בימים האחרונים פעלה ישראל בקסבה של שכם ובעיר ג'נין – שני מוקדי חיכוך שמרתקים אליהם את עיקר הכוחות בפעילות צה"ל בשטחים.

הכניסה לקסבה של שכם הייתה במטרה לעצור פעיל של "גוב האריות" שסירב להצטרף להסכם המבוקשים. בג'נין, יעד המעצר בתחילת השבוע היה יחיא סעדי – בנו של באסם סעדי, ראש הג'יהאד האסלאמי בצפון שומרון, שנעצר לפני חמישה חודשים. מעצרו של סעדי האב היה מצולם ומתוקשר, והביא את ישראל לצאת למבצע "עלות השחר" מול הג'יהאד בעזה.

קו אחד מחבר בין שתי הפעולות הללו בשכם ובג'נין: הקושי הנמשך של הרשות הפלסטינית לפעול בערים הללו וגרוע מכך – הקושי שלה להעתיק את הסכם המבוקשים לצפון השומרון.

קו אחד מחבר בין שתי הפעולות הללו בשכם ובג'נין: הקושי הנמשך של הרשות הפלסטינית לפעול בערים הללו וגרוע מכך – הקושי שלה להעתיק את הסכם המבוקשים לצפון השומרון

מיד אחרי החזרת גופתו של הצעיר הישראלי טירן פרו, פנו ברשות הפלסטינית לישראל וגיששו לגבי הסכם מבוקשים באזור ג'נין. בישראל נתנו אור ירוק ואפשרו לרשות זמן להתחיל ולפעול.

שורת המעצרים באזור ג'נין – כולל הפעולה הבוקר (חמישי), שהסתיימה עם שלושה עצורים ושלושה הרוגים מהצד הפלסטיני – היא הוכחה לכשלון המאמצים של הרשות להניע את המעורבים בחטיפתו ורציחתו של פרו להגיע להסכם.

במצב הדברים הזה, לכולם ברור שזה יסתיים במעצר או חיסול מצד ישראל. את זה הרשות הפלסטינית הרעועה מנסה למנוע, מחשש שהזעם יופנה נגדה – כמי שמשתפת פעולה עם ישראל.

פלסטינים משליכים אבנים לעבר כוח צה"ל שנכנס לפעולה בג'נין, 28 בספטמבר 2022 (צילום: AP Photo/ Majdi Mohammed)

בניתוח נרחב של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שעוסק ביום שאחרי אבו מאזן, משרטטים אודי דקל ונועה שוסטרמן תמונה מצב מדאיגה על הנעשה בצמרת הרשות, ועד כמה הבקיעים שם עמוקים.

מחמוס עבאס (אבו מאזן) מחזיק למעשה בשלושה תפקידים מרכזיים: נשיא הרשות הפלסטינית, מזכ"ל אש"ף ויו"ר פת"ח. עצם ההחזקה בשלושה תפקידים מרכזיים מגבירה לטענת דקל ושוסטרמן את מאבק הירושה: מי שינצח, יזכה בשלל רב שמשמעותו כוח והמשך הנהגה מונוליטית.

התרחישים שמציירים דקל ושוסטרמן ליום שאחרי נעים במדרג – מסטגנציה של המצב הנוכחי שעיקרו רשות פלסטינית מתפקדת ותיאום ביטחוני עם ישראל; דרך רשות פלסטינית עוינת את ישראל או לא מתפקדת בשל מאבקי כוח פנימיים; ועד פירוקה של הרשות, עם יצירת ואקום מסוכן בגדה שאליו תצטרך ישראל להיכנס בלית ברירה.

בשפה הצבאית מכנים את התרשים הזה דפ"אות – דרכי פעולה אפשריות. בדרך כלל הן מדורגות מהצפויה ועד למסוכנת. ובמצב הדברים הנוכחי ברשות הפלסטינית, קשה מאוד לקבוע מבין התרחישים האפשריים מהו המסוכן ביותר.

תוצאות הבחירות בישראל והרכב הממשלה המסתמן לבטח לא מבשר טובות מבחינת הרשות הפלסטינית. הקולות המתונים בה הולכים ומאבדים השפעה. אפילו אבו מאזן, שהקפיד להתרחק מהאינתיפאדה החמושה בהצהרות וגם במעשים, אמר אתמול לערוץ הסעודי "אל ערבייה" כי הוא לא שולל לשנות את דעתו בעניין הזה בשלב מסויים, "אם כי כרגע דעתי היא שאסור לחזור למאבק המזויין" הוא הדגיש.

אפילו אבו מאזן, שהקפיד להתרחק מהאינתיפאדה החמושה בהצהרות וגם במעשים, אמר אתמול כי הוא לא שולל לשנות את דעתו בעניין הזה בשלב מסויים, "אם כי כרגע דעתי היא שאסור לחזור למאבק המזויין"

בנוסף לדברים הללו של נשיא הרשות, בישראל מזהים מגמה של שיח פנימי מתגבר על פיוס פנים פלסטיני והתקרבות חמאס- פת"ח, לנוכח מה שברמאללה רואים כחשרת עבים.

יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מדבר בפגישתו עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן, רמאללה, 27 במרץ 2022 (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin, Pool)

באמצע נובמבר כבר היו מפגשים ראשונים בין נציג פת"ח עזאם אל אחמד ואיש חמאס מוסא אבו מרזוק. אלה הם אולי גישושים ראשוניים, אבל לא ניתן לשלול שבצוק העיתים הפלסטיני, הם יבשילו לכדי שיתוף פעולה, גם אם הוא יוגדר אד-הוק.

מי שיושב בינתיים על הגדר ומנסה למקסם את הקלפים שבידיו הוא מנהיג חמאס בעזה יחיא סנוואר. מעצרו של סעדי הבן בג'נין העמיד את סנוואר במבחן לא פשוט: האם להצר את צעדי הג'יהאד ברצועה שביקש לירות מייד לעבר ישראל, או לתת לו לשחרר קיטור.

סנוואר הבין שבמקרה של ירי הסיכון כפול: מצד אחד הוא מאפשר לג'יהאד לשמר מעל ראשו של חמאס את הנוסחה של תגובה מעזה על כל פעילות ישראלית בגדה, ומצד שני הוא מסתכן בתגובה ישראלית שיכולה להתדרדר לעימות לא רצוי מבחינת חמאס. לא ברור אם סנוואר נתן בסוף אור ירוק לירי הרקטה לעבר ישראל במוצאי שבת, מה שכן ברור שכל מה שקרה אחר כך היה יוזמה שלו.

סנוואר אישר לירות את טילי הכתף לעבר מטוסי חיל האוויר שתקפו מטרות של חמאס ולפרסם את הסרטונים. הוא עשה כאן ניהול סיכונים מחושב ששירת אותו בשתי זירות, מול ישראל ומול הפלסטינים:

סנוואר אישר לירות את טילי הכתף לעבר מטוסי חיל האוויר שתקפו מטרות של חמאס ולפרסם את הסרטונים. הוא עשה כאן ניהול סיכונים מחושב ששירת אותו בשתי זירות, מול ישראל ומול הפלסטינים

הוא לא ירה לעבר שטח ישראל אלא רק מעל שמי רצועת עזה ולכן אין כאן הפרת ריבונות שמצריכה תגובה חריפה. גם כך הסיכוי שטיל כזה יפיל מטוס של חיל האוויר קלוש, לכן זה היה יותר הצהרה מאשר פעולה.

ראש חמאס בעזה יחיא סנוואר, 13 באפריל 2022 (צילום: AP Photo/Adel Hana)

בנוסף הוא העביר מסר פנים פלסטיני, כי חמאס עדיין מחזיק ברוח ההתנגדות ולא רק שלא משתף פעולה עם ישראל אלא אפילו נלחם בה. זו הייתה הזדמנות שלו לענות למקטרגים מבית, אחרי הפסיביות שגילה חמאס במבצע "עלות השחר".

מאז האירוע במוצאי שבת, השקט מול ישראל נשמר – אם כי נראה שבעזה הרוחות עדיין סוערות. אמנם המונדיאל בקטאר הוא מוקד משיכה לדור הצעיר שמעדיף בשלב הזה את מסכי הטלוויזיה על פני הרובים, הבלונים והעימותים לאורך הגדר, אבל זה כנראה זמני.

המונדיאל בקטאר הוא מוקד משיכה לדור הצעיר שמעדיף בשלב הזה את מסכי הטלוויזיה על פני הרובים, הבלונים והעימותים לאורך הגדר, אבל זה כנראה זמני

המתח בין חמאס לג'יהאד קיים ואולי אפילו התעצם, וזה יכול להתפרץ כלפי ישראל. רמז ללבה הרותחת הזו פרסמה השבוע דנה בן-שמעון, כתבת השטחים של "ישראל היום": חמאס הפנה עורף לתושבים הפלסטינים שביתם נפגע במבצע "עלות השחר". אנשיו של סנוואר שלחו את התושבים המיואשים לג'יהאד האסלאמי באמירה כי "מי שפתח בלחימה, הוא שישא בעלות השיפוצים".