את הסרט שהתרחש בפרדס חנה-כרכור בסוף השבוע האחרון צריך להקרין בכל מועצה מקומית בישראל. מדובר בסרט קשה, שמשקף את חוסר המנהיגות הקיים בישראל של 2022, את הקרע החברתי בעם, את המציאות בה הפייק הופך לעובדה והעובדה הופכת ללא רלוונטית, אבל בסופו של דבר הוא גם מעניק נקודת אור קטנה, ממש לכבוד חג החנוכה.
זה התחיל באירוע פרטי בו תושב הישוב ביקש להקרין סרט ישראלי במסגרת המיזם הקולנועי החשוב "ישראלי בפרכור", אשר נותן במה לקולנוע המקומי ומשלב בין צפייה בסרט לשיחה עם היוצרים, אך הסתיים בסערה כלל-ישובית בפתח בניין המועצה המקומית.
זה התחיל באירוע פרטי בו תושב הישוב ביקש להקרין סרט ישראלי במסגרת המיזם הקולנועי "ישראלי בפרכור", שנותן במה לקולנוע המקומי ומשלב בין צפייה בסרט לשיחה עם היוצרים – אך הסתיים בסערה כלל-ישובית
את הטוויסט בעלילה סיפקה מועצת פרדס חנה-כרכור, אשר הטילה פצצה על הישוב והחליטה לאסור את הקרנת הסרט המתוכנן "H2: מעבדת השליטה", סרט דוקומנטרי המספר את הסיפור המורכב של העיר חברון מנקודות המבט של המתיישבים היהודים, הפלסטינים והצבא שנמצא בטווח. סרט בבימוי: עידית אברהמי ונועם שיזף, שהופק בחסות משרד התרבות והספורט, מפעל הפיס, ערוץ 8 של הוט וגופים נוספים.
בסרט התראיינו קציני צבא בכירים והוא מספק הצצה נדירה למציאות הכואבת והבלתי אפשרית של העיר חברון לאורך השנים, החל ממאורעות תרפ"ט ועד ימינו.
אבל כל המידע הזה, שניתן למצוא בבדיקה קצרה ביותר באינטרנט, לא מנע ממועצת פרדס חנה-כרכור והעומדת בראשה לאסור את הקרנת הסרט במתנ"ס המקומי (שמומן בסיוע מפעל הפיס, אותו גוף שכאמור שותף להפקה של הסרט עצמו).
את ההחלטה לאסור על הקרנת הסרט קיבלו חברי המועצה המדופלמים בעקבות פנייתו של פעיל ימין קיצוני בשם שי גליק, אדם המגדיר עצמו כפרובוקטור מקצועי ואשר עומד בראש ארגון "בצלמו", אשר שם לו למטרה לפעול "מול מאות ארגונים שדואגים למחבלים, לעבריינים, שונאי ישראל ומפרקי המדינה היהודית כביכול בשם 'זכויות אדם'". גם את המידע הזה, ניתן למצוא בקלות באתר האינטרנט של הארגון.
את ההחלטה לאסור על הקרנת הסרט קיבלו חברי המועצה המדופלמים בעקבות פנייתו של פעיל ימין קיצוני בשם שי גליק, אדם המגדיר עצמו כפרובוקטור מקצועי ואשר עומד בראש ארגון "בצלמו"
מיותר לציין שאיש מכל אלו לא טרח לצפות בסרט עצמו ולגבש דעה עצמאית משלו. מה היו הסיפורים שמכר גליק לחברי המועצה? אם לשפוט לפי הדברים שהוא ותומכיו פרסמו ברשתות החברתיות, החל מכך שהסרט קורא לפגיעה בחיילי צה"ל ועד הפלגה על כנפי ההזיה המוחלטת שהוא מציג את הצבא כמי שעושה ניסויים בתושבי המקום הפלסטינים. מסקנה מתבקשת למי שמסתפק בשמו של הסרט כמקור מידע בלעדי.
וכך הפכה פרדס חנה-כרכור להיות אחד הישובים הראשונים בארץ אשר מיישמים, הלכה למעשה, את רוח ההקצנה המנשבת בימים אלו בישראל ומקדמת מדיניות מסוכנת של סתימת פיות וצנזורה תרבותית.
קשה להשתחרר מהתחושה שבמקום מנהיגות ואחריות, מי שהובילה את קבלת ההחלטות הייתה ההיסטריה ואובדן העשתונות. אולי היו אלו שיקולים פוליטיים לקראת מערכת הבחירות המתקרבת שהכתיבו את הדברים. קשה לומר מה יותר גרוע.
פרדס חנה-כרכור הוא ישוב מורכב, במובן הטוב של המילה. בניגוד לתדמית שדבקה בו, הוא מאגד בתוכו מגוון עצום של קהילות מכל הקשת הישראלית. יש בו את המגוון הגדול ביותר של מוסדות חינוך. כשליש מבתי הספר ביישוב הם מה שנקרא "יחודיים" החל מבית החינוך הדמוקרטי הגדול בישראל ועד לבית חינוך דתי- אנתרופוסופי ועוד.
וכך הפכה פרדס חנה-כרכור להיות אחד הישובים הראשונים בארץ אשר מיישמים, הלכה למעשה, את רוח ההקצנה המנשבת בימים אלו בישראל ומקדמת מדיניות מסוכנת של סתימת פיות וצנזורה תרבותית
במקום כזה, סתימת פיות וצנזורה תרבותית לא עוברות בשקט – אני מקווה שבשום מקום בישראל הן לא יעברו. ביטול ההקרנה התפשט כמו אש בזמן סיור של איתמר בן גביר בחברון. הרשתות החברתיות החלו לסעור והישוב בעל החזות הפסטורלית נשאב לאחד מסופי השבוע הסוערים והמתוחים ביותר שחווה בשנים האחרונות.
את ההקרנה המובטל החליפו לא פחות מ-3 הקרנות אלטרנטיביות והסרט שוחרר לכל דורש למשך סוף השבוע. במוצאי שבת, התקיימה הקרנת מחאה ברחבת המועצה (גילוי נאות, כותב שורות אלו היה מיוזמיה ומארגניה).
אחרי שראשת ע. פרדס חנה נכנעה למכתב מביך של ש. גליק הטרול וביטלה ההקרנה של סרט הדוקו המעולה על חברון יש היום הפגנה ברחבת המועצה ב1930. עידית ונועם עשו סרט מורכב, חכם, שרואים בו ומדברים בו עם כולם ומצייר תמונה רגישה ומדכאת של המציאות. זה סרט שאפילו לא מתקרב לגבול של בעייתי. בואו. pic.twitter.com/D7K5zOX3zG
— Alon Levi (@alonlevi) December 10, 2022
האירוע תפס תאוצה בזכות גליק וחבריו אשר עשו לו שרות יח"צ מצוין וקראו לחבריהם להגיע לרחבה להפגנת נגד – ועדיין איש מהם לא טרח לברר במה עוסק הסרט.
האירוע תפס תאוצה בזכות גליק וחבריו אשר עשו לו שרות יח"צ מצוין וקראו לחבריהם להגיע לרחבה להפגנת נגד – ועדיין איש מהם לא טרח לברר במה עוסק הסרט
בשישי בערב נשאלתי כמה אנשים צפויים להגיע, הערכנו שבערב של רבע גמר מונדיאל יגיע במקרה הטוב 30 איש וגם הם יתפזרו עם שריקת הפתיחה של צרפת-אנגליה. את הרחבה במוצ"ש גדשו לא פחות מ-200 איש ואישה שרובם נשארו שם בקור עד סוף ההקרנה.
המשטרה שנערכה מבעוד מועד דאגה להפריד את הרחבה הצנועה אליה התגודדו תומכי ההקרנה מצד אחד ומתנגדיה מהצד השני. שריקת הפתיחה התחילה בקרב מיקרופונים וצעקות הדדיות. פה ושם ניסו כמה בודדים לחצות את קווי ההפרדה וטופלו על ידי השוטרים שמיהרו להקפיץ גם כוח מג"ב למקום (אך למרבה השמחה לא היה בו כל צורך).
"לא רצינו להיות כאן", פתחתי את דברי, "אבל במקום שבו מצנזרים סרטים, ידירו מחר נשים, ומחר ההסתה המסוכנת הזאת תחלחל לבתי הספר של ילדנו, תשתלט על המרחב הציבורי שלנו ותכרסם בחופש העיסוק והבחירה".
סיימתי את הדברים בקריאה לשני הצדדים: "אני מאמין שמפרדס חנה תצמח הטובה. מוטלת על כולנו האחריות לשמור ולהגן על הישוב המיוחד שלנו. להמשיך להיות המקום שבו יש מקום לכל הדעות, האמונות והגוונים, להיות האור בחשכה".
זה היה נראה בהתחלה כאוטופיה במציאות אליה נקלענו בחסות חוסר המנהיגות הארצית והמקומית, אבל אט-אט, ככול שהוסרו המחסומים ירד מפלס הצעקות ואנשים משני הצדדים החלו לקיים מעגלי שיח ספונטניים. להסכמות הם לא הגיעו, אבל נזכרו עד כמה חשובה ההדברות. בשלב מסוים, הוסר השלט "שמאלנים בוגדים" מישהו הבין שזה לא לעניין.
אט אט גם החלו לבצבץ בין קהל הצופים המפגינים "מהצד השני", גילו עניין וביקשו לראות את הסרט כולו. "הסתרתם לנו" הם אמרו בחצי חיוך.
בשלב מסוים, הוסר השלט "שמאלנים בוגדים" מישהו הבין שזה לא לעניין. אט אט גם החלו לבצבץ בין קהל הצופים המפגינים "מהצד השני", גילו עניין וביקשו לראות את הסרט כולו. "הסתרתם לנו" הם אמרו בחצי חיוך
נס לא קרה פה. אבל זה היה אחד המחזות האופטימיים ביותר שראיתי לאחרונה. אור קטן, זעיר, אבל מאיר את העלטה האופפת אותנו. הוכחה שאדם לאדם יכול להיות בן אדם, אם רק משתחררים מהדמגוגיה והאינטרסים הזרים.
"אתה יודע" אמר לי לפתע אחד המפגינים המתנגדים להקרנה, "אין לי שום דבר נגדכם. למרות שאני לא מסכים אתכם, אני חושב שאתם אנשים מצוינים".
"אז למה קיללת אותנו במשך 3 שעות?" שאלתי אותו.
"אתה יודע איך זה, הפגנה" הוא אמר, "אני דווקא אשמח לראות את הסרט הזה", הוסיף ונעלם לתוך הרכב תוך חיוך נעים וברכת שבוע טוב.
נשארתי המום.
אחרי שראשת ע. פרדס חנה נכנעה למכתב מביך של ש. גליק הטרול וביטלה ההקרנה של סרט הדוקו המעולה על חברון יש היום הפגנה ברחבת המועצה ב1930. עידית ונועם עשו סרט מורכב, חכם, שרואים בו ומדברים בו עם כולם ומצייר תמונה רגישה ומדכאת של המציאות. זה סרט שאפילו לא מתקרב לגבול של בעייתי. בואו. pic.twitter.com/D7K5zOX3zG
— Alon Levi (@alonlevi) December 10, 2022
לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. מנהל תוכן ושיווק לפרנסתו וכותב לנשמתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לירז אדם מן הישוב…בדיוק ככה. כולנו אנשים מן הישוב ורוצים להשאר כאלו, נלחמים על דעותיהם ולא מוותרים גם כשהרב נמצא ממול.
איזה יופי שהיתה הדברות ושההקרנה אכן התקיימה. יש מקום לויכוח ואין מקום לכוחנות ולחוסר סובלנות.
תודה על השיתוף
ומי ייתן שנצליח לגרש את החושך מעל עם ישראל, אמן
"הסיפור המורכב" …משום מה הוא תמיד מורכב מהיהודי הרע והפלסטיני הקרבן הצדיק.
או הצבא הרע והפלסטיני האומלל..כך או כך הקולנוע המקומי הוא משום מה תמיד בצד שמאל ובאמת נשבר לנו.
הכותבת תושבת פרדס חנה (כאן נולדתי) שהחל ביסודי, עבור בתיכון ובצבא ניסו לשטוף לה את המוח שהכיבוש הוא שורש כל רע.
אכן יש כיבוש מוסלמי בארץ ישראל וטוב שחסכו עוד סרט מגמתי.
מדהים היה להיווכח בעוצמת המחלוקת השנאה, החד צדדית , לדעתי, אשר יוצאת "מהבטן".
לאחר זמן "הבטן" נרגעת ו"הראש" מתחיל לעבוד. נקווה שכך יקרה גם בעתיד.
בכל מקרה, ממנהיגי ציבור נדרשת רמה אחרת של מנהיגות, כזו שיודעת לנווט ברגישות בין ניצים ולא לסתום פיות או להחשיך מסכים.
מסכים כל מילה שלך , לירז. הייתי בהקרנה במוצ"ש ברחבת המועצה, ארוע מכובד ומרשים. וקשה להאמין שדווקא בפרדס חנה כרכור תחליט ראשת המועצה, שנבחרה בקולות רבים משוחרי הדמוקרטיה, הליברליזם והפלורליזם, למנוע הקרנת סרט , גם אם יש לו היבט פוליטי.