יוצר הקולנוע דיוויד וילקינסון באושוויץ־בירקנאו (צילום: באדיבות המצולם)
באדיבות המצולם

ריאיון הדוקו שלא רצו לפרסם

רשויות השידור הבינלאומיות – והישראליות – דחו את הסרט התיעודי החדש של דיוויד וילקינסון בתירוצים שונים ● אולם, סרט השואה בן השלוש שעות – שבוחן כיצד כל כך הרבה רוצחי המונים חמקו מעונש – הפך לחביב המבקרים הבריטים ● הבמאי מספר בריאיון לזמן ישראל כי אחרי שהותקף מילולית באנטישמיות במשך כדקה וחצי משום שטעו לחשוב שהוא יהודי – הוא החליט לממן את הסרט מכיסו

מפיק הקולנוע דיוויד וילקינסון השקיע כ־18 שנים בהשלמת הסרט התיעודי "Getting Away With Murder(s)" אך נדחה על ידי רשויות השידור הבינלאומיות ושירותי הסטרימינג השונים כמו נטפליקס.

הסרט של וילקינסון – באורך של כשלוש שעות – הוא כתב אישום מפורט נגד אי־ענישת רוב פושעי השואה. הסרט מתמקד בפושעי מלחמה גרמנים – ומשתפי פעולה לא גרמנים – ומנסה להבין איך כל כך הרבה רוצחי המונים חמקו מעונש.

"אי־עשיית הצדק עם קורבנות השואה היא עיוות הדין הגדול ביותר בהיסטוריה של האנושות", אומר וילקינסון בריאיון לזמן ישראל. "העולם צריך לדעת את זה", הוא טוען. הסרט התיעודי יהיה זמין לצפייה בכמה פלטפורמות סטרימינג אמריקאיות ב־27 בינואר, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. הסרט כבר זמין לצפייה מחודש יולי האחרון ב־11 מדינות אירופאיות.

"כל מה שקשור בסרט הזה התנהל בקושי ובמאמץ רב", אומר וילקינסון, שהפיק או הפיץ 125 סרטים בקריירה הענפה שלו, שנמשכת כבר למעלה מארבעה עשורים. "במובנים מסוימים אפשר לקרוא לסרט הזה 'יהודים לא נחשבים'", אומר וילקינסון, שנאלץ לממן חלק גדול מהסרט בעצמו ביחד עם אשתו, מעצבת התלבושות איימי רוברטס המוכרת מ"הכתר", סדרת הדגל של נטפליקס.

צייד הנאצים סטיבן אנקייר עם יוצר הקולנוע דיוויד וילקינסון (צילום: באדיבות המצולם)
צייד הנאצים סטיבן אנקייר עם יוצר הקולנוע דיוויד וילקינסון (צילום: באדיבות המצולם)

"במובנים מסוימים אפשר לקרוא לסרט הזה 'יהודים לא נחשבים'", אומר וילקינסון, שנאלץ לממן חלק גדול מהסרט בעצמו ביחד עם אשתו, מעצבת התלבושות איימי רוברטס

לדברי וילקינסון, אפילו רשויות השידור בישראל לא אצו לתמוך בדוקומנטרי הארוך הזה. "נאמר לי כמה פעמים שבישראל יש יותר סרטי תעודה על השואה מבכל מדינה אחרת", אומר וילקינסון, שסרטו נדחה גם על־ידי פסטיבל הסרטים בברלין.

יחד עם זאת, אחרי רצף הדחיות המסחרר הפך הסרט לחביב המבקרים הבריטים. וילקינסון זכה אף להשוואה מחמיאה לקלוד לנצמן, יוצר "שואה" המהולל – ועיתון "הגרדיאן" המשפיע בחר את הסרט לסרט התעודה המוביל של השנה. "זה כוחה של העיתונות החופשית. בלי תמיכתם בסרט, אני באמת חושב שהוא היה זוכה להתעלמות מוחלטת", אומר וילקינסון.

יחד עם זאת, אחרי רצף הדחיות המסחרר הפך הסרט לחביב המבקרים הבריטים. וילקינסון זכה אף להשוואה מחמיאה לקלוד לנצמן, יוצר "שואה" המהולל

"חיים ארוכים ומצליחים"

ההיסטוריונים מעריכים כי בין 750 אלף למיליון איש סייעו בביצוע השואה ברחבי אירופה. פחות מ־600 מהפושעים האלה נידונו לעונשים חמורים אחרי המלחמה. "רוב הפושעים חיו חיים ארוכים ומצליחים, אף שרבים מהם היו רוצחי המונים ידועים ומוכרים", אומר וילקינסון, שקיבל גישה למאות תמונות ממוזיאון השואה האמריקאי.

כדי להבין איך כל כך הרבה פושעים חמקו מעונש, הסרט כולל ראיונות עם – למשל – בנג'מין ב. פרנץ בן המאה, התובע האחרון מנירנברג שעודנו בחיים – וגם עם ציידי נאצים מודרניים, שמחפשים פושעים בימיהם האחרונים.

בשני העשורים שעבד על הסרט גילה וילקינסון שרוב האנשים מאמינים שלפחות מחצית מפושעי המלחמה הנאצים נענשו. אולם, בפועל רק כמה אלפי אנשים הועמדו לדין על פשעי המלחמה של גרמניה הנאצית, בערך 1% בלבד מכלל פושעי המלחמה הנאצים.

רק כמה אלפי אנשים הועמדו לדין על פשעי המלחמה של גרמניה הנאצית, בערך 1% בלבד מכלל פושעי המלחמה הנאצים

כפי שמתואר בסרט, המשטרה והממשלה הבריטית ידעה על נוכחות פושעי המלחמה במדינה – אבל לא עשתה דבר בפועל בנושא, מספר וילקינסון. "בסוף מלחמת העולם השנייה, לפחות 400 משתפי פעולה עם הנאצים עברו לבריטניה מהמדינות הבלטיות, מאוקראינה, בלארוס וממדינות אחרות שהיו תחת כיבוש נאצי", אומר וילקינסון.

"כמה אזרחים בריטים נפגעו מכך שהצבעתי על כך שהמדינה הזאת לא הייתה נפלאה ליהודים כפי שהיא נוהגת להציג. זה די מזעזע שלא נקטנו בשום צעדים משפטיים נגד כל הרוצחים שחיו פה", אומר וילקינסון. "אחד מרוצחי ההמונים האלה חי באדינבורו, שכניו בבית הסמוך היו יהודים", מוסיף יוצר הקולנוע.

וילקינסון צילם בעשר מדינות לאורך 18 חודשים והשתמש ברחפנים כדי לייצר אפקט מחריד עבור צילומי אתרי ההריגה. הוא תיעד גם את מחנה ההשמדה הגדול ביותר בזמן השואה אושוויץ־בירקנאו וגם אתרים לא מסומנים שבהם נרצחו המונים לאורך הים הבלטי.

אקסל פישר במוזיאון נירנברג עם יוצר הקולנוע דויויד וילקינסון (צילום: באדיבות המצולם)
אקסל פישר במוזיאון נירנברג עם יוצר הקולנוע דיוויד וילקינסון (צילום: באדיבות המצולם)

"היו בריטים שנפגעו מכך שהצבעתי על כך שהמדינה הזאת לא הייתה נפלאה ליהודים כפי שהיא נוהגת להציג. זה די מזעזע שלא נקטנו בשום צעדים משפטיים נגד הרוצחים שחיו פה"

"ממשיכים להכאיב"

כשווילקינסון ביקר בליטא כדי לצלם את הסרט, כמה מהמקומיים הטיחו בפניו כי מדובר בסרט המבוסס על שקרים. "יש מספר מכובד של מכחישי שואה במדינות האלה, אפילו שהם מוקפים באנדרטאות לזכר הנרצחים", אומר וילקינסון, שסרטו משודר במדינות הבלטיות מאז יולי.

בליטא, למשל, האזרחים המקומיים לעתים יזמו את הרצח ההמוני  בעצמם – ולא היחידיות הגרמניות. במהלך הפוגרום הנודע לשמצה בקובנה, למשל, שררה אווירה דמוית קרנבל בעת שיהודים עונו ונרצחו על־ידי שכניהם. "זה טוב שהאנשים במדינות האלה רואים את הסרט", אומר וילקינסון – שיצר את סרט התעודה המהולל נגד הברקזיט, "גלויות מה־48%", בשנת 2018.

לדבריו, הכחשת שואה היא לרוב החלטה של אנשים משכילים ומיודעים. "האנשים האלה יודעים שהשואה התרחשה. אתה צריך להיות אידיוט מסוג מוזר מאוד כדי לא לדעת. הראיות כל כך חד משמעיות", אומר הקולנוען.

"אני חושב שמכחישי שואה אומרים את מה שהם אומרים כנשק שמטרתו לעצבן ולטלטל את הקורבנות ואת יורשיהם", אומר וילקינסון. "הם ממשיכים להכאיב". הסרט התיעודי אף מדגיש את הסכנה שבהכחשה – ומסתיים במילותיו של צייד הנאצים שמעון ויזנטל: "אלה שמתעלמים מרציחות העבר, סוללים את הדרך לרציחות העתיד".

יוצר הקולנוע דיוויד וילקינסון עם אושיית המדיה רובין לוסטיג באנדרטת השואה בליטא (צילום: באדיבות המצולם)
יוצר הקולנוע דיוויד וילקינסון עם אושיית המדיה רובין לוסטיג באנדרטת השואה בליטא (צילום: באדיבות המצולם)

175 דקות

בשנתיים האחרונות עבר וילקינסון כמעט 15 אלף קילומטר עם הסרט במסגרת של כ־50 הקרנות שונות ושיחות מול קהל בריטי, רובן במהלך סגרי הקורונה. הוא בחר ביורק, אנגליה, להקרנת הבכורה של הסרט בגלל שבשנת 1190 כל האוכלוסייה היהודית בעיירה נטבחה על ידי שכניה.

יוצר הקולנוע התייחס גם לטבח הזה בדבריו, כמו גם לקו הרצוף והיציב של אנטישמיות מאז ועד היום. "במדינה הזאת יש אנשים שחופרים שוב ושוב על כך שאנחנו המדינה היחידה באירופה שעזרה ליהודים בשואה", אומר וילקינסון. "אנחנו משתמשים במה שניקולס וינטון עשה כאילו שזאת הייתה החלטה ממשלתית, וכאילו שמספר הילדים שניצלו היה מאות אלפים.

יוצר הקולנוע דיוויד וילקינסון בטירה ביורק, שם נרצחה כל הקהילה היהודית ב־1190 (צילום: באדיבות המצולם)
יוצר הקולנוע דיוויד וילקינסון בטירה ביורק, שם נרצחה כל הקהילה היהודית ב־1190 (צילום: באדיבות המצולם)

"נדמה שאף אחד לא מעלה בדעתו אף פעם מה קרה להורים של הילדים היהודים האלה. כן, נתנו לכמה ילדים להיכנס, אבל ההורים שלהם, הסבים שלהם, נשארו מאחור ונרצחו"

"נדמה שאף אחד לא מעלה בדעתו אף פעם מה קרה להורים של הילדים היהודים האלה. כן, נתנו לכמה ילדים להיכנס, אבל ההורים שלהם, הסבים שלהם, נשארו מאחור ונרצחו". וילקינסון אף התוקף מילולית באנטישמיות לפני כמה שנה כשאדם באוטובוס ציבורי טעה לחשוב שהוא יהודי.

וילקינסון המזוקן – שאינו יהודי – לבש מעיל שחור, מכנסיים שחורים וכובע שחור – והתוקף המטיר עליו עלבונות קשים. "כל הנוסעים התעלמו מהמילים המחרידות, מהמתקפה בת 90 השניות הזאת, הד לגרמניה בשנות ה־30", אומר וילקינסון. "אחרי התקיפה הזאת החלטתי פשוט להתחיל ולצלם את הדוקומנטרי הזה מכספי שלי".

ככל שחקר וצילם יותר לאורך השנים, כך הבין וילקינסון עד כמה מורכבת התשובה לשאלתו המקורית. "ולכן אורך הסרט 175 דקות", הוא אומר. "המניע היחידי שלי ליצירת הסרט היה פשוט למצוא תשובה לשאלה למה כל כך הרבה אנשים חמקו מעונש על פשעיהם? פשעים של רצח המונים בקנה מידה תעשייתי".

יוצר הקולנוע דיוויד וילקינסון באושוויץ־בירקנאו (צילום: פייסבוק, צילום מסך)
יוצר הקולנוע דיוויד וילקינסון באושוויץ־בירקנאו (צילום: פייסבוק, צילום מסך)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
דבריו המאלפים של דויד וילקינסון יפים גם למצבנו במדינת ישראל דהיום מול אוייבינו האנטישמיים במזה"ת ובעולם, כולל ה - BDS ותומכיו הרבים, גם בקרב יהודים אמריקניים מטופשים ואף שונאי עצמם ובוג... המשך קריאה

דבריו המאלפים של דויד וילקינסון יפים גם למצבנו במדינת ישראל דהיום מול אוייבינו האנטישמיים במזה"ת ובעולם, כולל ה – BDS ותומכיו הרבים, גם בקרב יהודים אמריקניים מטופשים ואף שונאי עצמם ובוגדנים כלפי ישראל. המחלה הגלותית הניצחית. עלינו להגן על עצמנו בנחישות, בקומה זקופה, ובמלוא העוצמה של האומה העברית. גם בתוכנו יש, לצערי, אפליה ורמיסת זכויות של בני עמנו, ע"י בעלי הכוח הפוליטי והמשפטי ושותפיהם ביצירת "אליטה", שהינה בעצם תחתיתה, ובריכוז הכוח הכלכלי הלאומי לעצמם ולטובת מקורביהם ע"ח אזרחים אחרים רבים, מוחלשים וניזקקים, והנצחת נחיתותם החברתית-כלכלית המלאכותית. {אינסטגרם: saarzvi}.
צבי סער, הוגה ועו"ד.

מדוע לא מוקרן בארץ? אולי משום שיודעים כי היישוב היהודי כאן לא עשה מספיק, ולא לחץ מספיק להצלת לפחות חלק קטן מהיהודים, ואפשר היה עם לחץ מספיק על ארה"ב ובריטניה. ואולי יתכן שהממשלות בישראל... המשך קריאה

מדוע לא מוקרן בארץ? אולי משום שיודעים כי היישוב היהודי כאן לא עשה מספיק, ולא לחץ מספיק להצלת לפחות חלק קטן מהיהודים, ואפשר היה עם לחץ מספיק על ארה"ב ובריטניה. ואולי יתכן שהממשלות בישראל ( כולן) לא ממש רוצות " לקלקל" יחסים עם המדינות הבלטיות, אוקראינה, בלרוס, הולנד ( כן!), פולין, הונגריה….ועוד?

עוד 1,007 מילים ו-3 תגובות
סגירה