את עיקרי הדברים אני סבור שיש לכתוב כבר על ההתחלה – אל לנו לקוות כי מדינות זרות יצילו את ישראל מהמשבר החמור בו היא נמצאת. לא ארצות הברית, לא מדינות האיחוד האירופי, לא סעודיה ואפילו לא אף אחת אויבותינו הגדולות: חמאס, חזבאללה או איראן. רק אנחנו הישראלים יכולים להציל את עצמנו.

אל לנו לקוות כי מדינות זרות יצילו את ישראל מהמשבר החמור בו היא נמצאת. לא ארצות הברית, לא מדינות האיחוד האירופי, לא סעודיה ואפילו לא אף אחת אויבותינו הגדולות: חמאס, חזבאללה או איראן

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

"השנה תציין מדינת ישראל 75 שנות עצמאות כמדינה יהודית ודמוקרטית. זהו ציון דרך חשוב בחיי המדינה – אך לצערי, ככל שתוכנית השינויים שהוצגה תתממש, תיזכר שנת ה-75 כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה".

כך פתחה נשיאת בית המשפט העליון הישראלי, השופטת אסתר חיות, את נאומה שעוד ייחקק בהיסטוריה של מדינת ישראל. נאום יוצא דופן זה נישא באחד מרגעיה הקשים של מדינת ישראל.

בואו נשים את הדברים על השולחן: מדינת ישראל נמצאת במשבר רציני שנובע מנקודת השפל בה אנו נמצאים. בנקודה זו הקרע בעם נראה בלתי ניתן לאיחוי. דוגמה לכך ניתן למצוא ברשתות החברתיות (וגם בשיחות משפחתיות רבות), בהן מתקיימים דיונים רבים על תרחישים שבעבר אפילו לא הרשנו לעצמנו לחשוב עליהם – מלחמת אחים והפרדת מדינת ישראל לשתי מדינות. אך לא לפי רעיון שתי המדינות הקלאסי, של ישראל ופלסטין, אלא בהשראת ממלכת ישראל וממלכת יהודה התנ"כיות.

דיונים אלה מתקיימים עקב היוזמה לתיקון חוק יסוד השפיטה, השם היבש "לרפורמה המשפטית" חסרת התקדים של שר המשפטים יריב לוין ובתמיכת כל חברי ממשלת הימין.

ברקע היוזמה והמחאות הנלוות מוצגים רעיונות לפתרונות ואפילו קריאות לגורמים זרים להתערב במשבר הפוליטי ולסייע  לפתרון למצב. בין היתר ניתן למנות רעיונות להתערבות של ידידתנו הגדולה ארצות הברית והתערבות של השוק האירופי, שרבים מניחים כי לא ירצה לעשות עסקים עם חברות ישראליות, אפילו באתר מכובד זה קראתי מאמר דעה לפיו הסעודים צריכים להחיות את יוזמת השלום, עם תיקונים המתאימים לשנת 2023, וכל זאת על מנת להוביל לממשלת אחדות שתמנע מתרחישי האימה להתרחש.

ברקע היוזמה והמחאות עולות קריאות לגורמים זרים להתערב במשבר הפוליטי ולסייע  לפתרון למצב. רעיונות להתערבות ארה"ב או השוק האירופי, או אפילו להחייאת היוזמה הסעודית

למרות שברור לכולם שגורמי חוץ, בעיקר כלכליים, יביעו התנגדות ברורה להשלכות של רפורמת יריב לוין על הדמוקרטיה, אסור לנו להיאחז בתקווה כי הם אלה שיצילו אותנו.

ראשית בגלל שעוד מראשית הקמת התנועה הציונית שמנו על נס את אחריותנו על גורלנו. זאת לא רק סיסמה יפה אלא גם מבט מפוכח על המציאות. נכון שאנו רגילים להסתכל על העולם מנקודת מבט אגוצנטרית, אך למעשה אנחנו לא בראש סדר העדיפויות העולמי.

שנית, בהקשר של ארצות הברית והמדינות המובילות את האיחוד האירופי, בימים אלה לעולם יש כאבי ראש גדולים יותר מסוגיית הזהות הדמוקרטית של מדינת ישראל. בעת המלחמה באוקראינה, המשבר הכלכלי העולמי הנלווה ומשבר האקלים – לאף אחת מהמדינות בעלות המשקל בעולם אין את הרצון להוריד את הכפפות ולצלול לתוך המשבר הישראלי, גם ברזולוציות הנמוכות ביותר. במיוחד שהעולם עדיין בטראומה מהמעורבות הצבאית באפגניסטן ולא שכח עדיין את המעורבות במדינות המזרח התיכון באביב הערבי.

"הפתרון" הכואב לקרע בעם לפי אותם רעיונות, הוא חצי תפילה וחצי חשש שאחת מאויבותינו (חמאס, חיזבאללה או אפילו איראן) תפתח במתקפה נגד מדינת ישראל וכך אנחנו נצליח סוף סוף להתאחד.

פתרון זה הוא לא רק הכואב ביותר אלא גם הכי פחות ריאלי. כולנו מבינים שאויבותינו לא רק שלא יצילנו מידנו אלא יעשו לא מעט על מנת שיתאפשר להן לשבת בצד בחיכוך ידיים ולראות איך העם בישראל הורס את מדינת ישראל. במילים פשוטות – הן מצפות שאנחנו נעשה בשבילן את העבודה.

לעולם יש היום כאבי ראש גדולים יותר מסוגיית הזהות הדמוקרטית של ישראל. בעת המלחמה באוקראינה, המשבר הכלכלי העולמי ומשבר האקלים – אין לאף מדינה מובילה רצון לצלול למשבר הישראלי

זה לא סוד שאני בין המפגינות והמפגינים. אני חרד לדמותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל. כצעיר בישראל אני רוצה לחיות את חיי במדינת העם היהודי שמתנהלת על פי ערכי הדמוקרטיה ללא פשרות.

היוזמה של הקואליציה להפוך את מדינת ישראל למעין דמוקרטיה לא ליברלית, ברוח פולין והונגריה של השנים האחרונות, מדירה שינה מעיניי. צעירים רבים ואני בתוכם לא מאמינים, שבהיעדר הפרדת רשויות רצינית השלטון הנוכחי הוא יהיה זה שיגן עלינו מפני עריצות הרוב.

אנחנו לא סומכים לא על נאשם בשלושה סעיפי אישום, לא על אסיר לשעבר, לא על אדם שהורשע בעברו בתמיכה בארגוני טרור ובטח לא על חבורה של מחוקקים ששירות הביטחון הכללי מכיר היטב.

לא מעט ממחפשי הפתרונות למצב הקיים מציעים שנלך על נתיב הפשרה. לפי דעתי, ניסיונות אלה יצליחו ביום בו הכבש והזאב יצליחו להגיע לפשרה על גורל הכבש. זה די עצוב שצריך לכתוב את המובן מעליו: מי שרוצה להגיע לפשרות שבאמת יובילו לתיקון הבעיות במערכת המשפט – לא עושה את זה בתמיכת אנשים שנפגעו ממערכת המשפט ורוצים לנקום. ואני אפילו לא מציין את אלה המנסים להתחמק ממערכת המשפט.

האפשרות היחידה אשר באמת יכולה להוות פתרון רציני ולא להוביל לחלומות בהקיץ שמטרתם להרדים את השטח – היא מאבק אזרחי בלתי מתפשר. רק מחאה אמיתית ורצינית כמו זאת המתגבשת בימים אלה יכולה להוביל לפתרון.

אנחנו לא סומכים לא על נאשם בשלושה סעיפי אישום, לא על אסיר לשעבר, לא על אדם שהורשע בעברו בתמיכה בארגוני טרור ובטח לא על חבורה של מחוקקים ששירות הביטחון הכללי מכיר היטב

מאבק זה אינו צריך להישאר ברחובות תל אביב במוצאי השבתות. למאבק זה יש להוסיף שביתות רחבות, מבצעי הסברה מדויקים במקומות אשר אינם מחוברים עדיין למחאה ובעיקר קריאה לכל אזרחי ישראל להצטרף למאבק כי גורלנו נמצא אך ורק בידנו.

לפני מספר שנים הוציא הזמר איזי שיר תקווה אשר הצליח לגעת בליבם של רבים, שמו של השיר "לא הכל מן אללה". בשיר זה הוא מציין שהתקווה לעתיד טוב יותר היא רק בעזרת הדור הצעיר. באחת משורות הפזמון הוא כותב את המילים שנותנות את הפתרון המדויק ביותר למצב בו מדינת ישראל נמצאת, וכיהודי אשר מאמין באמונה שלמה בבורא העולם אני נאלץ להסכים עם המסר "גם היושב למעלה לא יצילנו מידינו".

טל פאנץ הוא אקטיביסט חברתי ופוליטי בן 25. כיום הוא חלק ממארגני המחאה נגד ההפיכה המשטרית בנס ציונה, פעיל במפלגת העבודה ולשעבר חבר בהנהגת המשמרת הצעירה.