המוות הראשון שחוויתי בצעירותי היה זה של סבא יעקב. בלי קשר לחוויית האובדן של איש יקר ואהוב שהיה חלק חשוב מילדותי, נדהמתי מכל הפרוצדורה הנלווית למוות הזה, כמו השלכתו האדישה לבור באדמה משל היה פסולת רדיואקטיבית בצ'רנוביל.

בלי קשר לחוויית האובדן של איש יקר ואהוב שהיה חלק חשוב מילדותי, נדהמתי מכל הפרוצדורה הנלווית למוות הזה, כמו השלכתו האדישה לבור באדמה משל היה פסולת רדיואקטיבית בצ'רנוביל

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

בהלוויה חשבתי לעצמי שמדובר בדבר הנורא ביותר שראיתי בחיי. אבל טעיתי,  כי אז הגיעה השבעה. ובשבעה היה לי שבוע שלם לחוות עינוי סיני שלם שעושה רושם שהייתי היחיד שממש סבל ממנו: האחרים היו כבר מתורגלים.

ההיגיון היחיד במאגר החוויות האיומות שזימן לי השבוע הזה הוא שיטת היהודי והעז: מת לך מישהו יקר? אוקיי, בוא ניתן לך עוד קצת סבל מרוכז, ובתום השבוע הזה תיוותר יתום וגלמוד – אבל לפחות בלי צרבת מהבורקס והביצים הקשות שמשום מה מגישים כל רבע שעה בשבעה (מה רע באוכל אמיתי? הרי יש סיבה לביטוי הזה, "אוכל מנחם". ביצים קשות מנחמות מישהו?).

לא תצטרך להתבונן שוב ושוב בתמונות מצהיבות שצולמו באגפא פוקט בשנת תרפפ"ו, ובמיוחד לא תרגיש כמו אביר צלבני מבוצר במצודה ומותקף בקטפולקות של דודות שיורות עליו קלישאות ניחומים חסרות משמעות.

בדיוק 30 שנה אחר כך, נפטר אבי החורג האהוב והנערץ. כאן כבר היינו כולנו למודי ניסיון והודענו: אין הלוויה (תרם את גופתו למדע), אין שבעה, וממש ממש אין ניחומים. אל תנחמו אותנו, כי לא בא לנו להתנחם.

בדיוק 30 שנה אחר כך נפטר אבי החורג האהוב והנערץ. כאן כבר היינו כולנו למודי ניסיון והודענו: אין הלוויה (תרם את גופתו למדע), אין שבעה, וממש ממש אין ניחומים. אל תנחמו אותנו, כי לא בא לנו להתנחם

רוב האנשים כיבדו את בקשתנו, למעט כמה חברים וחברות שלא ידעו מה לעשות עם עצמם במצב כזה. "תעשה מה שהיית עושה אם אבא שלי לא היה מת" אמרתי לחבר טוב שנורא נורא רצה לבוא לנחם, לא שעה להתעקשותי לא להתנחם וממש נעלב מרצוני לעשות בתקופה קשה כזו את מה שאני רוצה לעשות, ולא את מה שהוא רוצה.

הפרק הראשון של הסדרה החדשה שלי – מחשבות טורדניות – עוסק במנהגי האבלות המגוחכים שלנו. מקווה שתאהבו, למרות שכולנו יודעים שאת שלל הניחומים האלו כולנו עוד נשמע ונשמיע באינסוף הלוויות אחרות.

רק בשמחות, יהודים.

ניר מולד (נירמו) הוא קריקטוריסט, תסריטאי ובמאי אנימציה. מנהל את סטודיו "ארמדילו הפקות מצויירות". הוציא לאור את ספרי הקריקטורות "צלילי המוסאקה" (אוסף גג-קרטונז שפירסם בשנות התשעים בעיתונים רבים בארץ) ואת ספר הקריקטורות "שלפוחיות" (בשיתוף עמוס אלנבוגן), את סדרות האנימציה "גוגי ומגוגי" (2011) ו"רפפורט" (2012) ובימים אלו משיק את העונה הראשונה של סדרת הסקצ'ים המצויירת "גויאבות בערפל". מזל עקרב, חובב חצילים. http://www.studioarmadillo.co.il