עם של אריות, אתם אומרים. מה אני עושה פה – לא יודע, זה רק אני ושני חברים שלי מקבוצת סכין בגב האומה שלא מצטרפים למסיבת סוף המלחמה בחמיצות אופיינית.

תגרשו אותנו כבר, אנחנו משביתי שמחות שלא יודעים להודות להשם על הנס שעשה לנו, והאמת, גם לבחור ההוא שהשם סידר לו קקי שנייה לפני שטיל שבר לו את כל השמשות בבית.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

ההצגה הכי טובה בעיר היא הטרגדיה שלנו. בנימין נתניהו במופע אימים קבוע, נושא הצהרות שמשקפות בעיקר מצב נפשי עוכר שלווה, שמזכיר את הריאיון של עורך דינו המיתולוגי יעקב וינרוט ב"עובדה", שם נתן הפרקליט המנוח הצצה מבעיתה לנפשו של מנהיג רדוף פחדים שראה בו אב רוחני.

מאז, הלקוח בנימין הולך ומידרדר, ולא רק פיזית עם קוצב לב ופרוסטטה, הגיל לא חומל גם עליו ונוגס בו בכל פה – הוא עדיין מוחזק בחוטי קואליציה רקובה שנאחזת בכיסאות ומשרות ומעמד.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

מה שראינו בבית הלבן השבוע היה מופע של איש אחד ולידו ניצב שישב המום על קצה הכיסא והקשיב באי אמון למונולוג שהשאיר אותו בלי מכנסיים לנוכח פני האומה הנרדמת בסלון.

דונלד טראמפ היה הבורר בשיטת המקל והגזר. הוא חיזק את יסודות העסקה ומחק את חלומם של המתנחלים להתיישב בעזה. לא יהיו אלוני עזה וסביוני חאן יונס, ומי שישוב לשם יהיו אלו שחיים בה. כדי להרדים את מחאת הסמוטריצ'ים דיבר טראמפ על טרנספר, חלומם של הכהניסטים. זה היה הגזר. והרשת אכן נשטפה בשירי הלל.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

זקן וחולה ומטפטף שתן, עם קוצב לב ובלי ערמונית, בנימין נתניהו עושה מה שהעליל ברשעות על יצחק רבין: קובר את מה שנשאר באין מפריע, ועל ערימת העצמות שהוא מכרסם עם סריסיו, רובץ גם כלב השמירה הרופס של הדמוקרטיה, העיתונות, או מה שנשאר ממנה על אדמת ישראל החרוכה.

הצבי ישראל על במותיך חלל, איך נפלו ונפלו ועדיין נופלים גיבורים תחת שלטון יחיד מסואב שלא רואה בעיניים. "הוא גדול הוא גדול הוא גדול" מתפעלים בממלכה השביעית מהנוכל שהחריב הכל ויצא מבין ההריסות כמו חדש, מכה על חזה אחרים וקושר לעצמו כתרים לא לו.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

השבוע היה יום זיכרון סודי ליצחק רבין, למה לעשות מזה עניין? קורה שרוצחים ראש ממשלה. הסתכלתי על אחת התמונות שלו שצילם משה שי, ובה הוא יושב באיזה מכולת בכפר שלם ושותה סודה. הצילום הזה מספר על הדרך שעברנו מהאיש השפוי הזה שעוצר במכולת בכפר שלם, קונה שתיה ומשלם בעצמו.

תחשבו על בנימין נתניהו, הבובה המאופרת הקמצנית, סכסכנית ומרופדת מאבטחים, ששולט במדינה מאז הרצח כמין עונש תנ"כי. רה"מ יצחק שמיר כינה אותו פעם "מלאך חבלה" ולא הקשבנו. גם רבין הזהיר מפניו, אבל חשבנו שהמדינה חזקה מראש ממשלה כזה או אחר. וטעינו. יש לו כוח להשחית והוא משתמש בו באין מפריע, כי אין מפריע, ואם יש – הוא נזרק לים מהסיפון כמו חבית ריקה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

בשבוע שעבר בנימין נתניהו חגג יומולדת. מה נקנה לו ליומולדת? מה נותנים למי שלקח לנו הכל? העם שהוא מסרב להרפות מצווארו מרגיש כמו תאונה אבל ממשיך לזוז, כמו שכתב שלום חנוך.

גם החטופים חוגגים יומולדת בזה אחר זה, רק בשבי, יש זמן. ראש ממשלתם חגג בבית, הוא בן 75, כפסע מדיור מוגן. אצלם פחות מוגן אבל סה"כ נורמלי. מתרגלים.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

לאחרונה יש לי דה ז'ה וו לבוץ הלבנוני הראשון בטרילוגיית מלחמת לבנון, ולשיר החיילים המייאש: "רד אלינו אווירון, קח אותנו ללבנון, נילחם בשביל שרון ונחזור בתוך ארון". השיר נשאר. רק רה"מ התחלף. כבר אמרו חכמים שמי שלא לומד מההיסטוריה נידון לחזור עליה.

ראיתם את המנהרות של כוח רדואן בדרום לבנון? מה מנהרות, עיר תחתית מסועפת ומצוידת, חמושה עד השיניים. חזבאללסטן. אימפריית קטל נבנתה מתחת לאף שלנו בשנותיה הארוכות של קיסרות בנימין נתניהו.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

יום אחרי השבעה באוקטובר התקשר הבן שלי ואמר, ענייני כדרכו, שקיבל צו 8. למה חשבתי שזה מאחוריי, הכאב בטן הזה, ושתקתי, חיפשתי מילים. "אימא", אמר בשקט, יודע נפש אמו, "אין לי כוח לשיחה הזאת".

כל היום התנגנו ברדיו שירים שנטענו משמעות חדשה ומכולם הדהד בי "הופעת מילואים" של אהוד בנאי: "שיירה, לאיפה את הולכת?"
מדינה מחורבנת.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

מה זה "לא רוצים טקס יום העצמאות"? הצחקתם את מירי רגב. יהיה טקס, אחים שלי בלב, על הראש של העוטף, גם אם רגב תצטרך לרקוד בעצמה על הר המנוחות מול בנימין נתניהו ורעייתו, ולפניהם ירקדו הולוגרמות של חיילים מתים ושל אזרחים מדקלמים "ההולכים למות מברכים אותך".
ביחד ננצח, אומרים לכם. מה לא הבנתם?

העם הזה כל כך מותש שכרגע יקבל הכל, שקט, מתאחדים, וזה כולל הפקת יום עצמאות גם אם בא לנו לבכות. רגב כבר עשתה את זה פעם וסוס צולע לא מחליפים. בטח תמציא מחזמר על החטופים, משהו כמו "עוד מעט נהפוך לשיר".

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

בסוף השבוע זעק תושב הצפון את חרפת המצב ההולך ומסתבך. הקטע הפך ויראלי. "מי לדעתך אשם?" נשאל. "לפיד וגנץ", השיב בכעס. מה השאלה בכלל.

מלחמה כבדת דמים ניטשת כאן, בנימין נתניהו איבד את הצפון אבל המוצא הישר יחזיר לו אותו או לגנרליסימו איתמר בן גביר, שהתאמן על אקדח קפצונים במקום לשרת בצבא.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת