תמיד תהיה להם את דוחא, זיכרונות לחיים שלמים. אבל כמו בסרט "קזבלנקה", השיא הוא בשירת המרסלייז. פערי האיכות ועומק הסגל הכריעו אמש את המשחק בין צרפת ומרוקו, והקנו לאלופת העולם כרטיס לגמר שני ברציפות וגמר רביעי מאז 1998. מעצמת כדורגל לכל דבר.
צרפת, קל לשכוח, הגיעה למונדיאל אחרי גל פציעות של שחקני מפתח – פול פוגבה, אנגולו קאנטה וכרים בנזמה – ומספר פציעות ומחלות ערב המשחק, אבל הנבחרת מצאה מחליף בכל עמדה, ונערכה טקטית בהתאם.
מרוקו, לעומת זאת, הגיעה למשחק עם שחקנים לא כשירים – אחד מהם, נייף אגר, היה אמור לפתוח והוחלף ברגע האחרון; ובלם נוסף, רומן סייס, הוחלף בדקה ה-21. בשלב זה צרפת יכלה כבר לסגור את המשחק.
מרוקו עלתה עם חמישה שחקנים בהגנה לראשונה בטורניר ונראתה מבולבלת וחסרת ארגון, בטח בהשוואה לתצוגות ההגנתיות המרשימות מול ספרד ופורטוגל.
מרוקו עלתה עם חמישה שחקנים בהגנה לראשונה בטורניר ונראתה מבולבלת וחסרת ארגון, בטח בהשוואה לתצוגות ההגנתיות המרשימות מול ספרד ופורטוגל
טעות של ג'וואד אל-יאמיק הובילה לשער הראשון של תיאו הרננדס בדקה החמישית, ומרוקו הייתה חייבת לתקוף. אוליבייה ז'ירו יכול היה להבקיע פעמיים במחצית הראשונה אבל החטיא, ומרוקו זכתה בהזדמנות להראות מה יש לה מבחינה התקפית.
זה היה לא מעט, מבחינה מנטלית. מרוקו לחצה, אל-יאמיק היה קרוב להשוות בבעיטת מספרת בשלהי המחצית הראשונה. במהלך המחצית השנייה, בפרק הזמן המשמעותי שבו מרוקו תקפה ותקפה, החזיקה בכדור, שהתה סביב הרחבה הצרפתית אבל התקשתה ליצור מצב איכותי ממש, ריחפה שאלה אחת באוויר: לא כל כך קל להבקיע, הא?
בפרק הזמן המשמעותי שבו מרוקו תקפה ותקפה, החזיקה בכדור, שהתה סביב הרחבה הצרפתית אבל התקשתה ליצור מצב איכותי ממש, ריחפה שאלה אחת באוויר: לא כל כך קל להבקיע, הא?
יותר מכל, מבחינת הכדורגל ייזכר המונדיאל הזה כטורניר של נבחרות שמגינות בשלווה. יוצאות להתקפות מתפרצות, עוקצות ומסתמכות על כישרונות על בהתקפה, אתם מכירים את שני השמות כבר. כדורגל המועדונים, תפיסת המשחק של פפ גוארדיולה שדוגלת בהחזקת הכדור, פחות שייכות לרמה הזו.
פתאום מרוקו הייתה זו שלא ידעה מה לעשות עם הכדור, שתוסכלה, ששיחקה לכאורה טוב יותר ויפה יותר אבל כדאי לזכור את הנהי האיכותי של מאמנה וליד רגראגי יום קודם:
"אני יודע שאירופאים רבים יבקרו את סגנון המשחק שלנו. אבל הם לא אוהדים לראות קבוצה כמונו. הם חושבים שקבוצה אפריקאית צריכה לשחק בכיף, ללכת על זה בכל הכוח. הקבוצות האלו הודחו. זהו זה. זה נגמר. אנחנו רוצים להראות להם שאנחנו יכולים לנצח".
מתברר שזה הרבה יותר קשה מלהסתגר 120 דקות ולנצח בפנדלים. בסופו של דבר, מרוקו כבשה שער אחד בלבד בשלבי הנוק אאוט. בניכוי האוריינטליזם, רגשי האשם האימפריאליים, הנראטיב הפוסט-קולוניאליסטי, החיבה לאנדרדוגס נועזים והערכה למשחק ההגנתי המצוין, זה לא הפסד גדול לראות אותם לא עולים לגמר. כלל וכלל לא. וגם תודה לאל שציבור האתאיסטים לא צריך לסבול את החגיגות הדתיות האלו יותר.
תוכנית המשחק המרוקאית הייתה לתקוף דרך האגפים והיא הצליחה בחלקה. המרוקאים הצליחו לחדור לרחבה אבל לא יצרו משם מצבי בעיטה מספיק טובים. מאמן ארגנטינה בוודאי שם לב לנקודת התורפה הזו במערך הצרפתי לקראת הגמר. אבל מעבר לכך זו היתה תצוגת תכלית של צרפת ושל שחקן אחד.
המרוקאים הצליחו לחדור לרחבה אבל לא יצרו משם מצבי בעיטה מספיק טובים. מאמן ארגנטינה בוודאי שם לב לנקודת התורפה הזו במערך הצרפתי לקראת הגמר
כן, קיליאן אמבפה הוביל לשני השערים – אבל חצי הגמר היה של אנטואן גריזמן.
השחקן שהוסב לאחור בשל פציעות של חבריו לנבחרת, החלוץ שהפך לקשר, כיסה אמש את המגרש, עצר התקפות מרוקאיות לעיתים ממש בקרבת השער, והוציא התקפות מעבר של צרפת.
כמו ברוב משחקי המונדיאל, השיפוט היה מעבר למחפיר: הוא היה מוזר ובלתי הגיוני. מרוקו הרשתה לעצמה לשחק באופן התקפי כי ידעה שהיא יכולה לעצור כל התקפה צרפתית בעבירה, לעיתים עבירות גסות ממש. עם שיפוט סביר, מרוקו הייתה מסיימת את המשחק עם מספר דו-ספרתי של כרטיסים צהובים, אדום או שניים, ומספר גדול של שערים ברשתה. אבל בקטאר 2022 אין שיפוט סביר.
האופן שבו גריזמן הוסיף את האלמנט הזה למשחקו עשוי להיות המפתח ביום ראשון. הוא אולי השחקן שידע לקרוא את המסירה למסי לפני שהיא תצא לדרך והוא גם השחקן שיכול להוציא התקפה מתפרצת ולבחור בין אמבפה, ז'ירו ודמבלה. כמעט תמיד זו תהיה ההחלטה הנכונה.
האופן שבו גריזמן הוסיף את האלמנט הזה למשחקו עשוי להיות המפתח ביום ראשון. הוא אולי השחקן שידע לקרוא את המסירה למסי לפני שהיא תצא לדרך
"אני חושב שהוא אפקטיבי יותר כשהוא בלב המשחק ומסוגל לגעת בכדור הרבה" אמר עליו מאמנו דידייה דשאן, ודייק. גריזמן – ובלי זוהר השערים והריקודים אחריהם קל יותר לראות – הוא אחד השחקנים האינטליגנטים ביותר בכדורגל העולמי. "מאחרי כל מסירה צריכה להיות מחשבה", אמר פעם דניס ברגקאפ. אתמול הפך גריזמן את הצהרת הכוונות של ברגקאמפ לפילוסופיית משחק.
השער של המחליף רנדאל קולו מואני בדקה ה-79 הכריע סופית את המרוקאים ובישר על תוגה של שדרי בי-בי-סי. לא בטוח שמות המלך צ'ארלס השלישי יתקבל בכזו עצבות – אפילו הדחתה של אנגליה, אחרי משחק טוב בהרבה שלה מול אותה צרפת, דווחה באופן מקצועי יותר. סבבה.
וכך נאספים החשודים הרגילים (גם זה ציטוט מ"קזבלנקה") למשחק הגמר. ב-2018, המשחק הזה הסתיים בניצחון 3:4 לזכות צרפת, אבל גמרים נוטים להיות משחקים דלים, צמודים ומשעממים או ניצחונות קלים כמו בשתי הפעמים בהם זכתה צרפת, 3:0 מול ברזיל ו-4:2 נגד קרואטיה. הגמר הדרמטי האחרון היה אי אז ב-1986 כשארגנטינה ניצחה את מערב גרמניה 3:2.
אחת משתי הנבחרות תזכה בזכות להוסיף כוכב שלישי לחולצה, ובמונדיאל מרובה הפתעות, ההפתעה הטובה ביותר תהיה גמר גדול. זה לא קורה הרבה, אבל לאור הכישרון ההתקפי שיש בשתי הקבוצות, אולי זה יקרה הפעם. אינשאללה.
צרפת או ארגנטינה תזכה להוסיף כוכב שלישי לחולצה, ובמונדיאל מרובה הפתעות, ההפתעה הטובה ביותר תהיה גמר גדול. זה לא קורה הרבה, אבל לאור הכישרון ההתקפי שיש בשתי הקבוצות, אולי זה יקרה הפעם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם