בטרם זחל לממשלת רוטציה כוזבת בערבות אריה דרעי, עמדו לרשות בני גנץ 62 חברי כנסת לעומת 58 שנשבעו אמונים לנוכל הפתולוגי. כלומר: רוב פרלמנטרי. רוב האזרחים שהצביעו. רוב המנדטים הנבחרים. מה שמכנים הנאשם בנימין נתניהו, את המורשע דרעי, את הפירומן המורשע איתמר בן גביר, את איש העליונות היהודית בצלאל סמוטריץ' ואת שר השיכון עתיר הנכסים יצחק גולדקנופף בשם: רצון העם.

בטרם זחל לממשלת רוטציה כוזבת בערבות דרעי, עמדו לרשות גנץ 62 חכ"ים לעומת 58 שנשבעו אמונים לנוכל הפתולוגי. כלומר: רוב פרלמנטרי. רוב המצביעים. מה שהממשלה הנוכחית מכנה: רצון העם

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אבל זה לא באמת רצון העם, החליט לפתע נתניהו. כי יש לנכות את קולות המשותפת מהספירה, וכך יתברר שבאמתחתו של הנוכל הפתולוגי רוב ציוני. כן, ש"ס ויהדות התורה הן חלק מרוב ציוני. אהה. ממש.

או בקיצור: רוב יהודי. גזענות פשוטה. וכזבים פתולוגיים שכל מהותם להימנע מהפרידה המפחידה מכס ראש הממשלה בדרך ללבישת מדי שב"ס.

הנפנוף הישן והטוב של רצון הבוחר הערבי. הגזענות הישנה והטובה שמנכה את קולות הערבים כשצריך ליצור דה לגיטימציה לקואליציה אפשרית שאינה בראשות הנאשם. ההסתה הוותיקה והטובה. הגמישות האלסטית של המציאות. כל הגועל והצביעות המוכרים של המנהיג המסוכן והנורא הזה.

מכזבי נתניהו נחזור למציאות: בידי גנץ היה רוב פרלמנטרי. 62 חברי כנסת דרשו למנות יושב ראש חדש לפרלמנט. יושב ראש הכנסת היוצא, יולי אדלשטיין, סרב לכנס את הכנסת לצורך החלפתו ביושב ראש מטעם הבוחרים.

כן. אדלשטיין היה בסך הכל מי שאינו יושב ראש כנסת נבחר. הוא היה מי שמייצג את המיעוט הפרלמנטרי. כוחו כיושב ראש הכנסת נשאב מרצון הבוחר בבחירות הקודמות. כעת היה רק בתפקיד מעבר. כמעט פקיד. ורצון הרוב הפרלמנטרי הנבחר, כלומר רצון הבוחר, היה להחליפו.

אבל זה לא באמת רצון העם, החליט לפתע נתניהו. כי יש לנכות את קולות המשותפת מהספירה, וכך יתברר שבאמתחתו רוב ציוני. כן, ש"ס ויהדות התורה הן חלק מרוב ציוני. אהה. ממש

בשלב הזה בוודאי הבהירו לו נתניהו ולוין שאין מנוס. עליו לכבד את רצון הבוחר. את רצון הרוב הפרלמנטרי ולכנס את הכנסת לישיבה בה יוחלף בהצבעה.

אהה. בדיוק. ממש. אדלשטיין פעל בפקודתם המפורשת: נתניהו הורה לו בשקט ויריב לוין הורה לו בזעם פומבי עם קצף על השפתיים שלא יכנס את המליאה הנבחרת. הכוח הפרוצדורלי בידיו. על אף שכוח רצון הבוחר ניטל ממנו. לוין גם הזהיר את בג"ץ מהתערבות בעבודת הכנסת. כלומר: הזהיר את בג"ץ מפני מתן הוראה לממש את רצון הבוחר ולהימנע הן מביזוי הכנסת, הן משלילת רצון הבוחר והן מפגיעה חמורה של אנשי שלטון מעבר ברצונו של הריבון: האזרחים הבוחרים.

בג"ץ כמובן הורה ליושב הראש היוצא משולל התמיכה של הרוב הבוחר לכנס מיד את המליאה. אדלשטיין זעם וסירב תחילה לעשות כן. יריב לוין אמר בבוז שנשיאת העליון מוזמנת לשלוח את משמר בתי המשפט כדי לכפות את הפסיקה על אנשי הפוטש שפעלו נגד רצון הבוחר.

"ישראל היום" בכותרת שער: יולי אדלשטיין קורא לשופטי בג"ץ לעשות חשבון נפש משום שחצו קו אדום

אין פאנץ' pic.twitter.com/snVvPui2Zz

— העין השביעית (@the7i) March 27, 2020

בסוף אדלשטיין התפטר והמליאה כונסה, ושנייה לפני הכרעת הרוב הפרלמנטרי שתמך בגנץ ועמד לבחור במאיר כהן לתפקיד היושב ראש, החליט גנץ לירות ברגליו שלו ולהפר את הבטחתו האחת והיחידה, ואז בחר להיכנס להסכם רוטציה עם הנוכל המסוכן בערבותו האישית של הנוכל המזוקן.

שנייה לפני הכרעת הרוב הפרלמנטרי שתמך בגנץ ועמד לבחור במאיר כהן לתפקיד היו"ר, החליט גנץ לירות ברגליו שלו ולהפר את הבטחתו היחידה, ואז להיכנס להסכם רוטציה עם נתניהו בערבות דרעי

רצון העם? רצון הבוחר? רצון הרוב? יריב לוין הוא בסך הכל פוליטיקאי שיש בהתנהלותו קווים פשיסטים, המבקש לרסק את הביקורת השיפוטית, לבטל כל הגנה על זכויות האדם, ליצור שלטון סמכותני של גוש פרלמנטרי של תומכי עליונות יהודית ולפרק את הדמוקרטיה. וכך הרשות המבצעת בראשות נתניהו תשלוט בכנסת ותשלוט במינוי השופטים ותשלוט בתקשורת שתהפוך ליעקב ברדוגו – תוך חיסול השידור הציבורי שלא תלוי בבעלי הון מתרפסים.

קוראים לזה פשיזם. והניחוח? כמו ריח הבושם של שרת הפנים הגזענית היוצאת. מצחין, גזעני ושולל זכויות אדם. ניחוח הונגרי בארומה טורקית על מצע פוטין.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.