מערכת היחסים בין ישראל וירדן חוותה בשנים האחרונות מהמורות לא מבוטלות. התחושה בעמאן כלפי רה"מ המיועד בנימין נתניהו הייתה בזמנו מורכבת וטעונה, ובמהלך כהונתה של הממשלה היוצאת ניתן היה לחוש במעין אנחת רווחה. זאת ועוד, ההרכב הצפוי של הממשלה החדשה, סביר מאד שמדיר שינה מעיניהם של רבים בממלכה ההאשמית.

מערכת היחסים בין ישראל וירדן חוותה בשנים האחרונות מהמורות לא מבוטלות. התחושה בעמאן כלפי נתניהו הייתה בזמנו מורכבת וטעונה, ובמהלך כהונת הממשלה היוצאת ניתן היה לחוש מעין אנחת רווחה

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המלך עבדאללה התקשר אמנם לנתניהו, רק במחצית נובמבר, כדי לברך אותו על נצחונו בבחירות, אך מדובר במהלך מתבקש שאינו מחפה על הדאגה בממלכה ועל משקעי העבר הקשים בין השניים.

ממה נובעות דאגותיה של ירדן?

ובכן, החששות הירדניים מתמקדים בשתי סוגיות עיקריות, שלמעשה כרוכות האחת בשנייה:

1. הסכסוך הישראלי-פלסטיני

ירדן הינה המדינה הערבית הבולטת ביותר שמודאגת מהיעדרו של תהליך מדיני בין ישראל והפלסטינים, וחוששת מהתדרדרות אפשרית בשטח, כפי שאירע בזמנו ב"שומר החומות".

ירדן חשה, כמעט בהגדרה, פגיעות רבה לנוכח התפתחויות שליליות בזירה הפלסטינית, וחוששת מהשלכותיהן על הזירה הפנימית. אי קיומו של תהליך מדיני זה שנים ארוכות בין ישראל והפלסטינים, בנוסף להיעדר מוחלט של צפי לחידוש שיח מדיני בין ירושלים ורמאללה, נתפס בעמאן כטומן בחובו פוטנציאל נפיץ להחרפת המצב בשטח.

אי קיומו של תהליך מדיני זה שנים ארוכות בין ישראל והפלסטינים, בנוסף להיעדר מוחלט של צפי לחידוש שיח מדיני בין ירושלים ורמאללה, נתפס בעמאן כטומן בחובו פוטנציאל נפיץ להחרפת המצב בשטח

לצד החשש מפעולותיה של ישראל שורר בממלכה כעס גם כלפי נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אולם אין בו כדי לבטל את החשש המתעצם כעת אל מול המדיניות הצפויה אולי מצד הממשלה החדשה בישראל.

מבחינתה של ירדן, היעדרו של אופק מדיני בהקשר הפלסטיני מעלה, כמעט באופן מיידי, את החשש מפני זקיפת ראשם של רעיונות שמביטים לעבר הממלכה כפתרון האפשרי לבעיה הפלסטינית.

זכור חוסר ההתלהבות הירדנית מ"עסקת המאה" של הנשיא האמריקאי לשעבר דונלד טראמפ. אגב, ירדן לא יצאה מגדרה גם לנוכח "הסכמי אברהם", אף שתמכה בהם כמובן, וזכורה היטב היעדרותה (או אי הזמנתה) מ"פסגת הנגב" (גם הפלסטינים נעדרו ממנה, כמובן).

2. ירושלים

מעמדה המיוחד של הממלכה ההאשמית מעוגן כידוע בהסכם השלום הישראלי-ירדני, ומהווה סוגיה מרכזית ביותר לבית המלוכה ההאשמי. אולם ברבות השנים חל כרסום בתפקידה של ירדן מול הפלסטינים, ואף התעצם החשש מפני מתחרות עם מדינות ערביות שזוכות בשנים האחרונות לעדנה בירושלים. הכוונה, כמובן, לסעודיה.

מעמדה המיוחד של הממלכה ההאשמית מעוגן בהסכם השלום הישראלי-ירדני, אולם ברבות השנים חל כרסום בתפקידה מול הפלסטינים, והתעצם החשש מתחרות עם מדינות ערביות שזוכות לעדנה בירושלים

"הסכמי אברהם", הישג מדיני-אסטרטגי ברור מבחינתה של ישראל, העלו את קרנן של מדינות המפרץ. למרות שלא צפוי הסכם דומה או שדרוג משמעותי במערכת היחסים בין ישראל וסעודיה, החשש בעמאן מפני "זליגה" סעודית שתכרסם במעמדה מובן, אף אם הירדנים נוטים לעיתים להפריז בעוצמת הסכנה.

לכך יש להוסיף את התחושה, השכיחה יש לומר בירדן, כי ישראל מתייחסת לממלכה ההאשמית במידה רבה For Granted. תחושה זו, יש להודות, איננה בלתי מבוססת כלל.

אמנם בישראל שוררת שנים רבות הבנה ברורה לחשיבות האסטרטגית של מערכת היחסים עם ירדן, ולחשיבותו העצומה של הסכם השלום עימה, אולם, האמת ניתנת להיאמר כי במסדרונות הפוליטיים, ובעיקר כאשר אלו נוטים לעבר הצד הימני במפה הפוליטית בישראל, נוטים להביט על ירדן כמי שמרחב התמרון שלה מצומצם ומחייב אותה להיות קרובה לישראל.

יתר על כן, וכאן מתמקד החשש העצום בעמאן, יש כאלו שאינם חוששים "לפנטז" על תרחישים אפשריים של "הסדרת" הבעיה הפלסטינית על חשבונה של ירדן. כך או כך, החשש הירדני מפני השלכות שליליות של הזירה הפלסטינית על זו הירדנית, ולכל הפחות על מרחב התמרון של הארמון מול הרחוב הירדני בכל הנוגע ליחסים עם ישראל, מובן ואותנטי.

לכך יש להוסיף את התחושה, השכיחה יש לומר בירדן, כי ישראל מתייחסת לממלכה ההאשמית במידה רבה For Granted. תחושה זו, יש להודות, איננה בלתי מבוססת כלל

חשוב במיוחד להזכיר את שיתוף-הפעולה המתהדק בין ישראל וירדן בתחומים אזרחיים, מעבר לאלו הביטחוניים, בדגש על אנרגיה ומים. יצוא הגז מישראל לירדן וכמויות המים שישראל מספקת לממלכה חיוניים עד מאד לירדן, ומבחינות מסוימות יוצרות תלות, חשובה לכשעצמה אולם מורכבת, בישראל.

דא עקא, ששיתוף פעולה זה נתפס ברחוב הירדני באורח שלילי ביותר. ארמון המלוכה עושה מאמצים ניכרים להותירו בצנעה, ככל שניתן, אולם כאמור עליית המתח בהקשר הישראלי-פלסטיני עלולה לאיים, כפי שכבר אירע בעבר, על מרחב התמרון של הארמון מול הזירה הביתית.

מה אם-כן ניתן לעשות בנסיבות הללו כדי לשמור על מערכת יחסים יציבה עם ירדן?

מאליו ברור, שההקשר הפלסטיני איננו מבשר טובות בהקשר זה. קשה להניח (בלשון המעטה), שהממשלה החדשה בישראל תיזום מהלכים מדיניים מול הרשות הפלסטינית, והחשש מתמקד כאמור מפני צעדים בידי שותפותיו הקואליציוניות של נתניהו, שעלולים, בראייה הירדנית, להבעיר את השטח.

ניתן לשער, שהירדנים עוקבים בסקרנות רבה אחר המהלכים של איחוד האמירויות ושל בחריין מול איתמר בן גביר, שתכליתם ליצר מעין "חיבוק מרסן". כך או כך, החשש בארמון המלוכה מרה"מ הנכנס עמוק בפני עצמו.

ניתן לשער, שהירדנים עוקבים בסקרנות רבה אחר המהלכים של איחוד האמירויות ושל בחריין מול בן גביר, שתכליתם ליצר מעין "חיבוק מרסן". כך או כך, החשש בארמון המלוכה מרה"מ הנכנס עמוק בפני עצמו

בנסיבות הנתונות שומה על ישראל:

1

לייצר דו שיח כן, מעמיק ומתמשך מול כל הדרגים הרלוונטיים בירדן, ובעיקר בין משרד רה"מ וארמון המלוכה. חשוב ביותר לשמר ערוצים פתוחים על מנת למנוע דיסאינפורמציה, ופרשנויות מוטעות ביחס למהלכים או צעדים שונים בשטח, מתוכננים אם לאו. יתר חשיבות יש לכך במקרה של הסלמה בשטח, על מנת לאתר באיבן התפתחויות שליליות, בטרם יגלשו להסלמה נרחבת יותר.

2

להעביר מסר ברור, כולל מתן פומבי מושכל לכך, שמעמדה המיוחד של ירדן ביחס לירושלים, כפי שכלול במפורש בהסכם השלום, נשמר. ככלות הכול, אין לצפות לחימום משמעותי, או עליית מדרגה פורמלית, במערכת היחסים עם סעודיה בנסיבות הנתונות.

הודעת הסיכום של הכינוס העיתי של המועצה העליונה של מדינות המפרץ (ה-GCC), שפורסמה לאחרונה (9/12) התייחסה בפירוט לסוגיה הפלסטינית בכלל ולירושלים בפרט והזהירה מפני צעדים ישראליים שיפגעו בפלסטינים, וישנו את המצב בשטח.

חשוב לטפח ולהעמיק את השיח עם סעודיה ואת הגישה הפרגמטית והחיובית שלה כלפי ישראל, אולם כאמור לא צפויים צעדים משמעותיים מצידה טרם התקדמות בסוגיה הפלסטינית. מבחינה זו, לפחות, מתן דגש מחודש לתפקיד הירדני מתבקש, מועיל ואיננו טומן בחובו פגיעה באינטרסים ישראליים חיוניים מול שחקנים אחרים באזור.

3

להדק ולהעמיק את שיתוף הפעולה במישור האזרחי, כולל בתחומי האנרגיה והמים. הפרויקט המשולש בין ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות, שניתן לו ביטוי מחודש בוועידת האקלים בשארם אלשייח', בדבר ייצור אנרגיה סולארית בירדן להתפלת מים בישראל עבור ירדן, במימון אמירתי, מהווה ביטוי חשוב, בתקווה שיתממש, לשיתוף פעולה אזורי, מועיל וחיוני.

חשוב לטפח ולהעמיק את השיח עם סעודיה ואת גישתה החיובית כלפי ישראל, אך מתן דגש מחודש לתפקיד הירדני מתבקש, מועיל ואינו טומן בחובו פגיעה באינטרסים ישראליים חיוניים מול שחקנים אחרים באזור

לסיכום, חשוב לשוב ולהזכיר, כי מערכת היחסים בין ישראל וירדן בעלת חשיבות אסטרטגית רבה לישראל, עוד טרם הסכם השלום בין שתי המדינות, ולא כל שכן לאחריו. אין להתייחס לציר ירושלים-עמאן כמובן מאליו, למרות השינוי החיובי בשנים האחרונות במפה האזורית כלפי ישראל.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/