רון לאודר בביתו ב-2022 (צילום: שחר עזרן)
שחר עזרן

נוסחת ה-OMG של רון לאודר

500 יצירות שגורמות למיליונר שהיה מבעלי ערוץ 10 לומר "הו אלוהים" מוצגות כעת במוזאון בניו יורק, באופן המשחזר את הצבתן בביתו הפרטי ● "זה אוסף אקלקטי מאוד ואישי ביותר", אומר לאודר, "אלה הן עבודות האמנות, יצירות ה'הו אלוהים', שאספתי במשך 65 שנים"

אל תבקשו מרונלד סטיבן לאודר לבחור את היצירה האהובה עליו ביותר מתוך אוסף האמנות העצום שלו. הוא לא יכול. זאת מכיוון שבמשך העשורים האחרונים הוא אסף רק את היצירות שהוא ממש, ממש אוהב.

כשהוא רוכש יצירת אמנות, לאודר – בנם הצעיר של ענקי הקוסמטיקה אסתי וג'וזף לאודר ומי שהיה הבעלים של ערוץ 10 בישראל – משתמש במה שהוא מכנה "נוסחת ה'הו אלוהים' שלי".

"זה הולך ככה: יש את ה'הו', שפירושו שכשאני רואה את היצירה, היא פשוט לא כזאת חשובה. יש את ה'הו וואו', שאומר שזו יצירה טובה, פשוט לא אחת העבודות הטובות ביותר של האמן. אבל אז, יש את ה'הו אלוהים', כשמדובר באחת היצירות הגדולות באמת של אמן", כתב לאודר בהקדמה לקטלוג התערוכה "אוסף רונלד ס' לאודר", לרגל התצוגה של כמה מהדברים האהובים עליו ביותר במוזאון ה"נויֶה גלרי" בניו יורק.

"יש את ה'הו', שפירושו שהיצירה פשוט לא כזאת חשובה. יש את ה'הו וואו', שאומר שזו יצירה טובה. ויש את ה'הו אלוהים', כשמדובר באחת היצירות הגדולות באמת"

מתוך "אוסף רונלד ס' לאודר" המוצג ב"נויה גלרי" בניו יורק (צילום: הוליה קולאבס, באדיבות Neue Galerie New York)
מתוך "אוסף רונלד ס' לאודר" המוצג ב"נויה גלרי" בניו יורק (צילום: הוליה קולאבס, באדיבות Neue Galerie New York)

"אלה הן עבודות האמנות, יצירות ה'הו אלוהים', שאספתי במשך 65 שנים. אציין כאן שיצירת 'הו אלוהים' של אמן גדול תמיד תישאר רק 'הו וואו'. אבל 'הו אלוהים' (או OMG בעגה של היום) של אמן פחות גדול יכולה להפוך את האדם הזה יום אחד לאמן גדול".

הציבור יכול לראות עכשיו כמה מיצירות ה-OMG של לאודר ב"נויה גלרי", הממוקם באפר איסט סייד, שלאודר הקים ב-2001. לרגל יום השנה ה-20 להקמת המוזאון, 500 יצירות אמנות מהאוסף הפרטי של לאודר מוצגות בו כעת עד 13 בפברואר 2023.

האוסף של לאודר בן ה-78, שכיהן כשגריר ארצות הברית באוסטריה בתקופת ממשל רייגן ומשמש כיום כנשיא הקונגרס היהודי העולמי, מגוון באותה מידה שהוא מרשים. הוא כולל, בין השאר, כמה גביעי קידוש מכסף סטרלינג, פסלי מופת יווניים ורומיים וציורים בעלי רקע מוזהב מהמאות ה-13 וה-14.

מה שהופך את התצוגה הזאת למיוחדת במינה, מעבר למגוון המסחרר של האוצרות, הוא המאמץ שעשה המוזאון כדי להפוך את שתי הקומות שלו לחללים המדמים את ביתו של לאודר.

מה שהופך את התצוגה הזאת למיוחדת במינה, מעבר למגוון המסחרר של האוצרות, הוא המאמץ שנעשה להפוך את שתי הקומות לחללים המדמים את ביתו של לאודר

מתוך "אוסף רונלד ס' לאודר" המוצג ב"נויה גלרי" בניו יורק (צילום: הוליה קולאבס, באדיבות Neue Galerie New York)
מתוך "אוסף רונלד ס' לאודר" המוצג ב"נויה גלרי" בניו יורק (צילום: הוליה קולאבס, באדיבות Neue Galerie New York)

"הוא חי עם האמנות שלו, ולכן שיחזרנו את החדרים שלו. הוא, ואנחנו, מזמינים את הציבור לבקר", אומרת מנהלת ה"נויה גלרי", רנה פרייס.

"זה אוסף פרטי אקלקטי מאוד ואישי ביותר, שמשקף את התשוקה שלו לאמנות ואת העיסוק בה במשך כל חייו. אין שום דבר שמשתווה לזה. זו תצוגה של פעם בחיים", אומרת פרייס ומחווה בראשה לעבר חלל התצוגה שבו ניצבות בגאון חליפות שריון מימי הביניים.

"זה אוסף פרטי אקלקטי מאוד ואישי ביותר, שמשקף את התשוקה של לאודר לאמנות ואת העיסוק בה במשך כל חייו. אין שום דבר שמשתווה לזה. זו תצוגה של פעם בחיים"

כאחד האספנים המובילים בעולם של נשק ושריון מימי הביניים ומתקופת הרנסנס, לאודר תרם תשעה פריטים מהאוסף שלו למוזאון המטרופוליטן לאמנות בדצמבר 2020. בתערוכה ב"נויה גלרי" מוצגים כעת חליפות שריון שלמות, מגנים ושריוני שרשראות, וכן פגיונות, קשתות ירי וחרבות.

הקיר באחד מחללי התצוגה נצבע באותו גוון צהוב בדיוק כמו בביתו של לאודר. בחלל אחר, אחד הציורים שלאודר מוקיר ביותר – "מתרחצים באגם" של אריך הקל מ-1908 – תלוי מעל מסגרת אח מעץ בגילוף מורכב.

מתוך "אוסף רונלד ס' לאודר" המוצג ב"נויה גלרי" בניו יורק (צילום: הוליה קולאבס, באדיבות Neue Galerie New York)
מתוך "אוסף רונלד ס' לאודר" המוצג ב"נויה גלרי" בניו יורק (צילום: הוליה קולאבס, באדיבות Neue Galerie New York)

מסגרת האח וכן חיפויי הקיר והכרכוב המגולפים שבאותו חדר הם העתקים של אלה המצויים בחדר האורחים בביתו של לאודר.

התצוגה הנוכחית היא אחת המאתגרות שידע המוזאון. היות שלמבנה מהעידן המוזהב אין מעלית משא, כמה מהיצירות הוכנסו אליו באמצעות מנוף מבעד לחלונות הצרים. אין פלא שקהל גדול התאסף על המדרכה כדי לצפות בחליפות שריון מימי הביניים ובפסלי שיש ענקיים עטופים בנייר בועות שנדמו כמרחפים באוויר.

מאז שפתח לראשונה את שערי הברזל המחושל שלו, המוזאון הציג קרוב לחמישים תערוכות, בדגש על אמנות אוסטרית וגרמנית מהמאה ה-20. אולם המוזאון ידוע בעיקר בזכות "דיוקנה הראשון של אדלה בלוך-באואר" של גוסטב קלימט, שתופס חלל קבוע במעלה גרם המדרגות המתפתל.

מאז שפתח לראשונה את שעריו, המוזאון הציג קרוב לחמישים תערוכות, אולם המוזאון ידוע בעיקר בזכות "דיוקנה הראשון של אדלה בלוך-באואר" של גוסטב קלימט

מתוך "אוסף רונלד ס' לאודר" המוצג ב"נויה גלרי" בניו יורק (צילום: הוליה קולאבס, באדיבות Neue Galerie New York)
מתוך "אוסף רונלד ס' לאודר" המוצג ב"נויה גלרי" בניו יורק (צילום: הוליה קולאבס, באדיבות Neue Galerie New York)

ייתכן כי אחת היצירות המעניינות ביותר בתצוגה איננה כלל עבודת אמנות, אלא העתק של "קוּנְסְטְקאמֶר", או ארון אמנות, שמכיל מגוון חפצים, ובהם תשמישי קדושה יהודיים כמו קופסת בשמים להבדלה וחושן לספר תורה. את הארון המקורי עיצב לאודר עבור ביתו הפרטי.

פסל של הרמס מהמאה השנייה לספירה, עשוי משיש בצבע שמנת, עומד באחת הפינות שמעוצבת כמו משרדו הפרטי של לאודר. לידו עומד פסל ראש של אלה יוונייה, שמתוארך לשנת 150 לפני הספירה. בדרך כלל הוא מונח על שולחן האגוז, בסגנון אר דקו, של לאודר, שכאן בתערוכה נושא רק את מנורת השולחן של אלברטו ג'קומטי.

החלל הפינתי הקטן שמוקדש לפריטי ממורביליה מהסרט האהוב על לאודר, "קזבלנקה", אולי נראה בלתי צפוי, אבל קל להתחבר אליו.

החלל הפינתי הקטן שמוקדש לפריטי ממורביליה מהסרט האהוב על לאודר, "קזבלנקה", אולי נראה בלתי צפוי, אבל קל להתחבר אליו

מתוך "אוסף רונלד ס' לאודר" המוצג ב"נויה גלרי" בניו יורק (צילום: הוליה קולאבס, באדיבות Neue Galerie New York)
מתוך "אוסף רונלד ס' לאודר" המוצג ב"נויה גלרי" בניו יורק (צילום: הוליה קולאבס, באדיבות Neue Galerie New York)

השיר "As Time Goes By", בביצועו של הפסנתרן דולי וילסון, מתנגן ברקע ברכות, שוב ושוב. מנורת פליז מקושטת עומדת מעל שולחן, שניהם אביזרי במה מ"בית הקפה של ריק".

הדרכונים המקוריים שעוצבו עבור השחקנים אינגריד ברגמן ופול הנריד תלויים על הקיר לצד תעודות המעבר שלהם. בין עשרות כרזות הווינטג' הממוסגרות תלויה אחת שבה אינגריד ברגמן עוטה גלימת משי תכולה וכפפות ורודות.

הדרכונים המקוריים שעוצבו עבור השחקנים אינגריד ברגמן ופול הנריד תלויים על הקיר. בין עשרות כרזות הווינטג' הממוסגרות תלויה אחת שבה אינגריד ברגמן עוטה גלימת משי תכולה וכפפות ורודות

פרייס התלוותה לאחרונה לבנותיה התאומות של ברגמן, איזבלה ואיזוטה רוסליני, שבאו לראות את התצוגה.

"לקחתי אותן לראות את העבודות האלה, את אימא שלהן. הן ראו את הדרכונים. אבל בשבילן זאת פשוט אימא שלהן", אומרת פרייס.

מתוך "אוסף רונלד ס' לאודר" המוצג ב"נויה גלרי" בניו יורק (צילום: הוליה קולאבס, באדיבות Neue Galerie New York)
מתוך "אוסף רונלד ס' לאודר" המוצג ב"נויה גלרי" בניו יורק (צילום: הוליה קולאבס, באדיבות Neue Galerie New York)
עוד 857 מילים ו-1 תגובות
סגירה