JavaScript is required for our website accessibility to work properly. יומן בחירות: יום חמישי, 15 בדצמבר 2022 | זמן ישראל

דיווח: מסתמן שפסקת ההתגברות תהיה הצעד המשפטי היחיד שיופיע בהסכמים

בהרב-מיארה: "ללא ביקורת שיפוטית וייעוץ משפטי עצמאי נישאר עם דמוקרטיה רק בשם" ● בן גביר: "היועצת המשפטית לממשלה טועה לחשוב שהיא ראש הממשלה האמיתי של מדינת ישראל" ● לפיד: "נתניהו חלש ובן גביר מנצל זאת כדי להשתלח ביועצת המשפטית כאחרון הבריונים" ● האינפלציה בישראל בשיא של 14 שנה; מחירי הדירות התייקרו בשנה האחרונה ב-20.3%

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, 13 בדצמבר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, 13 בדצמבר 2022

הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח לתיקון חוק-יסוד: הממשלה (שר נוסף במשרד וכשירותם של שרים) מסרה הלילה כי הדיון לקריאה ראשונה יתחדש הבוקר ב-8:00.

הלילה אמר ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), מ"מ היו"ר ויוזם הצעת החוק: "הצעת החוק קובעת הסדר קבע, שחל בכל המשרדים- גם במשרד הביטחון ומשרדים אחרים. זו הצעת חוק מסגרת, היא לא קובעת אילו תחומי פעילות יהיו בידיים של איזה שר, היא מייצרת מנגנון שהממשלה והכנסת- ירצו יעשו בו שימוש. אנחנו לא יכולים להעלות עכשיו שאלות תיאורטיות לגבי "בהינתן שנעשה שר במשרד החינוך ונעביר לו את תחום הפעילות של החינוך הלא פורמלי בשעות אחר הצהריים, זה אומר שהוא יוכל למנות? מי שיהיה אחראי, זו הכנסת והממשלה שהחליטו שתחום אחריות מסוים עובר".

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "שר נוסף מקבל חלק מתחומי האחריות של השר. עולה שאלה מה מהות הכפיפות בין השר הנוסף במשרד לשר הממונה. לכאורה הוא יותר עצמאי מסגן שר אבל האם עדיין יש פה כפיפות לשר הממונה. שאלה נוספת קריטית היא שאלת האחריות המיניסטריאלית- התפיסה היא שהאחריות והסמכות צריכות להיות של אותו גורם". עוד ציין כי "לפי החוק היום יש סגן שר אחד במשרד והשאלה אם לא נכון לקבוע גם מגבלה לשר נוסף אחד".

עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית לענייני משפט ציבורי: "ההסדר דומה להסדר בממשלת החילופים שהיה זמני. בנושא הכפיפות- אחריות מיניסטריאלית- הרעיון הוא שלכל משרד יש שר ממונה ושר כפוף אליו ולכן האחריות המיניסטריאלית נשארת של השר הממונה. יש לכך חשיבות מיוחדת למשרד הביטחון. מרכיב נוסף חשוב בא לביטוי ביחס לשר מיכאל ביטון- קיומה של החלטת ממשלה משלימה שתסדיר את כל נושאי התיאום הנדרשים ומנגנוני הכרעה. ככל שלא תהיה החלטת ממשלה יהיו כפילויות ואי בהירויות וזה מצב לא ראוי". בהתייחסו לשאלת מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן בנוגע להעברת המתפ"ש לאחריות שר נוסף השיב כי "אם לא היה את הסדר הכפיפות הייתי אומר שיש קושי גדול משפטי אבל במצב בו יש הסדר כפיפות ותחום שניתן להגדירו נצטרך לנתח את המצב ולראות. כשמדובר במתפ"ש יש סוגיות הקשורות לקצינים וחיילים והוא גולש לתחומים שונים ,וזה מעורר שאלות נוספות".

השרה אורנה ברביבאי: "הרי גם בדברי ההסבר מצוין כי קיים קשר ישיר להסכם קואליציוני. מינויים כפולים במשרדים אינם דבר תמים, באופן ספציפי למשרד הביטחון ועל ההקשר של ההסכם הקואליציוני בו. אין מצב שלא יהיה מתח, משום שהמתח הוא מובנה בתוך חלוקת סמכות ואחריות של שני שרים, זה לא אדון ביטון שעסק בסוגיות של צבא וחברה. זה למנות בעל תפקיד שיהיה אזרח מפקד של חלק מבעלי התפקידים בצבא שהסמכות והאחריות שלהם כרוכה באופן סימביוטי למפקדים אחרים בצבא. משום שמתאם הפעולות בשטחים וראש המנהל האזרחי, ההשפעה שיש לזה בין מעורבים לבלתי מעורבים, הפקודה שהוא מקבל מהמפקד והתיאום ההרמטי של נציג המתפ"ש באותו מחסום. אם זה לא קורה מבחינתי אנחנו בקטסטרופה שתעלה בחיי אדם. על מי האחריות שיהיה הפיצול הזה?"

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אתם מנסים לעוור את עיני הציבור באמירה שיש פה הצ"ח כללית שמטרתה לפתוח אופציות בפני רה"מ להוסיף שר. כל ההצעה הזו עומדת בסימנו של בצלאל סמוטריץ'. אתם תנסו לטשטש ואנחנו לא ניתן כי הניסיון למנותו היא אסון גדול בריסוק שרשת הפיקוד של צה"ל והאצת תהליכי הסיפוח. אולי במוח מאוד יצירתי אפשר לחבר יחד את המילה כפיפות למילה פעולה עצמאית. ההסכם הקואליציוני שלכם אומר שהשר הנוסף ייוועץ עם שר הביטחון אבל הכפיפות תהיה לרה"מ. כך הבהרתם בכל סעיף, אז באיזה רגע שיקרתם? האם חתמתם על הסכם לא חוקי? או שאתם מתכוונים להעביר הצ"ח שלא תעמדו בה? בניתם לא רק מערכת נורמטיבית אלא אדמיניסטרטיבית.. אתם יוצרים פה מהומת עולם חוקתית ומנהלתית, ג'ונגל שיחייב כל יום עימותים בין שני שרים, שני חשבים שני מנכ"לים ושני יועמ"שים וזה משרת אתכם. אתה לא אוהב את העובדה שישראל לא הכילה ריבונות והכאוס משרת אותך. אתם יוצרים פה אנומליה שהממשלה בלי אישור כנסת תעביר תחומי אחריות ממשרד למשרד".

ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי): "כשהייתי מפקד טייסת ידעתי שכל האחריות שלי לכל מה שקורה בטייסת, ועדיין נתתי לסגן מפקד הטייסת אחריות מלאה על תחומים מסוימים אבל תחתיי. יש לו עצמאות מלאה לפעול בדבר הזה אבל אם היה אם היה קורה משהו האחריות אך ורק שלי. אם זו אחריות מהסוג הזה, אז בעצם לא צריך פה שהכנסת תסמיך וכולי, אפשר לסגור בהסכמים קואליציוניים, בלי קשר למה הכנסת מתערבת ומה לא. אבל אם לא הכל תחת האחריות המלאה של שר אחד שבסוף הוא יודע שזאת אחריותו והוא גם קובע ממשקים עם השר שמתחתיו, זה אירוע בלתי נשלט. לדוגמא השר מטעמכם מחליט לפרק בנייה בלתי חוקית בשטחי C, אבל באותו רגע שר הביטחון האמיתי מתחיל מבצע בקסבה של שכם והדברים האלה מתנגשים, ובכלל עם הגדודים של בן גביר ממנה שרים תחת מרותו. צריכים להבין את הסמכות והאחריות ואם יש בצורה מסודרת מישהו אחראי אחד, אז עכשיו הוא לוקח ומשחרר כאוות נפשו".

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד): "זו פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שלוקחים את צבא העם, כשהצד שלנו רובו מתגייס ומכניסים בו פוליטיזציה והופכים אותו לצבא פוליטי. בפעם הראשונה נותנים לאזרח לקבוע מי יהיו האלופים בצה"ל וסביר להניח על סמך השיוך האידאולוגי שלהם. אנשים שהתגייסו והתקדמו יצטרכו להביע עמדה פוליטית כדי לקבל תפקיד. יתרה מזו אנחנו הולכים לבנות שני משרדי ביטחון. עד היום היה מנכ"ל אחד וייעוץ משפטי אחד וכולם עבדו טוב יחד וגם השר הנוסף לא הקים לעצמו ממלכה. אתם מבקשים במסגרת התמימה של הסדרת השר הנוסף לבנות שתי ממלכות שאחת תהיה אחראית על יהודה ושומרון ואחת על כל השאר. אני משוכנע שההחלטה שתקבלו כאן תגרום לאנשים למות וזה חמור ביותר בעיניי. אתם דומים לאנשים שמנסים לבנות מטען בלי שעברו קורס חבלה. אין ספק שהוא יתפוצץ וימותו אנשי שהם גם אנשים ביהודה ושומרון וגם החיילים ששומרים עלינו שם. אי אפשר לנתק את הצ"ח מההסכם הקואליציוני. אתם ממשלת ימין על מלא אבל על הדרך אבקש שתרסנו את הכוח. יש לכם הרבה כוח ואתם מנצלים אותו בברוטליות אבל כאן מדובר בדיני נפשות. אל תכניסו את הפוליטיקה שלכם לצה"ל".

סגן שר הביטחון אלון שוסטר: "הדיון כאן פגום מיסודו כי יש כאן חוסר מדתיות זועק לשמיים בין אי הבהירויות. המינימום המתבקש הוא להעביר את אותו מידע לכל הנוגעים בדבר, לייעוץ המשפטי לממשלה, למשרד הביטחון שהוא נשוא הדיון כאן, והדרך שבה אנשים יכולים להביע דעה בכובד ראש בלוח זמנים כזה, היא אחרי ששמענו את המנוסים והמבינים מדברים ומתווכחים ביניהם. יש כאן פסאדה של מהלך ראוי וחוסר מידתיות בלתי סביר". אני לא מצליח להבין מי בוחר את בעלי התפקידים מי יעסוק בפשיעה הלאומנית, מי יחתום על צווים למעצר מנהלי, בתוך הבוקה ומבולקה שתיווצר יש לנו אירוע של שר ביטחון שלישי עם כוח עצמאי של מג"ב וזה כמובן בעייתי. יש לנו אתגר ארגוני מבצעי. אני לא הייתי מעז כסגן מנהל בי"ס או ראש רשות להתקדם להכרעה בלי דיון על כפיפות ואחריות. כל המשך דיון עושה פלסתר מהלך סדור של קבלת החלטות. במהלך הזה ע"פי עדויות ברורות של כל הגורמים, הצעד הזה מכוון להחלת הריבונות ביהודה ושומרון דה פקטו או דה יורה. המהלך יפגע מבצעית, הוא מסכן חיים. אי בהירות תפגע בשמירת החוק, מהלך שיפגע בדמותה של ישראל כמדינה מוסרית וכל זה יחד יגרום לנטישת ידידות והקטנת נכסיות של מדינת ישראל ולכן הדרישה לחידוד הפערים בין כפיפות לעצמאות חיונית. בעוד שהמגמה הברורה של המהלך היא החלת הריבונות, המחיר שנשלם על המהלך הזה הוא בלתי נסבל".

מ"מ היו"ר ח"כ רוטמן סיכם: "החלטת ממשלה היא דבר חשוב ונדרשת גם כדי להבהיר ספקות והמתווה קיים. כאשר שר מושבע עם השבעת הממשלה אין ממשלה שתחליט החלטה לפני כינונה. הצ"ח חיה בעולם של הסכם קואליציוני אך היא גם מייצרת הסדר כללי. אם יש תחום פעולה במשרד מסוים שהוא מאוד מוגדר ולא מעורר סימני שאלה הדורשים החלטת ממשלה, זו לא מדיניות נכונה לקבוע שמתחייבת החלטת ממשלה. שר בכל משרד כפוף להחלטת ממשלה. אני לא חושב שנכון לקבוע בחוק יסוד איזה החלטות על הממשלה לקבל. עם זאת, אני מתקשה לראות איך ההסכם הקואליציוני יתקיים ללא החלטות ממשלה רבות כולל בנושא הזה".

בהתייחסו לשאלת הכפיפות והאחריות אמר: "לשון החוק מייצרת בדיוק את מודל הביניים שהוא אחראי וכפוף. חוק האחריות המיניסטריאלית קובע שהשר הממונה אחראי. המנגנון להעברת תחום פעילות או שטח פעולה נוסף לא יחייב החלטת כנסת, לאחר שכבר מונה שר נוסף במשרד. צריך הסדר אחיד".

בישראל היום מדווחים כי בן גביר אמר בשיחות סגורות כי המפכ"ל שבתאי מבזבז את כספי הארגון וכי הוא דרש 4 מסוקי בלאק הוק שישמשו גם אותו, וכי מדובר בהוצאה של 12 מיליון דולר. "הוא יכול לנסוע ברכב, הוא לא צריך מסוק. יש עוד הרבה בזבוזים, אני מעדיף את הכסף הזה להעלאת משכורות לשוטרים, לתחנות משטרה".

שר האוצר היוצא אביגדור ליברמן טוען כי גיששו אצלו ואצל גורמים אחרים לגבי האפשרות לחזור לקואליציה. "בסופו של יום, ביבי מתעב את בן גביר ואת סמוטריץ'", הוא אומר בראיון למעריב, "אחרי שכל החקיקה תעבור, הוא ירצה להתפטר משני הליצנים הללו. לי אין שום כוונה לחבור לביבי ואני מקווה שגם לאחרים אין כוונה כזו".

עוד אומר ליברמן: "אמרתי לכם. הזהרתי מפני הבאות וכל מה שאמרתי מתממש אחד לאחד. ישראל הופכת בהדרגה למדינת הלכה בגלל קואליציית החרדים ובחסות נתניהו. מה שקורה כעת זה טירוף מוחלט. אני חושש לעתיד המדינה".

ליברמן כתב הבוקר: ההטבות לציבור החרדי בתחום הדיור תוך פגיעה בכלל הציבור מסתכמות ביותר מ-50 מיליארד שקלים.

בתקופתי כשר אוצר חזרתי ואמרתי שהמענה לאתגרי הדיור מצוי בהגדלת ההיצע, כך פעלתי והבאתי לשיא של כל הזמנים בשיווקים ובעסקאות. ממשלת החושך מביאה עימה פתרונות אחרים בנוסח – נסייע למגזר אחד והיתר שיסתדרו.

ההחלטה הדרמטית להפוך שכונת ענק של 45,000 יחידות דיור בקרית גת לחרדית בלבד היא שערורייתית ותהפוך את קרית גת לעיר חרדית לחלוטין. ברור כי רק אנשי המגזר החרדי יוכלו לרכוש דירות באותה שכונה וברור כי מחיר הרכישה עבורם יהיה נמוך באופן דרמטי מהשוק.

בנוסף, לסעיף ההזוי בהסכמת הליכוד שקובע כי 15% מכלל הפרויקטים שכוללים מעל 1,500 יחידות דיור יוקצו למגזר החרדי, יש השלכות חמורות. לא די בזה, לפי ההסכם, על כל יחידת דיור שלא תיבנה במסגרת היעד לטובת המגזר החרדי, הממשלה תיקנס ב-100,000 ש"ח לטובת קרן שתהיה בשליטה בלעדית של שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף.

אין ספק שחלק ניכר מהערים פשוט יפסיקו את השיווקים ולא יסכימו לתכתיב הנ"ל ובכך יצומצם ההיצע בצורה משמעותית.

אותן התאמות של 15% מיחידות הדיור בפרויקטים הגדולים – גם ידרשו השקעה בעלות גבוהה וגם יפחיתו את האטרקטיביות של יתרת הדירות שמיועדות לכלל הציבור.

המדיניות הזאת תוביל לכך שהתקציבים שיועדו לסייע לזוגות צעירים לרכוש דירה ראשונה במסגרת תכנית "מחיר מטרה" ינותבו לטובת הציבור החרדי בלבד.
כשאני מחשב את כל ההטבות הנ"ל ואת ההפסד שנוצר בעקבותיהן לכלל הציבור, אני מגיע בהערכה הכי מינימליסטית לסכום של לפחות 50 מיליארד שקלים.

הממשלה החדשה קבעה סדר עדיפויות חדש – אזרחי ישראל שמשרתים בצבא ומשלמים מסים נאלצים לרכוש דירות ביוקר בזמן שאלו שלא משרתים בצבא ולא משלמים מסים רוכשים דירות בזול".

ההטבות לציבור החרדי בתחום הדיור תוך פגיעה בכלל הציבור מסתכמות ביותר מ-50 מיליארד שקלים.בתקופתי כשר אוצר חזרתי ואמרתי…

Posted by ‎Avigdor Liberman – אביגדור ליברמן‎ on Wednesday, December 14, 2022

גדעון סער התייחס הבוקר בראיון לגל"צ לחוק בן גביר בדברים: "אם היו מנסים לחוקק חוקים כמו לתת למשטרה יותר כוחות בתחום החיפוש, אולי היינו תומכים, אבל לייצר מצב שמעורר סכנה שהשר ייכנס לתחומים מובהקים של המשטרה – אלה דברים מאוד בעייתיים והם בטח לא צריכים להיעשות בצורה הזאת".

סער טען: "בעצם כבר יש ממשלה, הארכה שניתנה לצערי כמעט במלואה הייתה בשביל שיקדמו חקיקה לפני ההשבעה. הנשיא יכול לבחון כיצד משתמשים באותה ארכה שהוא נתן לרה"מ המיועד".

השר לביטחון הפנים עמר בר-לב עצר ניוד בין אגפים של אסירים ביטחוניים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) ביקש לבצע באוגוסט על רקע מבצע שומר חומות – מחשש לשביתת רעב והסלמה. זאת, בניגוד לנוהל הביטחון שנועד למנוע בריחה מבתי הכלא – כך נחשף ברשת ב'.

השר שטרן הגיב לתחקיר בראיון ואמר: "זו דוגמה לכך שלא צריך לשנות בחיפזון את פקודת המשטרה בניגוד לכל חוות דעת מקצועית. לשר לביטחון הפנים יש מעמד והוא קובע מדיניות וכך יהיה עם השר הבא".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.