הוועדה המיוחדת לדיון בהצ"ח לתיקון חוק-יסוד: הממשלה (שר נוסף במשרד וכשירותם של שרים) מסרה הלילה כי הדיון לקריאה ראשונה יתחדש הבוקר ב-8:00.

הלילה אמר ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), מ"מ היו"ר ויוזם הצעת החוק: "הצעת החוק קובעת הסדר קבע, שחל בכל המשרדים- גם במשרד הביטחון ומשרדים אחרים. זו הצעת חוק מסגרת, היא לא קובעת אילו תחומי פעילות יהיו בידיים של איזה שר, היא מייצרת מנגנון שהממשלה והכנסת- ירצו יעשו בו שימוש. אנחנו לא יכולים להעלות עכשיו שאלות תיאורטיות לגבי "בהינתן שנעשה שר במשרד החינוך ונעביר לו את תחום הפעילות של החינוך הלא פורמלי בשעות אחר הצהריים, זה אומר שהוא יוכל למנות? מי שיהיה אחראי, זו הכנסת והממשלה שהחליטו שתחום אחריות מסוים עובר".

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "שר נוסף מקבל חלק מתחומי האחריות של השר. עולה שאלה מה מהות הכפיפות בין השר הנוסף במשרד לשר הממונה. לכאורה הוא יותר עצמאי מסגן שר אבל האם עדיין יש פה כפיפות לשר הממונה. שאלה נוספת קריטית היא שאלת האחריות המיניסטריאלית- התפיסה היא שהאחריות והסמכות צריכות להיות של אותו גורם". עוד ציין כי "לפי החוק היום יש סגן שר אחד במשרד והשאלה אם לא נכון לקבוע גם מגבלה לשר נוסף אחד".

עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית לענייני משפט ציבורי: "ההסדר דומה להסדר בממשלת החילופים שהיה זמני. בנושא הכפיפות- אחריות מיניסטריאלית- הרעיון הוא שלכל משרד יש שר ממונה ושר כפוף אליו ולכן האחריות המיניסטריאלית נשארת של השר הממונה. יש לכך חשיבות מיוחדת למשרד הביטחון. מרכיב נוסף חשוב בא לביטוי ביחס לשר מיכאל ביטון- קיומה של החלטת ממשלה משלימה שתסדיר את כל נושאי התיאום הנדרשים ומנגנוני הכרעה. ככל שלא תהיה החלטת ממשלה יהיו כפילויות ואי בהירויות וזה מצב לא ראוי". בהתייחסו לשאלת מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן בנוגע להעברת המתפ"ש לאחריות שר נוסף השיב כי "אם לא היה את הסדר הכפיפות הייתי אומר שיש קושי גדול משפטי אבל במצב בו יש הסדר כפיפות ותחום שניתן להגדירו נצטרך לנתח את המצב ולראות. כשמדובר במתפ"ש יש סוגיות הקשורות לקצינים וחיילים והוא גולש לתחומים שונים ,וזה מעורר שאלות נוספות".

השרה אורנה ברביבאי: "הרי גם בדברי ההסבר מצוין כי קיים קשר ישיר להסכם קואליציוני. מינויים כפולים במשרדים אינם דבר תמים, באופן ספציפי למשרד הביטחון ועל ההקשר של ההסכם הקואליציוני בו. אין מצב שלא יהיה מתח, משום שהמתח הוא מובנה בתוך חלוקת סמכות ואחריות של שני שרים, זה לא אדון ביטון שעסק בסוגיות של צבא וחברה. זה למנות בעל תפקיד שיהיה אזרח מפקד של חלק מבעלי התפקידים בצבא שהסמכות והאחריות שלהם כרוכה באופן סימביוטי למפקדים אחרים בצבא. משום שמתאם הפעולות בשטחים וראש המנהל האזרחי, ההשפעה שיש לזה בין מעורבים לבלתי מעורבים, הפקודה שהוא מקבל מהמפקד והתיאום ההרמטי של נציג המתפ"ש באותו מחסום. אם זה לא קורה מבחינתי אנחנו בקטסטרופה שתעלה בחיי אדם. על מי האחריות שיהיה הפיצול הזה?"

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אתם מנסים לעוור את עיני הציבור באמירה שיש פה הצ"ח כללית שמטרתה לפתוח אופציות בפני רה"מ להוסיף שר. כל ההצעה הזו עומדת בסימנו של בצלאל סמוטריץ'. אתם תנסו לטשטש ואנחנו לא ניתן כי הניסיון למנותו היא אסון גדול בריסוק שרשת הפיקוד של צה"ל והאצת תהליכי הסיפוח. אולי במוח מאוד יצירתי אפשר לחבר יחד את המילה כפיפות למילה פעולה עצמאית. ההסכם הקואליציוני שלכם אומר שהשר הנוסף ייוועץ עם שר הביטחון אבל הכפיפות תהיה לרה"מ. כך הבהרתם בכל סעיף, אז באיזה רגע שיקרתם? האם חתמתם על הסכם לא חוקי? או שאתם מתכוונים להעביר הצ"ח שלא תעמדו בה? בניתם לא רק מערכת נורמטיבית אלא אדמיניסטרטיבית.. אתם יוצרים פה מהומת עולם חוקתית ומנהלתית, ג'ונגל שיחייב כל יום עימותים בין שני שרים, שני חשבים שני מנכ"לים ושני יועמ"שים וזה משרת אתכם. אתה לא אוהב את העובדה שישראל לא הכילה ריבונות והכאוס משרת אותך. אתם יוצרים פה אנומליה שהממשלה בלי אישור כנסת תעביר תחומי אחריות ממשרד למשרד".

ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי): "כשהייתי מפקד טייסת ידעתי שכל האחריות שלי לכל מה שקורה בטייסת, ועדיין נתתי לסגן מפקד הטייסת אחריות מלאה על תחומים מסוימים אבל תחתיי. יש לו עצמאות מלאה לפעול בדבר הזה אבל אם היה אם היה קורה משהו האחריות אך ורק שלי. אם זו אחריות מהסוג הזה, אז בעצם לא צריך פה שהכנסת תסמיך וכולי, אפשר לסגור בהסכמים קואליציוניים, בלי קשר למה הכנסת מתערבת ומה לא. אבל אם לא הכל תחת האחריות המלאה של שר אחד שבסוף הוא יודע שזאת אחריותו והוא גם קובע ממשקים עם השר שמתחתיו, זה אירוע בלתי נשלט. לדוגמא השר מטעמכם מחליט לפרק בנייה בלתי חוקית בשטחי C, אבל באותו רגע שר הביטחון האמיתי מתחיל מבצע בקסבה של שכם והדברים האלה מתנגשים, ובכלל עם הגדודים של בן גביר ממנה שרים תחת מרותו. צריכים להבין את הסמכות והאחריות ואם יש בצורה מסודרת מישהו אחראי אחד, אז עכשיו הוא לוקח ומשחרר כאוות נפשו".

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד): "זו פעם ראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שלוקחים את צבא העם, כשהצד שלנו רובו מתגייס ומכניסים בו פוליטיזציה והופכים אותו לצבא פוליטי. בפעם הראשונה נותנים לאזרח לקבוע מי יהיו האלופים בצה"ל וסביר להניח על סמך השיוך האידאולוגי שלהם. אנשים שהתגייסו והתקדמו יצטרכו להביע עמדה פוליטית כדי לקבל תפקיד. יתרה מזו אנחנו הולכים לבנות שני משרדי ביטחון. עד היום היה מנכ"ל אחד וייעוץ משפטי אחד וכולם עבדו טוב יחד וגם השר הנוסף לא הקים לעצמו ממלכה. אתם מבקשים במסגרת התמימה של הסדרת השר הנוסף לבנות שתי ממלכות שאחת תהיה אחראית על יהודה ושומרון ואחת על כל השאר. אני משוכנע שההחלטה שתקבלו כאן תגרום לאנשים למות וזה חמור ביותר בעיניי. אתם דומים לאנשים שמנסים לבנות מטען בלי שעברו קורס חבלה. אין ספק שהוא יתפוצץ וימותו אנשי שהם גם אנשים ביהודה ושומרון וגם החיילים ששומרים עלינו שם. אי אפשר לנתק את הצ"ח מההסכם הקואליציוני. אתם ממשלת ימין על מלא אבל על הדרך אבקש שתרסנו את הכוח. יש לכם הרבה כוח ואתם מנצלים אותו בברוטליות אבל כאן מדובר בדיני נפשות. אל תכניסו את הפוליטיקה שלכם לצה"ל".

סגן שר הביטחון אלון שוסטר: "הדיון כאן פגום מיסודו כי יש כאן חוסר מדתיות זועק לשמיים בין אי הבהירויות. המינימום המתבקש הוא להעביר את אותו מידע לכל הנוגעים בדבר, לייעוץ המשפטי לממשלה, למשרד הביטחון שהוא נשוא הדיון כאן, והדרך שבה אנשים יכולים להביע דעה בכובד ראש בלוח זמנים כזה, היא אחרי ששמענו את המנוסים והמבינים מדברים ומתווכחים ביניהם. יש כאן פסאדה של מהלך ראוי וחוסר מידתיות בלתי סביר". אני לא מצליח להבין מי בוחר את בעלי התפקידים מי יעסוק בפשיעה הלאומנית, מי יחתום על צווים למעצר מנהלי, בתוך הבוקה ומבולקה שתיווצר יש לנו אירוע של שר ביטחון שלישי עם כוח עצמאי של מג"ב וזה כמובן בעייתי. יש לנו אתגר ארגוני מבצעי. אני לא הייתי מעז כסגן מנהל בי"ס או ראש רשות להתקדם להכרעה בלי דיון על כפיפות ואחריות. כל המשך דיון עושה פלסתר מהלך סדור של קבלת החלטות. במהלך הזה ע"פי עדויות ברורות של כל הגורמים, הצעד הזה מכוון להחלת הריבונות ביהודה ושומרון דה פקטו או דה יורה. המהלך יפגע מבצעית, הוא מסכן חיים. אי בהירות תפגע בשמירת החוק, מהלך שיפגע בדמותה של ישראל כמדינה מוסרית וכל זה יחד יגרום לנטישת ידידות והקטנת נכסיות של מדינת ישראל ולכן הדרישה לחידוד הפערים בין כפיפות לעצמאות חיונית. בעוד שהמגמה הברורה של המהלך היא החלת הריבונות, המחיר שנשלם על המהלך הזה הוא בלתי נסבל".

מ"מ היו"ר ח"כ רוטמן סיכם: "החלטת ממשלה היא דבר חשוב ונדרשת גם כדי להבהיר ספקות והמתווה קיים. כאשר שר מושבע עם השבעת הממשלה אין ממשלה שתחליט החלטה לפני כינונה. הצ"ח חיה בעולם של הסכם קואליציוני אך היא גם מייצרת הסדר כללי. אם יש תחום פעולה במשרד מסוים שהוא מאוד מוגדר ולא מעורר סימני שאלה הדורשים החלטת ממשלה, זו לא מדיניות נכונה לקבוע שמתחייבת החלטת ממשלה. שר בכל משרד כפוף להחלטת ממשלה. אני לא חושב שנכון לקבוע בחוק יסוד איזה החלטות על הממשלה לקבל. עם זאת, אני מתקשה לראות איך ההסכם הקואליציוני יתקיים ללא החלטות ממשלה רבות כולל בנושא הזה".

בהתייחסו לשאלת הכפיפות והאחריות אמר: "לשון החוק מייצרת בדיוק את מודל הביניים שהוא אחראי וכפוף. חוק האחריות המיניסטריאלית קובע שהשר הממונה אחראי. המנגנון להעברת תחום פעילות או שטח פעולה נוסף לא יחייב החלטת כנסת, לאחר שכבר מונה שר נוסף במשרד. צריך הסדר אחיד".