JavaScript is required for our website accessibility to work properly. כרמלה כהן שלומי: הראשון בשלטון - המדינה כבר תתאבד בשבילו | זמן ישראל

הראשון בשלטון - המדינה כבר תתאבד בשבילו

אילוסטרציה: דגל ישראל קרוע בחברון, 17 בינואר 2006 (צילום: Nati Shohat Flash 90)
Nati Shohat Flash 90
אילוסטרציה: דגל ישראל קרוע בחברון, 17 בינואר 2006

בימים אלה אין מלך. "שלטון העם ירד לכביש" כתב מאיר אריאל ועכשיו אחרי ניצחון בנימין נתניהו כל ממזר מלך. הריבון הוא העם אבל מאז הבחירות השתן קצת עלה לו לראש, וכמו פטריות אחר הגשם צמחו לו אויבים חדשים ומפתיעים ששכחו אצל מי הם עובדים.

מג"ד גבעתי למשל, המח"ט, אפילו הרמטכ"ל, מה יש? אנחנו עממיקו, למה מי הם? צה"ל, הפרה הקדושה הנצחית, רזתה מאוד, אולי תברח להודו לפני שיעלו אותה על מנגל ויחליפו אותה בעדר שניצח בבחירות.

מג"ד גבעתי, המח"ט, אפילו הרמטכ"ל, מה יש? אנחנו עממיקו, למה מי הם? צה"ל, הפרה הקדושה הנצחית, רזתה מאוד, אולי תברח להודו לפני שיעלו אותה על מנגל ויחליפו אותה בעדר שניצח בבחירות

המנצחים עוד בסאטלה, וכל היום ממנים ומפטרים אנשים ברשתות החברתיות שהן הן הריבון החדש, באין מלך.

נתניהו הוא רק בובה בידיהם. לו יכול, היה מעלים אותם אחרי השימוש, הכושי עשה את שלו, ובונה לעצמו קואליציה כלבבו, אלא שבני גנץ ויאיר לפיד לא בעניין עד להודעה חדשה.

הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון חולה, לא יודעים מה יש לה. בבחירות האחרונות בשרשרת החליט חצי עם שנתניהו הוא התרופה הנצחית לחוליי המדינה שהרקיב במו ידיו. זה מזכיר לי שפעם ישב בכלא אדם שטיפל במסירות באשתו שחלתה, עד שהתגלה שהזריק לה נפט שהרעיל אותה לאט. סיפור אמיתי. אין נמשל, תרקדו.

פעם כתבתי על הדמיון של דודו טופז לנתניהו, אותו היבריס שיושב על תסביכים, אותה התקרבנות אינסופית והכוח להשחית. והנה נתניהו הראשון בשלטון בדרך לעוד עונה, גפרור ביד אחת ואיתמר בן גביר בשנייה.

הפעם קיבלנו צ'ופר, שניים במחיר אחד, זה שעולה וזה שיורד מדחי אל דחי, תבחרו מי הוא מי, כל מספר זוכה. אחד מתפרע ושני עושה קולות של הורה אחראי מול העולם ובן גביר בידו, האלטר אגו שלו. שום קלישאה לא פוסחת על תאומי ההרס האלה.

הדמוקרטיה היחידה במזה"ת חולה, לא יודעים מה יש לה. בבחירות האחרונות בשרשרת החליט חצי עם שנתניהו הוא התרופה הנצחית לחוליי המדינה שהרקיב במו ידיו

אולי אבישי בן חיים של ביבי יסביר לכם איך שוב הפריבילג הלבן משתמש במזרחי כמוציא לפועל, מין סמרטוט לעת מצוא. כן, אבישי, גם שעון מקולקל צודק. איפה אתה לא רואים אותך. בן האלים הדחוי שלך קיבל מלוכה ומצא מלא אתונות.

ואם כבר בן חיים, אז גם ידם של כלבי השמירה של הדמוקרטיה במעל. התקשורת מתנהלת כמו מכולת שכונתית. המדינה בוערת, חוקים עולים ויורדים בהבל פה של פוליטיקאים שיכורי ניצחון, והעיתונות עוד לרגלי בן גביר. לאשתו יש אקדח, למי עוד? או אייטם על שרת הביטחון נטלי דדון. כלומר ביטחון לאומי, שכחתי. ומי זאת נטלי דדון. ולאן נעלם יאיר לפיד, אבל זה לא הנושא. אה, והזמר קובי פרץ מתוודה באומץ לב נדיר שהצביע לבן גביר ולא אכפת לו שיחרימו אותו. כי רעות שכזאת לעולם לא תתן את ליבנו לשכוח.

משפט נתניהו מתנהל בימים אלה מתחת לאפה של התקשורת בלי להותיר סימן בחדשות. מופתעים? רק פה ושם רק ידיעה זניחה. ליד "אבד חתול".

מה זה משפט שוחד מרמה והפרת אמונים של ראש ממשלה מול חייל גבעתי שקיבל 10 ימי מחבוש, מסכן קטן של אם עברייה, אבל כשהעיתונות זנתה מי שצריך הגנה זה דווקא המג"ד ששפט את החייל בלי רשות ובמקום לתת לו שתי נשיקות וסוכריה על מקל, שלח אותו למחבוש.

"רציתי להיות חייל קרבי" אמר הילד של כולנו החדש, "אבל לא למדו אותי לעמוד מול שמאלנים". כזה עדין. שמישהו יביא לו מים וקב"ן לטפל בטראומה שעבר מול אנרכיסטים מסוכנים, תביאו אלף חמאסניקים ולא שמאלן בן 60 עם מים בברך ופלטפוס.

"רציתי להיות חייל קרבי" אמר הילד של כולנו החדש, "אבל לא למדו אותי לעמוד מול שמאלנים". כזה עדין. שמישהו יביא לו מים וקב"ן לטפל בטראומה שעבר מול אנרכיסטים מסוכנים

אמרתם שמאלנים? פוליטיקאים ועיתונאים הולכים מכות בניסיון לבלוט בתמיכתם בחייל שהרביץ ובחייל שאיים. כל מיני לשעברים וגימלאי צה"ל משחיזים סכינים מול הסכנה לחוסנו של צה"ל. נתניהו מתמוגג בסתר, זה טוב לו יד איש באחיו, ובינתיים המפקדים בשטח רצים בין הכדורים השורקים ומתפללים למלחמה אמיתית קטנה שתוריד להם מהגב את עדת הקרנפים.

אף אני בגילי המופלג שמאלנית אנרכיסטית שמרביצה עם רוגטקה לחיילים חמושים. רק אל תגלו לנכדים שלי, אחד עוד לא נגמל ממוצץ אבל עם קצת מזל הוא יהיה ביביסט, הרי ביבי מתכוון להאריך את הכהונה עד המוות, והוא יחביא אותי בבוידעם. לא ביבי, הנכד שלי. אתמול קניתי לו סופגניה ליתר ביטחון, שיראה שחשובה לי מסורת, זה לא הרבה אבל זו התחלה. אני חייבת להיגמל.

האמת, עם כל החיילים הנעלבים האלה שרצים לאמא, אבא ובמבה, אני חוששת שאם תפרוץ מלחמה נפסיד, צר לי להיתלות בשיחים נמוכים אבל נסראללה צדק, אנחנו קורי עכביש. מדהים לגלות מה נהיה מהצבא שלו שהיה קטן וחכם ונהיה גדול ובכיין, לפחות בגזרת החייל הקרבי בשטחים המאוסים.

אני אפתיע ואומר שהוא צודק, החייל הקרבי הזה, אימנו אותו למלחמה מול צבא אויב חמוש, באימונים הוא רץ עם חבריו לגדוד על ג'בלאות וזעק "אש אש אש" מול טנקים ותחת מטוסי קרב וכל הפירוטכניקה הזאת של הגבורה, והנה הוא כאן מול אזרחים פלסטינים שרוצים מדינה ושונאים אותו, ולקינוח כל הקרביות דרדלה הזאת – גם "אנרכיסטים" צעצוע עם שיניים תותבות והסתיידות בכתף. מה רציתם שייצא ממנו, רמבו?

זה לא רק הכיבוש, תסלחו לי שאני תוכי, גם לי נשבר ואני לא מתלוננת. השלטון הלא נגמר של נתניהו זה עונש משמיים, כמו עונשו של סיזיפוס שנאלץ לגלגל את האבן אל ראש ההר בכל פעם מחדש. עד שלא נשנה דיסקט, חיילים ימשיכו לכלות את זמנם בשמירה על קומץ מתנחלים בין מאות אלפי פלסטינים. בקרב הזה לעולם לא ננצח. כזכור גם אנחנו היינו מעטים מול רבים ונלחמנו להשיג מדינה. עכשיו היא חולה.

עם כל החיילים הנעלבים שרצים לאמא, אבא ובמבה, אני חוששת שאם תפרוץ מלחמה נפסיד. נסראללה צדק, אנחנו קורי עכביש. מדהים לגלות מה נהיה מהצבא שלו שהיה קטן וחכם ונהיה גדול ובכיין

דודו טופז התאבד אחרי שנתפס אבל נתניהו לא יצטרך לטרוח. המדינה כבר תתאבד בשבילו.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 888 מילים ו-2 תגובות
סגירה