קצא"א מותחים את מסוף הנפט באילת לקצה הכמות המותרת

מכלית הנפט ה-11 עגנה אתמול במסוף קצא"א באילת, ולטענת ארגוני סביבה כמות הנפט המצטברת שעברה שם כבר חורגת מההיתר ● אחרי אינספור תקלות, ברור שהנפט שמיועד לייצוא מציב סיכון עצום לאטרקציה העיקרית במפרץ ולשמורות בערבה ובנגב ● לא ברור אם השרים החדשים יבלמו את יוזמת קצא"א להגדיל אף יותר את כמות הנפט שעוברת באילת בדרך למזרח הרחוק

מחאה נגד העמסת נפט במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022
מחאה נגד העמסת נפט במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022

קבוצה של פעילי סביבה התאספה אתמול ליד מסוף קצא"א באילת, כדי למחות נגד הגעתה של מכלית נפט למפרץ. המכלית הגיעה בסופו של דבר כדי להתחיל להעמיס את הנפט שהגיע לשם בצינור מאשקלון.

זו הספינה ה-11 שעוגנת השנה באילת לצורך פריקה והעמסת נפט, והכמות המצטברת שעברה שם כבר עומדת על 2.185 מיליון טון. הספינה הנוכחית תגדיל את הכמות ל-2.5 מיליון טון.

"נמצאים כאן אנשי החברה להגנת הטבע ושומרי מפרץ אילת במחאה נגד ספינת נפט ענקית שנכנסה לחוף קצא"א", אמר יאיר ואלה, מנהל ההדרכה של בית ספר שדה אילת. "הספינה מהווה סכנה ממשית לשונית ולאלמוגים וכל מכלית נוספת שנכנסת לכאן היא סכנה לסביבה הימית, לערכי הטבע של המפרץ וגם לבריאות הציבור ולכלכלה של העיר", הוא הוסיף.

"הספינה מהווה סכנה ממשית לשונית ולאלמוגים. כל מכלית נוספת שנכנסת היא סכנה לסביבה הימית, לערכי הטבע של המפרץ וגם לבריאות הציבור ולכלכלה של העיר"

פעילי החברה להגנת הטבע ושומרי המפרץ בחוף תורן באילת במחאה נגד הגעתה של מכלית נפט למסוף קצא"א. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)
פעילי החברה להגנת הטבע ושומרי המפרץ בחוף תורן באילת במחאה נגד הגעתה של מכלית נפט למסוף קצא"א. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)

כבר חורגים מהכמות

היתר הרעלים הנוכחי של המשרד להגנת הסביבה לקצא"א עומד על 2 מיליון טון נפט, כך שיש כאן כבר חריגה, לטענת ארגוני הסביבה שעוקבים אחר הפעילות הזו. לעומת זאת, במשרד להגנת הסביבה אומרים כי עד כה לא נרשמה חריגה בכמות לשנה הנוכחית (תגובה מלאה בהמשך). מקצא"א, שבבעלות ממשלתית מלאה, לא נמסרה תגובה.

כך או כך, ברור שקצא"א כבר על הקשקש מבחינת כמות הנפט שהיא מביאה לאילת מהים התיכון או מהים האדום ובודקת את גבולות הסיבולת של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, ערב סיום כהונתה.

עמדת השרה ומשרדה היא אבן הנגף שעמדה בפרץ וסיכלה את יוזמת קצא"א ואנשי עסקים פרטיים מישראל ומהאמירויות, לשנע נפט בכמות גדולה בהרבה מהמפרץ הפרסי לאילת ומשם בצינורות החברה לאשקלון ולים התיכון (ובכיוון ההפוך). לפי ההסכם הזה, כמות מיכליות הנפט שיגיעו לאילת תעלה לעשרות בשנה, כך שתוספת הסיכון תגדל פי כמה וכמה.

אלא שהסיכון גדול מדי כבר עכשיו וכל תקלה קטנה יכולה לחסל את האלמוגים במפרץ ולחסל את האטרקציה העיקרית שעליה נשענת פעילות התיירות באילת, עקבה וסיני. מנגד, התועלת למדינת ישראל היא זניחה שכן רוב הנפט מיועד ממילא לייצוא למזרח הרחוק ואילת היא רק תחנת מעבר.

הסיכון גדול מדי כבר עכשיו וכל תקלה קטנה יכולה לחסל את האלמוגים במפרץ. התועלת למדינה היא זניחה שכן רוב הנפט מיועד ממילא לייצוא ואילת היא רק תחנת מעבר

מיכלית נפט במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)
מיכלית נפט במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)

סיכון לנזק בלתי הפיך

בימים האחרונים קבוצה של ארגוני סביבה (צלול, אקופיס, אקואושן, מדבר וים אילת ושומרי הבית), פנו למנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה, אמיר זלצברג, והתריעו בפניו על כך ששינו הנפט של קצא"א למפרץ נמצא במגמת עלייה.

זאת, למרות שהמשרד מצהיר על מדיניות של אפס תוספת סיכון, כפי שגם אמר לבית המשפט בתשובה לעתירות של קצא"א וארגוני הסביבה בנושא. הארגונים ציינו בפנייתם כי המיכלית שעוגנת במפרץ השבוע תביא לחריגה "באופן רב ובוטה מהמצוין בהיתר הרעלים" וכי רישיון העסק של קצא"א מאפשר לה לטפל ב-6 מיכליות בשנה לכל היותר.

בעשור האחרון היו מעל 20 דליפות בסדרי גודל שונים במתקני קצא"א ובשנה החולפת היו שלוש תקלות דלקים במסוף החברה באילת, והאחרון שבהם אירוע בחודש שעבר.

בעשור האחרון היו מעל 20 דליפות בסדרי גודל שונים במתקני קצא"א ובשנה החולפת היו שלוש תקלות דלקים במסוף החברה באילת, והאחרון שבהם אירוע בחודש שעבר

כך, למשל, ב-2011 דלפו 1,000 מ"ק נפט לשמורת נחל צין וגרמו נזק סביבתי כבד. ב-2014 דלפו 5,000 מ"ק נפט לשמורת עברונה, במה שהוגדר כאחד מאסונות הטבע הקשים בישראל.

מחאה נגד שינוע הנפט של קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)
מחאה נגד שינוע הנפט של קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)

הבעיה היא שאין דרך יעילה לטפל בדליפות הדלק האלה שגורמות לנזק סביבתי בלתי הפיך והארגונים הסביבתיים קוראים לעצור את הפעילות הזו ובטח שלא להגדיל אותה:

שינוע 300 אלף טון נפט נוספים בשנת 2022 הם בגדר התעלמות בוטה, ברורה ומכוונת מהנחיות המשרד להגנת הסביבה, מעמדת הפרקליטות ובית המשפט העליון בישראל. (…) אל תאפשרו לחברת קצא"א לדרוס ברגל גסה את הנחיות המשרד והלתעלם ללא בושה משומר הסף האחרון שנותר לשמור על הים והטבע הימי היקר כל כך.

(…) קצא"א מוכיחה שהיא לא מסוגלת להתמודד עם אירועי דליפה קטנים. מה יקרה כאשר כמות המיכליות תגדל? מה יהיה כאשר נפח השינוע ימשיך לעלות?

המכתב של ארגוני הסביבה בנושא חריגה בכמויות הנפט לא זכה לתשובה ומתגובת המשרד להגנ"ס לכתבה זו עולה שהם עדיין חושבים שאין חריגה. אלא שמעבר לכך, בארגוני הסביבה חוששים שעם כניסת הממשלה החדשה, עלולה להשתנות גם ההתעקשות על המדיניות של "אפס תוספת סיכון".

מפגינים נגד מיכלית נפט שעוגנת במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)
מפגינים נגד מיכלית נפט שעוגנת במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)

לפי שעה נראה שמשרדי האנרגיה והגנת הסביבה יישארו בידי הליכוד. השרה הקודמת להגנת הסביבה, גילה גמליאל (ליכוד) אמרה בשעתו ביחס לכוונת קצא"א להגדיל את כמויות הנפט באילת, כי "הנורות האדומות כבר דולקות ומהבהבות". לא ברור האם השר הבא להגנת הסביבה ימשיך לבלום את הבקשה להגדיל את כמות הנפט או לעצור את הפעילות הנוכחית של קצא"א.

גמליאל כבר התנגדה בעבר להגדלת שינוע הנפט באילת. לא ברור האם השר הבא להגנ"ס מהליכוד, יבלום את הגדלת כמויות הנפט או יעצור את הפעילות הנוכחית של קצא"א

תגובות

מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א היא חברה ממשלתית שעובדיה עושים לילות כימים על מנת להבטיח אספקת אנרגיה רציפה לכל אזרחי ישראל – גם לאלו שהפגינו אתמול וחלקם הניפו שלטים בעלי אופי אלים כנגד עובדי החברה. קצא"א לא תאפשר קיומו של משבר אנרגיה בדומה למתרחש באירופה ומחסור במלאיי הדלק במדינת ישראל.

"קצא"א היא חברה מפוקחת ומבוקרת, הפועלת בהתאם להנחיות גורמי המדינה ועומדת בכל דרישות החוק ובתקנים מחמירים ביותר. החברה מחויבת לשמירה על הסביבה ופועלת לשם כך בכל האמצעים העומדים לרשותה.

"לפעילות קצא"א חשיבות אסטרטגית- לאומית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף, ובכלל זה מתקנה באילת המאפשר אספקת אנרגיה רציפה בשגרה ובחירום. אין תחליף לפעילות החברה והגם שהנפט הוא "דלק מעבר" הוא ילווה אותנו בעשורים הקרובים. בתהליך המעבר לאנרגיות מתחדשות יש חשיבות לשמירה על הביטחון האנרגטי ורציפות האספקה עבור אזרחי ישראל".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "על פי הנתונים שנמסרו לממונה היתר הרעלים במחוז הדרום של המשרד להגנת הסביבה, עד כה לא נרשמה חריגה מהכמויות המותרות לפי היתר הרעלים. המשרד יפקח על תנאי היתר הרעלים ויוודא שלא תהיה חריגה מהכמות המותרת בהיתר, וככל שתהיה כזו יפעל בהתאם לסמכויותיו.

"המשרד להגנת הסביבה הוביל בשנה האחרונה את מדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ אילת, מתוך אחריות לשמירה על שונית האלמוגים הייחודית ועל הסביבה הימית והחופית של המפרץ, בעידן של איומי אקלים ויעדים לצמצום הדלקים הפוסיליים. למרות שקצא"א קוראת תיגר על מדיניות זו במספר זירות, בהן בית המשפט, המשרד ימשיך להוביל אותה בכל הכלים העומדים לרשותו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
הסבירות שקצאא תיסגר נמוכה מאוד וטוב שכך. איש אחד אמר "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות" קראו לו איינשטיין אז אולי במקום לבזבז כספי ציבור על פרסומים וזמן על הפ... המשך קריאה

הסבירות שקצאא תיסגר נמוכה מאוד וטוב שכך. איש אחד אמר "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות" קראו לו איינשטיין אז אולי במקום לבזבז כספי ציבור על פרסומים וזמן על הפגנות שמהוות בזבוז זמן תעשו משהו פרקטי לשם שינוי רק השבוע טבעה ספינה במרינה באילת וסולר צף על פני כל המרינה בצפון היו מביאים חיידקים זוללי נפט לטפל בזיהום. ואין שום סיבה שלאמונים על הנושא לא יהיו אמצעים כאלה בהישג יד

זהו אסון שכתובתו היא ישר לנתניהו- עוד בגידה שלו נגד הארץ שלנו!!! מה באמת אפשר לעשות הציל את המצב?! הלוואי שיש פתרון. כולנו חייבים/ות להשתתף במאמץ! האם ישנם גורמים בחו"ל שיכולים לעזו... המשך קריאה

זהו אסון שכתובתו היא ישר לנתניהו- עוד בגידה שלו נגד הארץ שלנו!!! מה באמת אפשר לעשות הציל את המצב?! הלוואי שיש פתרון. כולנו חייבים/ות להשתתף במאמץ! האם ישנם גורמים בחו"ל שיכולים לעזור?

עוד 939 מילים ו-2 תגובות
סגירה