מיכאל הררי
הזמן של
מיכאל הררי

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

האם הזירה הלבנונית-ישראלית בדרך למלחמה?

הלחימה בחזית הצפונית נמשכת כבר למעלה מארבעה חודשים, במסגרת "כללים בלתי כתובים", שמונעים הסלמה רחבה יותר. אלו מבוססים על אינטרס אמריקאי ברור ואסרטיבי, המדגיש את ההכרח למנוע פתיחתה של חזית נוספת, ולמעשה גם על אינטרסים דומים של שני הצדדים הניצים.

בהקשר זה, וושינגטון פועלת במרץ לקדם מהלך מדיני, שבמקרה הטוב יוביל להפסקת אש, ובמקרה הפחות טוב ישמור לפחות על המתכונת הקיימת. השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין הניח על השולחן מתווה אפשרי לסימון הגבול היבשתי בין ישראל ולבנון, ונסיגה של כוחות חזבאללה צפונה מן הגבול, ומקווה בכך לשחזר את הצלחתו סביב הסכם הגבול הימי.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 748 מילים

האם אסד ניצב בפתחו של "רגע אמת" בנוסח מהלכו של סאדאת?

"האם אסד ניצב בפתח 'מהלך סאדאת' שלו?" – זו הכותרת המסתורית והדרמטית במאמרו של העיתונאי הוותיק אבראהים חאמידי בעיתון "אלמג'לה" הסעודי. חאמידי כותב אודות סוריה שנים רבות (אני עוקב אחר כתיבתו מזה תקופה ארוכה), וידוע במקורותיו האיכותיים בעולם הערבי בכלל ובסוריה בפרט.

עוד 578 מילים

השלום זקוק להצהרת ביידן

אנחנו שני שגרירים בדימוס, מצרי וישראלי, שהקדישו את ארבעת העשורים האחרונים לשירות האינטרסים הלאומיים של מדינותינו באמצעות דיפלומטיה.

כיום, שנינו מסכימים עם רוב הציבור הערבי והישראלי שאין פתרון צבאי לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כפי שהמלחמה הקטסטרופלית בעזה מוכיחה בבירור. ניסיון השלום המצרי-ישראלי, לעומת זאת, מראה לנו נתיב חלופי למימוש הזכויות הלאומיות הפלסטיניות ובו בזמן השגת ביטחון לישראל.

ד"ר עבד אלרחמאן סאלח א-דין כיהן כשגריר מצרים באנקרה ובפראג. הוא חבר ב-Diplomeds, המועצה לדיפלומטיה ים תיכונית. בנוסף לכך כיהן פעמיים כ-The Assistant Foreign Minister for the Arab and Middle Eastern Affairs. ב-2020 קיבל דוקטורט מאוניברסיטת פראג, ב-2019 פרסם (בערבית) ספר על תקופת שירותו כשגריר בטורקיה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 658 מילים

החלטה 1701 ביחס לפריסת חזבאללה בדרום לבנון על שולחן המו"מ

המלחמה בעזה הציבה על השולחן המדיני-צבאי את אסטרטגיית "אחדות החזיתות", קרי: אופן התגייסותם של הגורמים הנתמכים על ידי איראן לסייע לחמאס. עיקר תשומת הלב התמקדה בתגובתו של החזבאללה מלבנון.

המהלכים האמריקאיים האסרטיביים והתקיפים מייד עם תחילת המלחמה, הבהירו באופן ברור מאד כי וושינגטון תפעל בנחרצות למנוע הסלמה אזורית רחבה. איראן הגיבה במשתמע, שההתקפה של חמאס לא תואמה עימה, ועל-כן היא פחות מחויבת להתגייס באורח נרחב מדי לצידה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 841 מילים

שדה הגז הפלסטיני חוזר לשולחן כחלק מהיערכות לקראת "היום שאחרי"

המלחמה בעזה מצויה עדיין בעיצומה, אמנם כעת עם הפסקת אש במסגרת שחרור חלק מן החטופים הצפוי בימים הקרובים. אולם, החשיבה לקראת היום שאחרי הכרחית וחשובה ביותר כבר עתה (ולמעשה גם קצת קודם לכן).

סנונית ראשונה לכך, שקיבלה פומבי, נוגעת לשדה הגז הפלסטיני מול חופי עזה. השדה התגלה, כידוע, לפני יותר מעשרים שנה, וניסיונות שונים לפתחו לא צלחו. ההסכם הימי בין ישראל ולבנון העלה בזמנו מחדש את רף הציפיות, מתוך הנחה שניתן יהיה להעתיק את "מודל התיווך" המוצלח שם גם לזירה הפלסטינית, כמובן בשינויים המתבקשים.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 634 מילים

האם תוצאות השבעה באוקטובר הפתיעו גם את חמאס?  

ההתקפה הרצחנית ב–7 לאוקטובר היוותה הפתעה והלם מוחלטים עבור ישראל ולמעשה עבור העולם כולו. רבות עוד ייכתב וייחקר אודות התנהלותן של המערכות – הביטחוניות והפוליטיות – בישראל, ואחריותן למחדל המדיני, הצבאי והמודיעיני.

אולם במקביל, מעניין וחשוב ביותר לנסות ולהבין את מערכת השיקולים שהנחו את חמאס לבצע את מה שהם מכנים כ"שטפון אלאקצא". רבים, כולל בצד הערבי, תוהים לגבי ה-End Game של חמאס, או לגבי האסטרטגיה שלו.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 704 מילים ו-1 תגובות

יוזמה מדינית הכרחית להצלחת המלחמה בעזה

המלחמה נגד חמאס, בדגש על הפעילות הקרקעית המתרחבת, נועדה לפגוע אנושות ביכולותיו של החמאס, ולהביא לשחרור החטופים המוחזקים בשטח. קשה מאד להעריך מה יהיו תוצאותיה, ועד כמה מטרה זו אכן תושג.

דרכה של מערכה צבאית היא שתידרש להתמודד עם תפניות ותקלות לא צפויות, שתשפענה על מרחב התמרון הצבאי. קשה להעריך גם את אורכו של חלון הזמנים המדיני, למרות התמיכה הרחבה לה זוכה ישראל עד עתה. כבר כעת מתגברים הקולות הקוראים המביעים דאגה ביחס למצב ההומניטרי ברצועה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 782 מילים ו-1 תגובות

השלכות המלחמה בעזה על מגזר האנרגיה במזרח הים-התיכון

המלחמה המתנהלת בעזה, והעימותים המוגבלים לפי שעה בצפון מול החזבאללה, משפיעים מטבע הדברים על שוק האנרגיה האזורי, כמו גם זה הגלובלי.

סימני שאלה לא עושים טוב לשווקים הכלכליים, ובמיוחד למגזר האנרגיה. לפי שעה לא מדובר בעליות מחירים משמעותיים (מחירה של חבית נפט נע סביב 90 דולר), ומחירי הגז הטבעי עולים ביתר חדות, אולם לא מתבצעות עסקאות חדשות.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 764 מילים

המיזם האסטרטגי שלא מבשר עדיין על אביב ישראלי-סעודי

ההכרזה על יוזמה למסדרון כלכלי שיחבר בין הודו, המזרח-התיכון ואירופה בתמיכה אמריקאית – היא מרשימה ושאפתנית. בהודעה שפורסמה ב-9 בספטמבר 2023 על ידי הבית הלבן הודגש, שמסדרון זה תכליתו ליצור חיבור תשתיות שיאפשר שיתופי פעולה בתחומי האנרגיה, הירוקה בעיקר, מסחר וכלכלה וביטחון תזונתי.

מזכר ההבנות שנחתם מבהיר כי המסדרון הכלכלי (IMEC :India–Middle East- Europe Economic Corridor) כולל שני חלקים, חלק מזרחי שיחבר את הודו למפרץ הפרסי, וחלק צפוני שיקשר בין המפרץ הפרסי לאירופה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אם נתעלם מהניכוס הפבלובי ע"י פוליטיקאים ישראלים זריזים המנוכרים דרך קבע מזירת הלוגיסטיקה העולמית, הודעת הסיכום ממשיכה את דוקטרינת ה-B³W של הממשל האמריקאי אשר הוצגה בפסגת ה-G7 מקיץ 2021,... המשך קריאה

אם נתעלם מהניכוס הפבלובי ע"י פוליטיקאים ישראלים זריזים המנוכרים דרך קבע מזירת הלוגיסטיקה העולמית, הודעת הסיכום ממשיכה את דוקטרינת ה-B³W של הממשל האמריקאי אשר הוצגה בפסגת ה-G7 מקיץ 2021, בשלהי משבר הקורונה.
ישראל של היום, למרבה הבושה בת ערובה של משטר 'משוגע' (כמשמעותו בכתבי פרופ' יחזקאל דרור), אינה עומדת בשום מקום במירוץ הלוגיסטיקה העולמית הרב-אפיקי.
קבוצות עדני וגדות אמנם שילבו ידיים לאחרונה בנמל חיפה, אך עוד חזון למועד.

ארועי השנים האחרונות לימדו את עולם הלוגיסטיקה שאין מותרות בריבוי מזדרונות תחבורה. חזון BRI של ממלכת המרכז גם נדרשה להחיות מן היקב ומן הגורן אפיקים נטושים דרך הרפובליקות הדרומיות לרוסיה.

ליוון, לקפריסין ולישראל ואולי אף לצרפת וספרד יש לפיכך הזדמנות בוערת למנף את הסקר התת-ימי שהושלם כבר עבור מיזם שינוע הגז EastMed בין איטליה לישראל על מנת לפרוס במקומו (בטכנולוגיה שכבר נבחנה עבור מזדרון מסילות והולכת תשתיות תת-ימית באורך 1800 ק"מ בין הודו לנסיחויות המפרץ) מזרון מסליתי כולל תקשורת וחשמל- ולא רק עבור הגז אשר עתיד כדאיותו שרוי במחלוקת.

בד בבד תהיה זאת הזדמנות לנתב"ג העמוס בכל שעות היממה והמוגבל בלילות לעבור אל מדף תחבורה רב-תכליתי פעיל 24/7 מול חופי הארץ, אשר ישמש לנוסעים ולמטענים כאחד על הציר התחבורה התת-ימי בין ישראל לאירופה, בתוך מעטפת בקרת חיל הים על אסדות הגז. מדף זה גם ישמש נמל קדמי על נתיב סואץ ואירופה להקלת רציפי חיפה ואשדוד העמוסים.

זאת בתור התחלה.

מעורפל עוד יותר הוא פרויקט המסילה היבשתית G2G, בין האיחוד האמירויות עם נמל חיפה דרך סעודיה וירדן. אולי לממשל האמרקאי האמיץ פתרונים.

גם מיזם ההיפרלופ התת-מימי בין איחוד האמירויות והודו נראה עדיין מונח איפשהו בין טבלאות השרטוט לשקופיות Power Point.

עוד 552 מילים ו-1 תגובות

האם "האביב הערבי" שב לסוריה?

המחאות שהחלו בדרום סוריה בימים האחרונים שבים ומזכירים את תחילתה של מלחמת האזרחים במדינה ואת התקוות שנתלו בזמנו (ונגוזו) ביחס להפלתו של משטר בשאר אסד.

ההפגנות מתמקדות בסווידא, בה ריכוז גדול של דרוזים, ובדרעא, שרוב תושביה סונים. המפגינים קוראים לשיפור המצב הכלכלי, להחזרת הסובסידיות ללחם ודלק, ואספקה סדירה של חשמל. מעבר לדרישות הכלכליות הועלו גם תביעות פוליטיות, כולל הפלת המשטר (!) וסילוק הנוכחות האיראנית והרוסית במדינה.

השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 891 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה