המלחמה בעזה הציבה על השולחן המדיני-צבאי את אסטרטגיית "אחדות החזיתות", קרי: אופן התגייסותם של הגורמים הנתמכים על ידי איראן לסייע לחמאס. עיקר תשומת הלב התמקדה בתגובתו של החזבאללה מלבנון.

המהלכים האמריקאיים האסרטיביים והתקיפים מייד עם תחילת המלחמה, הבהירו באופן ברור מאד כי וושינגטון תפעל בנחרצות למנוע הסלמה אזורית רחבה. איראן הגיבה במשתמע, שההתקפה של חמאס לא תואמה עימה, ועל-כן היא פחות מחויבת להתגייס באורח נרחב מדי לצידה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

המלחמה בעזה מצויה עדיין בעיצומה, אמנם כעת עם הפסקת אש במסגרת שחרור חלק מן החטופים הצפוי בימים הקרובים. אולם, החשיבה לקראת היום שאחרי הכרחית וחשובה ביותר כבר עתה (ולמעשה גם קצת קודם לכן).

סנונית ראשונה לכך, שקיבלה פומבי, נוגעת לשדה הגז הפלסטיני מול חופי עזה. השדה התגלה, כידוע, לפני יותר מעשרים שנה, וניסיונות שונים לפתחו לא צלחו. ההסכם הימי בין ישראל ולבנון העלה בזמנו מחדש את רף הציפיות, מתוך הנחה שניתן יהיה להעתיק את "מודל התיווך" המוצלח שם גם לזירה הפלסטינית, כמובן בשינויים המתבקשים.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

ההתקפה הרצחנית ב–7 לאוקטובר היוותה הפתעה והלם מוחלטים עבור ישראל ולמעשה עבור העולם כולו. רבות עוד ייכתב וייחקר אודות התנהלותן של המערכות – הביטחוניות והפוליטיות – בישראל, ואחריותן למחדל המדיני, הצבאי והמודיעיני.

אולם במקביל, מעניין וחשוב ביותר לנסות ולהבין את מערכת השיקולים שהנחו את חמאס לבצע את מה שהם מכנים כ"שטפון אלאקצא". רבים, כולל בצד הערבי, תוהים לגבי ה-End Game של חמאס, או לגבי האסטרטגיה שלו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

המלחמה נגד חמאס, בדגש על הפעילות הקרקעית המתרחבת, נועדה לפגוע אנושות ביכולותיו של החמאס, ולהביא לשחרור החטופים המוחזקים בשטח. קשה מאד להעריך מה יהיו תוצאותיה, ועד כמה מטרה זו אכן תושג.

דרכה של מערכה צבאית היא שתידרש להתמודד עם תפניות ותקלות לא צפויות, שתשפענה על מרחב התמרון הצבאי. קשה להעריך גם את אורכו של חלון הזמנים המדיני, למרות התמיכה הרחבה לה זוכה ישראל עד עתה. כבר כעת מתגברים הקולות הקוראים המביעים דאגה ביחס למצב ההומניטרי ברצועה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

המלחמה המתנהלת בעזה, והעימותים המוגבלים לפי שעה בצפון מול החזבאללה, משפיעים מטבע הדברים על שוק האנרגיה האזורי, כמו גם זה הגלובלי.

סימני שאלה לא עושים טוב לשווקים הכלכליים, ובמיוחד למגזר האנרגיה. לפי שעה לא מדובר בעליות מחירים משמעותיים (מחירה של חבית נפט נע סביב 90 דולר), ומחירי הגז הטבעי עולים ביתר חדות, אולם לא מתבצעות עסקאות חדשות.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

ההכרזה על יוזמה למסדרון כלכלי שיחבר בין הודו, המזרח-התיכון ואירופה בתמיכה אמריקאית – היא מרשימה ושאפתנית. בהודעה שפורסמה ב-9 בספטמבר 2023 על ידי הבית הלבן הודגש, שמסדרון זה תכליתו ליצור חיבור תשתיות שיאפשר שיתופי פעולה בתחומי האנרגיה, הירוקה בעיקר, מסחר וכלכלה וביטחון תזונתי.

מזכר ההבנות שנחתם מבהיר כי המסדרון הכלכלי (IMEC :India–Middle East- Europe Economic Corridor) כולל שני חלקים, חלק מזרחי שיחבר את הודו למפרץ הפרסי, וחלק צפוני שיקשר בין המפרץ הפרסי לאירופה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

המחאות שהחלו בדרום סוריה בימים האחרונים שבים ומזכירים את תחילתה של מלחמת האזרחים במדינה ואת התקוות שנתלו בזמנו (ונגוזו) ביחס להפלתו של משטר בשאר אסד.

ההפגנות מתמקדות בסווידא, בה ריכוז גדול של דרוזים, ובדרעא, שרוב תושביה סונים. המפגינים קוראים לשיפור המצב הכלכלי, להחזרת הסובסידיות ללחם ודלק, ואספקה סדירה של חשמל. מעבר לדרישות הכלכליות הועלו גם תביעות פוליטיות, כולל הפלת המשטר (!) וסילוק הנוכחות האיראנית והרוסית במדינה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

הארכיטקטורה האזורית, שהתגבשה בעשור האחרון במזרח הים התיכון, מציבה את ישראל בעמדה אסטרטגית משופרת, בבואה לשקלל את צעדיה הבאים סביב יצוא הגז.

האטרקטיביות האנרגטית של מזרח הים התיכון בעקבות המלחמה באוקראינה, אף שאיננה מהווה גורם "משנה משחק", מחייבת את ישראל לכלכל את צעדיה סביב ייצוא הגז ממימיה הכלכליים בתבונה ובשום שכל.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

הפסגה הערבית, שהתקיימה בסוף השבוע (19 במאי 2023) בג'דה השיבה מעט סומק ללחייה של הליגה הערבית, שאירועי האביב הערבי החלישו עד מאוד את מעמדה והשפעתה על ההתפתחויות באזור.

הקולקטיב הערבי הפך בשנים האחרונות ללא רלוונטי, וההובלה הסעודית האסרטיבית ממחישה את השינוי ביחסי הכוחות בקרב המדינות הערביות.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

התשובה המיידית לשאלה בכותרת היא כמובן חיובית. הציבור בישראל, בסיוע הנהגתו, מקבל את המציאות לפיה סבבי אלימות בין ישראל ורצועת עזה הם בלתי נמנעים. האם אכן כך הדבר?

ובכן, בטרם ננסה להשיב על השאלה הזו, הבה נתאר את המציאות הקיימת:

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/