אחד המושגים הנפוצים ביותר בישראל נוגע ל"איום הקיומי" המרחף על מדינת ישראל. השימוש בו כה נפוץ, עד שדומה כי אין מקבל החלטות – מדיני או צבאי, פרשן או האיש ברחוב – הנמנע מלנקוב בו.

התחושה המתקבלת הינה, שכמעט כל איום אשר מדינת ישראל נדרשת לו – זוכה להגדרה "קיומי". בעוד שניתן כנראה להצדיק את ההגדרה סביב שנות הקמת המדינה, ובדגש על מלחמת העצמאות, הרי מאז, טבען של המלחמות, או "מבצעים" למיניהם, השתנה ללא הכר, ובעיקר יכולותיה של מדינת ישראל.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

המלחמה באיראן בשבוע הרביעי, והשלכותיה ניכרות ברחבי הגלובוס. מגזר האנרגיה ממלא תפקיד מרכזי, אמנם עם מאפיינים שונים ממשברים קודמים.

ראשית, חשוב להדגיש ש"נשק האנרגיה", או ההשלכות של מחירי האנרגיה על סכסוכים ומלחמות מעולם לא נעלמו או ירדו מהפרק. אלו היו רלוונטיים מאוד בשתי מלחמות העולם, ובאירוע שאולי זכור לנו יותר מכל, חרם הנפט הערבי בעקבות מלחמת יום הכיפורים ב-1973.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

המלחמה באיראן נכנסה לשבוע השני, ולפי שעה אין סימנים לאף כיוון, אם לכניעה איראנית או להפסקת אש אמריקאית-ישראלית. ארה"ב וישראל מקרינות נחישות לא לעצור טרם נפילת המשטר.

המשטר האיראני ספג אמנם מכות קשות, ובראשן חיסולו של המנהיג הרוחני העליון האייתוללה עלי ח'אמינאי, אולם הוא אינו מראה סימנים לפיהם הוא מוכן להיכנע, כדרישת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

המלחמה באיראן, שנכנסת ליומה הששי, מקבלת ממד נרחב יותר מזה המשולש ארה"ב-ישראל-איראן. ההפתעה בטהרן לנוכח פרוץ ההתקפות, חיסולו של המנהיג הרוחני האייתוללה עלי ח'אמנאי, ובכירים נוספים בצמרת המדינה, הציבו את המשטר האיראני בפני האיום החמור ביותר על קיומו. מבחינה זו, מדובר כעת ב"מלחמת הישרדות", שמחייבת על כן התנהלות אסטרטגית בהתאם.

על פני הדברים, איראן אמורה להתלבט בין שתי דרכי פעולה. האחת, יכולתה לנהל מלחמה התשה ארוכה, כפי שהוכיחה בעבר, בדגש על המלחמה מול עיראק, ובאופן שונה מול הסנקציות הכלכליות הקשות שהוטלו עליה לאורך השנים.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

ההסכם שנחתם לפני ימים אחדים בין הנשיא הסורי אחמד א-שרע ומנהיג הכוחות הכורדים מזלום עבאדי, מהווה הצלחה רבתי לא-שרע, במאמציו להרחיב ולחזק את שלטונו בסוריה.

ההסכם, שמפרט את האופן בו הכוחות הכורדים ישתלבו במוסדות המשטר, התפקידים המיועדים להם, העברת השליטה על שדות הנפט והגז ומעברי הגבול, ועיגון הזכויות האזרחיות לכורדים בחוקה, הינו אבן דרך מרכזית וחשובה ביותר לייצובו של שלטון מרכזי בדמשק.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

ב-8 בינואר 2026, מפקד צבא לבנון עדכן את הממשלה, כי השלב הראשון בתוכנית ליישום מונופול המדינה על הנשק הושלם, והושגה "שליטה יעילה וממשית" מדרום לנהר הליטני, למעט האזורים שבשליטת ישראל.

השרים הלבנונים מתנגדי חזבאללה דרשו לוחות זמנים מחייבים להמשך הדרך, בעוד ששרי חזבאללה התנו כל התקדמות בהפסקת ההפרות הישראליות. בתום הישיבה, הממשלה הנחתה את הצבא להכין תוכנית לפירוק הנשק מצפון לליטני, אולם לא נקבעו לוחות זמנים.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

המגעים סביב הסכם ביטחוני בין ישראל וסוריה התחדשו השבוע. משלחות משני הצדדים, בהשתתפות בכירים אמריקאים, נפגשו בפריז, וסיכמו על "מחויבותם לשאוף להשגת הסדרי ביטחון ויציבות עבור שתי המדינות".

אם כן, מה השתנה מאז הסבב האחרון והקיפאון שנמשך מספר שבועות? מה הם הסיכויים להשגת הסכם?

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

מפגש הפסגה המשולש, שהתקיים בשבוע שעבר ב-22 בדצמבר בירושלים, ממחיש היטב את מערכת היחסים ההדוקה והייחודית בין שלוש המדינות. מדובר במפגש העשירי, בדרג זה, מאז התהדקו היחסים בין שלוש המדינות.

קיומו בירושלים, בנסיבות הנוכחיות של שנות המלחמה והביקורת הבינלאומית החריפה כלפי ישראל, מדגיש את איתנותה של מערכת היחסים האסטרטגית ביניהן. כזכור, "הרומן ההלני-ישראלי" החל לפני כ-15 שנה. ראשיתו אל מול מפגש אינטרסים אסטרטגי, שהתמקד בגילויי הגז במימי מזרח הים-התיכון, אירועי האביב הערבי שהובילו להחלשתו של העולם הערבי, והחשש המשותף מול טורקיה, ומדיניותה האסרטיבית (מדי) באזור.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

ההתפתחויות הדרמטיות, בדגש על השנה האחרונה, יצרו מצב חדש ומרתק בשתי הזירות הצפוניות לישראל – סוריה ולבנון. החלשתו של חזבאללה, כמו גם פטרוניתו איראן וקריסת משטר אסד, טלטלו את הזירה הלבנונית, והביאו לבחירתו של נשיא חדש וממשלה חדשה.

אלו הציבו את סוגיית פירוק חזבאללה מנשקו, והשבת הבלעדיות של השליטה על הנשק לידי המדינה, במרכז סדר היום שלהם, אם כי התהליך מתנהל בעצלתיים. הוא מתמקד באזור שמדרום לליטני, כאשר הממשלה מנסה להימנע מעימות ישיר עם חזבאללה, למורת רוחם של ישראל וארה"ב.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

מערכת היחסים בין ישראל וקפריסין, שידעה עליות ומורדות לאורך השנים, התהדקה עד מאוד ב-15 השנים האחרונות. שתי המדינות השכילו לזהות את מפגש האינטרסים האסטרטגי ביניהן, וניצלו את גילויי הגז הטבעי כדי ליזום ולהשתלב בארכיטקטורה אזורית מרתקת במזרח הים התיכון. זו כוללת בין השאר את יוון ומצרים, ואת הקמתו של פורום הגז האזורי (בינואר 2019).

טורקיה לא השתלבה בכך ולא בכדי. מדיניות החוץ הטורקית נתפסה על ידי מרבית המדינות באזור כאגרסיבית, ועוררה דאגה. אנקרה מצידה איחרה להפנים את המפה האזורית החדשה, ורק בשנים האחרונות מנסה, ודי בהצלחה, לשפר את יחסיה עם מדינות מרכזיות באזור – בראשן מצרים ומדינות המפרץ.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/