מזל טוב! בשעה טובה אתה ואשתך הטרייה (יחסית) החלטתם לצאת מתל אביב ולקנות כאן דירה. הילד רק תינוק, וגם ככה בגן כולם בסדר (למרות שכרמל מעודה מכאן במקור) ועד שהוא יגדל ויעלה לכיתה א' מערכת החינוך פה תהייה טובה לפחות כמו תל אביב של היום. עד אז, הנה מה שהילד שלך לא יסבול ממנו, אבל אתה תחווה כל יום.

רוצה להגיע לעבודה בתל אביב? רכב! בשונה מתל אביב, התחבורה הציבורית פה פח אשפה. רוצה לנסוע באוטובוס בעיר? תתפלל שהנהג קם לעבודה היום. רוצה לנסוע ברכבת? מקווה שאתה יכול לעוף, כי האוטובוסים לא מסונכרנים עם זמני הרכבות, בשביל האופניים יש בור ענק, בנסיעה באוטו יש פקק בקסם, והתחנה רחוקה, ממש. שם הולם יותר לתחנה יהיה "השדות של קיבוץ חגור".

רוצה להגיע לעבודה בת"א? רכב! התחבורה הציבורית פה פח. רוצה לנסוע באוטובוס בעיר? תתפלל שהנהג קם לעבודה. רוצה לנסוע ברכבת? מקווה שאתה יכול לעוף, כי האוטובוסים לא מסונכרנים עם זמני הרכבות

טוב, אז פקקים נשמע יחסית בסדר. לא צריך תחב"צ. מה עם לבלות? חייבים לצאת מהעיר! נכון, בשכונה שלך יש מקדונלד'ס בשבת ופאב בסדר, אבל כמה פעמים כבר אפשר לעשות את זה? אם תצא מהשכונה ותיסע אחרי השעה 22:00, העיר תראה כמו יום כיפור.

בסדר, אז אין בילויים. אפשר להזמין וולט? כן! אבל זה לא שתרצה לעשות את זה. אמנם יש פה הרבה פלאפליות (לא משהו), אבל בסופו של דבר אפשר להזמין מ-10 מסעדות באמצע השבוע. בשבת תתפלל שמסעדות בפתח תקווה יסכימו לשלוח לך. כשפתחו פה סודוך הוא היה מלא חודשיים. קולנוע מבטיחים לנו מאז שאני בגן (אני בתיכון), ועל בריכה נורמלית אין מה לדבר.

לא נורא, אז נישן פה ואת הימים נעביר מחוץ לעיר. איך יוצאים? לא יוצאים! אוטובוס החוצה מגיע פעמיים ביום, הרכבת רחוקה, ותמיד, אבל תמיד, יש פקק ביציאות מהעיר. חושב שאתה חכם ויעבוד לך ביציאות הפחות מוכרות? טעות, כולם חושבים כמוך. ובתוך העיר? תתכונן להרבה ביקורים בפנצ'רייה, יש לך מזל שאנחנו ליד כפר קאסם. רוצה ללכת ברגל? מדרכה היא המלצה בחצי מהעיר, הן בפן של התושבים (נוסעים עליה) והן בפן הפיזי (לא קיימת).

ומה עם החינוך? הוא טוב? לא אכפת להם! אמנם לא יפלו את הבן שלך בכניסה לצבא, ויש לך סיכוי להיות שכן של מירי רגב, יאיר גולן או בני גנץ (אבל כנראה שתהיה שכן של הקו הירוק), אבל השלב שלפני הוא פרטץ' אחד גדול. למורים לא אכפת מהתלמידים, לתלמידים לא אכפת מהמורים. הנה עברה מחצית שלמה ואני עדיין יכול לספור על יד אחת את כמות הימים המלאים שהיו לי. אולי כשהילד יגיע לגיל זה ישתפר, מקווה בשבילכם.

מתחרטים? אל! תזכרו דבר אחד חשוב, האנשים פה זהב! כולם מכירים פה את כולם, למרות שהעיר מונה 70,000 תושבים (כי בסוף כולם באותו תיכון). יש עסקים קטנים עם מוכרים חמים, כמעט ואין פה פשע (ערסים זה לא נחשב, ואפילו הם ממש בסדר), ויש פה דו קיום עם השכנים שלנו בכפר קאסם. את זה, לא תמצא בתל אביב.

תמיד, אבל תמיד, יש פקק ביציאות מהעיר. חושב שאתה חכם ויעבוד לך ביציאות הפחות מוכרות? טעות, כולם חושבים כמוך. ובתוך העיר? תתכונן להרבה ביקורים בפנצ'רייה

ואם עדיין לא שכנעתי אתכם, תזכרו שגל גדות, תובל שפיר וניסים גרמה נולדו פה, ובני גנץ, מירי רגב, יאיר גולן, נחמן אש ואיתן כבל בחרו לגדל פה את ילדיהם, ורובם יצאו ממש בסדר.

יואב מוראד הוא נער בן 16 מראש העין, שאוהב לכתוב על העיר שלו, על המצב הקיים ועל טכנולוגיה ורכבים (לפעמים ביחד).