במהומות בזמן מבצע "שומר החומות" פורסם כי פורעים ערבים שאבו השראה מסרטוני הסתה ברשתות החברתיות, שבהם תיעדו את עצמם מתקוטטים עם יהודים ומתעמתים עם שוטרים, לצד צילומים מתקיפות צה"ל בעזה ומהאירועים בהר הבית. סרטונים כאלה עדיין מתפרסמים ומעודדים אלימות לאומנית של ערבים. אבל מסתבר שגם בקרב יהודים מתפרסמים סרטונים דומים.

מדי יום מופצים ברשתות החברתיות – בעיקר ביוטיוב, טיקטוק ובממשק Reels של אינסטגרם ופייסבוק – סרטונים שמצולמים ומופצים בידי אנשים פרטיים, המתעדים אירועים אלימים בין אזרחים יהודים ואנשי כוחות הביטחון לערבים: פיגועים, חיפושים ומעצרי מבוקשים, ירי, קטטות ומכות.

המסגור של האירועים ברוב הסרטונים הללו – בעריכה ובטקסטים הנלווים – מתסיס, בוטה ולאומני. ערבים משני צדי הקו הירוק מוצגים באור שלילי, ולעתים בסטריאוטיפים גזעניים.

סרטונים רבים חושפים אלימות קשה – שנדחקת לרוב לשולי מהדורות החדשות הרשמיות – של ערבים כלפי יהודים בשטחים, בירושלים ובנגב. נראית גם אלימות רבה של יהודים כלפי ערבים (בעיקר בתוך הקו הירוק), וזאת מוצגת דווקא באור חיובי.

אילוסטרציה: מעצר תושב שכם החשוד במעורבות בפיגוע ירי בחווארה, 7 באוקטובר 2022 (צילום: דובר צה"ל)

המסגור של האירועים ברוב הסרטונים הללו – בעריכה ובטקסטים הנלווים – מתסיס, בוטה ולאומני. ערבים משני צדי הקו הירוק מוצגים באור שלילי, ולעתים בסטריאוטיפים גזעניים

חיילי צה"ל ושוטרי מג"ב מוצגים תמיד באהדה והערצה, גם – ובמיוחד – כשהאירועים בסרטונים מעלים שאלות קשות על התנהלותם. ואילו היחס לשוטרים "כחולים" משתנה: לעתים הם מוצגים כשלומיאלים (בעיקר כלפי מחבלים ועבריינים ערבים) או כבריונים (כלפי יהודים).

מפיצי הסרטונים לא לוקחים על עצמם מגבלות כמו צווי איסור פרסום, צנזורה, פגיעה בפרטיות, הסתה ולשון הרע. בסרטונים רבים מופיעים תכנים בעייתיים, משפילים, מסיתים ולכאורה גם לא חוקיים.

בחלק מהסרטונים, חשודים וקרבנות, ביניהם קטינים, מוצגים באופן מביך ומשפיל. באחרים, פעילות מבצעית נחשפת בזמן אמת, בלא תיאום עם כוחות הביטחון. בחלק מהסרטונים לא מצוין מתי והיכן צולמו. מי שמצלמים ומפיצים אותם אינם מצליבים מידע, כך שהם עלולים גם להביא להפצת "פייק ניוז".

הסרטונים הללו מהווים רק חלק קטן מהסרטונים ברשתות החברתיות, ובכל זאת מספרם גדול, בשל המספר הכללי העצום של הסרטונים. לפי נתוני איגוד האינטרנט הישראלי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 90% מהישראלים גולשים באינטרנט, וכמעט כל הגולשים נמצאים מדי יום ברשתות.

@push_il

מה דעתכם?

♬ לא להיות אני – Michael Ben David

מפיצי הסרטונים לא לוקחים על עצמם מגבלות כמו צווי איסור פרסום, צנזורה, פגיעה בפרטיות, הסתה ולשון הרע. בסרטונים רבים מופיעים תכנים בעייתיים, משפילים ומסיתים

הישראלי הממוצע נמצא ב־2022 כ־2.8 שעות ביום ברשתות (כולל ואטסאפ). חלק ניכר מהזמן הזה מוקדש לצפייה בסרטונים. 62% מהמפרסמים משתמשים בסרטוני רשת לפרסום מוצרים, מתוך הבנה ששם הציבור נמצא.

רוב מוחלט של הסרטונים הם "סרטוני שטויות": ריקודים, מתיחות, אירועים מצחיקים ומוזרים וכו'. שיעור הסרטונים המתעדים אלימות ופעילות ביטחונית משתנה ממשתמש למשתמש בהתאם לטירגוט האישי שמפעילות הרשתות. תדירות הופעתם עולה בתלילות אחרי פיגועים, ולקראת בחירות, מה שמעלה שאלות על הפצה מכוונת מטעם גורמים פוליטיים.

חלק מהסרטונים מופצים בעמודים וקבוצות ייעודיים כמו, לדוגמה, "דיווחים בזמן אמת – Push", ו"חדשות מהרגע". העמוד "דיווחים בזמן אמת" קיים במקביל בכמה רשתות חברתיות. העמוד מציג את עצמו כ"אתר חדשות" וכולל בעיקר מבזקי חדשות שנמצאים בכל כלי התקשורת והמון סרטונים, שנראה שלא עברו עריכה ובדיקה.

חלק מהסרטונים האלה מועלים בידי הגולשים ואחרים מטעם העמוד עצמו, אף כי חלקם נמצאים ברשת גם בלא הקרדיט לעמוד. לעמוד יש כ־550 אלף עוקבים בטיקטוק, כ־330 אלף עוקבים באינסטגרם, כ־214 אלף בפייסבוק וכ־2,400 בטוויטר. וזה רק עמוד אחד מני רבים. חלק מהגולשים צורכים חדשות אך ורק דרך עמודים כאלה ומסרטונים המתרוצצים ברשתות באופן כאוטי.

@push_il

????????

♬ צליל מקורי – דיווחים בזמן אמת

אוהבים את החיילים אבל מסבכים אותם

חלק מהסרטונים מהז'אנר הזה כוללים הסתה גזענית נטו. השבוע, למשל, הופץ סרטון טיקטוק בשם "חדשות מהמגזר" שבו נראה חדר שבו מונחות ערימות של כסף מזומן, כשברקע מוזיקה שנשמעת ערבית. לא ברור היכן ומתי הסרטון צולם, על ידי מי וכיצד, של מי הכסף ולמה הוא משמש. אין תגובה מבעלי הכסף, ממי שנמצא בחדר ומגוף שלטוני כלשהו. אבל המסר העולה ממנו ברור מאוד.

גזענות מבעבעת גם בסרטונים רבים שאינם קשורים לפוליטיקה או לפלילים. בסרטון פרסום־עצמי שהפיץ בעל עסק לדודי שמש, לדוגמה, הוא מטייל על גג ביישוב ערבי ואומר: "תראו מה הבני־דודים שלנו עושים עם הדודים שלהם" ומציג הזנחה ותחזוקה כושלת של דודי שמש, ואז לעומתם, את העבודה המקצועית שלו עצמו.

בסרטון אחר, רכב עם קורקינטים שנרכשו כחוק בדרכו לרשות הפלסטינית מוצג כ"סחורה גנובה". אינספור סרטונים מראים מקרים אמיתיים שבהם אזרחים יהודים מוכים בידי עבריינים ערבים.

בסרטון אינסטגרם ויראלי שהופץ השבוע, והגיע גם למהדורות החדשות הרשמיות, נראה רכב ובו צעירים מעראבה חוסמים רכב אחר – ואז יוצאים מרכבם וניגשים עם אלות בידיהם אל הרכב השני

בסרטון אינסטגרם ויראלי שהופץ השבוע, והגיע גם למהדורות החדשות הרשמיות, נראה רכב ובו צעירים מעראבה חוסמים רכב אחר – ואז יוצאים מרכבם וניגשים עם אלות בידיהם אל הרכב השני. הכותרת בתקשורת הרשמית הייתה "אלימות בלתי נתפשת בכבישים", ואילו ברשתות ובעמודי סרטונים "ערבים מכים באכזריות נהג יהודי שמתחנן על חייו".

אילוסטרציה: חלון אוטובוס שנפגע בפיגוע הירי ליד הכותל המערבי בירושלים, 14 באוגוסט 2022 (צילום: דוברות המשטרה)

בסרטון פופולרי נוסף שרץ השבוע ברשתות נראו חיילים נוסעים באוטובוס עם שמשה סדוקה, ולפי הכיתוב – האוטובוס נסע בנגב ונרגם באבנים.

אלימות נגד ערבים ממוסגרת אחרת. לדוגמה, בסרטון (אזהרה: קשה לצפייה) שצולם ב־2018 בשוק מחנה יהודה, שעדיין רץ ברשת וזכה לכ־1.3 מיליון צפיות בפייסבוק לבדה, נראה אדם עובר בין הבאסטות ומקלל בערבית, ואדם אחר מזנק לעברו, מכה אותו בראשו ומפיל אותו לקרקע.

האירוע הוצג תחת הכותרת: "ערבי קילל יהודייה וישר חטף תגובה". רובן המכריע של 13 אלף התגובות מתלהבות מהמעשה: "כל הכבוד"; "איזה גבר"; "המדליות בדרך".

בסרטונים אחרים נראות תגרות רציניות יותר בין אזרחים ערבים לאנשי ביטחון. הסרטונים הללו מופצים מתוך הזדהות עם החיילים והשוטרים, אבל עלולים דווקא לסבך אותם.

עימותים בין כוחות ביטחון לפלסטינים ליד חווארה בצפון השומרון, 13 באוקטובר 2022 (צילום: Erik Marmor/Flash90)

בסרטון שרץ ברשת נראית תקרית אלימה בין שוטר במדים לתושבים ביישוב ערבי כלשהו. בסרטון נראה שוטר מג"ב, שמסיבה לא ברורה הסתובב שם לבדו. שלושה תושבים התנפלו עליו ואחד מהם מנסה לחטוף את נשקו. הנשק נפל לארץ והשוטר שלף אקדח, כיוון אותו לתושב וירה בו. נשמעו צעקות שבר והתושב נפל לארץ. לא ברור מה קרה לו והאם הוא בחיים.

לא ידוע לנו, וגם למשטרת ישראל ולצה"ל, היכן ומתי האירוע התרחש. גולש בשם אודי בן הרוש שיתף את הסרטון בדצמבר תחת הכותרת "10.000 שח מענק מיידי העברה בנקאית לחיל משמר הגבול!" אלפי מגיבים הביעו תמיכה נלהבת בשוטר והבטיחו לתרום לו – אף כי לא ברור אם נפתחה מגבית כזאת בפועל. בן הרוש לא השיב לפניית זמן ישראל ולשאלותינו על הסרטון.

בסרטונים רבים, חיילים ושוטרים מתעדים את עצמם עוצרים חשודים ערבים. בעבר, פרסומים כאלה עוררו שערורייה בינלאומית. ב־2010, חיילת בשם עדן אברג'יל הצטלמה עם עציר פלסטיני כפות ותייגה אותו בפוסט צוהל

בסרטונים רבים, חיילים ושוטרים מתעדים את עצמם עוצרים חשודים ערבים. בעבר, פרסומים כאלה עוררו שערורייה בינלאומית. ב־2010, חיילת בשם עדן אברג'יל הצטלמה עם עציר פלסטיני כפות ותייגה אותו בפוסט צוהל תחת הכותרת "התקופה הטובה בחיי" .

האירוע פורסם ברשתות הטלוויזיה המובילות בעולם הערבי. אחרי הפרסום, החיילת ננזפה, הודחה משירות ודרגותיה בוטלו. ארגון שוברים שתיקה דיווח כבר אז כי מדובר בתופעה רחבה.

אילוסטרציה: חייל צה"ל עוצר צעיר פלסטיני בגדה המערבית, 9 בספטמבר 2022 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

כיום, תיעוד ופרסום של מעצרים כבר אינו נתפש כמזעזע. חיילים ושוטרים מצטלמים כשהם מעלים עצירים לאוטובוסים, כופתים אותם ומובילים אותם, לעתים בעיניים עצומות, לבסיס ודרך רחובות וקניונים.

ח"כ אלמוג כהן, ששירת בעבר כשוטר יס"מ, הציג לראווה בקמפיין הבחירות שלו מעצר של ערבים שביצע בזמן שירותו. העצירים – טאלב, ראוף ונידאל אלטורי – היו בדואים ישראלים שבעבר הגישו תלונה במח"ש נגד אותו מעצר עצמו, בטענה שהיה אלים ולא חוקי. התלונה נסגרה כיוון שמח"ש לא הצליחה למצוא את השוטרים. בעקבות הפרסום של כהן, העצירים שוב הגישו תלונה.

ח"כ אלמוג כהן, ששירת בעבר כשוטר יס"מ, הציג לראווה בקמפיין הבחירות שלו מעצר של ערבים שביצע בזמן שירותו. העצירים היו בדואים ישראלים שבעבר הגישו תלונה במח"ש נגד אותו מעצר עצמו

במשך השנים, המנהג המשפיל לתעד ולפרסם מעצרים חלחל מהשטחים לתוך הקו הירוק ולאחר מכן מצעירים ערבים ליהודים. בסרטון ויראלי שתיעד מעצר של נהג (יהודי) הוא נראה נאבק עם השוטרים על הקרקע עד שמכנסיו נופלים, ומובל לניידת בתחתונים. בסרטון אחר אזרח מבוגר שנעצר בתל אביב מתעמת עם השוטרים וצווח עליהם בקול מעורר גיחוך.

חלק מ"סרטוני המעצרים" מיועדים להעביר ביקורת על המשטרה, אבל פוגעים דווקא בזכויות העצירים והנחקרים. סרטון פופולרי, שהופץ כמחאה, הראה אם שמתעמתת באגרסיביות עם שוטרים במחאה על כך שחקרו את בתה בת ה־14, והילדה עצמה מופיעה בו ללא כיסוי או טשטוש פנים.

אילוסטרציה: שוטרים עוצרים פלסטיני בעיר העתיקה בירושלים במהלך מצעד הדגלים, 15 ביוני 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

בסרטון אחר, פחות מזעזע, נראים שוטרים שנכנסו לדירה בתל אביב לחפש מעבדת סמים, אבל התיישבו יחד עם הדיירים־החשודים לראות משחק במונדיאל. וזאת, בלי לטשטש את פני השוטרים והדיירים ובלי שצוין אם בדירה נמצאו בכלל סמים כלשהם.

"טיקטוק, יוטיוב, Reels הם מקומות פרוצים, כל אחד יכול להעלות מה שהוא רוצה – וזה בעייתי", אומר דוד חליווה, אומן לחימה, איש ביטחון לשעבר וכוכב רשת.

חליווה פיתח שיטה לשימוש משטרתי וביטחוני באומנויות לחימה (שיטת "שאדו"), שאותה הוא מלמד בקורסים ומפרסם אינספור סרטונים פופולריים שמדגימים אותה במעצרים. אולם, כל הסרטונים שלו מבוימים.

לדברי חליווה: "אני מדריך שוטרים ואנשי ביטחון בקורסים לשיטת שאדו בלחימה ובמעצרים, והשתתפתי בעצמי בפעילות כזאת, אבל אני לא מעלה אותה לרשת. רק מבויים.

@shadowhaliva

מעצר מהיר#תרגול מצבי נחיתות ברכב#שיטור עירוני#שאדו#דיויד חליוה#הדרכות אישיות בנייד

♬ צליל מקורי – Shadow Method

"זה חוסר אחריות לפרסם מעצרים אמיתיים. זה יכול לסכן שוטרים. וזה גם משפיל חשודים. הרי הבן אדם רק עציר, בסוף יתברר שהוא זכאי. למה ללעוג לו ככה? ומישהו בודק אם מותר בכלל לצלם? אם יש צו איסור פרסום, צנזורה, צנעת הפרט? מצלמים ילדה בת 12 בלי לשאול את ההורים שלה. אין שום גבולות, והמשטרה פשוט לא יודעת להתמודד עם זה".

"זה חוסר אחריות לפרסם מעצרים אמיתיים. זה יכול לסכן שוטרים. וזה גם משפיל חשודים. הרי הבן אדם רק עציר, בסוף יתברר שהוא זכאי. למה ללעוג לו ככה?"

אם נתעלם לרגע מהבעיות האתיות והחוקיות החמורות הללו, אתה חושב שפרסומים כאלה יכולים לעזור לדרבן את המשטרה לטפל באלימות טוב יותר?
"תראה, אנשים צמאים לביטחון ויש להם ביקורת על איך שהמשטרה מתמודדת עם הפשיעה וזה זכותם. לא צריך להתלהם ולעשות שיימינג. המשטרה צריכה לפעול בחכמה, בצורה מסודרת, בעקביות, ולא לרוץ לשטח ברעש כשיש פרסומים שמלחיצים אותה".

מפיצי הסרטונים הללו הם פטריוטים שרוצים לסייע לכוחות הביטחון, ונראה כי חלקם פשוט אינם מודעים להשלכות פעילותם ולעובדה שלעתים הפרסומים הפרועים מסכנים אותם. יש סרטונים שמתעדים אימונים בבסיסים ופעילות בערים פלסטיניות בשטחי A בלי לבדוק עם צה"ל את הסיכונים האפשריים.

מייד אחרי הפיגוע שהתרחש לאחרונה בכפר קאסם נפוצו ברשת סרטונים שתיעדו בזמן אמת את מג"ב במרדף אחרי המחבלים – בלי לקחת בחשבון שהפרסום עלול לסייע להם להימלט. בסרטונים יש כתוביות בערבית ובעברית, ונראה כי צולמו בידי תושבי הכפר והופצו גם בידי יהודים.

מייד אחרי הפיגוע בכפר קאסם נפוצו ברשת סרטונים שתיעדו בזמן אמת את מג"ב במרדף אחרי המחבלים – בלי לקחת בחשבון שהפרסום עלול לסייע להם להימלט

חוק הצנזורה הצבאית חל על אזרחים פרטיים כמו על כלי תקשורת ולכאורה ניתן לאסור עליהם לפרסם סודות צבאיים. אבל למעשה, במערכת הביטחון מכירים בכך שאין דרך לאכוף זאת.

גורם צה"לי בלתי־רשמי אמר לזמן ישראל כי הצנזורה עוקבת אחרי הרשתות כדי לוודא שלא מתפרסם בהן מידע סודי, אך לא ידע לומר לנו מה הצנזורה יכולה לעשות במקרה שאלה מתפרסמים. בצנזורה הצבאית לא השיבו לשאלתנו בנושא.

"משטרת ישראל לא יכולה לשלוט על כל סרטון במציאות שבה כמעט כל אזרח מצלם, מעלה ומשתף סרטונים", אומר דובר המשטרה אלי לוי. "לצערנו, בחלק מהמקרים אזרחים לא בודקים את מהימנות התוכן והבטיחות שלו ואינם לוקחים בחשבון אפשרות שהסרטון חושף, בתום לב, או שלא, פעילות משטרתית, או גורם שאסור לחשוף את דמותו וזהותו בציבור, מסיבות של גיל, צנעת הפרט או ביטחון.

"אנחנו קוראים לציבור להימנע מהעלאת סרטונים שיכולים לגרום נזק למצולמים או לחקירות משטרה ולפעילות ביטחונית", אומר לוי.

אילוסטרציה: עימותים בין שוטרים למפגינים במאה שערים בירושלים, 4 באוקטובר 2020 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

בסרטונים רבים, כולל באלה ששלחתי לכם, יש הסתה לאומנית. כיצד אתם מתייחסים לכך?
"בכל מקרה שבו אנו מגלים הסתה אנו פועלים כנגד המפרסמים בהתאם לחוק. אבל הכמות לא מאפשרת לנו לחקור את כל המקרים, ולכן אנחנו קוראים לציבור להימנע משיתוף סרטונים שפוגעים באנשים".

יש סרטונים שבהם מצולמים שוטרים בפעילות כדי להעביר עליכם ביקורת ולהראות שאתם לא עובדים מספיק טוב או מתנכלים לאזרחים. זה לא לגיטימי?
"אנחנו לא מגבילים את חופש ההתבטאות והמחאה. אבל אם יש סרטונים שמהם עולה לדעתו של מישהו שהתנהלנו באופן לא הולם, אנחנו מבקשים, אנא, הציפו את המידע קודם מולנו והימנעו מעשיית שיימינג לשוטר לפני שראינו את הסרטון וקיבלנו הזדמנות להסביר.

"עיתונאים רבים מבקרים אותנו אבל מבקשים קודם תגובה, ובהרבה מקרים מתברר שהמידע שקיבלו היה מגמתי. אנחנו לא מצפים מכל הציבור להיות עיתונאים, אבל אם אנשים לוקחים על עצמם את האחריות לפרסם אירועים, אנחנו מצפים שייקחו גם אחריות לבדוק אותם".

"אנחנו לא מצפים מכל הציבור להיות עיתונאים, אבל אם אנשים לוקחים על עצמם את האחריות לפרסם אירועים, אנחנו מצפים שייקחו גם אחריות לבדוק אותם"

עם זאת, לוי מציין כי בחלק מהמקרים המשטרה מסתייעת בסרטוני רשת: "לפעמים, בזכות סרטון אנחנו מזהים חשודים ומאתרים אותם".

אילוסטרציה: שוטרים גוררים מפגינה מחוץ למעון ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בירושלים, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

בסך הכול, סרטונים הנוגעים לעבודתכם גורמים לכם יותר נזק או תועלת?
"כל מקרה לגופו. אבל בכל המקרים יותר טוב לכולם, מלבד העבריינים והמחבלים, שהאזרח ישלח לנו את הסרטון. זה יסייע לנו למצוא את העבריינים ולוודא שהפרסום לא מזיק. אחר כך שיפרסם מה שהוא רוצה".

בצה"ל מודאגים מבעיה נוספת שמייצר עולם הסרטונים הפרוע: אחרי פיגועים מתפרסמים ברשתות סרטונים מהאירוע ובהם תמונות, ולעתים אף שמות, של הנפגעים, לעתים עוד לפני ההודעה לבני משפחתם. דובר צה"ל פתח בדצמבר בקמפיין מול חיילים ואנשי כוחות ביטחון והצלה שמסביר מדוע אסור להפיץ סרטונים כאלה.

בצה"ל מודאגים מבעיה נוספת: אחרי פיגועים מתפרסמים ברשתות סרטונים מהאירוע ובהם תמונות, ולעתים אף שמות, של הנפגעים, לעתים עוד לפני ההודעה לבני משפחתם

לדברי סא"ל מירב סטולר־גרנות, רע"ן הפקה ומדיה בצה"ל: "בחודשים האחרונים, מאז התרבות הפיגועים, שמנו לב לתופעה שבה מופצים ברשת סרטונים מאירועים ביטחוניים שונים, לרבות פיגועים.

"מבדיקות שערכנו עולה שחלקם מגיעים מאנשי כוחות הביטחון שצילמו בשטח או ממצלמות אבטחה. הסרטונים מופצים בהתחלה בקבוצות קטנות, לפעמים לצרכי עבודה ותחקיר, מתגלגלים הלאה ולבסוף מתפשטים ומגיעים לציבור הרחב.

אילוסטרציה: מצלמות טלוויזיה (צילום: CC by Mozel W, Wikipedia)

"יש סרטונים אלימים ממש שיוצאים מזירות פיגוע בזמן אמת, שבהם רואים חיילים, אנשי כוחות ביטחון ואזרחים נפגעים, לעיתים לפני שמשפחתו של החייל/האזרח שנפצע או נהרג קיבל על כך הודעה. סרטונים כאלה עלולים לפגוע קשות בחיילים, בנפגעים, בבני משפחותיהם ונוגדים את התפישה שלנו.

"מדובר בסרטונים אמיתיים, לא מזויפים, על אירועים שהתרחשו, אבל הם מופצים באופן לא מסודר ויוצרים שיח לא רשמי ולא מדויק שגורם להתפשטות של מידע שגוי ומטעה. לעתים קרובות, אנשים מעלים את הסרטונים הללו בלי לחשוב על ההשלכות, וללא כוונה רעה.

"לכן, יצאנו בתחילת דצמבר בקמפיין, שמופץ בשלב הראשון בתוך תקשורת הפנים של הגופים הביטחוניים, שקורא לקחת אחריות ולהפסיק להעביר סרטונים כדי למנוע פגיעה במשפחות ובנפגעים ואף בחוסן הלאומי".

למה סרטונים כאלה פוגעים בחוסן הלאומי?
"כי כשאתה מקבל סרטון כזה, בלי לדעת את הפרטים, מי נפגע, מי פגע, מה קרה, מתפשטים שמועות, טעויות ומידע שגוי שעלולים לייצר בהלה ולפעמים אפילו להפריע לפעילות המבצעית".

אילוסטרציה: כוח צה"ל בפעילות מבצעית בגדה המערבית (צילום: דובר צה"ל.)

משטרת ישראל ביקשה מהאזרחים להעביר סרטונים על אירועים שהמשטרה מעורבת בהם לפני הפרסום כדי לתת לה להגיב ולהסביר ולהימנע מטעויות והטעיות. יש לכם בקשה דומה?
"אנחנו לא יכולים להסתמך על כך שכל סרטון וסרטון שאדם מצלם ושקשור לצה"ל יעבור דרכנו.

"אנחנו כן יכולים לצפות מחיילים, אנשי כוחות ההצלה ואזרחים להפעיל היגיון ואחריות ולחכות טיפה עד שהפרטים מתבהרים לפני שהם מפיצים סרטונים עם מידע רגיש.

"אנחנו גם עוקבים אחרי הסרטונים שרצים ברשת, וכשסרטונים מגיעים לתפוצה רחבה אנחנו בודקים את המקור שלהם. אם סרטון מופץ לתקשורת הרשמית, ולקהילות גדולות ברשתות החברתיות, קבוצות פייסבוק וכו', אנחנו פונים אליהם ומבקשים מהם לעכב את הפצתם עד לבירור העובדות, או להבהיר את המידע.

"אנחנו משתדלים לעדכן כמה שיותר מהר בעמודי האינסטגרם, הטיקטוק והטוויטר שלנו על כך שהתרחש אירוע ועל כל המידע שמותר לפרסם, כדי למנוע או להקטין את הנזק שבהפצת מידע לפני ההודעות הרשמיות"

"נוסף על כך, אנחנו משתדלים לעדכן כמה שיותר מהר, בזמן אמת, בעמודי האינסטגרם, הטיקטוק והטוויטר שלנו, על כך שהתרחש אירוע ועל כל המידע שמותר לפרסם, כדי למנוע או להקטין את הנזק שבהפצת מידע לפני ההודעות הרשמיות.

אילוסטרציה: מאגרי מידע (צילום: iStock)

"יש לנו כלי דיגיטלי מקצועי, הסטורי שלנו, שמעדכן מיידית על כל מה שאפשר לעדכן, אפילו ברמת 'קרה אירוע, פרטים בהמשך', כדי לא להשאיר חלל ריק שפותח פתח לשמועות ולמידע לא מבוסס שמתגלגל ברשתות".

יש טענה שהמידע שכוחות הביטחון מספקים לציבור לא אמין, מצונזר, אפילו שקרי. חלק מהמטרה של הפצת הסרטונים הפרועה היא להקדים אתכם ולמנוע מכם להפיץ את מה שהם רואים כמידע מסולף. כיצד אתם מתייחסים לכך?
"אני יכולה להגיד לך שכל כך חשוב לנו להיות אמינים ומדויקים ואנחנו כל כך מקפידים לבדוק את עצמנו שלפעמים זה מעכב אותנו ומונע מאתנו לעדכן על האירועים בזמן אמת".

ההפקרות מסייעת לימין

באמצע דצמבר הודיע שר התקשורת הקודם יועז הנדל כי יאמץ המלצות של ועדת מומחים שמינה, לפיה תוטל רגולציה על הרשתות החברתיות והן יחויבו להסיר תכנים פוגעניים, בדומה למצב בגרמניה ולמהלכים הנידונים בבריטניה ובצרפת.

אנשי תקשורת ופוליטיקאים ימנים תומכים בפיקוח על הרשתות, ולכאורה, ניתן לצפות שהממשלה החדשה, הלאומנית והסמכותנית, תפעל במרץ ליישם את ההמלצות. אבל ספק אם היא תפעל כנגד סרטונים כמו אלה שתועדו בכתבה זאת: אין לה אינטרס.

אילוסטרציה: זיקוקים שירו פלסטינים לעבר שוטרים ישראליים בעיר העתיקה בירושלים, 17 באפריל 2022 (צילום: Mahmoud Illean, AP)

רוב סרטוני הרשת שמתעדים אלימות לאומנית ואירועים ביטחוניים אינם מזוהים פוליטית רשמית, אבל מייצרים אווירה לאומנית וגזענית בלא כל "פוליטיקלי קורקט" שמסייעת לימין

רוב סרטוני הרשת שמתעדים אלימות לאומנית ואירועים ביטחוניים אינם מזוהים פוליטית רשמית, אבל מייצרים אווירה לאומנית וגזענית בלא כל "פוליטיקלי קורקט" שמסייעת לימין. יו"ר עוצמה יהודית והשר החדש לביטחון לאומי איתמר בן גביר נהנה בסרטונים מפולחן אישיות עוד יותר מאשר בתקשורת הרשמית.

עמוד "דיווחים בזמן אמת" מצהיר: "לא משרתים אף צד, רק את האמת", ופעילים חברתיים המזוהים עם המרכז–שמאל מעלים בו מדי פעם תכנים. אבל רוב מוחלט של התוכן, וכל התוכן שמוצג מטעם העמוד, מתאים למסרי הימין הקשה, ובמיוחד לאלה של עוצמה יהודית והציונות הדתית.

באחד הסרטונים שהתגלגלו בשבועיים האחרונים ברשתות, אגב, נראים חיילים במדים רוקדים ומתחבקים עם בן גביר – ומריעים לו. הסרטון הועלה גם בציוץ של עוצמה יהודית. גורמים צה"ליים אומרים כי המפלגה, בן גביר והחיילים לא קיבלו אישור מדובר צה"ל להצטלם עם השר כנדרש בחוק. בעוצמה יהודית ובדובר צה"ל טרם השיבו לפניותינו בעניין.

אוהבים את חיילי צה"ל!
אוהבים את מדינת ישראל!
חג שמח ???????? pic.twitter.com/gQkEHBMtTB

— מפלגת עוצמה יהודית (@otzma_yehudit) December 20, 2022

מ"דיווחים בזמן אמת" לא התקבלה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.