הבחירה של רבים בעולם היהודי להפוך את הראפר קניה ווסט לסמל למאבק באנטישמיות עלולה להיות הרסנית למטרה הזו, שכן היא מלמדת דורות של צעירים בעולם שלא מכירים את שורשי התופעה שמדובר בלא יותר מקוריוז מתובל באי יציבות נפשית.

הבחירה להפוך את הראפר קניה ווסט לסמל למאבק באנטישמיות עלולה להיות הרסנית, שכן היא מלמדת דורות צעירים שלא מכירים את שורשי התופעה, שמדובר בלא יותר מקוריוז מתובל באי יציבות נפשית

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כבר חודשים שהרשתות החברתיות, אמריקה ורבים בעולם נרעשים בעקבות סערת הראפר האמריקאי ואיש העסקים קניה ווסט. הראפר ממשיך להסתבך ולהיתפס באמירות שערורייתיות נגד הקהילה היהודית.

לאחרונה אף צידד בהיטלר במסגרת תוכניתו של אלכס ג'נוס, קונספירטור אמריקאי שנוי במחלקות עם מספר מאזינים לא קטן. הראפר הבזוי אפילו זכה לפגישה עם דונלד טראמפ באחוזתו מאר-א-לאגו.

התגובה לא איחרה לבוא, תוכניות הטלוויזיה בארצות הברית מתמלאות בנציגי הארגונים האמריקאים השונים שמסבירים על הסכנה גדולה. הם מדברים על התגברות השנאה והאנטישמיות, ובצדק מלינים על כך שמי שהיה נשיא ארצות הברית ורואה עצמו מועמד לתפקיד בעתיד, טראמפ, פגש את האמן גם אחרי ההתבטאויות. גם ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו נשאל על סערת קניה ווסט בכל ראיון שנתן לתקשורת האמריקאית לאחר בחירתו.

לא צריך להיות בוחן כליות ולב וגם לא פסיכולוג בשביל להבין, שלפני הבעיה שיש לקניה ווסט עם יהודים – יש לו בעיה עם עצמו. התסביך שלו לא נובע מחסך שקשור להעם הנבחר או לגבולות הארץ המובטחת, וגם לא ממותו של ישוע בייסורים, אלא מהאישיות הגבולית שלו עצמו. קניה ראוי יותר לבחינה של אגודת הפסיכיאטרים ופחות של הליגה נגד השמצה, והופעותיו מעידות על כך.

לא צריך להיות בוחן כליות ולב וגם לא פסיכולוג בשביל להבין, שלפני הבעיה שיש לקניה ווסט עם יהודים – יש לו בעיה עם עצמו. קניה ראוי יותר לבחינה של אגודת הפסיכיאטרים ופחות של הליגה נגד השמצה

האנטישמיות ממשיכה לעלות בארצות הברית ובמערב כולו והאירוע הזה בעייתי במיוחד. זאת משום שהוא נמצא במידה רבה במיינסטרים, אבל התגובה חסרת הפרופורציה של הקהילה היהודית בארה"ב ושל האקטיביזם הפרו-ישראלי ברשתות עלולה להמיט אסון על כל מי שרוצה להילחם באנטישמיות.

נראה שאירוע קניה ווסט נוצל על ידי ארגונים רבים וחברות יחסי הציבור המייצגות אותם בשביל לחדד את הרלוונטיות שלהם, מבלי לחשוב על ההשלכות. האם קניה ווסט הוא המודל של האנטישמיות שאנחנו רוצים להציג? בוודאי שלא, אבל בהפיכתו לסמל המאבק אנחנו מרדדים את המושג של שנאת היהודים לקוריוז, ובכך מקטינים את התופעה, בעיקר בעיני צעירים בעולם שלא מכירים את ההיסטוריה שלה ואת האופן שהיא באה לידי ביטוי.

האנטישמיות מתוחכמת יותר ואסתטית יותר מקניה ווסט. פעמים היא גלויה ופעמים נסתרת, לפעמים כתובה בטקסטים ולפעמים בסאבטקסט. לפעמים היא מובילה לרצח והשמדה ולפעמים לאפליה מסוכנת.

היום היא עוד יותר קשה לזיהוי. היא מוסתרת לפעמים משמאל תחת התירוץ של שנאת ישראל, ומימין היא נחבאת בסטראוטיפים ישנים ודרישת נאמנות לאומנית מהיהודים בכל ארצות הפזורה. היא בשום פנים ואופן לא רדודה או חולה, והיא לא קטנה כמו הראפר קניה ווסט.

האנטישמיות מתוחכמת יותר ואסתטית יותר מקניה ווסט. פעמים היא גלויה ופעמים נסתרת, לפעמים כתובה בטקסטים ולפעמים בסאבטקסט. לפעמים היא מובילה לרצח והשמדה ולפעמים לאפליה מסוכנת

מי שהופכים את ווסט להתגלמות האנטישמיות יזכו אולי לחשיפה רגעית בעולם הסנסציוני של הרשתות החברתיות, אך יכולים להחזיר אותנו אחורה ולרדד את המאבק האמיתי והחשוב באנטישמיות ובשורשים האמיתיים שלה.

מתן דנסקר מייעץ בעולמות הקמפיינים, ובעבר לשגריר ישראל באו״ם, ומשמש כסמנכ"ל האסטרטגיה בעמותת ישראליז, העוסקת בשיפור תדמית ישראל בעולם (צילום: עמותת ישראליז) .