אילוסטרציה: ירידות בבורסה (צילום: AP Photo/Richard Drew)
AP Photo/Richard Drew
אילוסטרציה: ירידות בבורסה

חששות המשקיעים מהממשלה המסתמנת האטו את הבורסה

בתחילת השנה הבורסה בת"א עקפה את המדדים בשאר העולם, אך בנובמבר המגמה התהפכה ● למרות תוצאות פנטסטיות, מניות הבנקים הובילו את הירידות בשוק המקומי ● בזמן שבארה"ב אופטימיים מההתמתנות בקצב העלאות הריבית, בישראל חוששים ממדיניות פזרנית וסקטוריאלית – ומעלייה בסיכון הגאו־פוליטי

משהו מוזר קורה בבורסה בתל אביב: היא יורדת בשבועות האחרונים – בניגוד למגמה הפוכה בעולם. הסבר אפשרי לכך יכול להיות כי מדובר במימוש רווחים ותו לא. מה שעלה יפה מתחילת השנה יכול גם לרדת, וזה לא נורא. סיבה נוספת עשויה להיות אפקט של חולשה בסקטור הטכנולוגיה בעולם, שנותן את אותותיו בעוצמה רבה יותר בישראל.

אלא שהמשק הישראלי מראה ביצועים טובים ביחס למדינות המפותחות וגם הצפי להמשך הוא סביר. כך שייתכן שאת ההסכר צריך לחפש במקומות אחרים, העלולים להתברר כיותר אקוטיים וכואבים, אם המגמה הזו תימשך.

מתחילת החודש, מדד תל אביב 35 ירד ב־5%. מאז השיא של סוף אוגוסט, המדד מחק יותר מ־11% מערכו. מי שמשכו למטה את המדד המוביל הן מניות חמשת הבנקים הגדולים, שירדו ב־10% בשבועיים וחצי האחרונים. הירידות במניות הבנקים מוזרות ובולטות במיוחד, שכן הן הראו תוצאות פנטסטיות מתחילת השנה.

מניות חמשת הבנקים הגדולים ירדו ב־10% בשבועיים וחצי האחרונים. הירידות במניות הבנקים מוזרות ובולטות במיוחד, שכן הן הראו תוצאות פנטסטיות מתחילת השנה

השבוע, למשל, בנק מזרחי הציג קפיצה נחשונית של 40% ברווח לרבעון החולף, לרמה של 1.2 מיליארד שקל, עם תשואה חלומית של 20% על ההון העצמי. הבנקים ניצלו לרעה את העלאות הריבית שהחלו באפריל האחרון, מרמה אפסית ל־3.25% כיום. במקום לתת לציבור ליהנות ממלוא העלייה בריבית בפיקדונות הזכות, הבנקים מיהרו רק לגבות את מלוא המחיר באוברדראפט ובהלוואות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב. נובמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
הבורסה לניירות ערך בתל אביב. נובמבר 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

אווירה חיובית בשווקים בעולם

חברי הכנסת היוצאת ניסו לעשות קצת רעש בעניין אך לא הצליחו לגרום לשינוי מהותי במרווחי האשראי החזיריים שנפחו כאן. גם נגיד בנק ישראל דוגל בגישה של אי־התערבות ואין לצפות שיקרא אותם לסדר. הממשלה החדשה לא מתכוונת להטיל מס אינפלציה על המרוויחים הגדולים ממנה, כפי שקורה בימים אלה בחלק ממדינות אירופה.

מבחינת בעלי המניות והעובדים בבנקים מדובר בבשורות טובות. אולם, משום מה, מישהו חשב בתקופה האחרונה שכדאי לממש רווחים דווקא במניות האלה.

לשם השוואה, בחו"ל דווקא יש התאוששות במדדים המובילים. מדד הדאו ג'ונס עלה החודש ב־4%, וב־20% מסוף ספטמבר. מדד מניות הטכנולוגיה נאסד"ק עלה בשיעור מתון יותר של כ־8% מאז השפל של ספטמבר. באירופה, מדד הדאקס הגרמני קפץ גם כן ב־20% מסוף ספטמבר.

גם בשבוע שעבר המדדים המובילים בארה"ב, באירופה ובאסיה המשיכו לעלות. כלכלני בנק הפועלים ציינו בסקירתם השבועית כי בעולם יש "אווירה חיובית בשווקים הפיננסים על רקע הערכות להתמתנות בקצב העלאות הריבית של הפד", ודו"חות טובים בקמעונאות ובטכנולוגיה. בשורה התחתונה, מתחילת השנה ועד אוקטובר, המדדים בישראל היכו את השווקים בעולם – ואז המגמה התהפכה.

בשורה התחתונה, מתחילת השנה ועד אוקטובר המדדים בישראל היכו את השווקים בעולם – ואז המגמה התהפכה

וול סטריט בניו יורק. אוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Mark Lennihan))
וול סטריט בניו יורק. אוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Mark Lennihan))

מכה בכנף או סימן לבאות?

איך קרה שמדדי המניות בישראל רשמו בשבועות האחרונים תמונת מראה הפוכה למה שקורה בחו"ל? האם כדאי להסתכל על שוק המט"ח, שבו השקל דווקא מראה איתנות יחסית מול המטבעות הזרים בחודש החולף?

מה שברור הוא שרק דבר אחד השתנה כאן בצורה בולטת בתחילת החודש: האפשרות הכמעט ודאית של הקמת ממשלה חדשה. השאלה היא האם הירידות הן מימוש רווחים חולף או שיש גורמים שחושבים שזה הזמן לצמצם חשיפה לשוק הישראלי לנוכח תוצאות הבחירות – ומה שעלול לקרות באזור בהמשך ברמה הגאו־פוליטית?

"בפרספקטיבה של שנה, הבורסה בתל אביב עשתה יותר טוב מהשווקים באירופה ובארה"ב. בחודש האחרון השתנתה המגמה", מציינת אלה אלקלעי, סמנכ"לית בית ההשקעות אי.בי.אי.

"האם משהו השתנה בגלל הממשלה החדשה? באופן כללי אני חושבת שכן. השוק קצת יותר מוטרד מהאפשרות של גירעון והוצאות פחות אחראיות של הממשלה הבאה לעומת הממשלות הקודמות", הוסיפה. עם זאת, היא אומרת שהסנטימנט הזה יתחזק או ייחלש בהתאם לאופן שבו הממשלה אכן תתנהל.

"משהו השתנה בגלל הממשלה החדשה? אני חושבת שכן. השוק קצת יותר מוטרד מאפשרות של גירעון והוצאות פחות אחראיות של הממשלה הבאה לעומת הקודמות"

נתניהו מקבל את המנדט להרכבת הממשלה מהנשיא הרצוג, 13 בנובמבר 2022 (צילום: קובי גדעון/ לע
נתניהו מקבל את המנדט להרכבת הממשלה מהנשיא הרצוג, 13 בנובמבר 2022 (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)

מעבר לתוצאות הבחירות, היא מציינת דווקא את החולשה היחסית בסקטור הטכנולוגיה בארה"ב, ככזו שגורמת להיפוך המגמה בתל אביב: "שוק הנדל"ן מושפע מכמה כסף חברות טכנולוגיה יזרימו למשק הישראלי ומה יקרה לריבית.

"שני הדברים האלה השפיעו בחודש האחרון לרעה על הנדל"ן הישראלי, כך שלמניות הבנקאות והטכנולוגיה היו סיבות טובות לתקן למטה. זה לא אומר יותר מדי צפונה, אנחנו דווקא די אופטימיים לגבי הבנקים והנדל"ן, זה לא מקשה אחת. לעומת זאת, בארה"ב יש פרץ של אופטימיות אחרי שנה של הפסדים, נוכח הירידה בנתוני האינפלציה ותוצאות החברות העסקיות".

את חוששת מעלייה בסיכון הגאו־פוליטי מול איראן?
"אני הכי אופטימית לגבי איראן. הנשים יעשו מהפיכה פמיניסטית שם והעולם יהיה מקום טוב יותר".

"הנדל"ן מושפע מהכסף שחברות הטכנולוגיה מזרימות ומהריבית. שני הדברים השפיעו בחודש האחרון לרעה, כך שלמניות הבנקאות והטכנולוגיה היו סיבות טובות לתקן למטה"

בניין מייקרוסופט ישראל בהרצליה פיתוח, 30 באוקטובר 2020 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)
בניין מייקרוסופט ישראל בהרצליה פיתוח, 30 באוקטובר 2020 (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

הזווית של הזרים

"מי שהשקיע בישראל מתחילת השנה השיג תשואה טובה יותר מאשר בעולם. קרה משהו בחודש וחצי האחרון שמחייב הסבר", אומר צבי סטפק, מייסד ובעל עניין בבית ההשקעות מיטב. לדבריו, קשה לומר בוודאות, אך ככל הנראה הירידות בתקופה האחרונה נובעות ממכירות של משקיעים זרים שחשבו שזה הזמן הנכון לצאת מכאן, לפחות חלקית.

"הסבר אחד הוא שעד חודש ספטמבר השוק הישראלי היה טוב יותר, אז הוא יורד, ואז יש מעברי כספים לשווקים שירדו יותר חזק. זה ברמה הטכנית: שוק שעלה חזק מותר לו לרדת בכמה אחוזים, לא קרה שום דבר.

"הסבר מהותי יותר: אפשר לנסות לתלות את זה בתוצאות הבחירות, וזה בעיקר מהזווית של משקיעים זרים. הבנקים מציגים תשואות שיא על ההון ובכל זאת יורדים. יש הערכות שלפיהן, כנראה, משקיעים זרים מוכרים מניות בנקים. בזכותם המניות עלו בעשרות אחוזים עד ספטמבר ועכשיו אולי חוששים ממדיניות תקציבית מרחיבה יותר".

"אפשר להסביר את זה בתוצאות הבחירות, בעיקר מהזווית של משקיעים זרים, שכנראה, מוכרים מניות בנקים. בזכותם המדד המוביל עלה עד ספטמבר ועכשיו אולי חוששים"

מתחילת השנה המדדים המובילים בת"א הציגו ביצועי יתר לעומת המדדים בארה"ב. המגמה התהפכה ב־10 בנובמבר
מתחילת השנה המדדים המובילים בת"א הציגו ביצועי יתר לעומת המדדים בארה"ב. המגמה התהפכה ב־10 בנובמבר (מקור: גוגל פייננס)

הזרים מוכרים בנקים

סטפק חושב שלאור הביצועים, התמחור של מניות הבנקים אטרקטיבי, אלא שייתכן שגורמים זרים הפנימו דווקא את העלייה ברמת הסיכון להמשך הדרך: "ברמות הנוכחיות אפשר לרכוש את מניות הבנקים נוכח התשואה הכול כך גבוהה שלהם.

"הייתה גם הזדמנות לרכוש אותם לפני שנתיים–שלוש, כשהם נסחרו ב־60% ומעלה מההון העצמי, לעומת כיום, כשמזרחי והפועלים נסחרים בפי 1.5% מההון, לאומי, פועלים ודיסקונט סביב האחד לאחד. ועדיין, אם הבנק מציג 15% עד 18% תשואה על ההון, אז איזה נכס אחר אפשר למצוא שנותן כזו תשואה?

"זה לא בטוח, אבל ההסבר המקובל כרגע הוא שמשקיעים זרים לוחצים יותר על השוק המקומי. מניות הבנקים מהוות חלק לא קטן ממנו (כמעט 30% ממדד תל אביב 35, ע"ש) וירידה שלהן מורידה את השוק כולו".

"לא בטוח, אבל ההסבר המקובל כרגע הוא שמשקיעים זרים לוחצים יותר על השוק המקומי. מניות הבנקים מהוות חלק לא קטן ממנו וירידה שלהן מורידה את השוק כולו"

מבחינת הכלכלה הריאלית, הוא מזכיר שהמשק הישראלי הפגין ביצועים טובים וגם ההאטה הצפויה היא בקצב סביר יחסית לעולם, כך שבהיבט הזה אין שינוי מהותי שאמור לשכנע מישהו למכור מניות ישראליות.

"הכלכלה הישראלית צמחה מאז הקורונה כמעט הכי מהר מהמדינות המפותחות וצפויה לסיים את השנה בצמיחה של 6% עם עודף הכנסות ממסים, ובשנה הבאה לרדת ל־2% לפי התחזית שלנו, או 3% לפי בנק ישראל. זה לא רע, גם אם התרגלנו ליותר".

מטות הבנקים בתל אביב (צילום: פלאש 90)
מטות הבנקים בתל אביב (צילום: פלאש 90)

"לצמצם חשיפה למניות"

אז מה בכל זאת יכול לחזק את המגמה השלילית בבורסה בתל אביב בהמשך, או, לחילופין, לבלום אותה? בתשובה לשאלה הזו, מייסד מיטב מזכיר מהלכים בסדרי גודל החורגים מהחשש המינורי מכלכלת מקורבים או מהרחבה תקציבית.

"אחת משתי הסיטואציות: משהו גאו־פוליטי מול איראן או חזבאללה, זו אפשרות אחת וכמובן אז השווקים ירדו חזק. או שהממשלה החדשה תעשה מהלכים כאלה שיעוררו התנגדות בעולם, נניח סיפוח כל שטחי הגדה המערבית, אבל אני אישית לא מאמין שנתניהו ילך לשם כי ייתקל בבעיות.

"אבל אם יהיה משהו כזה, זה בהחלט יכול להשפיע על זרים שמושקעים פה בלא מעט כסף ויממשו. והזרים, כשהם יוצאים (או נכנסים), הם עושים את זה בגדול.

"משהו גאו־פוליטי מול איראן או חזבאללה, זו אפשרות אחת וכמובן שאז השווקים ירדו חזק. או שהממשלה תעשה מהלכים שיעוררו התנגדות בעולם, כמו סיפוח כל שטחי יו"ש"

"אם זה לא יקרה, אני לא רואה פה סיבה לשוק מניות חלש או שלילי. אני כן חושב שמשקיעים שכבר מושקעים במניות בארץ או בחו"ל, לא צריכים להיכנס ולצאת כי זה גורם להפסדים. לדעתי, מי שהיה בחשיפה של 30% צריך לצמצם אותה היום לכ־20% ומשהו אחוז מתיק ההשקעות. לשמור יתרת מזומנים ולנצל את הירידות אם תימשכנה, כדי לקנות לתוך הירידות".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: אדם שולדמן/פלאש90)
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: אדם שולדמן/פלאש90)
עוד 1,226 מילים
סגירה