נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מסתובב להושיט עט לראש הממשלה בנימין נתניהו, בבית הלבן בוושינגטון, 25 במרץ 2019, לאחר החתימה על הכרה רשמית בריבונותה של ישראל על רמת הגולן. משמאל: יועצו של הנשיא ג'ארד קושנר, השליח המיוחד למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט, שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן, שגריר ישראל בארצות הברית רון דרמר ומזכיר המדינה מייק פמפאו (צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/סוזן וולש)
סוכנות הידיעות האמריקאית/סוזן וולש

פרשנות גם אנשיו של טראמפ לא מאמינים בתכנית השלום שלו

הסדקים בצוות של טראמפ החלו הרבה לפני הפיטורים של ג'ון בולטון ● העזיבה של ג'ייסון גרינבלט, שהיה השליח של הנשיא למזרח התיכון, מרמזת שגם בבית הלבן לא מאמינים בתכנית המאה ● "הם הוציאו חבר מרכזי, אולי ה-חבר ה-מרכזי בה"א הידיעה, מהצוות שעבד על ההצעה בפועל – זה מעיד על חוסר רצינות ואמינות"

נדמה שהדבר המוזר ביותר הוא העיתוי. הודעתו של ג'ייסון גרינבלט ביום חמישי האחרון על התפטרותו מתפקידו כשליח נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, למזרח התיכון, באה שבועות ספורים לפני הודעת הממשל האמריקאי על תאריך היעד לחשיפתה של תכנית השלום, שנאלצנו להמתין לה זמן כה רב.

הבית הלבן, שדחה כמה פעמים את פרסום התכנית שלו, הודיע לפני כמה חודשים כי יחשוף סוף-סוף את תוכנה זמן קצר לאחר הבחירות בישראל.

נראה שאיש אינו תולה ציפיות רבות בהצלחת התכנית (לפחות מבחינת יכולתה להביא להסכם שלום), אולם מקורבים לדיפלומטיה הישראלית-פלסטינית אומרים כי הצעד של גרינבלט מרמז על כך שהצוות של טראמפ עצמו לא מאמין בה.

ג'ייסון גרינבלט, שליחו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ למזרח התיכון, נפגש עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס במשרדו ברמאללה, 14 במרץ 2017 (צילום: סוכנות הידיעות האמריקאית/מג'די מוחמד)
ג'ייסון גרינבלט נפגש עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ברמאללה, במרץ 2017 (צילום: AP/מג'די מוחמד)

"יש לך את האדריכל של מה שמכונה 'התכנית האולטימטיבית', האיש שעשה את רוב העבודה, ופתאום הם מודיעים שהוא עוזב, ימים או שבועות ספורים לפני שהתכנית מונחת על השולחן?", אומר אהרון דיוויד מילר, שנמנה בעבר עם צוות המו"מ האמריקאי, הן מטעם הממשל הדמוקרטי והם מטעם הממשל הרפובליקני.

"הדבר החכם לעשות היה לחכות פרק זמן מסוים בין חשיפת התכנית, בהנחה שהם אכן עומדים לחשוף אותה, לבין עזיבתו של גרינבלט. מה זה אומר על האמון שלהם בתכנית, ועל התקוות שלהם לגבי הוצאתה לפועל?"

"הם מוציאים חבר מרכזי, אולי ה-חבר ה-מרכזי בה"א הידיעה, מהצוות שעבד על ההצעה בפועל – זה מעיד על חוסר רצינות ואמינות", אומר מילר.

"הדבר החכם לעשות היה לחכות פרק זמן מסוים בין חשיפת התכנית, בהנחה שהם אכן עומדים לחשוף אותה, לבין עזיבתו של גרינבלט. מה זה אומר על האמון שלהם בתכנית, ועל התקוות שלהם לגבי הוצאתה לפועל?"

אהרון דיוויד מילר (צילום: Courtesy)
אהרון דיוויד מילר (צילום: Courtesy)

אולם גישת הבית הלבן של טראמפ לתיק הישראלי-פלסטיני הונעה מהלהיטות לקרוא תיגר על הנורמות והמוסכמות שקבעו הממשלים הקודמים.

צוותו של הנשיא, שהעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, קיצץ בסיוע לרשות הפלסטינית וסגר את משרדי אש"ף בוושינגטון, הואשם לא פעם כי הוא כחלק מצוותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במקום כצד שלישי במו"מ לשלום.

גרינבלט, יהודי מאמין, עמד במרכזה של הדינמיקה הזאת.

סנגור נלהב

באמצעות המדיה החברתית, גרינבלט (שהודיע כי הוא עוזב "כדי לחזור לניו ג'רזי ולבלות עם אשתו וששת ילדיו", ושיעמוד לרשות הבית הלבן עם חשיפת התכנית) שימש סנגור נלהב של ישראל ושל ממשלת נתניהו ומבקר חריף של הפלסטינים. פעמים רבות נראה היה שהוא מדקלם הצהרות של דובריה הרשמיים של ישראל.

בחודש שעבר, למשל, הוא הגיב בטוויטר על כך שארה"ב סיכלה החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם לגנות הרס בתי פלסטינים בידי ישראל, וצייץ:

"הטיה קלסית באו"ם נגד ישראל: חברי מועצת הביטחון ביקשו לגנות את ישראל בגין הריסת מבנים – שישראל העריכה כי הם מהווים סכנה לאזרחיה – אבל אינם יכולים אפילו לגנות את חמאס, או את התכנית של הרשות הפלסטינית 'שלם לרוצח' , שמתגמלת מחבלים".

אבל כפי שיודו אפילו כמה ממבקריו משמאל, תקופת כהונתו המוקדמת בבית הלבן עוררה אופטימיות בקרב הישראלים והפלסטינים.

"אני חושבת שבהתחלה גרינבלט קיבל הרבה קרדיט, מכיוון שהוא עשה מאמצים להקדיש זמן לשיחות לא רק עם ישראלים אלא גם עם פלסטינים מרקעים שונים", אומרת סוזי גלמן, יו"ר הפורום למדיניות ישראל, ארגון יהודי-אמריקאי שתומך בפתרון שתי המדינות. "אני חושבת שזה גרם לאנשים לחשוב שהוא באמת צולל פנימה ומנסה להבין את הסכסוך, הן ברמה האנושית והן ברמה הדיפלומטית".

ואכן, בראשיתו של ממשל טראמפ, גרינבלט נפגש עם לא מעט מנהיגים אזרחיים, דתיים ופוליטיים, ארגונים לא ממשלתיים ופעילים משני הצדדים – הכול כחלק מהשלב המוקדם של מאמצי הבית הלבן, לטענתו, לעצב תכנית שלום בת ביצוע.

במרץ 2017 הוא נפגש ברמאללה עם יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, והכשיר את הקרקע לפגישת עבאס-טראמפ בבית הלבן כמה חודשים לאחר מכן.

אבל כל מראית עין של היעדר משוא פנים שניסה ממשל טראמפ להציג התפוגגה בדצמבר 2017, עם ההכרזה על ירושלים כבירת ישראל והעברת השגרירות.

לאחר מכן, היחסים לא שבו עוד על כנם. ההנהגה הפלסטינית סירבה להיפגש עם נציגיה של וושינגטון, וטראמפ הגיב בסדרת קיצוצים בכספי הסיוע לרשות. כעת, הסיכוי למשא ומתן ישיר לשלום בין הצדדים נראה קלוש מאי פעם.

"חשבון הטוויטר של ג'ייסון גרינבלט מלא כל הזמן בתגובות אנטי-פלסטיניות. בתום שלוש השנים שחלפו, ההבטחה למאמצים כנים מצידו להכיר את שני צידי הסכסוך באופן אישי חוסלה. הוא לא נתפס כחסר פניות"

בינתיים, גרינבלט אימץ גישה לוחמנית יותר כלפי הפלסטינים, ונקלע לעתים קרובות לוויכוחים בטוויטר עם ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, סאעב עריקאת.

גרינבלט פרסם מאמרי דעה שבהם הוא מתח ביקורת על עריקאת, למשל באתר האינטרנט של CNN, לאחר שהרשות הפלסטינית סירבה להשתתף בסדנה שיזם הממשל האמריקאי בבחריין ואשר עסקה בחלק הכלכלי של תוכנית השלום שלו.

גלמן סבורה שלמרות התחלתו המבטיחה, גרינבלט לא נתפס עוד כמתווך הוגן.
"חשבון הטוויטר שלו מלא כל הזמן בתגובות אנטי-פלסטיניות", היא אומרת. "בתום שלוש השנים שחלפו, אני חושבת שההבטחה למאמצים כנים מצידו להכיר את שני צידי הסכסוך באופן אישי חוסלה. הוא לא נתפס כחסר פניות".

https://twitter.com/jdgreenblatt45/status/1154510064524259328

שתיקה בנוגע למהות

למעשה, מילר – שמודה כי גרינבלט עבד "במסגרת מגבלות רציניות מאוד", בהתחשב בנטיותיו של הבוס שלו – טוען כי הוא היה חלק ממאמציו של הממשל לשנות מן היסוד את יחסה של ארצות הברית לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

"אני חושב שזה ניסיון להגדיר מחדש את הגישה האמריקאית לנושא", הוא אומר. "הם רצו לבסס מחדש את המשמעות של מו"מ ישראלי-פלסטיני ושל תוצאותיו".

למשל, גרינבלט, יחד עם קושניר, היה חבר מרכזי בצוות של טראמפ, שדחף לגישת "מן החוץ פנימה", כלומר עירובן של מדינות ערב כדי שיפעילו לחץ על הפלסטינים, והתנגד למונח "פתרון שתי המדינות". הסיבה לכך, לטענתם, היא שאנשים שונים מפרשים את המונח הזה בצורות שונות.

כשנשאל איזו חלופה הממשל מעוניין לקדם, גרינבלט היה ממושמע: הוא השיב לכתבים, לרבות הח"מ, שהתכנית תדבר בשם עצמה כאשר תיחשף בזמן המתאים.

"הוא שמר על מידה רבה של שתיקה בנוגע למהות הגישה שלהם", אומר מילר, "מה שלמעשה לא מאפשר לשפוט את המהות של התכנית הזאת, של מה שהוא עבד עליו בשלוש השנים האחרונות".

עוד 857 מילים
סגירה