הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

שלמת בטון בנחל

כי"ל תשלם סכום שיא בגין אסון נחל אשלים, אבל הזיהום הבא כבר כאן - הפעם בנחל גימזו ● כשעשרים מחבקי עצים מפגינים מול ביתו של ראש עיריית ירושלים, המשטרה מסתערת בכל הכוח ● האם "אקלים" תהיה מילת השנה? והאם זה משנה? ● משפחת נתניהו מציגה לראווה שימוש בחד"פים ● ותמונה אחת בלתי נשכחת שווה אלפי זרזירים

עובדים של חברת החשמל פועלים לפנות את הבטונייט שנשפך לנחל גימזו ביער בן שמן, דצמבר 2022 (צילום: קק"ל)
קק"ל
עובדים של חברת החשמל פועלים לפנות את הבטונייט שנשפך לנחל גימזו ביער בן שמן, דצמבר 2022

1

בשבוע שעבר שטף את הארץ גל של התפעלות: כי"ל תשלם את הפיצוי הגבוה ביותר אי פעם, 115 מליון שקל, בגין אסון הזיהום של נחל אשלים.

תזכורת: בבוקר יום שישי בחודש יוני 2017, הקיר של אחת מברכות הפוספוגבס הענקיות של "רותם אמפרט" קרס, ומאות אלפי קוב של חומצה רעילה שצפו במורד האפיק של נחל אשלים. הצמחים ובעלי החיים שהיו בערוץ הנחל – בהם עדר יעלים שלם – הושמדו, הקרקע זוהמה ומסלול הטיול נסגר לתקופה ארוכה. מאמצי השיקום נמשכים עד היום.

לצד האסון הסביבתי, מדובר בנס אנושי: רק במקרה, בגלל השרב הכבד, ערוץ הנחל היה שומם באותו יום ממטיילים. בכל יום שישי אחר, תאונת דליפה כזו הייתה מסתיימת בטרגדיה עם תמונות זוועה שהיו נחרתות לדורות בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.

לצד האסון הסביבתי, מדובר בנס אנושי: רק במקרה, בגלל השרב הכבד, ערוץ הנחל היה שומם באותו יום ממטיילים. בכל יום שישי אחר, תאונת דליפה כזו הייתה מסתיימת בטרגדיה עם תמונות זוועה

סכום הפיצוי אומנם חסר תקדים, אבל במונחים של חברה שתחזית הרווח שלה לשנה הקרובה עומדת על מיליארדי דולרים, מדובר כמעט בהערת שוליים. לשאלה איך מתרגמים פגיעה בטבע לסכום כספי אין תשובה חד משמעית. לתאגיד ענק כמו כי"ל קשה להכאיב באמצעות קנס.

מחאה בים המלח בעקבות הזיהום בנחל אשלים (צילום: גרינפיס ישראל)
מחאה בים המלח בעקבות הזיהום בנחל אשלים (צילום: גרינפיס ישראל)

הקרשנדו שבו הסתיים ההליך האזרחי, רק מדגיש את האבסורד של ההליך הפלילי: חמש שנים וחצי אחרי, עדיין לא הוגשו כתבי אישום בגין האסון בנחל אשלים. המשטרה הירוקה עדיין חוקרת.

עד שהחקירה תסתיים, ועד שהמשפט יגיע לקו הגמר, אפשר להעריך שיחלוף מספר דו-ספרתי של שנים מאז האירוע. בינתיים כל המעורבים בדבר מזדקנים בנחת. כשטחנות הצדק טוחנות כל כך לאט, התוצאה לא יכולה להיקרא צדק.

עד שהחקירה תסתיים, ועד שהמשפט יגיע לקו הגמר, אפשר להעריך שיחלוף מספר דו-ספרתי של שנים מאז האירוע. בינתיים כל המעורבים בדבר מזדקנים בנחת

אם במשילות ובנחלים עסקינן, אז בקנה מידה הרבה יותר קטן ופחות קטלני – אבל עדיין מזהם ושערורייתי – קבלו את הסיפור שמתחולל ברגעים אלה בערוץ נחל גימזו שביער בן שמן.

עובדים של חברת החשמל פועלים לפנות את הבטונייט שנשפך לנחל גימזו ביער בן שמן, דצמבר 2022 (צילום: קק"ל)
עובדים של חברת החשמל פועלים לפנות את הבטונייט שנשפך לנחל גימזו ביער בן שמן, דצמבר 2022 (צילום: קק"ל)

חבורת רוכבי אופניים שהגיעה לדווש בסינגל הפופולרי ביער, הבחינה שאפיק הנחל מלא בעיסה לבנה עכורה, חומר כלשהו ממשפחת הבטון. הרוכבים מיהרו לפנות לכל הגורמים הרלוונטיים, נתקלו בפקידה מנומנמת במוקד המשטרה הירוקה וקיוו שמישהו יעשה עם זה משהו.

מספר ימים אחרי, התמונה כבר די ברורה: קבלן-עבריין (לכאורה), שביצע עבודות באזור בשירות חברת החשמל, ביקש לחסוך את עלות ההעברה של הבטונייט (סוג של חרסית) לאתר הטמנה מוסדר, ושפך אותו לאפיק הנחל. קילומטר שלם של הנחל המקסים הזה, יובל של נחל איילון, התכסה בעיסה הלבנה.

בחברת החשמל לא ידעו דבר וברגע שהגיעה הפנייה מגורמי שמירת הטבע שיגרו עובדים שבימים אלה הופכים רגב אחר רגב באפיק הנחל, עם טוריות ובידיים, ומנסים לטהר את מה שאפשר בהנחיית אנשי קק"ל והמשרד להגנת הסביבה.

בשונה מהחומצה מנחל אשלים לא מדובר בחומר רעיל שיכול להרוג בעלי חיים או בני אדם, אבל מדובר בחומר שלא אמור להיות בטבע ועלול להתקשות ולהפוך את קרקעית הנחל לנוקשה ואטומה.

בשונה מהחומצה מנחל אשלים לא מדובר בחומר רעיל שיכול להרוג בעלי חיים או בני אדם, אבל מדובר בחומר שלא אמור להיות בטבע ועלול להתקשות ולהפוך את קרקעית הנחל לנוקשה ואטומה

במשטרה הירוקה כבר חוקרים. האם הפעם החקירה תסתיים בזמן סביר? האם ימוצה הדין עם הקבלן באופן שירתיע את הבא בתור שישקול להפוך את הטבע שלנו למזבלה? אשרי המאמין.

עובדים של חברת החשמל פועלים לפנות את הבטונייט שנשפך לנחל גימזו ביער בן שמן, דצמבר 2022 (וידיאו: קק"ל)

2

אפשר לחלוק על מטרת ההפגנה של "מצילים את הרי ירושלים", חבורת פעילי סביבה מסורים ונחושים שיצאו למחות במוצ"ש האחרון. על הפרק, כמו בכל השנים האחרונות, המאבק החשוב מאוד על גורלו של רכס לבן, והמחלוקת נסובה על תפקידו של ראש עיריית ירושלים משה ליאון במערכה הזו.

בעוד ליאון, שהציג תכנית מצומצמת ומשופרת מאוד לבנייה על הרכס, טוען שהוא יציל אותו מהתוכנית הדורסנית של משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל, הפעילים חושדים שמדובר במצג שווא ושליאון בעצם משתף פעולה עם תוכניות הבנייה, מורח את הזמן ומרדים את התנועה הסביבתית.

להערכתי, הם מכוונים את האש אל המטרה הלא נכונה, אבל בתוך כשנתיים נדע אם מדובר בחשדנות מוגזמת או בקונספירציה שהייתה באמת.

רק שההתרחשות המטרידה באמת סביב ההפגנה הייתה בתחום אחר: צמצום מרחב חופש הביטוי בישראל בכלל ובירושלים בפרט.

חמש דקות אחרי שכ-15 פעילים – שניתן להגדיר אותם כמחבקי עצים לא מזיקים בעליל – התייצבו על המדרכה מול ביתו של ליאון ברחביה, הופיע פקח של העירייה ודרש מהם להסתלק. משסירבו – הפגנה של עד 50 איש כידוע אינה מחויבת ברישיון, קל וחומר שהם לא חסמו את הכביש או הפריעו לתנועה – הפקח הזעיק ניידת משטרה.

המשטרה מפזרת באלימות הפגנה מצומצמת מול ביתו של ראש עיריית ירושלים משה ליאון, 17 בדצמבר 2022

מהניידת קפצו שלושה שוטרים שביקשו מהמפגינים להתפנות, ואחרי דקה בערך – בתהליך הסלמה מהיר במיוחד – עברו ממילים לדחיפות והשליכו שלושה מהפעילים לניידת. רק שעות ארוכות אחר כך שוחררו השלושה – עובד סוציאלי, מורה אנתרופוסופי ועורך דין – מבית המעצר.

מהניידת קפצו שלושה שוטרים שביקשו מהמפגינים להתפנות, ואחרי דקה בערך – בתהליך הסלמה מהיר במיוחד – עברו ממילים לדחיפות והשליכו שלושה מהפעילים לניידת

אחד הפעילים סיכם בדף הפייסבוק שלו את התחושות: "ביום חמישי בלילה, מאות פורעי סדר חרדים שורפים פחים במשך שעות, עוקרים תמרורים, אישה פצועה קשה = 2 עצורים. במוצ"ש, הפגנה של 20 מחבקי עצים חנונים מול הבית של ליאון, אפס אלימות מצידם = 3 עצורים בתוך 20 דקות מתחילת ההפגנה".

המשטרה, לטענתה, נסמכת על פסיקת בית המשפט בתקופה הסוערת של ההפגנות השבועיות בפתח תקווה מול ביתו של היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט. השופטים פסקו שעל המפגינים לשמור על מרחק של 300 מטר מביתו של היועמ"ש.

רק שיש כל כך הרבה הבדלים: אז היה מדובר בהפגנה שבועית של אלפי אנשים – כאן בהפגנות ספורות של 15-20 פעילים; ליאון (שאגב בכלל לא היה בבית) הוא נבחר ציבור, מנדלבליט עובד ציבור.

ההפגנה מול ביתו של ראש עיריית משה ליאון בירושלים, 17 בדצמבר 2022 (צילום: יעל פרידסון)

גם עו"ד רעות שאער מהאגודה לזכויות האזרח סבורה שהפרשנות של המשטרה מרחיקת לכת ולחלוטין לא סבירה. וכל זה עוד לפני שמזכירים את האלימות החד-צדדית של השוטרים מול אזרחים ששום סכנה לא נשקפה מהם.

אולי לא הוגן להאשים את השר הנכנס לביטחון לאומי איתמר בן-גביר בכל גילוי של אלימות וחוסר דמוקרטיות של השוטרים שיהיו כפופים לו החל מעוד מספר ימים. אבל רוח רעה מנשבת באוויר, היא פוגעת בזכות המחאה גם בתחום הסביבה, ויש חשש שהרוח הזו מבשרת על הסופה רבת העוצמה שעושה את דרכה אלינו.

רוח רעה מנשבת באוויר, היא פוגעת בזכות המחאה גם בתחום הסביבה, ויש חשש שהרוח הזו מבשרת על הסופה רבת העוצמה שעושה את דרכה אלינו

3

האקדמיה ללשון העברית מזמינה את הציבור לסייע לה לבחור לקראת יום העברית את מילת השנה, כלומר זו שמייצגת יותר מכל את רוח התקופה. לפני שנתיים זו הייתה מטוש, אשתקד טרלול. מתוך מאות הצעות, האקדמיה בחרה תשע מילים שעומדות להצבעת הציבור.

נכון לשעה שהשורות האלה נכתבות, 6,550 ישראלים כבר בחרו, והתחרות צמודה: במקום הראשון "בולען" עם 24% מהקולות, מעט אחריה "משילות" (הפייבוריטית שלי) עם 21%. במקום השלישי ממוקמת "אקלים", שקיבלה 9% מהקולות, בדיוק כמו חמלה שחולקת איתה את הדירוג.

בחירת מילת השנה תשפ"ג (צילום: עמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית)
בחירת מילת השנה תשפ"ג (צילום: עמוד הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית)

בקרב קבוצות של פעילי סביבה נרשמה בימים האחרונים התגייסות במטרה לקדם את האקלים במעלה הדירוג. השאלה אם זה בעצם חשוב. אם, למשל, תיבחר משילות – האם זה יקדם את הגברת המשילות בישראל? ואחרי שנבחרה טרלול – האם מציאות חיינו הפכה פחות מטורללת? נראה שדווקא להיפך.

אפשר לסכם שגם אם האקלים יפתיע ויעבור בהמשך הדרך להובלה, על הטרלול של האקלים זה כנראה לא ישפיע.

4

השבוע פורסמו שתי תמונות אינטימיות שצולמו במעונו של ראש הממשלה המיועד. באחת הוא נראה יושב לבדו מול מסך טלוויזיה גדול, צופה בגמר המונדיאל; בשנייה בני הזוג נתניהו מדליקים נרות חנוכה עם הבנים אבנר ויאיר.

בין שני הצילומים יש מכנה משותף: פריט חד-פעמי במרכז הפריים. כשנתניהו צפה במשחק הכדורגל הייתה מונחת מולו כוס חד-פעמית צהובה; בסיס החנוכייה המשפחתית הונח, באופן מעט תמוה, בתוך חמגשית.

צריך להיזהר מטהרנות: רבים מאיתנו משתמשים בכלים חד-פעמיים, במינון משתנה על פי רמת ההקפדה הסביבתית. אם יצלמו אותנו בתמונה אקראית עלול להסתנן לפריים חד"פ סורר. אבל המקרה של נתניהו שונה משלוש סיבות:

כראש הממשלה המיועד הוא מצופה לשמש דוגמה ולהבין שלכל תמונה שיוצאת מביתו יש השפעה על התודעה של הציבור (והרי זו מלכתחילה המטרה של הפצת התמונות הללו);

כל צילום כזה נסרק ונבחר בקפידה, ולא נותר אלא להסיק בצער שהעובדה שבחזית התמונות מתנוססים חד"פים לא צרמה לנתניהו ולאנשיו ולא נראתה להם כפרט שיש להצניע, ולו למראית עין;

כל צילום כזה נסרק ונבחר בקפידה, ולא נותר אלא להסיק בצער שהעובדה שבחזית התמונות מתנוססים חד"פים לא צרמה לנתניהו ולאנשיו ולא נראתה להם כפרט שיש להצניע, ולו למראית עין

ולבסוף, בשני המקרים מדובר בכלים חד-פעמיים שהשימוש בהם בבית אינו הכרחי בעליל. מה הבעיה להניח את החנוכייה על מגש? ולמה מול הטלוויזיה אי אפשר לשתות מכוס זכוכית/חרסינה?

כך או אחרת, נותר רק לקוות שמשפחת נתניהו לפחות מקפידה למחזר.

5

זרזירים בשמי הנגב (צילום: אדי ישראל)
זרזירים בשמי הנגב (צילום: אדי ישראל)

אני מתקשה להפסיק להתבונן בתמונה של אדי ישראל מאשקלון, שזכתה השבוע במקום השני בתחרות הצילומים השנתית של נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל. הזרזירים הנודדים בשמי בתרונות רוחמה שבנגב שרטטו במעופם דמות משונה. עכשיו רק צריך להחליט מהי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הקורונה זה מסר של אמא אדמה, משמעותו: "אם לא תתעוררו מיד, אני אלמד אתכם להוריד הילוך, להפסיק לרוץ, להירגע. גן עדן וגיהינום זה מדרגות רוחניות, לא מקום פיזי או עולם הבא של אחרי המוות, זה ה... המשך קריאה

הקורונה זה מסר של אמא אדמה, משמעותו: "אם לא תתעוררו מיד, אני אלמד אתכם להוריד הילוך, להפסיק לרוץ, להירגע. גן עדן וגיהינום זה מדרגות רוחניות, לא מקום פיזי או עולם הבא של אחרי המוות, זה התגברות על אגואיזם והפיכתו לאלטרואיזם – דאגה לכלל האנושות שווה בשווה באהבה ושמחה – ללא הבדל משום סוג"

עוד 1,376 מילים ו-1 תגובות
סגירה