום בין האומות"). הוא היה הפוליטיקאי הישראלי שהכיר את אמריקה הכי טוב והיה מסוגל לדבר "אמריקאית" בקונגרס ובתקשורת. הוא היה ההבטחה של ישראל הרציונלית, המודרנית.

המקום שבו נתניהו אכן הותיר חותם משמעותי הוא התפתחותה של ישראל המודרנית. הוא שחרר את הכלכלה הישראלית משאריות הריכוזיות, עודד את ההייטק ועוד

אולם עכשיו כל ההישגים הללו נתונים בסכנה. הקואליציה של נתניהו תפגע  קשות בעמדתה של ישראל בין ידידיה ברחבי עולם; כמה מתומכיה הנאמנים ביותר של ישראל בקונגרס, וכן מנהיגי מדינות הסכמי אברהם, הזהירו מפני המשבר הצפוי אם בן-גביר יהיה שר בממשלה.

בין כל סבב בחירות לבא אחריו הטרגדיה של בנימין נתניהו הולכת ומעמיקה. כעת היא הגיעה לכדי הביזוי העצמי הסופי שלו, התפרקות המורשת שהוא כל כך גאה בה. בסופו של דבר, המלחמה של קואליציית נתניהו נגד המודרניות הישראלית היא מלחמה נגד נתניהו עצמו.

יוסי קליין הלוי הוא עמית בכיר במכון שלום הרטמן, שם הוא מנהל שותף - יחד עם אימאם עבדוללה אנטפלי מאוניברסיטת דיוק - של יוזמת המנהיגות המוסלמית (MLI) וחבר בפרויקט iEngage של המכון. ספרו האחרון, "מכתבים לשכני הפלסטיני", הוא רב-מכר ברשימת ה״ניו יורק טיימס״. ספרו הקודם, ״כחולמים״, זכה ב-2013 בתואר ספר השנה של ה-National Jewish Book Council.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 935 מילים
סגירה