מודה, למרות הימים שעברו, אני לא מצליח להירגע מהאמירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על כך שנהפוך ל"סופר-ספרטה", עם בידוד ומשק אוטרקי. בעיניי, זה לא רק עוד פליטת פה או אמירה מקרית, אלא הודאה ברורה בכישלון מתמשך של ההנהגה בשנים האחרונות.

יותר מזה, זו אמירה שמופנית ישירות לבני הדור שלי, הצעירים בישראל, שנאבקים מדי יום בתוך המציאות הישראלית הלא פשוטה ומנסים להאמין שיש כאן עתיד. ניתן לומר בבירור שמתוך דבריו של ראש הממשלה משתמע שאנחנו פשוט לא מעניינים אותו. העתיד שלנו במדינה מתקדמת, משגשגת בעולם, כמדינה מצליחה שהיא גם "סטרט-אפ" ניישן כפי שנהג להתהדר בעבר – כבר לא עומד מבחינתו על סדר היום, אלא מוחלף בהבטחה לחיים תחת מודל של הסתגרות, פחד ותלות עצמית.

טל פאנץ- אקטיביסט חברתי ופוליטי בן 26 . כיום סטודנט באוניברסיטה העברית וממובילי הדמוקרטים בנס ציונה.

בואו תשמעו אנקדוטה קטנה מלפני כמה חודשים. זה היה ב-28 באפריל. לא עוד יום רגיל בישראל. זה היה היום ה-600 לציון אחד מהימים הנוראים בתולדות המדינה. 600 ימים מאז הטבח שבו נרצחו מאות ישראלים, ו-600 ימים לחטיפתם של 251 ישראליות וישראלים, בהם צעירים וצעירות רבים.

באותו היום, באוניברסיטה שבה אני לומד, עצרו את יום הלימודים ולמשך שעה התקיימה עצרת מחאה ותמיכה במשפחות החטופים. אבל כמה שעות מאוחר יותר, באותו ערב ממש, אגודת הסטודנטים ארגנה את "יום הסטודנט": פסטיבל עם הופעות, אלכוהול, ובעיקר ניתוק. כל כך הרבה ניתוק היה שם.

טל פאנץ- אקטיביסט חברתי ופוליטי בן 26 . כיום סטודנט באוניברסיטה העברית וממובילי הדמוקרטים בנס ציונה.

אפתח בגילוי נאות. לפני הבחירות לכנסת לא נמניתי עם תומכיו השרופים של סגן הרמטכ"ל לשעבר, יאיר גולן. אמנם הערכתי את אומץ ליבו בנאום התהליכים, אבל לפני הבחירות לכנסת ה־25 חשבתי שהוא עוד אחד מהגנרלים שמצאו סידור אחרי הפרישה מצה"ל.

למען האמת, אפילו חשתי מידה של סלידה מהדיבור הישיר שלו, נטול הפילטרים. סברתי שהתמקדותו הבלעדית במאבק נגד סכנות הימין המשיחי והימנעותו מעיסוק נרחב יותר בסוגיות כדוגמת משבר האקלים והמצב החברתי־כלכלי הן טעות. אולם היום, כשאנו ניצבים בפתחו של משבר חוקתי ונאבקים למען החזרת החטופים ולצד זאת גם על דמותה ואופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, הבנתי שאני הוא שטעיתי — וזו הייתה טעות רצינית.

טל פאנץ- אקטיביסט חברתי ופוליטי בן 26 . כיום סטודנט באוניברסיטה העברית וממובילי הדמוקרטים בנס ציונה.

כמה באמת אנחנו מכירים את ההיסטוריה האנושית? כמה באמת אנחנו מכירים את השחקנים שעיצבו את ההחלטות החשובות ביותר בעולמנו? ככל הנראה, ממש מעט. הרי ידוע שההיסטוריה נכתבה על ידי המנצחים ועבור המנצחים. למרות זאת, בעשורים האחרונים אנחנו גם מתחילים להכיר בכך שיש גם לא מעט שחקנים מרכזיים שפעלו מאחורי הקלעים, בין אם מבחירה ובין אם לא. אם לדייק, לא רק שחקנים אלא גם שחקניות. אחת מהשחקניות שחשוב שנדבר עליהן היא ד"ר מרים אדלסון.

אם לפני כמה שנים היו אומרים לי שאכתוב דברי שבח על ד"ר מרים אדלסון, הייתי צוחק בפנים. קישרתי את ד"ר אדלסון בעיקר לפעילות הפילנטרופית הענפה שלה ושל בעלה המנוח, שלדון. התמקדותי הייתה בבעלותם על בתי הימורים, אשר מעוררים התנגדות רבה.

טל פאנץ- אקטיביסט חברתי ופוליטי בן 26 . כיום סטודנט באוניברסיטה העברית וממובילי הדמוקרטים בנס ציונה.

אני זוכר היטב את פרסום התוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016. כששמעתי על התוצאות מייד זעקתי – איך דונלד טראמפ ניצח את הילרי קלינטון? גם היום אני עדיין מתקשה להאמין. כך גם רבים מחברי למחנה השמאל-מרכז. אך הרבה מים עברו מאז בנהר. ובימים אלה הגעתי למסקנה שתזעזע רבים מחברי למחנה – חייבים לחבק את הנשיא טראמפ.

נכון, רבים מחבריי למחנה שואלים אותי – מדוע לנרמל אותו? אתה לא יודע מי האיש? אז זהו שכן. כל העולם מכיר את הפרסונה הלא צפויה. אנחנו יודעים טוב מאוד מה התרחש בארה"ב בנשיאותו. חלק גדול מהדברים שנעשו על ידיו מזעזעים אותי. אאבק שדברים אלה לא יתרחשו בישראל.

טל פאנץ- אקטיביסט חברתי ופוליטי בן 26 . כיום סטודנט באוניברסיטה העברית וממובילי הדמוקרטים בנס ציונה.

כששואלים אותי מה אני עושה בימים אלה אני מיד עונה, כנראה מתוך אינסטינקט, שאני חלק מהמחאה בנס ציונה. אם צריך, אני מפרט קצת יותר על פועלי שם. השאלה העוקבת היא למה דווקא בנס ציונה?

אני יודע שהתשובה כי שם אני גר וזה מאוד קרוב לא מספקת אף אחד. את התשובה האמיתית אפשר למצוא בשבוע החמישי לתחילת המחאה. אז אחרי ארבעה שבועות שבהם הייתי בהפגנות בקפלן הגעתי להפגנה בנס ציונה. זאת הייתה הפגנה שונה לחלוטין מהפגנות הענקיות והמרכזיות בקפלן. היו שם רק אלף איש שאת חלקם אני מכיר ומזהה.

טל פאנץ- אקטיביסט חברתי ופוליטי בן 26 . כיום סטודנט באוניברסיטה העברית וממובילי הדמוקרטים בנס ציונה.

לפני מספר שבועות התקיימו דיונים רבים בתקשורת וברשתות החברתיות עקב פרסום הנתונים כי אחד מכל שישה בוגרי טייס הוא בן או אח של טייס. לא עבר זמן רב והדיון החשוב על מוביליות חברתית בישראל הפך לכלי של תומכי ההפיכה המשטרית לצאת נגד הטייסים שחלקם מזוהים  כמתנגדים לצעדי הקואליציה.

מקרה זה מזכיר דיון נוסף שמתקיים בימים אלה, ימים של ויכוח פוליטי ואידיאולוגי על עתיד מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית. גם כאן תומכי הרפורמה מציינים את הקשרים המקצועיים, משפחתיים וחבריים הקיימים בין בכירים במערכת המשפט.

טל פאנץ- אקטיביסט חברתי ופוליטי בן 26 . כיום סטודנט באוניברסיטה העברית וממובילי הדמוקרטים בנס ציונה.

בעת כתיבת שורות אלה אני נזכר בערגה בימים הטובים של הפרלמנטרייה הישראלית. ימים בהם החברה הישראלית הוקירה פוליטיקאים אשר הצטיינו בעבודת הכנסת. פוליטיקאים כמו אילן גילאון ז"ל, שלי יחימוביץ', דב חנין ותמר גוז'נסקי היו דמויות שזכו להערכה גם בצד הימני של המפה, למרות הדעות המאוד ברורות והלא מתפשרות שלהם בענייני מדיניים וכלכליים.

בעת כתיבת שורות אלה אני נזכר בערגה בימים הטובים של הפרלמנטרייה הישראלית. ימים בהם החברה הישראלית הוקירה פוליטיקאים אשר הצטיינו בעבודת הכנסת

טל פאנץ- אקטיביסט חברתי ופוליטי בן 26 . כיום סטודנט באוניברסיטה העברית וממובילי הדמוקרטים בנס ציונה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

את עיקרי הדברים אני סבור שיש לכתוב כבר על ההתחלה – אל לנו לקוות כי מדינות זרות יצילו את ישראל מהמשבר החמור בו היא נמצאת. לא ארצות הברית, לא מדינות האיחוד האירופי, לא סעודיה ואפילו לא אף אחת אויבותינו הגדולות: חמאס, חזבאללה או איראן. רק אנחנו הישראלים יכולים להציל את עצמנו.

אל לנו לקוות כי מדינות זרות יצילו את ישראל מהמשבר החמור בו היא נמצאת. לא ארצות הברית, לא מדינות האיחוד האירופי, לא סעודיה ואפילו לא אף אחת אויבותינו הגדולות: חמאס, חזבאללה או איראן

טל פאנץ- אקטיביסט חברתי ופוליטי בן 26 . כיום סטודנט באוניברסיטה העברית וממובילי הדמוקרטים בנס ציונה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.