פליטים ארמנים במעבר לאצ'ין, אוקטובר 2020 (צילום: גילעד שדה)
גילעד שדה

נקודת רתיחה

"פעילי סביבה" אזרבייג'נים הטילו לאחרונה מצור על המובלעת הארמנית וגרמו למחסור חמור במזון ובציוד רפואי ● עתה מזהיר בכיר אזרי כי הסכסוך, שנמשך כבר עשורים רבים וכולל מעשי טבח ושתי מלחמות גדולות, עלול להתחדש על רקע ניסיון שיקום צבאי ארמני ודחיקת התושבים מהמובלעת ● בינתיים, התושבים הנצורים אומרים בריאיון לזמן ישראל: "לא נותר כלום בחנויות"

"אנחנו ההרים שלנו" הוא מונומנט הניצב בכניסה הצפונית לסטפנקרט, בירת רפובליקת ארצך. בניית המונומנט – המכונה גם "טטיק פפיק" (סבא וסבתא) – הושלמה בשנת 1967 על־ידי הפסל הארמני סרגיס בגדאלסרייה.

עבור הארמנים החיים ברפובליקה – שנמצאת בלב אזרבייג'ן ולא מוכרת על־ידי אף אחת מחברות האו"ם – הפסל הוא סמל למאבק על הזכות להגדרה עצמית וחופש. אחרי עשורים של מאבק אלים ושתי מלחמות שגבו את חייהם של עשרות אלפים וכללו טיהור אתני – עתידם של הארמנים החיים בחבל שוב בסכנה.

עתה, אחרי אלפי שנים, האפשרות שלא יחיו יותר ארמנים בנגורנו קרבאך מחלחלת בקרב הקהילה הארמנית. למרות שיחות השלום בתיווך המערב, החל מ־12 בדצמבר 2022 – 120 אלף תושבי המובלעת הארמנית נמצאים תחת מצור שהוטל על־ידי פעילים מאזרבייג'ן המזהים את עצמם כפעילי איכות סביבה.

הפעילים חסמו את הכניסה לעיר שושי בדרישה לסגור את המכרות בנגורנו קרבאך כדי "למנוע פגיעה בטבע". מדובר בעורק החיים המחבר את ארמניה למובלעת.

"אנחנו ההרים שלנו", מונומנט השוכן מצפון לעיר סטפנקרט, קיץ 2019 (צילום: גילעד שדה)
"אנחנו ההרים שלנו", מונומנט השוכן מצפון לעיר סטפנקרט, קיץ 2019 (צילום: גילעד שדה)

למרות שיחות השלום בתיווך המערב, החל מ־12 בדצמבר 2022 – 120 אלף תושבי המובלעת הארמנית נמצאים תחת מצור שהוטל על־ידי פעילי מאזרבייג'ן

מאז הסכם הפסקת האש שנחתם בתיווך מוסקבה בתום מלחמת נגורנו קרבאך השנייה, הסכימו הצדדים להכניס 2,000 חיילים רוסים כדי לשמר את השלום באזור. כחלק מהסכם הפסקת האש, המעבר לאצ'ין – המהווה עורק חיים חיוני – עבר לשליטה רוסית.

לאחרונה הממשלה העצמאית של הארמנים בחבל דיווחה על ניתוק אזרבייג'ני מכוון של תשתיות ארמניות כמו חשמל, צינור גז ואינטרנט חוטי. עתה תושבי המובלעת נאלצים למצוא פתרונות יצירתיים כדי להתמודד עם הקור העז הסורר בחבל ההררי.

ימים ספורים אחרי הטלת המצור פרסם אתר התחקירים הארמני "Hetq" כי ב־5 ביולי אזרבייג'ן שינתה את הסכם הכרייה עם חברה בריטית הפועלת בשטחי אזרבייג'ן. במסגרת השינויים ניתנה ל־Anglo Asian Mining הזכות לכרות בשטחים נוספים, בין היתר בתוך שטחי האוטונומיה של נגורנו קרבאך, חבל ארץ עשיר במחצבים.

על פי הפרסום באתר החברה, החברה ממתינה למתן גישה למכרות הנמצאים בשליטת הארמנים. לפי שעה, הכוח הרוסי שהופקד על שמירת היציבות באזור ועל אבטחת המעבר החופשי בין ארמניה למובלעת לא מאפשר מעבר לאזרחים ולמסחר.

חיילי צבא רוסיה מ"כוח השמירה על השלום" בנגורנו קרבאך (צילום: גילעד שדה)
חיילי צבא רוסיה מ"כוח השמירה על השלום" בנגורנו קרבאך (צילום: גילעד שדה)

התנועה על הציר ניתנת לכוח ה"שמירה על השלום" ולצלב האדום הבינלאומי בלבד, שהוציא מהחבל כמה חולים המאושפזים במצב קשה והעביר אותם לבתי חולים בירוואן, בירת ארמניה. הצלב האדום גם סיפק תרופות וציוד רפואי לבתי החולים ברפובליקה.

"המסדרון הוא הכביש היחיד המחבר את ארמניה עם העולם החיצון. חברי הפרלמנט קוראים לאזרבייג'ן לפתוח אותו באופן מיידי על מנת לאפשר חופש תנועה ולהבטיח גישה לסחורות ולשירותים חיוניים"

ב־19 בינואר 2023 גינה הפרלמנט האירופי את המצור על מסדרון לאצ'ין בעקבות המשבר ההומניטרי החמור שנגרם. הפרלמנט ציין: "המסדרון הוא הכביש היחיד המחבר את ארמניה עם העולם החיצון. חברי הפרלמנט קוראים לאזרבייג'ן לפתוח אותו באופן מיידי על מנת לאפשר חופש תנועה ולהבטיח גישה לסחורות ולשירותים חיוניים עבור החלשים והפגיעים ביותר".

הפרלמנט הדגיש בהחלטה את הצורך בהסכם שלום מקיף שיבטיח את זכויותיה וביטחונה של האוכלוסייה הארמנית בנגורנו קרבאך. במקביל, חברי הפרלמנט גינו את "חוסר המעש" של "שומרי השלום" הרוסים הנמצאים באזור וקראו להחליפם בשומרי שלום בינלאומיים.

חברי הפרלמנט גם קראו לאיחוד האירופי להבטיח שתושבי נגורנו קרבאך לא יוחזקו עוד כבני ערובה על־ידי "האקטיביסטים מבאקו", רוסיה או קבוצת מינסק.

נסיעה על ציר לאצ'ין בעיירה לאצ'ין, פברואר 2020 (צילום: גילעד שדה)
נסיעה על ציר לאצ'ין, פברואר 2020 (צילום: גילעד שדה)

זו לא הפעם הראשונה שמסדרון לאצ'ין האסטרטגי נחסם. בשנת 1988, בעקבות אירועי "תנועת קרבאך" – התקוממות ארמנית בנגורנו קרבאך – אזרבייג'ן הסובייטית חסמה את הכבישים המובילים לאוטונומיה ואת מסדרון לאצ'ין שחיבר את נגורנו קרבאך עם ארמניה.

במקביל, הארמנים באוטונומיה הכריזו על עצמאות רפובליקת ארצאך. בשנת 1991, במסגרת "מבצע טבעת", כוחות אזרים וסובייטים נטרלו כיסי התנגדות אתניים ארמנים בחבל ובאזורים הסובבים אותו. המבצע הזה הפך בפועל למסע של טיהור אתני. בחורף 1992 פרצו הארמנים את המצור, השתלטו על מעבר לאצ'ין והחלו בטיהור אתני של אזרים וכורדים שחיו באזור.

בשנת 1991 כוחות אזרים וסובייטים נטרלו כיסי התנגדות אתניים ארמנים בחבל ובאזורים הסובבים אותו. המבצע הפך למסע של טיהור אתני. בחורף 1992 פרצו הארמנים את המצור והחלו בטיהור אתני של אזרים

בשנת 1993 – כשנה לפני סוף מלחמת נגורנו קרבאך הראשונה – פרסם ארגון משמר זכויות האדם מסמך מקיף על הסכסוכים והפרות של זכויות אדם בעקבות קריסת ברית המועצות. על הסכסוך בנגורנו קרבאך נכתב, בין היתר, כי כל צד שהחזיק ביתרון אסטרטגי ברגע נתון – "היה הצד שהפר את חוקי המלחמה באופן השערורייתי ביותר".

בעקבות המצור שהוטל בדצמבר אשתקד, שר החוץ של נגורנו קרבאך דוד בבאייאן חגג את חג המולד על־פי המסורת הארמנית בירוואן. בריאיון לזמן ישראל הוא מספר כי שמע על חסימת הכביש כשחזר – יחד עם בכירים בממשלה העצמאית של נגורנו קרבאך – מביקור דיפלומטי בצרפת.

אורות חג המולד בזמן החגיגות בסטפנקרט, בירת רפובליקת ארצאך, ינואר 2017 (צילום: גילעד שדה)
אורות חג המולד בזמן החגיגות בסטפנקרט, בירת רפובליקת ארצאך, ינואר 2017 (צילום: גילעד שדה)

מאז הוא הוא מנותק ממשפחתו הנצורה בתוך המובלעת. "זו הפרה גסה של הסכם הפסקת האש שנחתם בין ארמניה ואזרבייג'ן ב־9 בנובמבר 2020 – ומנוגד לחוק הבינלאומי ולמוסר הבסיסי ביותר, זו פגיעה הומניטרית קשה באוכלוסייה האזרחית.

"אזרבייג'ן רוצה לחנוק את ארצאך כדי להוביל להגירה המונית של ארמנים מאדמתם ההיסטורית. מדובר ברצח עם עם הצגת תכלית של כל המשתמע מכך – וזה קורה במאה ה־21".

"זו הפרה גסה של הסכם הפסקת האש שנחתם בין ארמניה ואזרבייג'ן ב־2020 – ומנוגד לחוק הבינלאומי ולמוסר הבסיסי ביותר, זו פגיעה הומניטרית קשה באוכלוסייה"

"או שהם יהרגו אותנו או שיימצא פתרון ונוכל לחיות", אומרת מלניה ארוטיונייאן, אם לשניים בשנות ה־20 המאוחרות לחייה. בעלה נהרג ב־9 באוקטובר 2020 במסגרת מלחמת נגורנו קרבאך השנייה, בזמן שהייתה פליטה בארמניה. עם תום המלחמה חזרה מלניה עם ילדיה למובלעת והחלה לבנות את חייה מחדש, הפעם בסטפנקרט הבירה.

מלניה סיפרה לזמן ישראל כי בדצמבר היא עברה לגור עם סבה וסבתה בבית בן שלושה חדרים בחוג'לו, הקרויה בפי הארמנים "איבנייאן". הבית הקטן מוקף חצר עם בוסתן ובו תרנגולות, שם מגדל זוג הקשישים ירקות.

שר החוץ של רפובליקת ארצאך דוד באבאייאן במקלט ללא חשמל בזמן מלחמת נגורנו קרבאך השנייה, אוקטובר 2020 (צילום: גילעד שדה)
שר החוץ של רפובליקת ארצאך דוד באבאייאן במקלט ללא חשמל בזמן מלחמת נגורנו קרבאך השנייה, אוקטובר 2020 (צילום: גילעד שדה)

בחורף הטמפרטורה צונחת אל מתחת לאפס ואי אפשר להסתמך על ירקות עונתיים. המשפחה – כמו משפחות אחרות באזור – מסתפקות בזמן הזה בשימורים שהכינו בקיץ. ירקות טריים מיובאים כבר לא נמצאים בהישג יד.

"לא נותר כלום בחנויות, וגם אם נשאר משהו – הם מוכרים רק בכמויות מאוד קטנות כדי שיספיק לכולם. יש אנשים שהצליחו לאכסן אוכל לתקופה ויש אנשים הגוועים ברעב". לדבריה, המחסור בדלק ובאנרגיה לחימום אילצו אותה לעזוב את הבירה ולחיות בצמצום יחד עם סבה וסבתה.

"לא נותר כלום בחנויות, וגם אם נשאר משהו – הם מוכרים רק בכמויות מאוד קטנות כדי שיספיק לכולם. יש אנשים שהצליחו לאכסן אוכל לתקופה ויש אנשים הגוועים ברעב"

"איך נחיה לצד הטורקים (כך קוראים הארמנים לאזרים)? אני לא בוטחת בהם, איך אפשר לחיות איתם באותה שכונה, לעלות על אותם אוטובוסים או לקיים איתם מסחר? נכון, חיינו זה לצד זה עד שנות ה־90 אבל שמעתי הרבה סיפורים על חטיפת נערות". לדבריה, התושבים במובלעת דורשים לפי שעה רק לפתוח את הציר. "אנחנו לא רוצים שום דבר אחר כרגע".

המומחה להיסטוריה ארמנית יואב לף הוא חלק מקבוצת אקדמיים, עיתונאים ואנשי תרבות שביקשו משר החוץ הישראלי הנכנס אלי כהן לפנות למקביליו ברוסיה ובאזרבייג'ן כדי להסיר את המצור.

משמאל: מלניה, בנה הבחור, סבה ואחיה, נגורנו קרבאך קיץ 2018 (צילום: גילעד שדה)
משמאל: מלניה, בנה הבכור, סבה ואחיה, נגורנו קרבאך, קיץ 2018 (צילום: גילעד שדה)

במכתב המשותף לכהן צוין, בין היתר:

בשל המצור המתמשך נמנעת כבר שבועות ארוכים העברת אספקה חיונית, ואנשים לא יכולים לחזור לבתיהם מארמניה – או לצאת מהמובלעת. תושבי המובלעת סובלים ממחסור חריף במוצרי מזון בסיסיים, בתרופות ובאנרגיה למאור ולחימום בחורף הקר. המצב עלול להתדרדר בכל רגע ולפגוע בחייהם של 120 אלף תושבים.

אנו מאמינים שאתה, כשר החוץ של ישראל ובזכות קשריך הטובים עם מקביליך באזרבייג'ן וברוסיה, יכול לסייע במניעת אסון הומניטרי חמור. נבקשך על כן לפנות אליהם ללא דיחוי כדי שיפעלו להסרה מיידית של החסימה בכביש.

בריאיון לזמן ישראל הוסיף לף: "ישראל יכולה להיות מפתח לסיום המשבר ההומניטרי, שיכול להפוך לאסון ממשי שישפיע על אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע. אנחנו מכירים מההיסטוריה שלנו מצבים של מצור, כמו המצור על ירושלים ב־1948, שהביאו למשבר הומניטרי.

"צריך לסייע לתושבי המובלעת והמטרה שלנו היא לעשות את מה שאנחנו יכולים לעשות כדי לסיים את המצור". לף הוסיף שהוא לא מצפה מישראל להיות צד בפתרון הסכסוך.

רחוב בעיר הבירה של רפובליקת ארצאך, פברואר 2020 (צילום: גילעד שדה)
רחוב בעיר הבירה של רפובליקת ארצאך, פברואר 2020 (צילום: גילעד שדה)

"ישראל יכולה להיות מפתח לסיום המשבר ההומניטרי, שיכול להפוך לאסון ממשי שישפיע על אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע. אנחנו מכירים מההיסטוריה שלנו מצבים של מצור, כמו המצור על ירושלים"

ראש ממשלת רפובליקת ארצאך הנכנס רובן ורדנייאן אמר בריאיון לזמן ישראל שהמחסור במובלעת של מוצרי מזון ומצרכים בסיסיים הולך ומחריף: "אנחנו תחת מצור ועומדים לקראת אסון הומניטרי כבד".

בריאיון לתוכנית "השעה הבינלאומית" בכאן רשת ב הוא שלח מסר לישראל, בתקווה שזו תעזור בפתיחת המצור. "ישראלים ויהודים שחיו בגלות במשך אלפי שנים, כמו הארמנים, יודעים איך זה להיות בגלות אחרי שוגרשו מאדמתם. אנחנו לא רוצים להפסיד את האדמה שחיינו בה אלפי שנים".

לדבריו, הוא מאמין שמדינת ישראל והיהודים חולקים עם הארמנים ערכים משותפים של כבוד לתרבות ולדת. הדרך היחידה, לטענתו, להישאר אנשים הגונים המאמינים באלוהים – זה לתמוך בצד הנכון, לא לבחור בצד הלא נכון. "אל תבחרו את הצד הלא נכון משום שזה טוב פוליטית, תישארו נאמנים לבסיס הערכים של כל עם עתיק, כמו העם שאתם מייצגים"

לטענתו, ב־20 השנים האחרונות הוא לא שמע על הפגנות של פעילי איכות סביבה באזרבייג'ן. "כולנו מבנים שלא מדובר פה באקולוגיה, הם רוצים לשלוט בארצאך ובארמנים החיים כאן". לטענתו, "כוח השמירה על השלום" לא יכול לפתוח את הדרך משום שהכוח מוגבל במשאבים.

ראש ממשלת נגורנו קרבאך רובן ורדניאן (צילום: דוברות ראש ממשלת נגורנו קרבאך)
ראש ממשלת נגורנו קרבאך רובן ורדנייאן (צילום: דוברות ראש ממשלת נגורנו קרבאך)

"חשוב להיות ריאליים, 'כוח השמירה על השלום' יכול להיות אפקטיבי רק במקרה שהצדדים מסכימים לשמור על יציבות מינימלית. אלפיים חיילים לא יכולים להתמודד עם שינוי בלי גיבוי"

"חשוב להיות ריאליים, 'כוח השמירה על השלום' יכול להיות אפקטיבי רק במקרה ששני הצדדים מסכימים לשמור על יציבות מינימלית. אם אזרבייג'ן רוצה לחצות את הקווים ולייצר בעיות – זה מאוד קשה לאלפיים חיילים להתמודד עם זה בלי גיבוי ממוסקבה או מהאומות המאוחדות".

ראש ממשלת הבדלנים הנכנס כבר הצליח לעורר סערה בקרב הארמנים עם דעותיו הקשיחות. אזרבייג'ן טוענת שהיא לא מוכנה לשאת ולתת איתו.

אלצ'ין אמירבייב, היועץ של סגנית נשיא אזרבייג'ן ואחת הדמויות המרכזיות בדיפלומטיה האזרית, אמר בריאיון לכאן רשת ב כי ארמניה ואזרביג'אן בדרך למלחמה שלישית שיהיו לה השלכות בלתי צפויות לשני העמים. הוא גם טען שכל הטענות של הצד הארמני מטעות ושקריות.

"לצלב האדום הבינלאומי יש גישה מלאה וללא הפרעה [למובלעת] כמו גם לכוח הבינלאומי. הכוחות הרוסים האמונים על השמירה על השלום מובילים את כל הפריטים החיוניים הדרושים, כולל מזון וסיוע הומניטרי ורפואי".

העיר האזרית "אגדם", שטוהרה אתנית על־ידי הארמנים במלחמת נגורנו קרבאך הראשונה, אוגוסט 2015 (צילום: גילעד שדה)
העיר האזרית "אגדם", שטוהרה אתנית על־ידי הארמנים במלחמת נגורנו קרבאך הראשונה, אוגוסט 2015 (צילום: גילעד שדה)

לדבריו, חסימת הציר החלה בגלל התגברותן של "פעולות כלכליות בלתי חוקיות שביצע המשטר הבדלני והבלתי חוקי של נגורנו קרבך", כשהוא מתכוון לכרייה במכרות הזהב והמינרלים בחבל. "מדובר בביטוי לגיטימי של מחאה אזרחית של פעילי איכות סביבה, אבל למחאה הצטרפה גם הממשלה והחברה באזרבייג'ן כולה".

"ורדנייאן מוכר בחוגים הבינלאומיים בגלל העובדה שבילה זמן מה בארה"ב. הוא עשיר, יש לו גישה לכלי תקשורת. עם האיש הזה אנחנו לא מוכנים לשאת ולתת"

אמירבייב טען בראיון כי האג'נדה של ורדנייאן שונה לגמרי. לדבריו, ורדנייאן נבחר כדי להקשיח את עמדת המובלעת ולהחליש את אילו החושבים שהפיוס אפשרי. "תפקידו לקלקל. ורדנייאן מוכר בחוגים הבינלאומיים בגלל העובדה שבילה זמן מה בארצות הברית. הוא עשיר, יש לו גישה לכלי תקשורת מסוימים בעולם כדי להגיע לכל אותם מעצבי דעה – אפילו בישראל. עם האיש הזה אנחנו לא מוכנים לשאת ולתת, הוא זר לחלוטין לשטח הזה".

לדבריו, ארמניה מעכבת את שיחות השלום על מנת לשקם את היכולת הצבאית שלה כדי לפתוח ב"מלחמת נקמה" עקב התבוסה ב־2020. "הם מנסים למשוך זמן והם מתכוננים למשהו. בשלב מסוים פצצת הזמן הזו הולכת להתפוצץ. זה ייגמר במלחמה שלישית עם השלכות בלתי צפויות עבור שתי האוכלוסיות, האזרבייג'נים והארמנים".

האנתרופולוג והמומחה לאזור הקווקז ד"ר חן ברם מהמכללה האקדמית הדסה וממכון טרומן שבאוניברסיטה העברית, אמר לזמן ישראל: "אני מתנגד לכל פגיעה באזרחים בשני הצדדים. ביחס להתפתחות הנוכחית אני קורא לשלטונות אזרבייג'ן לפעול במהירות למניעת פגיעה באזרחים בעקבות היעדר אספקת מזון וציוד".

אזרח יליד הכפר חנזזור חולף ליד בית ספר שנשרף אחרי שהכפר העתיק נכבש על ידי הכוחות האזרים והסובייטים בזמן "מבצע טבעת", יוני 2017 (צילום: גילעד שדה)
אזרח ארמני, יליד הכפר חנזזור, חולף ליד בית ספר שנשרף אחרי שהכפר העתיק נכבש על ידי הכוחות האזרים והסובייטים בזמן "מבצע טבעת", יוני 2017 (צילום: גילעד שדה)

עם זאת, הוא טוען שאת המצב הנוכחי צריך לראות בהקשר רחב יותר. שני הצדדים לטענתו תורמים להמשך המשבר שכן גם אזרבייג'ן וגם ארמניה מקדמות נרטיב שהשורה התחתונה שלו היא "משחק סכום אפס" – כל אחד מהם חושב שהצדק נמצא אצלו וכי הטריטוריה שבמחלוקת שייכת לו בלבד.

לדבריו, המלחמה האחרונה לא יצרה כל שינוי ואולי אף חיזקה את הנרטיבים הללו אצל שני הצדדים. כמו כן, הוא טוען שהארמנים עדיין מתבצרים באותה עמדה מקורית – הם רוצים בחזרה את שטחי האוטונומיה החשובה לזהותם התרבותית והלאומית. הם גם ממשיכים לקבל תמיכה מסוימת מרוסיה, אם כי במצב הנוכחי ייתכן שזו "משענת קנה רצוץ".

העמדה האזרית היא תמונת ראי, הם שואפים להשלים את ההשתלטות על כלל השטח כדי ליצור היפוך למצב הנתון – שליטה ארמנית הכוללת את השטחים האזרים סביב האוטונומיה של נגורנו קרבאך.

לאחר הטיהור שעברו האזרים במלחמת נגורנו קרבאך הראשונה – נדמה שהאזרים פועלים עתה לדחיקת האוכלוסייה הארמנית. לדברי ברם, התרחישים הצפויים לא נותנים תקווה לשינוי.

האוכל המקומי בכפרים המבודדים של נגורנו קרבאך, ינואר 2017 (צילום: גילעד שדה)
האוכל המקומי בכפרים המבודדים של נגורנו קרבאך, ינואר 2017 (צילום: גילעד שדה)

"מדובר במצב שיכול להוביל להמשך מעגל הדמים ולהרג אזרחים רבים. כל צד יחזיק באזור לתקופה עד שהצד השני יתחזק ויכבוש אותו, או לחילופין יפעל בצורות אחרות נגד האוכלוסייה של הצד השני"

"מדובר במצב שיכול להוביל להמשך מעגל הדמים ולהרג אזרחים רבים. כל צד יחזיק באזור לתקופה עד שהצד השני יתחזק ויכבוש אותו, או לחילופין יפעל בצורות אחרות נגד האוכלוסייה של הצד השני, ללא סיום של מעגל האיבה".

בפועל, הוא אומר, מדובר באסון לשני העמים. "כדי להביא לסיום הסכסוך האזרים והארמנים צריכים להבין שלשני הצדדים יש זיקה לאזור ושהם חייבים להפסיק עם האסטרטגיה של משחק סכום אפס. במצב הנוכחי זה הזמן של אזרבייג'ן לנקוט בנדיבות של מנצחים. היו בעבר תקופות שהתקיימו באזור יחסי שכנות הוגנים. כדאי לזכור זאת ולחפש דרכים שיאפשרו זאת שוב".

השוק המרכזי בבירת נגורנו קרבאך, קיץ 2019 (צילום: גילעד שדה)
השוק המרכזי בבירת נגורנו קרבאך, קיץ 2019 (צילום: גילעד שדה)

העיתונאי והמומחה לאזור הקווקז קרלוס זורוטוזה אמר לזמן ישראל שהוא חושב ש"אזרבייג'ן מנסה להשתלט על המובלעת הנתונה במחלוקת ומעמידה את האוכלוסייה אל מול בחירה ברעב או בגלות בכל מיני תירוצים – מכרות, ורדנייאן וכו' – שנועדו לתמוך במצור".

"אנחנו מקבלים מהממשלה שלנו קופונים לאוכל הבסיסי ביותר, יש לי גם מצרכים בבית שיכולים להספיק לחודש. זה לא אנושי לנתק אוכלוסייה שלמה מהעולם החיצון"

נלי אראקלייאן סיפרה לזמן ישראל על החיים בעיר הבירה: "אנחנו מקבלים מהממשלה שלנו קופונים לאוכל הבסיסי ביותר, יש לי גם מצרכים בבית שיכולים להספיק לחודש. אני ממשיכה לרוץ בבקרים, מנסה לשמור על השגרה והולכת לשיעורי היוגה שלי".

נלי אראקלייאן בכפר חצברד דצמבר 2020. חודש אחרי החתימה על הפסקת האש כבשו כוחות הקומנדו של אזרבייג'ן את הכפר (צילום: גילעד שדה)
נלי אראקלייאן בכפר חצברד דצמבר 2020. חודש אחרי החתימה על הפסקת האש כבשו כוחות הקומנדו של אזרבייג'ן את הכפר (צילום: גילעד שדה)

לדברי אראקלייאן, כרגע הספקת החשמל כולה נשענת על תחנות כוח מקומיות המוגבלות על־ידי הממשלה בגלל המחסור בדלק. גם חיבור האינטרנט מוגבל לאחר שהקו האופטי נותק. כרגע יש גישה לאינטרנט רק ברשת הסלולרית.

"זה לא אנושי לנתק אוכלוסייה שלמה מהעולם החיצון. מה שהאזרים עושים זה טרור, הם רוצים שנעזוב את האדמה שלנו. אני מפחדת שנגורנו קרבאך תפסיק להיות ארמניה. גם אם יחייבו אותנו – לא אהיה מוכנה לחיות תחת השלטון שלהם".

מבט על הכפר חנזזור, יוני 2017 (צילום: גילעד שדה)
מבט על הכפר חנזזור, יוני 2017 (צילום: גילעד שדה)
עוד 2,178 מילים
סגירה