מיכאל הררי
הזמן של
מיכאל הררי

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

זה הזמן ליוזמה מדינית ולא למהלכי סיפוח

מדינת ישראל מתקשה, לאורך כל שנותיה, לגבש מהלך מדיני יזום, שמשקלל היטב נסיבות מדיניות-אסטרטגיות נתונות (ונוחות) עם האינטרסים הלאומיים ארוכי-הטווח שלה. אין זה המקום לרדת לעומקן של הסיבות לכך. חשוב יותר להצביע על חיוניותה של יוזמה מדינית דווקא בשעה זו, על פני מהלכים חד-צדדיים שעלולים לפגוע קשות במעמדה של ישראל ובאינטרסים המדיניים-ביטחוניים שלה בטווח הארוך.

כוונות הסיפוח של הממשלה החדשה מעוררות שיח פוליטי וציבורי, שראוי שיהא ער ונוקב יותר, לנוכח השלכותיו. דומה, שחלק ניכר מן הטיעונים המועלים על ידי מתנגדי הסיפוח אינם משקללים כיאות את זווית הראיה ואת הנימוקים של המצדדים בסיפוח, כמו גם את הנסיבות הנוכחיות: הפנים-ישראליות, האזוריות והבינלאומיות.

חלק ניכר מן הטיעונים המועלים על ידי מתנגדי הסיפוח אינם משקללים כיאות את זווית הראיה ונימוקים של מצדדי הסיפוח, כמו גם את הנסיבות הנוכחיות: הפנים-ישראליות, האזוריות והבינלאומיות

התומכים במהלך של סיפוח, מבלי להיכנס כעת לאופיו הצפוי (אף שזה חשוב, וישליך על סוג התגובות של הקהילה הבינלאומית) מעלים, אף אם במשתמע, שורה של טיעונים מדיניים, שחשוב להיות מודעים אליהם על מנת שניתן יהיה להתמודד עימם:

במישור הפלסטיני

מדובר בחולשה מובהקת של ההנהגה הפלסטינית הנוכחית, שאף אם ישראל תרמה לה לא מעט, מציבה שורה של סימני שאלה ביחס ליכולתה להניע תהליך מדיני של ממש. פרדוקסלית, ואף טרגית, העובדה שדווקא המנהיג הפלסטיני "המדיני" ביותר, מבחינת התנגדותו הברורה לדרך המאבק המזויין ודבקותו בדרך המדינית, מוביל את התנועה הלאומית הפלסטינית בעת הזו לאחת מנקודות החולשה המדיניות הבולטות שלה. הנהגה זו תתקשה ככל הנראה להגיע להסכם קבע, אך תוכל לקדם מהלכים מדיניים, שיניחו נדבכים חיוניים להסכם קבע.

במישור האזורי

ההתפתחויות בעשור האחרון סביב אירועי "האביב הערבי" החלישו את העולם הערבי, כקולקטיב, וכמעט כל אחת מן המדינות הערביות באזור. במקביל, חיזקו, או הבליטו, את מעמדן של מדינות אחרות כאיראן ותורכיה (כמו גם שחקנים לא-מדינתיים אחרים), והותירו מדינות כסוריה, תימן ולוב בסכסוך דמים מתמשך שייקח להן שנים ארוכות להתאושש ממנו. מבחינתה של ישראל, ההתפתחויות הללו שירתו את האינטרסים המדיניים והביטחוניים שלה, וכידוע דחקו הצידה את העניין והמחויבות הערביים לסוגיה הפלסטינית. הסכמי השלום עם מצרים וירדן איתנים. הם יכלו לשורה של אתגרים ותהפוכות באזור, ואולי אף ישרדו מהלך סיפוח ראשוני.

 במישור הבינלאומי

ממשל טראמפ נותן רוח גבית ברורה לעמדותיה של ישראל (העברת השגרירות לירושלים, הכרה בריבונות ישראל ברמת הגולן), ותומך במהלכי סיפוח אפשריים, אמנם בזיקה ל"תוכנית המאה". תמיכה זו ניתנת בעידן של החלטה מצד הממשל הנוכחי לזנוח את מעמדה של ארה"ב כמנהיגת העולם החופשי, ולנוכח פחת ברור במעורבותה ובמידת השפעתה בזירה הבינלאומית. זאת, אל מול התרחקותה של המפלגה הדמוקרטית מתמיכה ברורה בישראל, כולל ביחס לסיפוח אפשרי.

הזירה הבינלאומית מנסה בשנים האחרונות לעכל את ההתפתחויות הללו: בנות בריתה של ארה"ב מפנימות כי נפל דבר במצפן שארה"ב נשאה בגאון מאז מלחמת העולם השנייה, יריבותיה (סין ורוסיה) תוהות האם ניתן יהיה לנצל את "שעת הכושר" על מנת לשוב לזירה עולמית דו-קוטבית או אף רב-קוטבית. אירופה מצויה בעמדת חולשה, ובשנים האחרונות מתמודדת עם שורה של אתגרים כלכליים ומדיניים.

במישור הפנים-ישראלי

התפיסה שקנתה לה אחיזה במקומותינו, מזה כמעט שני עשורים, היא כי "אין פרטנר" בצד הפלסטיני. בחברה הישראלית שורר מעין קונצנזוס נדיר, ביחס להיעדרו של הפרטנר הפלסטיני. תפיסה זו יציבה לאורך השנים האחרונות, כולל בקרב התומכים בתהליך מדיני, למרות דבקותה של הרשות הפלסטינית בתיאום הבטחוני עם ישראל ובהתנגדות לדרך "המאבק המזויין".

בחברה הישראלית שורר קונצנזוס נדיר ויציב, ביחס להיעדר פרטנר פלסטיני, כולל בקרב התומכים בתהליך מדיני. זאת למרות דבקות הרשות הפלסטינית בתיאום הבטחוני עם ישראל ובהתנגדות לדרך "המאבק המזויין"

מתנגדי הסיפוח תולים את יהבם בדרך כלל בלחץ מצד הקהילה הבינלאומית, שימחיש לישראל את המחיר (הגבוה) של היעדרו של תהליך מדיני. אליה וקוץ בה, לחץ מעין זה מבושש לבוא, או למצער אינו תקיף דיו על מנת להבהיר לדעת הקהל בישראל את המחיר שישראל עלולה לשלם בטווח הארוך.

מה, אם כן, רע בכוונות הסיפוח?

1

מהלך ישראלי חד-צדדי נתפס על פני הדברים כצעד ראוי ומתבקש, לנוכח היעדרו כביכול של פרטנר פלסטיני אמין ואפקטיבי. אבל, המציאות מגלה שתבונתו המדינית של מהלך שכזה היא בערבון מאד מוגבל. ההתנתקות מרצועת עזה, שהייתה כמובן מתבקשת, לא שחררה את ישראל מאחריותה לנעשה ברצועה, מן הסיבה הפשוטה שלא נשענה על מהלך הסכמי, והביאה לעלייתו של שחקן לא-מדינתי – על בסיס הטיעון, כי בהיעדר תהליך מדיני עדיפה דרך ההתנגדות. מאמציה של ישראל להגיע למהלכי הסדרה מפותלים ומורכבים עם החמאס (כידוע "ארגון טרור") ממחישים את ההכרח בדו-שיח, פשרה והסכם.

2

מהלכי סיפוח חד צדדיים מנוגדים למשפט הבינלאומי, ונתקלים בתגובה ברורה וידועה מצד הקהילה הבינלאומית. להלן, למשל שתי דוגמאות (שונות) ומני רבות: סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה או הרפובליקה של צפון קפריסין בעקבות הפלישה התורכית לאי. הקהילה הבינלאומית אינה מכירה בהם ואף הטילה שורה של עיצומים על אותן מדינות שנקטו בהם. אף אם נטען, ובמידה מסוימת של צדק, ביחס לחולשתה של הקהילה הבינלאומית מול דוגמאות אלו או אחרות, עדיין ההכרה הבינלאומית במציאות שנוצרה בעקבות צעדים מעין אלו מתמהמהת. וכמובן, חשוב להזכיר, כי מדינת ישראל חשופה ללחצים חיצוניים ומחירים, מדיניים וכלכליים, לאין ערוך בהשוואה לשחקנים אחרים בזירה הבינלאומית.

3

התמיכה האמריקאית לעת הזו קריטית. בלעדיה היתכנותו של מהלך סיפוח זה או אחר לא הייתה עולה כלל על הפרק. אולם, בעינה עומדת השאלה האם תבונה מדינית יש בפגיעה כה אנושה בתמיכה הקונצנזואלית ממנה נהנתה ישראל בזירה האמריקנית. האם עמדותיו של המועמד הדמוקרטי ביידן, שסיכוייו להיבחר קיימים, הן ביחס לכוונות הסיפוח והן לגבי הסכם הגרעין עם איראן, לא מחייבות, לכל הפחות, שקלול מחדש של מהלכים מעין אלו.

התמיכה האמריקאית לעת הזו קריטית. אולם בעינה עומדת השאלה האם תבונה מדינית יש בפגיעה כה אנושה בתמיכה הקונצנזואלית ממנה נהנתה ישראל בזירה האמריקנית

זאת ועוד, האם הפערים המתרחבים בין ממשל טראמפ לבעלות בריתה של ארה"ב בזירה הבינלאומית אכן משרתים את האינטרסים הישראליים, או שמא מחלישים את בעלות בריתה המסורתיות של ישראל, כולל ארה"ב.

4

סיפוח יפגע קשות בהסכמי השלום עם מצרים וירדן. אלו הוכיחו את איתנותם במהלך השנים, ומפגשי האינטרסים האסטרטגיים בין המדינות בעינם עומדים. אולם, מהלך של סיפוח יסדוק אותם, ואף אם לא יביא לביטולם, הרי יש לצפות לשורה של צעדים שיסיגו לאחור את מערכת היחסים עימן, יגביר את הלחץ הפנימי על המשטרים ויאיים על יציבותם, ובטווח הזמן המתקדם ייצור סימני שאלה עמוקים להמשך היחסים עם ישראל.

5

מערכת היחסים עם הרשות הפלסטינית מתנהלת באורח חיובי, הן ביחס לתיאום הבטחוני והן סביב שלל סוגיות כלכליות-אזרחיות, וזאת למרות היעדרו המוחלט של שיח מדיני. מהלך של סיפוח יגביר את הלחץ על הרשות לנקוט באמצעי תגובה, כולל השעיה של התיאום הבטחוני, ויחזק את הקולות הקוראים למאבק אלים יותר. היעדרו של אופק מדיני ובנוסף מהלכי סיפוח משמעותיים יערערו באופן אנוש את בסיס הלגיטימציה של הרשות.

6

מדינות אירופה תדחינה על הסף החלטה של סיפוח על בסיס העמדה העקרונית השוללת שינויים חד-צדדיים במצב המשפטי-מדיני בגדה המערבית, והמנוגדת לחוק הבינלאומי. האיחוד האירופי יתקשה כנראה לקבל בקונצנזוס החלטות המטילות צעדי עונשין משמעותיים על ישראל. אולם, הדרך לעשות כן תיפתח בפני מדינות ספציפיות, שיתוף פעולה מדעי ומחקרי סביר שייפגע, ואולי בהמשך הדרך גם שיתוף פעולה כלכלי.

האיחוד האירופי יתקשה לקבל בקונצנזוס החלטות המטילות צעדי עונשין משמעותיים על ישראל. אולם, הדרך לעשות כן תיפתח בפני מדינות ספציפיות, שת"פ מדעי ומחקרי ייפגע, ובהמשך אולי גם השת"פ הכלכלי

אין להקל ראש בחומרתו של הפער המדיני-מוסרי, שכבר נפתח, ורק יעמיק, בין ישראל לבין המסה הקריטית הליברלית-דמוקרטית באירופה, המהווה את בסיס הכוח האמיתי של ישראל.

למה חיוני דווקא ליזום מהלך מדיני?

1

הנסיבות המדיניות והביטחוניות שתיארנו לעיל מובילות, יותר מתמיד, דווקא למסקנה בדבר ההזדמנות המדינית המונחת לפתחנו. סביבה בינלאומית נוחה, ממשל אמריקני תומך מתמיד, סביבה אזורית חלשה יותר ומפולגת, בר פלוגתא פלסטיני מוחלש ומפוצל – כל אלה חייבים להוביל לתובנה מדינית-אסטרטגית ברורה בדבר חיוניותה של יוזמה מדינית.

תכליתה לייצר דו שיח מדיני מחודש, ישראלי-פלסטיני, שיתרגם את התנאים דלעיל להסכמות משופרות, שמשרתות את האינטרסים הלאומיים של ישראל, ושבעבר לא ניתן היה להשיגן. הלקחים המדיניים-ביטחוניים של השנים האחרונות מסייעות להבנה משופרת, בזירה האזורית והבינלאומית כאחד, של העמדות הישראליות בשורה של סוגיות – בין השאר, סידורי בטחון וסוגיית הפליטים.

2

יוזמה מדינית של מנהיגות אמיצה ומרחיקת ראות ננקטת מתוך אחריות וחזון דווקא בנסיבות הנתפסות כנוחות יותר מבחינתה (אם תרצו, כאשר הכוכבים מסתדרים לה טוב). ההיסטוריה הלא ארוכה כל כך של מדינת ישראל, וקונקרטית השנים שקדמו למלחמת יום כיפור, הוכיחה עד כמה היעדרה של עשיה מדינית, דבקות בקיבעון מחשבתי וניצול כוחני של נסיבות נתונות, הובילו בדרך כלל להתפרצות ולתגובות אלימות.

3

יוזמה מדינית תבסס את מערכת היחסים עם מצרים וירדן, תחזק את מפגש האינטרסים שנוצר בשנים האחרונות בין ישראל ומדינות ערביות רבות, בעיקר במפרץ, ותסייע לגורמים המתונים באזור אל מול אלו הקיצונים.

יוזמה מדינית תבסס את מערכת היחסים עם מצרים וירדן, תחזק את מפגש האינטרסים שנוצר בשנים האחרונות בין ישראל ומדינות ערביות רבות, בעיקר במפרץ, ותסייע לגורמים המתונים באזור אל מול אלו הקיצונים

בזירה הפלסטינית, יוזמה שכזו תסייע, דווקא בתקופת הדמדומים של שלטון אבו מאזן, לכוחות הפרגמטיים אל מול אלו שאינם רואים בתהליך מדיני כשמשרת את האינטרס של התנועה הלאומית הפלסטינית.

4

מהלך מדיני ראוי ישוב ויחזק את מעמדה של ישראל בקרב המחנה הדמוקרטי-ליברלי בזירה הבינלאומית, מעמד שנפגם קשות בשנים האחרונות, ושבטווח הארוך מאיים על ישראל. הוא יעמיד את מערכת היחסים בין ישראל והתפוצות, בדגש על הקהילה היהודית בארה"ב, על קרקע בריאה ויציבה יותר.

לסיכום, תבונה מדינית וראיה היסטורית מפוכחת, לבטח של העם היהודי, מחייבות הבנה אסטרטגית, צניעות ומינון ראוי של עוצמה לצד הכרה במרחב התמרון האמיתי הנובע מכך, תוך ניצול קלפים נוחים יותר כדי לקדם מהלכים הסכמיים בתנאים משופרים. אלו לא יקדמו אותנו אולי באופן מידי להסכם קבע עם הפלסטינים, אולם יציבו את ישראל על מסלול נוח וראוי יותר לקראת המשך הדרך.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,444 מילים

אנדרלמוסיה בזירה הבינלאומית - מה זה אומר לגבי ישראל?

הזירה הבינלאומית מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים חדשים שלא הכירה, אולי מאז תום מלחמת העולם השנייה. שינוי הכיוון האמריקני לעבר "America First" מאלץ את הקהילה הבינלאומית להפנים את השינויים שחלו – היעדר עניין אמריקני להוביל את "העולם החופשי", תוך הבלטת חילוקי הדעות של וושינגטון עם יריבותיה, ואף עם בעלות בריתה המסורתיות – ולאמץ מדיניות עדכנית מולם.

סימני השאלה מרובים: האם סין ורוסיה שואפות  להיכנס לחלל שנוצר? האם תצלחנה? האם האיחוד האירופי ישכיל לשמור על "היצירה הארכיטקטונית" המרתקת שהקים? האם הזירה העולמית אכן תשתנה למערכת רב-קוטבית?

שינוי הכיוון האמריקני לעבר "America First" מאלץ את הקהילה הבינ"ל להפנים את היעדר העניין האמריקני בהובלת "העולם החופשי", תוך הבלטת חילוקי הדעות של וושינגטון עם יריבותיה ועם בעלות בריתה המסורתיות

משבר הקורונה, שפרץ במלוא עוזו בחודשים האחרונים חידד ביתר שאת את סימני השאלה הללו. לפי שעה, לא ניתן להצביע על מהלך משותף בינלאומי, שנועד להתמודד בכוחות משותפים עם המשבר הגלובאלי.

ניסיון ראשון ננקט על ידי הנשיא הצרפתי מקרון. צרפת יזמה את אימוצה של החלטה משותפת במועצת הביטחון, שקוראת להפסקת כל מעשי האלימות באזורי סכסוך לנוכח משבר הקורונה. מהלך זה גובה גם בהצהרה מטעם מזכ"ל האו"ם, שקרא גם-כן להפסיק את הלחימה באזורי סכסוך כדי לאפשר להתמודד באותם אזורים, שממילא סובלים משירותי בריאות ירודים ביותר, עם איום הקורונה.

המהלך הצרפתי נתקל בהתנגדות מצד ארה"ב וסין סביב נוסח ההחלטה. וושינגטון ניסתה "לצבוע" את הקורונה כ"וירוס סיני", ונתקלה כמובן בהתנגדות סינית נחרצת. רוסיה נקטה בעמדה פסיבית, ובריטניה הייתה ממוקדת בהחלמתו של רה"מ ג'ונסון מן הקורונה. דווקא חלק מן החברות הלא קבועות במועצת הביטחון, כתוניסיה ואסטוניה ניסו לפעול, אולם נבלמו על ידי דרום אפריקה.  הזירה המולטילטרלית משקפת יותר מכל את היעדרה של יד מנהיגותית מכוונת.

היעדרה של מנהיגות אמריקנית בעיצומו של משבר הקורונה גררה ביקורת מצד מחוקקים אמריקניים מן המפלגה הדמוקרטית, אולם ללא הועיל. הודעתו של הנשיא טראמפ, כי בכוונתו להפסיק את המימון האמריקני לארגון הבריאות העולמי, בתואנה כי הוא משרת יותר את האינטרסים הסיניים, המחישה שוב את הרציונל המנחה את ממשל טראמפ. מזכ"ל האו"ם הגיב באמרו, כי אין זה הזמן לפגוע במאמץ העולמי להתמודד עם משבר הקורונה.

תמונת המצב העדכנית משקפת היטב את חוסר הסדר המאפיין את הזירה הבינלאומית, ודווקא בעת שהיא נדרשת אליו יותר מכל. יש להניח, כי המגמות הללו בהן צפינו בשנים האחרונות יימשכו, מבלי שנראה כי אף אחת מן המעצמות – לפחות מבין חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון – מסוגלת להיכנס ל"נעליים אחראיות".

הניסיון הצרפתי מעורר הערכה, אולם מבלי שיזכה לתמיכה משמעותית, לפחות ממדינות כבריטניה או גרמניה (למרות שזו איננה חברה קבועה במועצה), חסר תוחלת. ניתן לשער, כי לפחות עד נובמבר, מועד הבחירות לנשיאות בארה"ב, סימני השאלה והיעדרו של "מבוגר אחראי" יוסיפו לאפיין את המערכת הבינלאומית.

מהן המשמעויות לישראל?

ישראל נהנית לאורך שנים רבות ממערכת יחסים הדוקה ואסטרטגית עם ארה"ב, שבשנים האחרונות התהדקה עד מאד עם ממשל טראמפ. החלל המנהיגותי, שמדיניות הממשל הנוכחי מותירה בזירה העולמית, צריך לחייב את ישראל לחשיבה מאומצת ביחס למשמעויותיו והשלכותיו על האינטרסים החיוניים לה. כך גם הפער המעמיק בין ארה"ב ובעלות בריתה המסורתיות.

החלל המנהיגותי, שמדיניות הממשל הנוכחי מותירה בזירה העולמית, צריך לחייב את ישראל לחשיבה מאומצת ביחס להשלכותיו על האינטרסים שלה. כך גם הפער המעמיק בין ארה"ב ובעלות בריתה המסורתיות

מאליו מובן, שמערכת היחסים הייחודית עם וושינגטון היא נכס אסטרטגי, שיש לשמור עליו ולהשיבו לקונצנזוס הפנים-אמריקני ממנו נהנה עד לאחרונה. אולם, בנסיבות שנוצרו בשנים האחרונות ישראל צריכה להפנים, כי שומה עליה לאמץ "כישורים דיפלומטיים" עדכניים – יכולת תמרון משופרת בזירה בינלאומית שנעדרת הנהגה אמריקנית, כפי שכולם התרגלו אליה.

חוסר האמון והמחלוקות בין ארה"ב ומדינות רבות, כולל כאמור בעלות בריתה המסורתיות מזה שנים ארוכות, מחייב את ישראל לאמץ גישה מולטילטרלית  חיובית יותר, הן מול שחקנים רב-צדדיים כאו"ם וסוכנויותיו השונות, והן כלפי מדינות נוספות.

ישראל הוכיחה אמנם בשנים האחרונות, כי היא מבינה את הכורח שנכפה עליה, בעיקר מול הזירה הסורית. חשוב להרחיבו אל הזירה הגלובלית, הבילטרלית והמולטילטרלית כאחד, מתוך הבנה שזה יידרש על מנת להוסיף ולהגן על האינטרסים החיוניים.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 603 מילים

שוק האנרגיה העולמי בצל משבר הקורונה

הצלילה במחירי הנפט ברחבי העולם מקורה בשני גורמים עיקריים: המשבר הכלכלי העולמי עקב נגיף הקורונה, שהביא להשבתת ענפים שלמים ברחבי העולם, והמאבק בין סעודיה ורוסיה על עמדות שליטה משופרות, כלכלית ומדינית, בשוק האנרגיה העולמי.

הירידה הדרסטית במחירים הייתה תגובה ישירה לכישלון הניסיון להגיע להסכמה בין סעודיה ורוסיה. קרטל "אופ"ק +", המרכיב את מדינות אופ"ק  ועשר מדינות מפיקות נפט, בראשן רוסיה, התכנס ב–5 במרץ בניסיון לקצץ בתפוקה כדי לבלום את הירידה החדה במחירים. המפגש הסתיים בכישלון לנוכח סירובה של רוסיה לקחת חלק במכסת הקיצוץ, מה שהוביל ל"מלחמת עולם" בין ריאד ומוסקבה סביב מחירי הנפט.

לצלילה במחירי הנפט בעולם 2 גורמים עיקריים: המשבר הכלכלי העולמי מהקורונה, שהשבית ענפים שלמים בעולם, והמאבק בין סעודיה ורוסיה על עמדות שליטה משופרות, כלכלית ומדינית, בשוק האנרגיה העולמי

המניעים של כל מדינה דומים, שילוב של גורמים כלכליים ומדיניים, שתכליתם, ובעיקר מן הצד הרוסי, לשנות את הדינמיקה בשוק הנפט העולמי, ולכרסם בדומיננטיות הסעודית. המשבר בזירה הבינלאומית לנוכח משבר הקורונה, והמגמה המתמשכת של פחת במעמדה של ארה"ב, נתפסו במוסקבה כהזדמנות לשפר את כושר המיקוח שלה מול השחקנים האחרים. סעודיה ראתה בכך קריאת תגר על מעמדה המרכזי בשוק האנרגיה העולמי, והשיבה מלחמה שערה. בריאד סברו, כי יש ביכולתם לשרוד את מלחמת המחירים, לנוכח "הכיס העמוק" ממנו הם נהנים ביתרות מט"ח. זה קשור גם למאבק הכוחות הפנימי, ולניסיונו של יורש העצר לבסס יותר את מעמדו.

רמת המחירים הנמוכה (מאד) לא התקבלה באופן חיובי בארה"ב. לובי האנרגיה הפעיל לחצים על הממשל, וסנטורים ממדינות מפיקות נפט (טקסס) הפעילו לחץ ישיר על הסעודים להגיע לפשרה. יש לזכור, שמחירי נפט נמוכים מדי מקשים עד מאד על הכדאיות של הפקת פצלי השמן בארה"ב.

לנוכח זאת החליטה וושינגטון להתערב. הנשיא טראמפ הצהיר בשבוע שעבר, כי הוא "מעריך" שהקיצוץ בתפוקת הנפט של שתי המדינות יהיה בהיקף של 10 מיליון חביות ביום. למחרת, הנשיא פוטין יישר קו איתו. ב-12.4 סוכם על היקף הקיצוץ, 9.7 מיליון חביות ביום בחודשיים הקרובים. מחירי הנפט שבו לעלות, וחבית נפט מסוג בראנט נמכרת כיום סביב 31 דולר, עדיין הרבה מתחת למחיר טרם המשבר. בריאד נשמעו קולות של אי שביעות רצון ממה שמסתמן, כתיאום רוסי – אמריקני.

מהן המשמעויות המרכזיות?

  1. רוסיה – אמנם מצמצה ראשונה, ביחס לקיצוץ בתפוקה, אולם זה בא בתגובה לפניה אמריקנית, באופן שעשוי להתפרש על רמת תאום והבנה טובים בינה לבין וושינגטון. ברור, שכל סדק במערכת היחסים בין סעודיה וארה"ב, שממילא מתמודדת עם אתגרים רבים, משרת את האינטרס הרוסי ארוך הטווח במזרח התיכון ומחוצה לו.
  2. סעודיה – מעמדה הדומיננטי בשוק האנרגיה העולמי ספג "מכה קלה בכנף", ודווקא מצד בעלת בריתה האסטרטגית. בדיעבד, ניתן לראות בכיפוף הידיים הסעודי בגדר מהלך שגוי מצד יורש העצר שלא הבטיח מראש תמיכה אמריקנית בצעדיו.
  3. ארה"ב – השיבה את מחירי הנפט העולמיים לרמה נסבלת יותר אף אם עדיין נמוכה, וסייעה בכך גם לתעשייה שלה, אולם העמיקה את סימני השאלה בריאד ובבירות נוספות באזור ביחס לשאלה עד כמה ניתן לסמוך על תמיכתה בבעלות בריתה. הנשיא טראמפ מילא אמנם תפקיד מפתח בהשגת ההסכם לקיצוץ בתפוקה, אולם עדיין המוקד מבחינתו היה בהגנה על התעשיה האמריקנית.

כל סדק במערכת היחסים בין סעודיה וארה"ב, שממילא מתמודדת עם אתגרים רבים, משרת את האינטרס הרוסי ארוך הטווח במזרח התיכון ומחוצה לו

ישראל צריכה להביט בדאגה על מגמת ההיחלשות במעמדה של ארה"ב באזור. חיזוקו של כושר המיקוח הרוסי מול שחקנים באזור, בדגש על בעלות ברית של ארה"ב, איננו משרת את האינטרס הישראלי. ישראל אינה רוצה בהחלשתה של סעודיה, ובמיוחד במעמדו של יורש העצר, לנוכח מערכת היחסים ההדוקה בין המדינות בשנים האחרונות. אנרגטית, סביבה של מחירי נפט נמוכים מקשה על ישראל, מבחינת יצוא הגז משדותיה, הן לגבי החוזים הקיימים מול מצרים וירדן, כמו גם סביב פוטנציאל עתידי. אולם, יש עוד להמתין למשבר הקורונה שידעך, בטרם ניתן יהיה להסיק מסקנות ברורות יותר.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 576 מילים ו-1 תגובות

משבר הקורונה - הזדמנות לשינוי כיוון במדיניות החוץ הישראלית

משבר הקורונה טרם מראה סימנים של סיום ואיננו יודעים לומר כיצד ייראו הנסיבות וההשלכות ביום שאחרי. אולם ראוי כבר לחשוב על לקחים ותובנות אפשריים עבור מדיניות-החוץ הישראלית למחרת המשבר.

בשעה זו, המסרים מבלבלים – מחד גיסא, מדינות סוגרות את גבולותיהן ומסתגרות, כמתבקש מבחינה בריאותית, בדלת אמותיהן. מאידך גיסא, ברור למדי כי שיתוף פעולה בין המדינות יהיה הכרחי כדי להתגבר על המשבר חסר התקדים – בריאותית, כלכלית ומדינית.

בשעה זו, המסרים מבלבלים – מחד גיסא, מדינות סוגרות את גבולותיהן ומסתגרות, כמתבקש מבחינה בריאותית, בדלת אמותיהן. מאידך, ברור למדי כי שת"פ בין המדינות יהיה הכרחי כדי להתגבר על המשבר

בשנים האחרונות אנחנו עדים לממשלים שמרניים יותר, פופוליסטיים ואף כאלה שאימצו נימות גזעניות, בשורה של מדינות ברחבי העולם. המשבר סביב התפרצות הקורונה עלול אמנם לחזק את גישתם, שכן יוכלו לטעון כי פתיחת הגבולות ללא פיקוח הולם הביאה לא רק להגירה בלתי נשלטת, אלא גם למגפות. דעת הקהל המפוחדת, ובמידה לא מבוטלת של צדק, עלולה לתמוך במגמות של הסתגרות ובדלנות. האתגר המיידי, היום שאחרי, יחייב מציאת איזון בין מה שמסתמן כשתי נקודות קצה – גלובליזציה בנוסח שהכרנו, אל מול בניית חומות והתבדלות.

אתגר זה מונח גם לפתחה של מדינת ישראל, ואולי ביתר שאת. בשנים האחרונות מדיניות-החוץ הישראלית התאפיינה יותר בבניית חומות, הדגשת האיומים – קיומיים או רציניים גרידא, מגננה מול יוזמות מדיניות למיניהן, ותחושה עמוקה של "העולם נגדנו" או "איננו מבין דיו את האיומים מולם אנו ניצבים". המשבר הנוכחי ראוי שיהווה הזדמנות לשינוי כיוון, ולשדרוג האופן בו ישראל מביטה לעבר העולם הרחב.

משבר הקורונה הוא צומת אסטרטגית לאימוצה מחדש של תפיסת הסולידריות, היוזמה ושיתוף פעולה עם הזירה האזורית והבינלאומית.

בשנים האחרונות מדיניות החוץ הישראלית התאפיינה בבניית חומות, הדגשת האיומים, מגננה מול יוזמות מדיניות, ותחושת "העולם נגדנו". משבר הקורונה הוא צומת אסטרטגית לאימוץ מחדש של תפיסת הסולידריות

זו יכולה וצריכה להתבסס על מספר נדבכים:

1

הצעת היכולות הישראליות לטובת מדינות ועמים אחרים:
הישגיה של מדינת ישראל במגוון תחומים ראויים להערכה. חשוב לשתף את עמי האזור הקרובים לנו, ואלו הרחוקים יותר, בידע הייחודי שצברנו ופיתחנו. אין הכרח לנופף השכם והערב בישראל כ"סטארט-אפ ניישן", אך יש צורך להרחיב באופן משמעותי את מרכיב סיוע החוץ במדיניות-החוץ הישראלית.

2

הדגשת הזדמנויות לצד איומים:
העולם הרחב הפנים, כך נראה, את "רשימת האיומים" שישראל היטיבה להציג בפניו. אין הכוונה להקל בהם ראש, אולם לצידם ראוי להבליט את מלאי ההזדמנויות, שמפגשי האינטרסים עם מדינות האזור פתחו בשנים האחרונות. קיימים שלל תחומים ששיתוף פעולה לגביהם עם מדינות אחרות ממש מתבקש, כניצול הזדמנות ולא רק כתגובה לאיום: איכות סביבה, מים, בריאות, הגירה ואנרגיה. משבר ההגירה, למשל, מחייב מאמץ משותף לייצוב המצב, אך מהווה גם הזדמנות לטוות תוכניות משותפות שירגיעו חששות מובנים ויסייעו ביצירת אווירה תומכת במקום מאיימת ומסכסכת.

3

שיתוף פעולה אזורי:
 השנים האחרונות הציבו בפני ישראל פוטנציאל מרתק של שיתוף פעולה אזורי במזרח הים התיכון. הצעדים הראשונים שננקטו למימוש הפוטנציאל הם בכיוון הנכון, אולם יש להעמיקם ולהרחיבם לאזור כולו. האווירה במזרח התיכון לאחר "האביב הערבי" לא הביאה אמנם בכנפיה רוחות ערות של דמוקרטיזציה, אך יצרה מסד נוח יותר לשיתוף פעולה בין ישראל למדינות מרכזיות בעולם הערבי, ותחושה של גורל משותף, אל מול שלל האתגרים הניצבים בפנינו.

4

דיאלוג פתוח עם הפלסטינים:
הימים האחרונים הבליטו עד כמה יש הכרח בתיאום ושיתוף פעולה הדוקים יותר בין ישראל לרשות הפלסטינית. חשוב מאד לנצל את שעת הכושר, סביב משבר הקורונה הנוכחי, על מנת לשוב למתכונת של דו שיח רחב יותר, אמפתי ומעמיק, בין שני הצדדים. ראשיתו בכורח השעה, ואחריתו בבחינתם של דרכי מוצא מן המבוי הסתום בו אנו מצויים בזירה המדינית.

5

שכנות טובה עם אירופה:
בשנים האחרונות ישראל התאמצה להדגיש הביקורת של בריסל כלפיה, נקטה קו לעומתי כלפי האיחוד האירופי והציגה את היחלשות האיחוד (עקב אתגרים כלכליים, מדיניים וחברתיים) כהזדמנות לישראל. ישראל חייבת להפנים כי המציאות הגיאוגרפית, הכלכלית והתרבותית המחברת אותנו לאירופה היא נכס ולא נטל. קשר טוב עם האיחוד האירופי אינו עומד בסתירה, גם אם זה נראה כך לפרק זמן קצר, למערכת היחסים האסטרטגית של ישראל עם ארה"ב.

6

מדיניות חוץ יוזמת ומבוססת-חזון:
ואולי חשוב מכל, יש להחליף את מדיניות המגננה והבלימה הישראלית במדיניות-חוץ יוזמת שמציבה "עמוד ענן לפני המחנה". ראוי שישראל תציג חזון משלה לחיים משותפים באזור, המבוסס על המכנה המשותף החיובי, במקום השלילי. טבעו של חזון, שהדרך להשגתו קשה ורבת מהמורות, אולם יש בו כדי לתרום לאווירה בונה, ופחות מאיימת, ולטעון את האווירה באזור באנרגיות חיוביות, עם או בלי גז טבעי.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
לא התייחסת לעובדה שבשנים האחרונות, לצד התרחקות ממדינות ליברליות וחבירה למשטרים רודניים ומושחתים, ביבי ייבש את פעילות משרד החוץ- בלי תקציבים, שפע מינויים לא מקצועיים וכד, כשפעילות החוץ ש... המשך קריאה

לא התייחסת לעובדה שבשנים האחרונות, לצד התרחקות ממדינות ליברליות וחבירה למשטרים רודניים ומושחתים, ביבי ייבש את פעילות משרד החוץ- בלי תקציבים, שפע מינויים לא מקצועיים וכד, כשפעילות החוץ של ישראל היא בעיקר נסיעות ראווה של ביבי. נראה כמו החלטה אסטרטגית שמנסה לחצוץ בין ישראל לעולם הנאור

עוד 664 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // שבת, 6 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

ח"כ ניצן הורוביץ: "הסיפוח הוא פשע מלחמה"

לפיד: "אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין" ● דיווח: נתניהו וגנץ הסכימו על הקמת פורום שרים מצומצם לעניינים מדיניים-בטחוניים רגישים ● ח"כ ג'בארין: "קורא לשר אוחנה להפסיק את המדיניות הגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית"

22:47 עריכה

השר רפי פרץ: "כשהשמאל הצוני נמחק ומאבק את השפיות הוא מאבד את דגלי האויב. עצוב שזה מה שנהיה מהשמאל בישראל".

22:40 עריכה

ח"כ מיקי זוהר (ליכוד): "תמונה מההפגנה היום בתל אביב. דגלי פלסטין וקריאות נגד מדינת ישראל. כפי הנראה מדובר בחבורת אנשים מנותקים מהמציאות, מלאים בשאננות יתר שהביאה עלינו את אסון אוסלו וההתנתקות. בע״ה נמשיך לפעול למען ארץ ישראל וריבונותה בכל הכוח ובמלוא העוצמה".

22:33 עריכה

בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו על ההפגנה: "החברים של ימינה מפגינים נגד החלת הריבונות".

22:28 עריכה

ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) על ההפגנה בכיכר רבין: "יש כאן גיס חמישי שמייחל המהומות בארה"ב יגיעו לכאן. לא מפתיע שרבים מהם נמצאים בהפגנה בתל אביב שנראית כמו הפגנה עזתית ולא של ישראל מודאגים".

22:02 עריכה

ח"כ משה בוגי יעלון (יש עתיד-תלם): "ספין 'הסיפוח' גם נועד להסיט את תשומת הלב מחקיקה דרקונית שהופכת את ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה".

 

22:01 עריכה

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) מההפגנה נגד הסיפוח: "אני כאן בשביל להגיד – לא נוותר. זה אפשרי. הגעתי הערב להפגנה נגד הסיפוח בשם כל חברות וחברי…ומיליון וחצי שהצביעו לגנץ שהבטיח אלטרנטיבה לנתניהו".

20:48 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ החליטו להקים פורום מצומצם בו יתקיימו הדיונים המדיניים והבטחוניים הרגישים בנושאים כמו תוכנית הסיפוח או הגראין האיראני – כך דיווח ברק רביד בחדשות 13.

לדברי הבכירים עמם שוחח, הסיבה לכך היא העובדה שבפורום של 20 שרים לא ניתן לנהל דיון רגיש ולא כל שכן לקבל החלטות. ההערכה היא כי בפורום החדש יהיו שמונה שרים, עם חלוקה שווה בין שני הגושים בממשלה.

20:18 עריכה

יו"ר מרצ, ח"כ ניצן הורוביץ בהפגנה נגד הסיפוח: "הסיפוח הוא פשע מלחמה. פשע נגד השלום, פשע נגד הדמוקרטיה, פשע שיעלה לנו בדם. תאוות כוח משיחית מכאן התלכדה עם חזיונות משיחיים משם, המתנחלים מצאו את האוונגליסטים, וההזיות האלה ממיטות עלינו אסון, על כולנו – יהודים וערבים".

20:18 עריכה

יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה בהפגנה בכיכר רבין נגד תכנית הסיפוח כי אפשר לעצור את זה.

"ביחד ערבים ויהודים עוד נביא את השלום והדמוקרטיה", אמר בהקלטה ח"כ עודה מהבידוד לאחר שח"כ סמי אבו שחאדה ממפלגתו נדבק בקורונה. "יש פה קהל מגוון ולא תמיד נסכים על הכול אבל נסכים על העיקר. אם לא, נאבק ביחד להסכים לחוד".

19:46 עריכה

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הערב ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 התייחס לפגישה שלו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנחנו תמיד מתנהגים באופן מכבד. הפגישה שלנו עסקה רק בענייני ביטחון". 

לפיד התייחס לשבועות הראשונים של הממשלה: "אנחנו שלושה שבועות מאז שהממשלה הזאת הוקמה. ההחלטות היחידות שהם עשו זה להקים משרדים מיותרים עם שרים מיותרים, חוק נורבגי, עוד ג'ובים, עוד לשכות, עוד נהגים. זה הדבר היחיד שהם עשו".

"לכחול לבן אין שום יכולת לעצור שום דבר שהם הבטיחו שהם יעצרו. ההודעות שלהם רפויות. הם שם כדי להלבין את ההתקפה על מערכת המשפט. הם שם כי הם פחדו וכדי לייצר משרדים לכולם במצב של משבר חמור", הוסיף.

על תוכנית הסיפוח אמר: "הודעתי שאני תומך בה, אני נגד סיפוח חד צדדי. אני חושב שזה ספין. אין מפות, האמריקאים עסוקים גם במהומות שלהם וגם בקורונה. רק לפני יומיים צה"ל התחיל להיערך. נתניהו כמו נתניהו הבין שהקורונה והשיח על הקריסה הכלכלית לא טוב לו – והבין שאם ידברו על הסיפוח מצבו יהיה טוב".

"זו לא ממשלת אחדות, לא תהיה רוטציה. הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה כי היא לא עוזרת לאזרחים ולעסקים הקטנים. והיא לא מוסרית. קורה פה משהו חמור".

19:32 עריכה

כאלף בני אדם מפגינים כעת בכיכר רבין בתל אביב נגד כוונת הממשלה לספח את שטחי יו"ש, זאת לאחר שהמשטרה חזרה בה אמש מהאיסור לקיים את ההפגנה בטענה שהיא נוגדת את תקנות הקורונה.

19:14 עריכה

ח"כ עאידה תומא-סלימאן נמצאת בבידוד ולכן לא תוכל להגיע להפגנה שמתוכננת הערב בכיכר רבין בתל אביב נגד תוכנית טראמפ: "יושבת בבידוד ומחכה לשידור ישיר מכיכר רבין לצפות באלפי היהודים והערבים אשר ינהרו להפגין נגד הכיבוש והסיפוח".

16:02 עריכה

הערב ב-19:00 תתקיים הפגנה בכיכר רבין שבתל אביב נגד סיפוח יהודה ושומרון.

15:58 עריכה

שר הכלכלה עמיר פרץ על מעגל האבטלה: "המבחן המשמעותי של הממשלה הינו ההיערכות לחגי תשרי שיכולים להפוך לימים נוראים עבור מאות אלפי אזרחים שא ישובו לעבודה. מצב שעלול לקבע תרבות של אבטלה שהיא מחלה מסוכנת כלכלית וחברתית. חייבים לאמץ את המודל הגרמני במשק הישראלי, דבר שיאפשר להחזיר עד כ-50%  מהמובטלים לעבודה".

15:54 עריכה

בעקבות הרצח המשולש היום בלוד, תקף ח"כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת) בחריפות את חוסר האונים של המשטרה והממשלה: "הרצח המחריד בלוד שוב חושף את המחדל של רשויות אכיפת החוק בהתמודדות עם תופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העבריינים מרגישים שיש להם יד חופשית לפעול, כל עוד קורבנותיהם הם ערבים. הגיע הזמן לסיים את 'האוטונומיה' של גורמי הפשיעה בחברה הערבית. אני קורא לשר לביטחון פנים אמיר אוחנה להפסיק את המדיניות השערורייתית והגזענית של התעלמות מהפשיעה בחברה הערבית".

15:52 עריכה

מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, מתריע בשיחות סגורות: "אנחנו בהתפרצות שהיקפה לא ידוע".

לחדשות 12 אמר: "אני לא חושב שצריך להיות גל שני בישראל אם נתנהל נכון, אבל אנחנו בעלייה בתחלואה והיא מובהקת, אמיתית ומוחשית וייקח זמן עד שנבין את מלוא היקפה".

עוד 16 עדכונים

למקרה שפיספסת

הקהילה היהודית במדינות בריה"מ לשעבר הכריזה על מבצע שאפתני: טאבלט לכל קשיש ● זאת, לאחר שמבוגרים רבים נותקו מהעולם החיצון בעקבות מגבלות הקורונה ● בינתיים גויסו תרומות לארבעה מכשירים בלבד, אך אחד מהם עומד לשנות את חייה של אירינה, החולמת לשוחח באמצעותו עם חברתה, שעלתה לארץ ● "היינו כמו אחיות, אבל אני לא יכולה לדבר איתה יותר, בגלל שיקר לי מדי להתקשר אליה"

עוד 941 מילים

פרויקט צילומים "זה יותר קשה מהפיגוע במגדלי התאומים"

הצלם ג'ונתן אלפיירי יצא למסע לתוככי בית לוויות יהודי בניו יורק, שם, למרבה הצער, הובילה הקורונה לפריחה בעבודה ● דומיניק קרלה, מנהל בית הלוויות גוטרמן, אומר שלא ראה מספר כזה של מתים ב-30 שנות הקריירה שלו – והוא מעולם לא רצה לראות ● תיעוד מיוחד

עוד 343 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

בירושלים הסטטוס קוו מתערער ● בדמשק נערך קונצרט היסטורי ● בוושינגטון מאיימים על אסד ● במצרים סוחרים במסכות משומשות ● בלוב מכנים את ברק אובמה "עבד" ו"טיפש" ● ואיזה אירוע נורא קרה בעיראק ביוני 1941 ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 917 מילים

לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, אפילו כיצד נרכוש אוכל

עכשיו, כשהעניינים כנראה מתחילים לחזור למסלולם, אפשר לבחון את מה שעברנו. אז איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת.

הקורונה הכתה בנו כמו הודעה של מרצה על שיעור השלמה ביום שישי. צפוי, אבל אף אחד לא תכנן לקחת בזה חלק עד שהוא הודיע על נוכחות חובה, או במקרה שלנו בידוד.

איך זה היה להיות סטודנטית בתקופת קורונה? אותו דבר כמו להיות סטודנטית בתקופה רגילה, רק עם יותר בכי, התקפי חרדה, עומס, דאגות כלכליות ואי-ודאות משוועת

זה קרה ממש בתחילתו של סמסטר ב', אני זוכרת את המרצה מדברת איתנו על תוכנה בשם “zoom”, ושרוב הסיכויים נעבור ללמוד למידה מקוונת, מהבית. בהתחלה שמחתי, איזה כיף, נלמד מהמיטה, לא נצטרך להתעורר מוקדם יותר או לבשל מראש או ללבוש בגדים אמיתיים שהם לא פיג'מה.

אך עד מהרה מאוד החלום הפך לסיוט.

העומס הלימודי גדל בטענה ש"גם ככה אנחנו לא עושים כלום", לפתע סילבוסים שלמים השתנו והתהפכו, נוספו מטלות רבות, הדרישות עלו. וללמוד במיטה זה לא באמת נוח אז אין ברירה, את יושבת על כיסא מול מסך 12 שעות ביממה.

ההבנה העמוקה שישראל היא כנראה לא אומת הייטק גדולה כי בכל זאת כל שיעור השאלה הכי נפוצה הייתה "שומעים אותי?".

דברים שנקלטו במצלמות וידאו שאולי היה עדיף שלא היינו רואים. התמודדות עם קריוקי בעשר בבוקר של השכנים.

ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה או ימי הסטודנט אלא על הודעת היציאה לחל"ת. קחו לנו את הקפה, את הסיגריות, את החומוס בבניין רפואה, אבל אל תקחו לנו את הפרנסה.
הקושי הכלכלי בתקופה זו הביא אותי ואת חבריי  לספסל הלימודים לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים.

שום דבר לא הכין אותנו לגזירה הנוראית מכל. ולא, אני לא מדברת על ביטול הפאנג'ויה. קחו לנו את הקפה, את החומוס בבניין רפואה, אבל לא את הפרנסה. זה הביא אותנו לנקודות אפלות ופחדים אמיתיים

חלקנו לא ידענו מאיפה נשלם שכירות, שכר לימוד, או אפילו כיצד נרכוש אוכל. בעקבות כך לא הייתה ברירה מלבד לחזור לגור אצל ההורים. ענין שיש לו השלכות משלו, הן רגשיות, הן נפשיות והן פיזיות.

בנוסף, רוב גדול של הסטודנטים מסתמכים על מלגות שבוטלו או לא המשיכו להתקיים במתכונת רגילה עקב המציאות החדשה.

הדבר היחידי שקצת נתן לי אוויר לנשימה זו המלגה שקיבלתי מקרן אייסף, אבל לצערי זה לא מספיק. אני ממש מקווה שהמדינה תבין שציבור שלם של סטודנטים נמצא בבעיה קשה, ויוכלו לסייע לנו כדי שלא נאלץ חלילה לנשור מהלימודים.

לסיכום, אינני יודעת מה יותר גרוע: גל החום המכה בנו, המצב הכלכלי של הסטודנטים, ריבוי השרים בממשלה או העובדה שתקופת המבחנים ממש קרובה. אבל מה שאני כן יודעת זה שרובנו מבינים שהסמסטר הזה די אבוד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד בהקשר ללמידה מקוונת ודווקא כסטודנטית לחינוך אני מבינה כמה הוראה טכנולוגית היא העתיד.

עדן בן אור לומדת לתואר דו-חוגי בחינוך שנה ב', ותרבות צרפת וצרפתית שנה א', באוניברסיטת תל-אביב,  מלגאית קרן אייסף

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 439 מילים
עודכן לפני 6 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הדילמה של הקהילה היהודית בעיר הבוערת

הקהילה היהודית במיניאפוליס - שם החלו המהומות בארצות הברית, בעקבות הריגת ג'ורג' פלויד בידי שוטר - חצויה ● מצד אחד, חברי הקהילה נחושים להגיש עזרה לעיר הבוערת ● מצד שני, הם חוששים להפוך בעצמם למטרה

עוד 654 מילים

תיעוד מיוחד הסינים מראים לזרים את הדרך החוצה

בתי עסק ומקומות ציבוריים מגרשים אותי בזה אחר זה ● במקביל, הסינים מתקרבים לדת אחרי שנים של התרחקות כפויה, ומתחילים להבין שהנזק האמיתי והעמוק לכלכלה עוד לפניהם ● ואני מתחילה להתכונן לפרידה שלי משגנחאי ● הפרק הרביעי ביומנה של יפעת פרופר, המתעדת את עידן הקורונה בסין

עוד 3,460 מילים

שר האנרגיה יובל שטייניץ כינס השבוע את התקשורת כדי להציג את היעדים האנרגטיים של ישראל לעשור הקרוב ● היעד: 30% אנרגיות מתחדשות בישראל ב-2030 ● אפשר להיות חמוצים ולומר שזה לא מספיק, ואפשר להטיל ספק אם זה יתממש, אך עצם העובדה ששטייניץ מדבר על 2030 במדינה שהפכה את החלטורה וחוסר התכנון למקצוע, ראויה להערכה ● פרשנות

עוד 739 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
זַעַם

הזעם מורגש בכל פינה. גולמי, מופרז, רושף. רותח ועולה על גדותיו. רגש ראשוני, קדום, לא מעובד, לא מרוסן, לא מעודן. מעורר חרדה לא פחות משהוא מספק פורקן ● יכול להיות שהצלחנו לשטח את עקומת התפשטות הקורונה; ספק רב אם נצליח לחמוק מגלי הזעם שעוד יגאו בעקבותיה

עוד 1,065 מילים ו-1 תגובות

ישראלים ששוהים בארה"ב ללא ויזה חוששים לקבל סיוע בקורונה

מהגרים ישראלים בקליפורניה שאיבדו את עבודתם במשבר הקורונה, חוששים לבקש סיוע ממשלתי שעשוי לסכן את זכאותם לגרין קארד ● "אחרי שהחברה שבה אני עובד נסגרה לפרק זמן בלתי ידוע, רעדתי מפחד. אני דואג למצבי הפיננסי, דואג לבריאות, אבל בעיקר לכסף", מספר גיא, שחי בארה"ב עם משפחתו ● אך הוא מסרב לבקש עזרה

עוד 1,139 מילים

גנץ: "נשמור על חירות הפרט והדמוקרטיה גם בזמן חירום"

השר רפי פרץ: יש בתוכנית הסיפוח סעיפים שלא נוכל לקבל ● מנדלבליט: ישנה דחיפות לחוקק את חוק הקורונה, כי תקנות החירום יפקעו בקרוב ● נציבות שירות המדינה אישרה את מינוי פרופסור חזי לוי לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות ● ועד רשות שדות התעופה הפסיק את שביתת הפתע בנמל התעופה בן-גוריון, לאחר שנקבעה פגישה בעניינו בין שרת התחבורה רגב ושר האוצר כ"ץ

עוד 22 עדכונים

"נתניהו מנתק את ארץ ישראל מהיהודים"

ראיון הקרע במחנה הימין סביב החלת הריבונות רק הולך ומחמיר ● בראיון לזמן ישראל, אומר עירא רפפורט, מי שהיה חבר במחתרת היהודית: "צריך להילחם בזה בצורה חריפה מאד" ● כמו רבים מחבריו ביו"ש, הוא תוקף בחריפות את טראמפ ונתניהו ● "כשאתה מוסר את ארץ ישראל לאויבים, זה החטא הגדול ביותר. אבל כשאתה גם מנתק את היישובים - זה עוון לא פחות גדול" ● אבל, הוא מרגיע, זה לא יזלוג לאלימות: "מה שהיה טוב בזמנו, לא נכון להיום"

עוד 987 מילים

פטר אקשטיין קובקס הגן על מיעוטים ברומניה במשך עשרות שנים ● וגם הוביל את מאבק הלהט"ב שם ● למרות שאביו היה יהודי, הוא מעולם לא שקל לעלות לארץ ● האם המורשת הליברלית שלו תשרוד שלו את גל הלאומנות באזור, שאותו מוביל השכן מהונגריה, ויקטור אורבן? ● ראיון

עוד 1,244 מילים

ציוץ אחד יכול לעצור את הדהירה לסיפוח חד-צדדי

פרשנות לפני כארבעה חודשים הציג נשיא ארה"ב את תוכנית המאה - "משלום לשגשוג: חזון לשיפור חייהם של הפלסטינים והישראלים" ● משפט אחד שאמר טראמפ בנאומו באותו יום, אשר עומד בניגוד גמור לתוכנית הכתובה והמושקעת, איפשר לנתניהו לחתור תחת התוכנית ולהפוך אותה למסך עשן עבור פעולת הונאה חד-צדדית - שתפגע קשות במרקם היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל ● האם טראמפ יתערב לפני שיהיה מאוחר מדי?

עוד 3,152 מילים ו-1 תגובות

רוב הישראלים ציפו מבג"ץ לפסול את נתניהו

סקר מדד השלום מעלה כי רק 35% מהישראלים תומכים בפסיקת בג"ץ שאיפשרה לנתניהו לכהן כראש ממשלה, לעומת 51.5% שציפו מבג"ץ לפסול אותו ● לתמיכה הרחבה באקטיביזם שיפוטי במקרה של ראש ממשלה הנאשם בפלילים שותפים מצביעי ימין רבים ● קמפיין הליכוד להחרבת שלטון החוק פוגע אנושות גם בבני גנץ, העלול להיפלט מהפוליטיקה מוקדם מהצפוי ● פרשנות

עוד 854 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה