על חינוך וצביעות

יצחק הרצוג נואם בכנס לאוטמן לחינוך ב-2022 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ, מתוך הטוויטר של יצחק הרצוג)
עמוס בן גרשום, לע"מ, מתוך הטוויטר של יצחק הרצוג
יצחק הרצוג נואם בכנס לאוטמן לחינוך ב-2022

לאחרונה נערך כנס לאוטמן למדיניות החינוך בהשתתפות אוניברסיטת תל-אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה.

המושבים היו מעניינים ועמוסים במרצים משובחים, אבל כמעט בשום מושב או דיון לא הוזכר הנושא הכי חשוב בחיינו היום – החינוך לדמוקרטיה, וכשהוזכר, זה היה מס שפתיים בלבד.

בתחילת פברואר 2020, ביום עיון על הדמוקרטיה שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה, הרצאת הפתיחה הייתה של פרופ' אוריאל רייכמן, אשר הסביר בצורה מרתקת למאות המשתתפים את האיום הענק על הדמוקרטיה הישראלית שיתרחש אם יחוקקו החוקים שהיו אז על הפרק.

בבדיקה מהירה שעשיתי גיליתי שבהרצליה, העיר בה שוכן המרכז הבינתחומי, 35% מבעלי זכות הבחירה לא הצביעו בבחירות האחרונות.

הרצאת הפתיחה של פרופ' רייכמן הסבירה את האיום הענק על הדמוקרטיה אם יחוקקו החוקים שהיו אז על הפרק. בהרצליה, בה שוכן המרכז הבינתחומי, 35% מבעלי זכות הבחירה לא הצביעו בבחירות האחרונות

פניתי במכתב מנומק לנשיא המרכז, אותו פרופ' רייכמן, והצעתי לו להעלות באתר המרכז בשמו ובשם הנהלת המרכז, קריאה לכל הסטודנטים וסגל המרכז למלא את חובת וללכת להצביע בבחירות הקרובות.

להפתעתי הגדולה תשובתו של פרופ' רייכמן הייתה: "אנחנו שומרים על ניטרליות ועל כן לא נוציא קריאה כזו".

כל פניותיי לקבל הסבר מה לא "ניטרלי" בקריאה לממש את חובתו הבסיסית של כל אזרח בישראל לא נענתה בסבר כלשהו.

אבל, כרגלי, התשובה התמוהה הזו רק נסכה בי אנרגיה נוספת וטרחתי והוצאתי מכתב אישי ברוח זו לכל נשיאי האוניברסיטאות והמכללות בישראל. מרובם לא קיבלתי תשובה, אבל אחת הייתה מאוד משמעותית בעיניי. הייתה זו תשובתו של פרופ' אריאל פורת נשיא אוניברסיטת תל אביב, אותה אוניברסיטה שהיא המשתתף האקדמי הראשי של כנס החינוך:

"אני לא רואה את עצמי כמי שאמור לעודד את הסטודנטים שלי והסגל להצביע. איני גורם מחנך באופן שאתה רואה את זה".

אני מודה שהוכיתי בתדהמה.

הייתכן שכך רואה את תפקידו הנשיא של אחד המוסדות האקדמיים הכי חשובים במדינת ישראל?

להפתעתי, תשובת נשיא האוני' לבקשתי שיקרא להצביע הייתה: "אנו שומרים על ניטרליות ולכן לא נוציא קריאה כזו". כל בקשותיי להסבר מה לא "ניטרלי" בקריאה למימוש החובה האזרחית הבסיסית לא נענו

לשמחתי, במוסד האקדמי בו אני חבר בוועד המנהל, המרכז למשפט ועסקים, התקבל הרעיון בברכה רבה וקריאה ברוח זו התפרסמה בכל אתרי המרכז וגם הוצבו באנרים ברוח זה בכניסות למוסד.

לאחר נפילת ממשלת נתניהו האחרונה פניתי למספר אוניברסיטאות ומכוני מחקר בהצעה לערוך כנס\יום עיון בנושא חשיבותה של מחאה אזרחית בהגנה על הדמוקרטיה במדינת ישראל.

ההתחמקות הייתה מרשימה.

פניתי למכון הישראלי לדמוקרטיה, שגם הוא גורם מרכזי בכנס החינוך, ונראה בעיניי כמתאים ביותר לעניין. ההתחמקות לא אחרה להגיע.

כפי שכבר הבנתם, איני מהמתייאשים, ולכן לרגל שינוי בסגל הבכיר של המכון ביקשתי שנית.

הפעם זכיתי לפחות לתשובה.

"לגבי נושא המחאה, יש הרבה גופים שזה תפקידם. המכון הוא מכון מחקר והוא מוביל הידע והמחקר בתחום של הגנה על הדמוקרטיה…".

"הרבה גופים?", שאלתי, "תני לי אחד", ביקשתי.

"ארגוני שטח".

"מה זה, מכון מגן על הדמוקרטיה ע"י עמידה מהצד?" הקשיתי.

לא זכיתי למענה.

אז לפני שמשתמשים בשמו של דב לאוטמן היקר, שהחינוך היה באמת יקר לליבו, בואו ותסתכלו במראה ותגידו שיש לכם באמת את האומץ הדרוש כדי לדון בבעיות המרכזיות העומדות להחריב את הדמוקרטיה שלנו ואיך בעזרת החינוך נבטיח שהיא תישמר.

אז לפני שמשתמשים בשמו של דב לאוטמן היקר, שהחינוך היה באמת יקר לליבו, בואו ותסתכלו במראה ותגידו שיש לכם באמת את האומץ הדרוש כדי לדון בבעיות המרכזיות העומדות להחריב את הדמוקרטיה

ואם אין לכם את האומץ, שלצערי דרוש לשם כך בימינו אלו במדינת ישראל, אז לפחות תהיי צנועים ואל תערכו כנסים עם שמות מפוצצים וריקים מתוכן אמיתי.

תא״ל מיל׳ אסף אגמון הוא מבכירי חיל האוויר לשעבר, פעיל חברתי בתחום החינוך הטכנולוגי ואהבת הטבע והסביבה, ממובילי תנועת המחאה ״אין מצב״ בבלפור.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 518 מילים ו-1 תגובות
סגירה