"יש לי שתי אחייניות דרך אחותי, שתיהן חיות בארה"ב. אחת מהן הייתה בחודש השמיני להריונה. היא נהגה לדבר עם אימא שלה – אחותי – כל יום בטלפון. אחותי היא רופאה. ב־10 בספטמבר 2018 היא ניסתה להתקשר לאחותי בסין ולא תפסה אותה.
"היא ניסתה להתקשר שוב למוחרת ושוב לא תפסה אותה. במשך חמישה ימים היא לא הצליחה לתקשר איתה. אחרי חמישה ימים האחיינית שלי התקשרה לשכנים ולקרובי משפחה רחוקים – והם אמרו שהמשטרה הגיעה ולקחה את אחותי".
רושאן עבאס יושבת מולי ומספרת בדמעות על חטיפת אחותה, ד"ר גולשאן עבאס, לפני יותר מארבע שנים בסין. עבאס ובעלה עבדולכארים אידריס משתייכים למיעוט האויגורי – מוסלמים־סונים מאזור צפון־מערב סין.
האויגורים מונים כ־10 מיליון איש. רובם – כ־80% – חיים כיום במחוז האוטונומי שינג'יאנג, או כפי שאחרים מכנים את האזור – מזרח טורקסטן. מדובר בקבוצת המיעוט החמישית (0.76% מסך האוכלוסייה הסינית) בגודלה מבחינת המיעוטים החיים בסין – אך גם הקבוצה הנרדפת ביותר.
![רושאן עבאס מחזיקה תמונה של אחותה ד"ר גולשאן עבאס, ממנה לא שמעה משנת 2018 (צילום: טל שניידר)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/12/image3.jpeg "רושאן עבאס מחזיקה תמונה של אחותה ד"ר גולשאן עבאס, ממנה לא שמעה משנת 2018 (צילום: טל שניידר)")
עבאס ואידריס מספרים לזמן ישראל שהאחות – ד"ר גולשאן עבאס – שילמה בחירותה ואולי אף בחייה בגלל הפעילות של רושאן ברחבי העולם להעלאת המודעות לרדיפות האויגורים
רושאן עבאס ועבדולכארים אידריס מספרים לזמן ישראל שהאחות – ד"ר גולשאן עבאס – שילמה בחירותה ואולי אף בחייה בגלל הפעילות של רושאן ברחבי העולם להעלאת המודעות לרדיפות ולמחנות העבודה בכפייה, אליהם נשלחים בני המיעוט האויגורי.
לספר לעולם
עבאס – אקטיביסטית אמריקאית – נאמה בפני מומחים במכון המחקר הדסון וחשפה תמונות ומידע על מחנות העבודה בכפייה, אליהם הובלו בני המשפחה של אידריס. מהצד שלו במשפחה הועלמו על־ידי השלטונות הסינים כשנה קודם לכן אחיו ואחיותיו, גיסים, הורים ואחיינים. בסך הכול, 25 בני משפחה מוגדרים כעת ככאלה שמקום הימצאם לא נודע.
שתי המשפחות – גושאן ואידריס – התגוררו בעיר הגדולה במחוז האוטונומי האויגורי אורומצ'י, הכוללת ארבעה מיליון תושבים. לפי הערכות, מאז שנת 2017 יותר מ־1.8 מיליון חברי המיעוט האויגורי בסין נחטפו ונשלחו למחנות עבודה בכפייה – בלי שבני משפחותיהם יודעים על מקום הימצאם ומצבם.
בשנים האחרונות חשף אתר החדשות באזפיד אלפי צילומי לוויין המראים את בניית מחנות הריכוז. על פי הפרסומים, כ־300 מחנות ריכוז נבנו במהלך השנים האחרונות
המשטר הסיני מסתיר את המידע. אולם, בשנים האחרונות חשף אתר החדשות באזפיד אלפי צילומי לוויין המראים את בניית מחנות הריכוז. על פי הפרסומים, כ־300 מחנות ריכוז נבנו במהלך השנים האחרונות ואליהם הוכנסו בכפיה בני המיעוט האויגורי.
כמו כן, כתריסר עדים – שהיו בעלי אזרחויות זרות ושוחררו מהמחנות – העידו בפומבי על מה שנעשה במחנות הכפייה: הפרדת הורים מילדים, הפשטת בגדים בפומבי, תלישת תכשיטים בכוח, אונס, החדרת חומרים לגוף, הזרקת כימיקלים המובילים לשיבוש המחזור ועבודות כפייה כמו קטיפת כותנה.
רושאן מספרת על פעילותה: "הקמנו את הקמפיין למען האויגורים בסוף 2017, כשהבנו שהמשטר הסיני הגביר את הפעילות שלו נגד המיעוט. עד לקיץ 2017, יותר ממיליון איש נעלמו, נלקחו מבתיהם באישון לילה ונשלחו למחנות עבודה.
"הדבר שטלטל אותי יותר מכל היה סיפור על אח של חבר. אותו אדם היה מלומד, סופר מפורסם שעמד בראש מגזין ספרותי פופולרי בעיר אורומצ'י. כשהמשטר הגיע לקחת אותו למחנה הכפייה – הוא העדיף לקפוץ למוות מהקומה השמינית בבניין המשרדים.
"הדבר שטלטל אותי יותר מכל היה סיפור על אח של חבר, סופר מפורסם שעמד בראש מגזין ספרותי פופולרי. כשהמשטר הגיע לקחת אותו למחנה הכפייה – הוא העדיף לקפוץ למוות מהקומה השמינית בבניין המשרדים"
"אחרי הסיפור הזה פעלנו להקמת קמפיין ועמותה להעלאת המודעות לרדיפת האויגורים, לספר לעולם על מה שהולך שם. לא מדברים על זה בתקשורת. כשהוזמנתי לדבר על המעשים והזוועות במכון הדסון בספטמבר 2018, הדברים שאמרתי שודרו בשידור חי ביוטיוב.
"דיברתי על התנאים במחנות ולמען האמת חשפתי את מה שקרה לגיסים שלי. מבחינת בעלי, הקשר עם הוריו המבוגרים, אחיו, גיסים ואחיינים נותק באפריל 2017". בשלב הזה בריאיון, הבעל – עבדולקארים אידריס – מצטרף לשיחה ומדגיש: "אנחנו לא יודעים מה עלה בגורלם. לא שמעתי מהם מאז 2017.
"וזה לא רק אני, יש כ־100 אלף אויגורים החיים מחוץ לסין. 60 אלף בערך חיים בטורקיה – ולכולם אבד הקשר עם משפחותיהם. המשטר הסיני בנה חומת מידע. אנחנו לא יכולים ליצור קשר בניידים משום שהמשטר עוקב גם אחר שיחות הטלפון או הוויצ'אט.
"אני לא יודע אם הם בחיים, האחיות שלי ענדו חיג'אב, אבי ואמי נהגו למלא את מצוות החאג' ואני משער שזו הסיבה, כלומר, הפשעים לכאורה שהובילו להכנסתם [למחנות]. המשטר הסיני לעיתים מפרסם שמות של אנשים שמתו מחולי במחנות, אבל מאז שהם נלקחו ב־2017 לא קיבלתי שום מידע על הורי.
"קשה לי מאוד. אם הייתי יודע שנפטרו הייתי נכנס לאבל, בוכה עליהם. חוסר הידיעה מקשה עלי מאוד". כאמור, באוגוסט 2020 נחשפו תצלומי הלוויין שהעידו על כך שהמחנות נבנו ברחבי מחוז שינג'יאנג (מחוז בעל שטח של 1.66 מיליון קמ"ר), סמוך לריכוזי אוכלוסייה.
חלק מהמחנות מכילים עד עשרת אלפים איש. תחקיר באזפיד נשען על איתור צילומי לוויין דרך מנוע החיפוש "Baidu", המקבילה הסינית לגוגל. הקונסוליה הסינית בניו יורק הגיבה לתחקיר בטענה ש"מדובר במחנות חינוך, אימון ותגבור ההכרה בחוק וסדר".
לפי רושאן עבאס, מספר המחנות בפועל גדול בהרבה. "מדברים על 1,500 עד 2,000 מחנות. בכל אחד מהם מוחזקים כ־2,000 איש ומעלה. לפי החישוב הזה, מדובר בשלושה מיליון איש"
לפי רושאן עבאס, מספר המחנות בפועל גדול בהרבה. "מדברים על 1,500 עד 2,000 מחנות. בכל אחד מהם מוחזקים כ־2,000 איש ומעלה. לפי החישוב הזה, מדובר בשלושה מיליון איש.
"מעדויות של כתריסר אנשים שהצליחו לצאת מהמחנות אנחנו יודעים שהמשטר לא האשים את האנשים המוחזקים בפשע כלשהו, אבל הם נתונים לעינוי נפשי וגופני. הנשים נמסרות לאונס קבוצתי, עוברות עינויים מיניים כמו החדרת מכשור חשמלי לאיבריהן הפרטיים, נותנים להן כימיקלים בכפייה כדי לשבש את המחזור החודשי.
"חלק מהן מדממות ללא הפסקה. כמובן שהם עוסקים במחיקת הזהות הדתית ודורשים נאמנות מוחלטת למפלגה הקומוניסטית. יש גם נישואי כפייה. המשטר מציע לצעירים סינים לעבור לאזור ולקבל כלה ואדמה. נותנים להם תמריצים לעשות את זה".
"יש גם נישואי כפייה. המשטר מציע לצעירים סינים לעבור לאזור ולקבל כלה ואדמה. נותנים להם תמריצים לעשות את זה"
האו"ם פרסם דוח חריף בנושא כליאת האויגורים באוגוסט. איפה זה עומד?
"שאלה טובה. אנחנו מדברים על הממשלה הסינית. המניפולציות וההשפעה שלהם על מסמכים ועל מידע מדללים את הדוחות הללו. הקהילה הבינלאומית לא מסוגלת לעשות דבר עם זה בגלל ההשפעה של הסינים".
כשאני שואלת את עבאס ואידריס אם במהלך שהותם בישראל הם הצליחו להיפגש עם גורמי שלטון ישראלים רשמיים, שניהם מעדיפים לשתוק. סביר להניח שהם הצליחו להגיע לפגישות כאלה אך החליטו לא לדבר עליהן. הם הגיעו לישראל להקרנה של סרט דוקומנטרי שעבאס הפיקה.
מחלקת המדינה ושגרירות ארה"ב בישראל פרסו חסות על הביקור שלהם כאן וסייעו להם, ככל שניתן, לקיים את אותן פגישות. "נערכה הצבעה של מועצת זכויות האדם של האו"ם באוקטובר 2022, אך התוצאה לא הייתה קריאה לפעולה נגד המשטר הסיני – אלא לקיים דיון ושיח בנושא הדוחות החריפים", אומר עבאס. "אבל אפילו ההצבעה הזו כשלה. 17 מדינות תמכו ו־19 מדינות התנגדו".
"נערכה הצבעה של מועצת זכויות האדם של האו"ם באוקטובר 2022, אך התוצאה לא הייתה קריאה לפעולה נגד המשטר הסיני – אלא לקיים דיון ושיח בנושא הדוחות. אבל אפילו ההצבעה הזו כשלה"
למה בחרתם להגיע לישראל כדי לחשוף את הנעשה לאויגורים?
"אנחנו מגיעים לכמה שיותר מדינות בעולם כדי להעלות את המודעות. הוזמנו על ידי הקהילה היהודית האמריקאית לדבר במוזיאון השואה. במהלך הפגנה מול האו"ם פגשנו את הרב אבי הופמן, שאמר משהו שנותר איתי מאז ועד היום. הוא אמר: 'לנו, היהודים, יש שש מיליון סיבות לשאלה מדוע עלינו לסייע לאויגורים".
מתורגמנית במתקן המעצר בגואנטנמו, קובה
רושאן עבאס נושאת עימה זיכרונות מפעילות חריגה נוספת בארה"ב. אחרי פיגועי 11 בספטמבר, היא נשכרה על ידי הממשל האמריקאי כדי לשמש מתורגמנית רשמית במתקן המעצר בגואנטנמו – שהוקם בעקבות הפיגועים – לקבוצה של כ־20 אויגורים, שנתפסו בטעות על ידי הממשל האמריקאי ונכלאו בקובה.
הפרק הזה בחייה הוא לא אירוע שנעים לה להיזכר בו. אותה קבוצה של צעירים ברחו מבתיהם במחוז שינג'יאנג מפאת הרדיפות. ב־2001 – בעת המתקפות האמריקאיות על גבול פקיסטן ואפגניסטן – בזמן שהאמריקאים חיפשו אשמים, המקומיים הפקיסטניים הסגירו את אותם אויגורים תמורת מאות דולרים לראש.
ב־2001 – בעת המתקפות האמריקאיות על גבול פקיסטן ואפגניסטן – בזמן שהאמריקאים חיפשו אשמים, המקומיים הפקיסטניים הסגירו אויגורים תמורת מאות דולרים לראש
לאותה קבוצה של אויגורים – רובם צעירים – לא היה קשר למתקפת הטרור על אדמת ארה"ב, אך מהרגע שהגיעו לגואנטנמו, הרשויות האמריקאיות התקשו לשחרר אותם. ב־2009, ככתבת מעריב, קיבלתי הצצה מעבר לגדרות לתנאי החיים של אותם 20 אויגורים במתקן הכליאה.
כשהתבררה בסופו של דבר הטעות, האמריקאים הרחיקו אותם – חלקם קטינים – מחדרי הכליאה הנוראיים והעבירה אותם לאזור אחר במחנה, עם נוף לים. הם גם אפשרו להם להזמין אוכל מבחוץ ולצפות בטלוויזיה. אולם הם עדיין היו מוחזקים שם במשך שנים עד שיושבו מחדש במדינות אחרות. אי אפשר היה להחזיר אותם לסין כי הם היו מוצאים להורג.
את שימשת כאשת הקשר והמתורגמנית של אותם עצירים, שהוחזקו על לא עוול בכפם במשך שנים. איך זה מסתדר עם הפעילות שלך כיום?
"זה נכון שהם היו מאחורי גדרות, אך הגדר הייתה פתוחה. נסעתי לשם פעמים רבות במהלך 2009. כשברק אובמה נכנס לבית הלבן ניסינו להוביל ליישוב מחדש שלהם, במדינות אחרות. המשכתי לנסוע לשם עד 2013, במשך 11 שנים".
"בנוגע לעבודת התרגום שלי שם, אני מאוד גאה בעבודתי. באותן השנים תרגמתי עבור הממשל האמריקאי ועבור עורכי הדין. הבעיה של הקבוצה הזו הייתה המשטר הסיני. הם הפכו לפליטים שברחו מבתיהם בסין בגלל המשטר הסיני.
"ארה"ב חשבה שמדובר בטרוריסטים על בסיס מידע שפקיסטנים נתנו להם. אבל ברבות הימים לא היו שום ראיות נגדם, כלום. לקח זמן להבין שמדובר אנשים חפים מפשע"
"ארה"ב חשבה שמדובר בטרוריסטים על בסיס מידע שפקיסטניים נתנו להם. אבל ברבות הימים לא היו שום ראיות נגדם, כלום. הם הגיעו לגואנטנמו בלי לדעת שפה נוספת חוץ משפת האויגורים. לקח זמן להבין שמדובר אנשים חפים מפשע.
"אני נהגתי לשבת איתם בחדריהם, להביא להם פירות וממתקים. בהתחלה קצת חששתי כי לא ידעתי מי הם. אך אחרי תקופה של חקירות הבנתי שמדובר באנשים פשוטים ששמחו לפגוש אותי. הם העדיפו להיות כלואים במחנה אמריקאי מאשר להישלח חזרה לפקיסטן או לסין".
בסוף הריאיון עבאס ואידריס שולפים את תמונות בני המשפחה ואת תמונות המחנות, היחידים שיש להם. "תראי את התמונות האלה. לוקחים את הילדים מהוריהם למחנות 'חינוך מחדש'. מגלחים את ראשיהם. לא מאפשרים להם להתפלל או לקרוא בקוראן. יש דיווחים גם על קציר איברים להשתלות".
"אנחנו גרים בארה"ב, בווירג'יניה ומנסים לדבר על העם שלנו, אבל לא תמיד זה פשוט. מוסלמים באמריקה הם מיעוט קטן. רבים מאיתנו הם דור ראשון בארה"ב. אנחנו מתקשים עם השפה ומנסים להקים לעצמנו חיים חדשים באמריקה.
"אין הרבה אויגורים פעילים כמונו, בין השאר כי הממשל הסיני מאיים באלימות ובחטיפות כלפי כל מי שיש לו שם קרובי משפחה – כפי שקרה לאחותי. כל מי שמנסה לצאת בפומבי ולדבר נגד המשטר הסיני יחטוף – ומשפחתו תשלם את המחיר. אני ואחותי, אנחנו הדוגמה".
"אין הרבה אויגורים פעילים כמונו, בין השאר כי הממשל הסיני מאיים באלימות ובחטיפות כלפי כל מי שיש לו שם קרובי משפחה – כפי שקרה לאחותי. כל מי שמנסה לצאת בפומבי ולדבר נגד המשטר הסיני יחטוף"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם