ראש הממשלה בנימין נתניהו וכמה משותפיו עושים כל מאמץ לפגוע באמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים, ובעיקר במערכת אכיפת החוק. זה מצליח להם. סקר שפירסם המכון הישראלי לדמוקרטיה בשבוע שעבר, מגלה כי שני שליש ממצביעי הימין מאמצים את טענת נתניהו על רדיפה פוליטית נגדו מצד רשויות אכיפת החוק.
ראשי החץ בגישה הזאת הם מצביעי יהדות התורה, ש-86% מהם חושבים כך, אך גם רוב מצביעי איחוד מפלגות הימין (82%), מצביעי ש"ס והליכוד (72%), ומצביעי זהות והימין החדש (66% ו-62%). בקרב מצביעי ישראל ביתנו וכולנו הנתונים נמוכים יותר – 44% ו-38%. על הרקע הזה תומכים קרוב ל-65% ממצביעי הימין בהמשך כהונה של נתניהו גם אם יוגשו נגדו כתבי אישום.
בחודשים שחלפו מאז בחירות אפריל עוסק הליכוד בדה-לגיטימציה גם לטוהר הבחירות, באמצעות ניפוח תופעת הזיופים במגזר הערבי, וטענה שוועדת הבחירות המרכזית כושלת לחלוטין בפיקוח על ההצבעה. השבוע טען נתניהו בשידור פייסבוק כי "השמאל רוצה לגנוב את הבחירות". טענה נוספת ובלתי מבוססת היא, שהזיופים לכאורה באפריל היו משאירים את מפלגת בל"ד מחוץ לכנסת ומגדילים את הליכוד.
נתניהו הולך בדרכו של דונלד טראמפ, שהפך את הטענות לזיופים בבחירות לטקטיקה מרכזית במסעו לדה-לגיטימציה של כל מה שאינו הוא בפוליטיקה האמריקאית. הוא עשה זאת לקראת בחירות 2016 לנשיאות, בבחירות האמצע של 2018 לקונגרס ולסנאט, וגם כהכנה לעתיד. "הדמוקרטים מנסים לנצח את בחירות 2020 כשהם יודעים שאינם יכולים להשיג ניצחון לגיטימי", טען במרץ האחרון.
סקר נוסף של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שפורסם ביום שלישי השבוע, מגלה שקמפיין נתניהו לפגיעה באמון הציבור בבחירות נושא פרי: בין מרץ לאוגוסט השנה צנח שיעור הישראלים המאמינים בטוהר הבחירות בדרמטיות, מ-66% ל-48%. הסקר חושף עוד כי בין אפריל לאוגוסט השנה ירד בחדות שיעור האזרחים המביעים אופטימיות ביחס לעתיד הדמוקרטיה הישראלית, מ-54% ל-43%. ראש הממשלה, אפשר לומר, הוא סוכן יאוש.
הסקר חושף כי בין אפריל לאוגוסט השנה ירד בחדות שיעור האזרחים המביעים אופטימיות ביחס לעתיד הדמוקרטיה הישראלית, מ-54% ל-43%. נתניהו, אפשר לומר, הוא סוכן יאוש
נתניהו מסובך מעל לראשו בחשדות פליליים העשויים להפוך לאישומים עוד השנה, ונחוש לעשות כל שביכולתו להימנע מכניסה לכלא. על כך יסכימו גם אנשי ימין רבים. לכן הוא מעדיף להקים ממשלת ימין צרה, שתאפשר לו לשלוט כמה שנים נוספות, שבמהלכן ינסה לסלול לעצמו נתיב הימלטות. מסע הדה-לגיטימציה לשלטון החוק כבר הכשיר את הקרקע בקרב בוחרי הימין לאפשרות הזאת.
השאלה היא מה מתכנן נתניהו למקרה שבו לא יעמוד בראשות הממשלה הבאה. המסע לערעור אמון הציבור בבחירות מצביע על אפשרות למאבק נחוש על התוצאות ולניסיונות לשנות אותן.
אם גם זה לא יצליח, עולה חשש שהוא ינסה להרתיע את רשויות שלטון החוק באמצעות עידוד מחאה ציבורית, עד כדי מרי אזרחי. סימן לכך ניתן באזהרתו של שר התקשורת דוד אמסלם מדצמבר האחרון: "אם מישהו יחליט להעמיד לדין ראש ממשלה על תיקים הזויים כאלה, מיליוני אנשים לא יקבלו את זה".
לדברי יועץ התקשורת איל ארד, שעבד עם נתניהו בראשית דרכו כשגריר באו"ם ולאחר מכן כשהתמודד על ראשות הממשלה בבחירות 1996, "כל ספקולציה טובה כמו כל ספקולציה אחרת. אני לא מבין מה משרתת הדה-לגיטימציה שעושה נתניהו לשלטון החוק. זאת מערכת בחירות מאוד מוזרה ואני לא מצוי בחומרים, במחקרים וכדומה, שאני יכול להסביר מאיפה האסטרטגיה נובעת.
"אני רואה שהוא הולך נגד מערכת המשפט, נגד התקשורת, אבל אני לא יודע על סמך מה. החוק מאוד ברור בעניין הזה. חוק החסינות קיים, אפשר לבקש חסינות גם היום, חוק יסוד הממשלה קיים, הוא קובע שראש ממשלה, גם אחרי שהוא הורשע בפסק דין לא סופי, יכול להמשיך לכהן עד פסק דין חלוט. אז אני לא מבין ממש מה הקמפיין".
לדברי עו"ד עפר ברטל, שייצג את שולה זקן בתיק הולילנד, "שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה מאוד רחב". אם יש לנתניהו תקווה, הוא אומר, היא נעוצה בשיקול הדעת הרחב של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לסגור את תיקיו בעילה של חוסר עניין לציבור.
"היעדר עניין לציבור זה משהו בלתי מוגדר, מאוד מאוד רחב, והיועץ המשפטי לממשלה יכול להחליט בכל מיני מקרים שאין לציבור עניין בהליכים מסוימים, יהיו חמורים ככל שיהיו", הוא אומר. "זה נכון אפילו כאשר יש קייס ואפשר להגיע להרשעה".
עידוד מחאה אזרחית, אומר ברטל, רק יזיק: "הסיכוי שהיועץ המשפטי לממשלה יפעיל את שיקול הדעת הרחב שלו תחת איומים, או תחת מהומות, הוא מאוד קטן. ההיפך, רוב הסיכויים הם שבמקרה כזה הוא לא יפעיל את שיקול דעתו לסגור תיק, כדי לא להיראות כמי שנכנע להלך הרוח הציבורי.
"אם, לעומת זאת, נתניהו היה מגיע להסכם לפני הדיונים, כלומר עכשיו, אז הכל יכול להיות הגיוני. אף אחד לא רוצה לראות ראש ממשלה לשעבר או בפועל הולך לכלא, אז אני מניח שבמצב הנוכחי היה אפשר לעשות כל מיני סוגים של הסדרים. אבל את זה הוא לא עושה. אין לי ספק שתחת אימת הציבור בוודאי שלא יתקבלו החלטות".
איך אתה מפרש את מסע הדה-לגיטימציה למערכות שלטון החוק?
"אני לא מפרש. אני לא יודע לפרש בנאדם, אני לא פסיכולוג. אני חושב שגם פסיכולוגים שמפרשים בני אדם לא באמת יכולים להתיימר להיות מדויקים. אני חושב שהוא בפינה, שהוא מאוד מאוד במצוקה, והוא יורה בכולם. בכל מי שהוא מרגיש שקם עליו. אנחנו מייצגים אנשים במצבים מאוד קשים בחיים, אולי הכי קשים, ובמצבים כאלה אנשים מרגישים שכל העולם נגדם. אני מניח שכך הוא מרגיש.
"הוא נלחם על כל חייו הציבוריים, על כל חייו הממלכתיים, על ההיסטוריה והמורשת שיישארו אחריו. הוא נלחם על הרבה מאוד עניינים. אני חושב שזה מה שגורם להכל. האם דעתי נוחה מזה? לא"
"הוא נלחם על כל חייו הציבוריים, על כל חייו הממלכתיים, על ההיסטוריה והמורשת שיישארו אחריו. הוא נלחם על הרבה מאוד עניינים. אני חושב שזה מה שגורם להכל. האם דעתי נוחה מזה? לא. דעתי לא נוחה מזה שראש ממשלה תוקף את מוסדות המדינה שהוא אחראי עליה".
אנחנו רואים שרוב בוחרי הימין חושבים שרודפים את נתניהו פוליטית. זה יעזור לו באיזה מקום חוץ מבקלפי?
"זה איום ונורא, האחוזים האלה. זה שמישהו בכלל יכול לחשוב שבפרקליטות רודפים בנאדם בגלל דעתו הפוליטית זה איום ונורא. גם אהוד אולמרט אמר אותו דבר לפני כמה שנים, והוא היה מהצד השני של הקשת".
עו"ד איל רוזובסקי ממשרד מיתר ליקוורניק ושות', שייצג את אהוד אולמרט בפרשת טלנסקי ואת דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו בפרשת הרפז, חושב שלערעור הלגיטימיות של מערכת המשפט יש תפקיד כפול. "תפקיד אחד הוא במאבק הציבורי-פוליטי. במישור המשפטי אני חושב שזה כלי חשוב מאוד במלחמה על החסינות.
"על פי הדין הקיים, בשביל החסינות צריך איזו עילה שמצדיקה. זה לא מספיק ש-61 חברי כנסת מצביעים בעד, כי בג"ץ, אם לא ישנו את החוק, יכול להתערב בזה. אני חושב שהם רוצים לגבש תיזה שהחסינות היא לא בגלל שיש לו 61 חברי כנסת, אלא כי הם השתכנעו שפה התעמרו בו (עילת "הפליה" בחוק החסינות, נ"י), שמערכת המשפט מתעלקת עליו ורוצה להפיל אותו מהשלטון. הפגיעה בלגיטימיות נועדה לצורך הזה.
"הפגיעה בלגיטימיות עוזרת גם במאבק הציבורי הפוליטי כלפי ציבור הבוחרים. יכול להיות גם שזה איכשהו נועד להחליש את המנגנונים של היועץ המשפטי לפני השימוע"
"הפגיעה בלגיטימיות עוזרת גם במאבק הציבורי הפוליטי כלפי הבייס, כלפי ציבור הבוחרים. 'לא מפילים ראש ממשלה בגלל סיגרים, לא מפילים ראש ממשלה בגלל שמפניה, ומעולם לא היה שוחד ביחסי שלטון-תקשורת'. אלה דברים שנועדו לקעקע את הבסיס המשפטי. יכול להיות גם שזה איכשהו נועד להחליש את המנגנונים של היועץ המשפטי לפני השימוע".
נתניהו לא יכול לצפות שבג"ץ באמת יקנה את התיזה של ההתעמרות. השופטים יודעים במה מדובר.
"השאלה היא מה יגיע לבג"ץ. התוכנית הקודמת היתה, כשדיברו על פיסקת ההתגברות – לא באמת התכוונו לפיסקת התגברות בגלל השיקולים החוקתיים שבעטיים מדברים על פיסקת התגברות (בעיקר בהקשר לפסילת חוקים, נ"י). התכוונו לפיסקת התגברות שתאמר שנושא החסינות בכלל לא כפוף לביקורת בג"ץ.
"אני לא יודע מה הוא מצפה מבג"ץ, אבל הוא קודם צריך מבחינתו לעבור את המשוכה הראשונה של ועדת הכנסת, ושם הם ירצו לבסס טענה שזה לא שרירותי. שזאת לא חסינות כי זה ביבי, אלא שנותנים לו חסינות כי מערכת המשפט נוהגת בו שלא כדין ומנסה באמצעים לא לגיטימיים להחליף את השלטון".
אבל שוב, אנחנו רואים למשל שבעניין פסילות מועמדים ורשימות בסוף בג"ץ מחליט. משתמע מזה שוועדת הכנסת שתדון בחסינות לא תעלה ולא תוריד.
"אתה צודק שבמצב המשפטי היום, יהיה בג"ץ על החלטה לתת לו חסינות, ככל שתהיה החלטה כזאת. אבל יכול להיות שהוא ינסה גם בצורה כזאת או אחרת לשנות את החוק. וגם שינוי החוק יוצדק בין השאר בחוסר הלגיטימיות, שאחרת מערכת המשפט הולכת לעשות פה 'הפיכה'. בבחינת, הוא פעם אחר פעם זוכה בבחירות, הציבור רוצה אותו ומערכת המשפט רוצה לסכל את זה".
איך אתה רואה את הטענות האלה?
"הטענות האלה בעיניי מופרכות. במבט מפוכח, עד עכשיו מערכת המשפט לא באמת החמירה איתו. בתיק הצוללות, שהיו את כל הסיבות בעולם לפחות לחקור אותו, החליטו מראש לא לחקור אותו. אני לא אומר שיש לו איזה חשד או אשמה, אבל כל כך הרבה גורמים סביבו מעורבים והוא כל כך מעורב בתוך עסקת הצוללות, כך שממש לא ברור למה היתה החלטה מראש שהוא לא ייחקר.
"ובתיק אלף, שהוא תיק שוחד מובהק, לא החליטו להאשים אותו בשוחד בכפוף לשימוע אלא רק בהפרת אמונים. כך שלא נראה לי שמערכת המשפט נוהגת בו בחומרה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם