אין אדם יכול לחשוב, לדבר ולפעול אלא מתוך העמדה החברתית בה הוא נמצא. העמדה מתגבשת מתוך אינטרסים חומריים והצטלבות של מערכי כוח שונים הפועלים עליו ועל סביבתו. היא מאפשרת נקודת מבט מסוימת על העולם, ממנה נגלה אופק של אפשרויות הנתפסות כרציונליות וערכיות, בעוד אפשרויות אחרות נתפסות באופן הפוך או נותרות באפלה. הרפורמה המוצעת של בנימין נתניהו ויריב לוין למערכת המשפט ייצרה דיון ציבורי ער המאפשר זיהוי של נקודת העיוורון של העמדה הליברלית.

העמדה החברתית של אדם מאפשרת נקודת מבט מסוימת על העולם. הרפורמה המוצעת של נתניהו ולוין למערכת המשפט ייצרה דיון ציבורי ער, המאפשר זיהוי של נקודת העיוורון של העמדה הליברלית

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מי הם הליברלים? אלו המאמינים כי בני אדם באשר הם זכאים ליחס שוויוני בפני החוק, כי על המדינה להגן על זכויות הפרט והקניין וכי המרחב הציבורי צריך לאפשר ריבוי של דעות.

ישראלים רבים מגדירים עצמם כך. אלו מגיעים לרוב מהמעמדות האמידים יותר ומצביעים למפלגות המרכז, השמאל הציוני והימין המתון ("הממלכתי"). כמובן שניתן למצוא עמדות ליברליות גם בקרב הימין השמרני או השמאל הרדיקלי, אך אצלם הליברליזם נאלץ לדור בכפיפה אחת, למשל, עם עמדות דתיות או אגליטריות ולהתפשר עמן.

כמובן שניתן למצוא גם עמדות לא ליברליות בקרב הליברלים, כמו אצל אלו שהליברליזם שלהם נעצר בגבולות הקו ירוק. האדם הליברלי המתואר כאן הוא "טיפוס אידאלי" שאינו מתקיים במציאות בדרך כלל, כיוון שזו מורכבת מידי כדי להסבירה במלואה באמצעות אידאולוגיה כה רזה.

הניצחון המוחץ בבחירות האחרונות נתן רוח גבית משמעותית למחנה נתניהו-חרדים-כהניסטים. כעת הם מרגישים שהם יכולים להגשים סופסוף את הפנטזיות הכי פרועות שלהם. רוב של נבחרי ציבור בוועדה למינוי שופטים, פסקת התגברות ברוב רגיל של 61 חברי כנסת, ביטול עילת הסבירות ועוד. ה-D9 הגיע.

הניצחון המוחץ בבחירות האחרונות נתן רוח גבית משמעותית למחנה נתניהו-חרדים-כהניסטים. כעת הם מרגישים שהם יכולים להגשים סופסוף את הפנטזיות הכי פרועות שלהם

הפנטזיות שלהם, הם הסיוט של המחנה הליברלי. קם קול זעקה ועשרות אלפי ישראלים התגייסו כדי למחות כנגד הרפורמה. הם טוענים בצדק רב כי היא תפר באופן גס את האיזון בין הרשויות ותחליש את כוחה של מערכת המשפט עד כדי כך שקשה יהיה לקרוא לישראל דמוקרטיה לאחריה.

אך הימין השמרני לא סתם מציע רפורמה כה רדיקלית, שינוי מבנה המשטר ממש. הוא מצביע על בעיה מסוימת שלשיטתו הרפורמה אמורה לפתור: לא עוד "חבורת רחביה" אשר תמנע מרצון העם להתממש על בסיס מושגים לא ברורים כמו "חוסר סבירות קיצוני" ומתוך סמכות שהעניק בית המשפט העליון לעצמו באופן עקום. דמוקרטיה היא שלטון הרוב, והרוב קבע.

בחינת תשובותיהם של הליברלים לטענה זו תלמדנו כי בעוד הם מזהים היטב שעצירת הרפורמה היא צו השעה, הם מכחישים את עצם קיומה של הבעיה שהביאה אותנו לנקודת השבר הזו. לפני ההפגנה הגדולה התארח אריק כרמון, ממייסדיי "המכון הישראלי לדמוקרטיה", בפודקאסט השמרני "על המשמעות". שם הוא נשאל האם לדעתו אין שום בעיה עם האופן בו בנויה מערכת המשפט הישראלית כיום. תשובתו הייתה "לא" חד משמעי.

גם נבחרי הציבור של המחנה יצאו להגן על מערכת המשפט. ח"כ אפרת רייטן התארחה ביחד עם חיים רמון אצל "אופירה וברקו", ומצאה עצמה בחזית אחת עם צמד מנחי התוכנית, מסכימים כי אין חשיבות לגיוון האתני בהרכב בית המשפט העליון כיוון שהם "מקצועיים" ו-"אובייקטיביים".

הימין השמרני לא סתם מציע רפורמה כה רדיקלית, שינוי מבנה המשטר ממש. הוא מצביע על בעיה שלשיטתו הרפורמה אמורה לפתור: לא עוד "חבורת רחביה" שתמנע מרצון העם להתממש

נראה כי לדעת ליברלים רבים מערכת המשפט מושלמת, ובניגוד לדרישותיהם לגיוון בכל מרחב אחר, בבית המשפט העליון משום מה אין בכך צורך. לדידם, מי שזוכה להיות שופט בבית המשפט העליון הגיע לכך פשוט כי עשה עבודה יותר טובה ממתחריו, בדיוק כמו בשוק הפרטי. במקרה יצא, מה לעשות, שכמעט כל מי שהוא "מקצועי" ו"אובייקטיבי" הוא גם יהודי אשכנזי. פוקס.

לא רק הימין מצביע על בעיה אמיתית המוכחשת על ידי הליברלים בישראל. ניתן לזהות את נקודת העיוורון הזו גם כאשר מתבוננים מהכיוון השני, מהצד של השמאל הרדיקלי והפלסטינים.

הטענות של הארגון הליברלי "דרכנו", למשל, נגד פסקת ההתגברות מלמדות אותנו על הסיבות בגינן ישראלים רבים חוששים ממנה: "בג"ץ הוא השכפ"צ של הלוחמים והלוחמות שלנו" ו"מי שפוגע בעצמאות של בית המשפט העליון פוגע בחיילים שלנו".

גם הבוקר!!
מאהל המילואימניקים כל יום מול ביתו של יריב לוין. מוצ"ש ב19:00
שד' מנחם בגין 124 מודיעין
ביחד נמחה נגד הרפורמה המסוכנת שחושפת את חיילי צה"ל לתביעות בבתי הדין הבינלאומיים כמו האג.
יריב לוין מפקיר את חיילי צה"ל!
בג"צ הוא השכפ"צ שלהם!
עוד הסבר כאן:https://t.co/lRmd7FrsWZ pic.twitter.com/DXu8wsimOx

— דרכנו (@darkenuIL) January 20, 2023

הם כמעט מודים בקול רם שבית המשפט העליון, בתצורתו הנוכחית (וההיסטורית), הוא כלי להלבנת האפרטהייד בשטחים, שימורו והעמקתו. הרי אם המשטר הצבאי שמטילה ישראל על הפלסטינים בגדה שומר על זכויותיהם במידה סבירה, זכויות שליברל אמור לדרוש שישמרו גם שם, למה לפחד מהאג? ברור אם כך שלא זכויות אדם ולא חירות הפרט עומדות לנגד עיניהם כאשר הם מגנים על מערכת המשפט, אלא שימור העליונות היהודית בין הים לנהר.

אם המשטר הצבאי בגדה שומר על זכויות הפלסטינים, זכויות שליברל אמור לדרוש שישמרו גם שם, למה לפחד מהאג? לכן ברור שלא זכויות אדם וחירות הפרט לנגד עיניהם אלא שימור העליונות היהודית

הליברליזם עיוור למערכי דיכוי בגלל הדגש הרב שהוא מעניק לחירות הפרט. המחנה הליברלי בישראל, מתוקף היותו ליברלי, עיוור לגזענות המערכתית שמשמרת את ההגמוניה היהודית והלבנה בבית המשפט ומוסדות נוספים.

הוא כל כך עיוור לה, עד שנוצר מצב משעשע מעט בו הימין השמרני והשמאל הרדיקלי מוצאים נקודת השקה בביקורת נגד המרכז. אין זה מקרי. הכרה בגזענות הזו שקולה להכרה בפריווילגיות של המעמדות האמידים יותר והתחלת התהליך להשוואתן לאלו של שאר יושבי הארץ. עוד לא נולדה האליטה שוויתרה על זכויות היתר מרצונה וללא מאבק כנגדה.

הממשלה הנוכחית היא בוודאי לא שותפה למאבק אמיתי לשוויון וצדק חברתי. הרפורמה של נתניהו ולוין הרסנית, ההצדקות לה מבוססות בעיקר על תעמולה שקרית והיא לא נולדה מתוך כוונה כנה לתיקון עוולות היסטוריות אלא מתוך צרכיו האישיים של ראש ממשלה המואשם בפלילים. בכל זאת, אני מקווה שהמחנה הליברלי, שהוא חלקו הארי של קואליציית הקבוצות המתנגדות לרפורמה, ישכיל לא רק להמשיך ולהילחם בה, אלא גם ילמד בסופו של דבר להכיר בזכויות היתר הניתנות לו תחת מבנה המשטר הנוכחי, כולל מערכת המשפט.

כדי שהפרקטיקה של הכרה בפריווילגיות גם תקדם בפועל בניית חברה צודקת יותר, אל לה להתמצות בנקודת ההלקאה העצמית. עליה להוות נקודת מוצא איתנה לפעולה שמובילה לשינוי אמיתי.

בהקשר הנוכחי, משמעות הדבר שניתן ואף רצוי לחשוב על רפורמה במערכת המשפט, רפורמה שתמסד אל תוך המערכת את הגיוון הקיים בחברה בישראל, תוך שמירה על היכולת של הביקורת השיפוטית לרסן את השלטון.

ניתן ואף רצוי לחשוב על רפורמה במערכת המשפט, רפורמה שתמסד אל תוך המערכת את הגיוון הקיים בחברה בישראל, תוך שמירה על היכולת של הביקורת השיפוטית לרסן את השלטון

מי שבאמת ובתמים מעוניין לחיות בחברה המושתת על אותם ערכים שליברלים מתהדרים בהם, לא צריך לחשוש מכך.

גלעד ניצן, בן 32. דוקטורנט בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת ת"א ואקטיביסט למען זכויות אוהדי ואוהדות כדורגל.