עמוק בתחתית הדרישות הקואליציוניות של הסיעות שצפויות להרכיב את הממשלה הבאה נמצאות שתיים של ש"ס: להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים ולבטל את הפיקוח החיצוני – המוגבל גם ככה – על מערכת בתי הדין הרבניים.
הדרישות הללו מעלות חששות בקרב מומחים ואקטיביסטים משפטיים – בעיקר נשים – משום שלעתים קרובות הפרשנות של בתי הדין הרבניים להלכה היהודית לא עולה בקנה אחד עם רעיונות מודרניים כמו צדק מגדרי, הגינות ותקינות.
לחששות האלה יש בסיס. מחקר שנערך לאחרונה מצא כי מספר התלונות המוצדקות נגד דיינים רבניים בגין עבירות חמורות עלה על מספר התלונות נגד שופטים אחרים – לא רבניים – בישראל.
אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה – שערך את המחקר – אומר כי ביטול הפיקוח החיצוני יסלול כמעט בוודאות את הדרך להפרות בוטות של זכויות המתדיינים ולניהול לקוי, כפי שקרה לפני הקמת מערכת נציבות התלונות הנוכחית.
הדרישה הקואליציונית החדשה של ש"ס – בתמיכת יהדות התורה – נועדה להעניק לדיינים הרבניים סמכות לדון במחלוקות על רכוש ובעניינים אזרחיים נוספים, בתנאי ששני הצדדים מסכימים
"אם זה יקרה, התלונות לא יטופלו ברצינות. יש בעיות רציניות", הוא אומר. נכון להיום, עבודתם של בתי הדין הרבניים מסתכמת בעיקר בפיקוח על הליכי הנישואים והגירושים של כל אזרחי ישראל היהודים, וכן עוסק בנושאים הנוגעים לגיור, צוואות וירושות.
הדרישה הקואליציונית החדשה של ש"ס – בתמיכת יהדות התורה – נועדה להעניק לדיינים הרבניים סמכות לדון במחלוקות על רכוש ובעניינים אזרחיים נוספים, בתנאי ששני הצדדים מסכימים, כפי שהותר עוד מלפני קום המדינה ועד 2008.
אולם, הדרישה כוללת גם שינוי במערכת הפיקוח על הדיינים הרבניים, על ידי החלפת נציב התלונות החיצוני בדיין רבני.
נכון לעכשיו, בתי הדין הרבניים נתונים לפיקוח של נציב תלונות הציבור על שופטים, הכפוף למשרד המשפטים – כיום אורי שהם, לשעבר שופט בבית המשפט העליון. הנציב מקבל תלונות על כל השופטים בישראל, ובכלל זאת על דיינים רבניים וקאדים מוסלמים, לפי חוק מ־2002. הנציב בודק את התלונות כדי לקבוע אם הן מוצדקות – ויכול להמליץ לרשויות הרלוונטיות כיצד לנהוג.
הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף לח"כ חרדי: "תפעל בנושא הזה, תדיח את נציב תלונות הציבור, תשים במקומו איזה דיין שיהיה ממונה על הדיינים. למה לשים שופט חילוני, מחלל שבת, ממונה על הדיינים? איפה השכל?"
אף שבתי הדין הרבניים – שבראשם עומד אחד משני הרבנים הראשיים של המדינה – אף פעם לא התלהבו במיוחד מהכפיפות לפיקוח החיצוני של נציב התלונות – הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף יצא באופן אישי נגד הנציב הנוכחי, שהם.
בכמה מהשיעורים שלו יוסף התבטא נגד שהם וקרא לפוליטיקאים מש"ס לפעול להדחתו. "תפעל בנושא הזה, תדיח אותו, תשים במקומו איזה דיין שיהיה ממונה על הדיינים. למה לשים שופט חילוני, מחלל שבת, ממונה על הדיינים? איפה השכל?
"איפה ההיגיון בזה? תזרז את זה. אתה יכול. תזרז את זה. תעשה את זה מהר, להעיף אותו, להדיח אותו", אמר יוסף בשיעור השבועי שלו בתחילת החודש, כשהוא פונה לחבר כנסת שנכח במקום.
נציבי תלונות ממשרד המשפטים מפקחים על הדיינים הרבניים מזה קרוב ל־20 שנה. במהלך התקופה הזאת הם חשפו מקרים רבים של התנהגות בלתי הולמת באופן בוטה, ולעתים בלתי הוגנת, מצד דיינים, לרבות בכירים.
כמה מהמקרים האלה הסתיימו בפיטורים של דיינים, בתביעות אישיות ואפילו בהליכים פליליים. במקרים רבים נמצאה התנהגות בלתי הולמת בעליל, כגון התערבות בתיקים של קרובי משפחה ומפגשים עם מתדיינים ובני משפחה לייעוץ פרטי בלתי מתועד במהלך ההליכים בעניינם.
המקרים האלה כללו דיין ראשי שהתערב בתיק שנגע לו באופן אישי ב־2005. הוא ביקש מהכפופים לו להוציא צווי עיקול לחשבונות הבנק של יריביו; ב־2021 דיין ראשי – שניהל תיק גירושים – ניסה להפעיל לחץ על אחותה של האישה לביטול תלונה על תקיפה מינית נגד הגיס שלה; ב־2008 נמצא כי קבוצה של דיינים קשרה קשר כדי לגרום לזוג עם מוגבלות שכלית להתגרש.
"יש ממצאים מסמרי שיער בדוחות האלה", אומר פינקלשטיין, שבדק תלונות שהוגשו נגד דיינים במשך 11 שנים. אולם, פינקלשטיין מצא כי עבודתו של נציב התלונות הייתה יעילה במובהק בתחום יומיומי יותר – איחורים. במשך עשורים, מתדיינים בבתי דין רבניים התלוננו על עיכובים ממושכים בהליכים המתנהלים בעניינם בגלל דיינים שאיחרו או שבכלל לא הופיעו לדיונים.
נציב התלונות החיצוני החל בבדיקת העיכובים האלה בתחילת שנות האלפיים ומצא בחלק מהמקרים התנהגות בלתי חוקית. לאחר מכן התופעה פחתה באופן משמעותי, כך לפי המחקר של פינקלשטיין. יתר על כן, בתי דין אחרים מקבלים עתה שיעור גבוה יותר של תלונות על עיכובים בהשוואה לבתי הדין הרבניים.
"זה מראה שאתה יכול להילחם בדברים האלה אם אתה רוצה להילחם בדברים האלה", הוא אומר. פינקלשטיין אומר כי המצב היה שונה בחמשת העשורים הראשונים לקיומם של בתי הדין, כשלא היה עליהם פיקוח חיצוני.
"כשזו מערכת סגורה, כשהם 'מתוך המשפחה', אין סיכוי שהם יטפלו בנושאים האלה", הוא אומר, ומוסיף כי הטיעון הזה תקף גם ביחס לשופטי בית המשפט העליון"
"כשזו מערכת סגורה, כשהם 'מתוך המשפחה', אין סיכוי שהם יטפלו בנושאים האלה", הוא אומר, ומוסיף כי הטיעון הזה אולי תקף גם ביחס לשופטי בית המשפט העליון לשעבר, ששימשו כנציבי תלונות נגד בית המשפט העליון, בין השאר.
פינקלשטיין מסביר כי מערכת בתי הדין הרבניים היא מערכת קטנה ומלוכדת. לכן, מישהו מתוך העולם הזה ייטה יותר להעלים עין מהתנהגות בלתי הולמת או להצדיק אותה, בניגוד למפקח חיצוני ואובייקטיבי יותר.
הוא מזהיר כי החזרה למערכת שאין עליה פיקוח חיצוני "תחזק את הנורמות השליליות בבתי הדין הרבניים", וכי עם הזמן אנשים יתייאשו מלהגיש תלונות נגדם. הדבר עלול גם שוב להרחיב את היקף העיכובים. "אם נציב התלונות יהיה דיין רבני שהדיינים יודעים שהוא לא יעשה שום דבר, אולי גם העיכובים יחזרו", הוא אומר.
כפיית בוררות "מרצון"
בעוד שפינקלשטיין "מודאג מאוד" לנוכח האפשרות של ביטול הפיקוח החיצוני על בתי הדין הרבניים – הוא אמביוולנטי לגבי הרחבת סמכויותיהם.
מאז ימי טרום המדינה, תחת המנדט הבריטי, בתי הדין הרבניים פסקו בסכסוכים אזרחיים. הנוהג הזה נמשך עד 2008, אז בג"ץ קבע כי לבתי הדין הרבניים אין סמכות לפסוק בעניינים אזרחיים, היות שאין כל חוק בספר החוקים המתיר להם לעשות זאת.
כשלעצמו, השינוי הזה לא שונה מחוקים קיימים אחרים המאפשרים לשני צדדים של הסכסוך להיכנס לבוררת מגשרת אצל מגשר פרטי או אפילו בבית דין דתי פרטי.
ההסתייגות מהחזרת ההיתר לבתי הדין הרבניים לפסוק בסכסוכים אזרחיים נובעת בעיקר מהחשש שאף על פי ששני הצדדים יצטרכו להסכים לכך באופן עקרוני – נשים שעוברות הליך גירושים יאולצו להסכים לבוררות כזאת.
היות שעל פי הפרשנות של הרבנות להלכה היהודית הבעל צריך להסכים להתגרש מאשתו מרצונו החופשי – רוב הגברים נהנים מיתרון בהליכי גירושים המתנהלים בבתי דין רבניים, יתרון שאין להם בהכרח בבתי דין אזרחיים.
בתי הדין הרבניים, על פי הגדרתם, גם מנוהלים רק על ידי גברים, שכן הרבנות הראשית טוענת שרק גברים יכולים לשמש כדיינים. כפועל יוצא מכך, גבר יכול לאיים בסירוב גט אלא אם זוגתו תסכים להתדיין בבית דין רבני פרטי או בבוררות מגשרת כדי להגיע להסדר בנושאים כמו דמי מזונות וחלוקת רכוש.
במקרים רבים נכפה על נשים להסכים לוויתורים מרחיקי לכת בהליכי גירושים כדי להשיג גט, לעתים מבעלים מתעללים, מפני שאם יסרבו לוותר הן יסתכנו בכך שבתי הדין הרבניים יתייחסו אליהן כאל הצד הסרבן. אם בתי הדין הרבניים יורשו שוב לפסוק בסכסוכים אזרחיים, הדבר ייתן לגיטימציה נוספת לנוהג הסחטני הזה.
פינקלשטיין אומר שהוא, כמובן, מודע לחששות האלה אבל בסופו של דבר לא תהיה לכך השפעה דרמטית על המצב הנוכחי. "גם היום הם יכולים לכפות על אישה לקחת את התיק לבית דין רבני פרטי", הוא אומר.
פינקלשטיין אומר שהוא, כמובן, מודע לחששות האלה אבל בסופו של דבר לא תהיה לכך השפעה דרמטית על המצב הנוכחי. "גם היום הם יכולים לכפות על אישה לקחת את התיק לבית דין רבני פרטי"
עם זאת, פינקלשטיין מבהיר כי השילוב של שתי הדרישות – ביטול הפיקוח החיצוני על בתי הדין הרבניים והרחבת סמכויותיהם – הוא הרבה יותר מטריד מהרחבת הסמכויות לבדה. "זה לא יהיה בהכרח רע אם יעשו את זה נכון. אולם, הדרך הלא נכונה היא להחליף את נציב התלונות בדיין רבני", הוא אומר.
פינקלשטיין מסביר כי עבור הדיינים הרבניים, ההיתר לפסוק שוב בעניינים אזרחיים הוא עניין משמעותי ואישי. כיום הדיינים עוסקים בעיקר בענייני גירושים. אף שלא מדובר בדבר של מה בכך, הם הוכשרו ושימשו בעבר כבוררים בסכסוכים אזרחיים.
"למה הם עושים את זה? דיין הוא אדם שפוסק בעניינים אזרחיים, זה מה שהוא עושה. זה עניין של כבוד", הוא אומר. "אנשים חושבים, מה זה משנה? אבל בשבילם זה משנה הרבה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צריך לשרוף את בתי הדין הרבניים. אמא שלי התגרשה לא מזמן אחרי שעברה אלימות פיזית כלכלית ומילולית מאבא שלי. כל הילדים כמעט מוכנים להעיד שזה כך חוץ מאחד שלא רוצה להתערב. והבית דין מקשיב רק לפניות האב ולא מקבל פניה אחת מהאמא או עדות מהילדים, דורש דרישות לא הגיוניות מהאמא שאם ידלפו החוצה יהיה בלאגן. רק שאין פיקוח נורמאלי על בתי הדין והם עושים מה שרוצים. הם יותר גרועים מסדום.