נושא
תכנית המאה
כתב הטיימס אוף איזראל רפאל אהרן (משמאל) מראיין את שר החוץ הבחרייני, השייח' ח'אלד בן אחמד אל-חליפה (צילום: The Times of Israel)
The Times of Israel

ראיון שר החוץ של בחריין מתראיין לעיתונאים ישראלים וחולם לבקר בירושלים

שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה, נחשב לאחר מהנציגים הפרו-ישראלים ביותר במפרץ ● למרות זאת, עד אתמול מעולם לא התראיין לעיתונות הישראלית ● אל-חליפה מדבר על הזכות של ישראל להגן על עצמה מול התוקפנות האיראנית, ורוצה שהציבור בישראל "ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבי השואפים לשלום" ● ראיון מיוחד ואופטימי

למרות שנפגשנו כמה פעמים בעבר, שר החוץ של בחריין, חאלד בן אחמד אל-חליפה, מעולם לא הסכים שאראיין אותו לציטוט עד יום רביעי האחרון, בעת הביקור שלי במנאמה, לכיסוי סדנת השלום הכלכלי בהובלת ארצות הברית.

שר החוץ דיבר בפתיחות האופטימיות שלו בנוגע למאמצים של הממשל האמריקאי לתיווך הסכם שלום בין הישראלים לפלסטינים, ומדוע המדינה שלו החליטה לארח את הסדנה הכלכלית של הבית הלבן למרות המחאות הקשות מכיוון רמאללה.

הוא מדגיש שהיה חשוב לממשלה שלו לאמץ בחום את העיתונאים הישראלים, ומקווה כי כעת מדינת המפרץ הקטנטנה תתקבל היטב בישראל. הדיפלומט המנוסה הביע את רצונו לכונן יחסים טובים יותר, ובסופו של דבר גם להשכין שלום עם ישראל – אותה הוא מגדיר בנונשלנטיות כחלק מהאזור, וכגורם ש"נמצא כאן כדי להישאר".

למעשה, הוא תהה מדוע אנשים הופתעו כאשר לאחר מתקפה אווירית של ישראל על מטרות איראניות בסוריה במאי 2018, צייץ בטוויטר כי כל עוד טהרן ממשיכה בתוקפנות האזורית שלה, "כל מדינה – לרבות ישראל – מחזיקה בזכות להגן על עצמה על ידי חיסול מקור הסכנה".

"מה כל כך מפתיע?" הוא שואל, כאילו מדובר בדבר הכי נורמלי בעולם, ששר חוץ ערבי יגן על הזכות של המדינה היהודית להגן על עצמה. העימות הערבי-ישראל הוא פוליטי, ולכן ניתן לפתרון, אבל "קנאות דתית" היא זו שהובילה את האייטולות מאיראן "להציב איומי טילים קרוב לגבול שלכם, בשטח ערבי", הוא אומר.

"לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה והתכוונתי למה שאמרתי על ישראל, משום שאתם חלק מהאזור. אין לזה קשר לבעיות בין הערבים לישראלים. אבל איראן רוצה להפוך את הסכסוך לרעיל ודתי. לכולם יש את הזכות להגן על עצמם".

"לכל מדינה יש את הזכות להגן על עצמה והתכוונתי למה שאמרתי על ישראל, משום שאתם חלק מהאזור. אין לזה קשר לבעיות בין הערבים לישראלים. אבל איראן רוצה להפוך את הסכסוך לרעיל ודתי"

חליפה אומר כי ירצה לבקר בישראל בעתיד, "יום אחד, כשהיא תהיה פתוחה ושקטה". עם זאת הוא לא מתחייב על נירמול הקשרים עם ירושלים בהיעדר הסכם שלום. "אנחנו לא רוצים לרתום את הכרכרה לפני הסוסים. בואו נבנה את זה, אנחנו בונים את הסביבה כעת, עם השגשוג הכלכלי", הוא אומר. "בואו נבנה אמון. בואו נבנה תחושת ביטחון".

חליפה, הנחשב לאחר מהנציגים הפרו-ישראלים ביותר במפרץ, רוצה שהציבור בישראל "ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבי השואפים לשלום, ושהם לא מוקפים באויבים. אלא שהם מוקפים באנשים שירצו להשיג שלום, שיגרום לכולם להרגיש בנוח".

ראשית, תודה על האירוח. אנחנו לא רואים את זה כמובן מאליו, שאזרחים ישראלים מתקבלים באופן כל-כך ידידותי, שלא לדבר על יחס ה-VIP שקיבלנו.

"אנחנו מתייחסים לכולם אותו דבר, אין הבדל בין אף מבקר למבקר בבחריין. והערכנו את זה שהסכמתם להזמנה שלנו. זה משהו שתמיד רצינו לעשות. הרגשנו שיצירת קשר עם ישראלים, באמצעות אמצעי התקשורת שלכם, היא חלק חיוני בבניית אמון בכך שיש אנשים בעולם הערבי השואפים לשלום. זו המטרה הראשית שלנו, ואנחנו תמיד אומרים שזה צעד אחד שיוביל לנורמליזציה.

"כמובן שזה לא קל, אבל אמרנו את זה, ועכשיו עשינו את זה. והנה, אתה כאן בבחריין. אנחנו רוצים שהעולם יראה את בחריין, במיוחד ישראלים, ושיגלו שהמדינה ידידותית ומקבלת בברכה.

"כמו חלקים רבים בעולם הערבי, יש לנו מורשת משותפת של דו-קיום. יהודים וערבים. אנחנו מגיעים מאותו רקע, בעבר. בין אם מדובר בבגדד, הלבנט, או המגרב, או מצרים, או איראן, או כל מקום. אלו המקומות בהם חיינו יחד. יש לנו כאן בית כנסת עתיק, ואנחנו מדגישים שהוא עתיק. והוא עבור אזרחים של המדינה שלנו. זה חשוב לנו מאוד.

"חשוב לנו שישראל ראתה את בחריין בכל ערוץ. הם רואים את המקום האמיתי ויכולים להאמין שמדובר במקום של שלום".

בוא נדבר על סדנת 'שלום לשגשוג'. היא מוחרמת על ידי הפלסטינים. אבל בחריין אומרת שהיא תומכת בפלסטינים.

"ובכן, נמשיך לעבוד עם הרשות הפלסטינית. באופן היסטורי, בחריין תמיד ניסתה לעזור להם. וראינו הזדמנות טובה מאוד בסדנה הזו עבורם, לקבל תועלת ממנה. לא מדובר ביוזמה הכלכלית הראשונה שנתנו להם. היו עוד רבות בעבר.

"מזכיר המדינה לשעבר, ג'ון קרי, עשה זאת. ראש ממשלת הרשות הפלסטינית לשעבר, סאלם פיאד, עבד על זה. שר החוץ היפני טארו קונו ותאילנד עמדו בראש הקבוצה האסיאתית (לשיתוף פעולה בקרב מדינות מזרח אסיה לפיתוח פלסטיני). היוזמה הנוכחית היא מאוד רצינית, משום שיש מעורבות מלאה של המתווכת החשובה ביותר והשחקנית החשובה באזור, ארצות הברית.

"ואנחנו רואים בה בתור מרכיב חשוב מאוד. כמו שקמפ דייויד הראשון היה גורם משנה משחק, לאחר הביקור של נשיא מצרים אנואר סאדאת – אם זה יצליח, ובנינו את זה, וזה ימשוך תשומת לב, זה יהיה הגורם השני שמשנה את המשחק".

מה בנוגע לחלק הפוליטי של הצעת השלום של ארה"ב?

"לא ראינו אותה. נצטרך לחכות. אני לא יכול לדבר על משהו שאני עדיין לא מכיר. אבל אנחנו מקווים שהתכנית הפוליטית תהיה גם היא אטרקטיבית לכולם. תראו את הסדנה. היא מאוד אטרקטיבית. אתם לא רוצים לתת הצעה אטרקטיבית ואז לבוא ולהביא משהו שיכול לעכב אותה. אנחנו רוצים לראות את הכל ממשיך באותו מומנטום. אז נחכה ונראה".

האם יש נקודה שאי אפשר להתחיל ממנה עבור בחריין – פחות ממדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967, עם מזרח ירושלים בתור בירה? או שתשקלו כל הצעה שהבית הלבן יפרסם?

"כל דבר שאפשר להסכים עליו עם הפלסטינים".

הם הבהירו בצורה ברורה מאוד שלא יקבלו משהו שהוא פחות מריבונות.

"תראה, הם הסכימו על החלפת שטחים הדדית. בואו לא נשכח את זה. משום שחלק מהשטחים בגדה המערבית מאוכלסים כעת על ידי התנחלויות שצמחו להיות ערים. חילופי שטחים מוסכמים. הם מוכנים לדבר על זה. אנחנו נעודד אותם לעשות כך. אבל בסוף לא נצליח לאלץ את הפלסטינים לעשות כל צעד שהוא.

"אנחנו נותנים להם הזדמנות. אם הם רוצים לנצל את ההזדמנות הזו, הם צריכים לעשות החלטה חכמה. אם לא, אני לא חושב שיש הרבה מה לעשות עם הסיכוי הזה, ואנחנו נחכה לסיכוי הבא".

אני לא בטוח אם נשמעת מלא תקווה או מלא ספקות.

"לא, אני לא נשמע מלא ספקות. אני נשמע מלא תקווה. סיימתי בטון מלא תקווה – אם נאבד את ההזדמנות עכשיו, בואו לא נאבד תקווה. בואו נכוון לעתיד ונעבוד על ההזדמנות הבאה. ברגע שנסיים אחת, נתחיל לעבוד על הבאה בתור. זה מלא תקווה, לא?" הוא צוחק.

אני כמעט רוצה לסיים את הריאיון בטון חיובי. אבל יש לנו עוד נושאים לדבר עליהם. למשל הנורמליזציה בין בחריין לישראל. האם יש סיכוי למדינות לבסס קשרים דיפלומטיים, גם אם לא יהיה הסכם שלום עם הפלסטינים?

"ראה, אנחנו מחויבים ליוזמת השלום הערבית. ולדעתי, כל עוד יש חסרונות והזדמנויות מפוספסות מצד כולם, יש כאן הזדמנות מפוספסת עבור ישראל שהיא תמיד יכולה לשנות את העמדה שלה בנושא.

"הם אומרים שיוזמת השלום הערבית לא מספקת ביטחון. אז בואו נדבר על זה. דברו איתנו על זה. בואו אלינו ותגידו: 'חברים, יש לכם יוזמה טובה, אבל יש לנו דבר אחד שמדאיג אותנו'".

ראש הממשלה נתניהו עשה את זה. הוא אמר שהרעיון טוב אבל יש מספר בעיות.

"אבל מתי הוא אמר את זה? אחרי שנים על גבי שנים של המתנה. ותראה את המצב של העולם הערבי, מה שקורה עכשיו. טוב. אבל אנחנו דבקים בכך. אנחנו לא רוצים לשים את הכרכרה לפני הסוסים. בואו נבנה את זה, אנחנו בונים את הסביבה עכשיו, עם השגשוג הכלכלי. אנחנו לוקחים את זה ברצינות.

"אמרתי בראיון לערוץ טלוויזיה ישראלי, שאני רוצה לקבל את האמון של הפלסטינים. אולי אני לא אצליח לזכות בליבם מההתחלה, אבל אני רוצה שהם יקשיבו לי, שאני מדבר אליהם באופן ישיר.

"ואני רוצה שהציבור בישראל ייתן אמון בכך שיש יותר משניים או שלושה קולות בעולם הערבית השואפים לשלום. שהם לא מוקפים באויבים. אלא שהם מוקפים באנשים שרוצים להשיג שלום שיגרום לכולם להרגיש בנוח".

מצרים היתה המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל –

"כן, זה היה גורם ששינה את המשחק".

ירדן היתה השניה, ב-1994. ואז במשך הרבה זמן לא היה כלום –

"בואו לא נאבד את ההזדמנות הזו. ההצעה הכלכלית, בואו נבנה עליה. בואו נראה את ההצעה האמריקאית. לדעתנו עלינו להצליח בצד השני, הפוליטי. כדאי לנו. אז בואו נכוון לזה. וזה יהיה הדבר הגדול הבא אחרי קמפ דיוויד".

אבל אם זה לא יעבוד, יהיה הגיוני להגיד שבחריין תהפוך למדינה השלישית שמבססת קשרים רשמיים?

"אני לא רואה את זה בתור דרישה מוקדמת עבורנו, להגיד את זה עכשיו. משום שאנחנו צריכים לחכות. אתם כאן. אתם יכולים לבוא שוב. אתם לא יודעים. אולי בתחום אחר. בואו נתמקד ביוזמה הנוכחית. אם היא תצליח והמדינות יהפכו לנורמליות, נוכל לדבר על משהו אחר.

"וג'ארד קושנר אמר, בואו נעזוב את הקלישאות, ונדבר על דברים רציניים והחיים של האנשים".

בעקבות הציוץ שלך בטוויטר לפני כמה חודשים, אז שכתבת על כך שלישראל יש זכות להגן על עצמה, אתה מבין שבאופן משתמע, אתה מכיר בישראל בתור מדינה עם זכות להיות מדינה.

"בהחלט".

באופן רשמי, ממלכת בחריין לא מכירה במדינת ישראל.

"ישראל היא מדינה. ישראל היא מדינה באזור, במזרח התיכון, מדינת ישראל".

והיא כאן להישאר.

"והיא כאן להישאר, כמובן. למי הצענו שלום? יוזמת השלום הערבית? הצענו אותה למדינה בשם מדינת ישראל, באזור. לא הצענו אותה לאי מרוחק או מדינה מרוחקת. הצענו אותה לישראל. אז אנחנו חושבים שישראל היא מדינה שתישאר, ואנחנו רוצים יחסים טובים יותר איתה, ואנחנו רוצים שלום איתה. ראה, אני חושב שזה נורמלי".

זה נורמלי עבור ישראלים. אני בטוח שאם תלך ללבנון, או אפילו איחוד האמירויות – אני לא שומע מחשבות דומות מהמנהיגים. הם אולי חושבים את זה. אבל הם לא אומרים את זה.

"לדעתנו צריך להיות להם תמיד את האומץ לחצות את הסף".

נציגים ערבים רשמיים חוששים להגיד את הדברים שאתה אומר. למה לא שמענו דברים דומים משר החוץ של איחוד האמירויות או כוויית?

"אתה יודע, אנשים שונים בגישה שלהם. אנחנו אומרים את זה. אנחנו אומרים את זה באופן פומבי. אנחנו לא מתביישים בכך. משום שאנחנו יודעים שמדובר בעמדה עקרונית, ואנחנו מסכימים עליה, ומאמינים בה. ויודעים שהאחים שלנו באזור מאמינים בה.

"אבל אולי אנחנו מדברים באופן שאנחנו מדברים. אני לא רוצה להגיד שאנחנו בטוחים יותר, כולם בטוחים, כולם עובדים קשה. אבל לכל אחד יש דרך להביע את זה, וזו הדרך של בחריין. אנחנו לא מתביישים. אנחנו יודעים מה נכון ומה לא נכון. ואנחנו יודעים מה להגיד, ואנחנו בטוחים".

אתה לא חושש מכך שאם תארח אזרחים ישראלים, ותעניק ראיונות לתקשורת הישראלית, האיראנים וגורמים עוינים אחרים ישתמשו בכך כדי לעורר זעם במדינה שלך?

"לא. הם ינסו. אבל מנסים בשבוע האחרון, אם תשים לב לתקשורת באיראן, לעורר עימות ולעצור את הסדנה הזו, לגייס את העם נגדה. הם נכשלו. אדוני, הם נכשלו. באופן מוחלט.

"הבחריינים הם אנשים בעלי ראש פתוח, אנשי עקרונות. אם רוצים לראות סוף לסכסוך הישראלי-פלסטיני, על בסיס עקרונות. אבל הם לא אנשים לוחמניים. הם יקבלו בברכה סיכוי להביע את הדעה שלהם למי שחושב אחרת מהם. ואני בטוח ששמת לב לזה.

"אתה זוכר כשנפגשנו לראשונה, בכנס איכות הסביבה COP22 בפריז? כשניגשת אליי? לא הייתי מוכן. הפתעת אותי. לא הייתי מוכן. אני תמיד צריך להכין את עצמי לשיחה עם אנשים, במיוחד עיתונאי מיומן כמוך".

תודה על המחמאה. עוד שתי שאלות, ברשותך. ראש הממשלה נתניהו היה בעומאן בשנה שעברה, על אף שלשתי המדינות אין יחסים דיפלומטיים. האם הוא אורח שיתקבל בברכה במנאמה?

"אני בטוח שהיתה סיבה, בין עומאן לישראל, לביקור הזה. אם ביקור מסוג זה יתרחש, צריכה להיות לכך משמעות ויעד. זה לא יעיל לערוך ביקור לשם הביקור. מראית העין נחמדה, אבל קצרת טווח. בואו נייצר מראית עין שתפתח עידן חדש. ולשם אנחנו שואפים.

"אם אנחנו לוקחים צעד – האמן לי, אנחנו לא נסוגים. אם אנחנו לוקחים צעד קדימה, אפילו בזמנים קשים, אנחנו לא לוקחים צעד אחורה. אז בואו נעשה משהו שלא יאפשר למרכיבים לקחת אותנו שוב צעד אחורה".

האם תסכים לבוא לישראל? האם תבקר בירושלים?

"ביום מן הימים, כן. כשהכל יהיה פתוח ושקט, הייתי רוצה לבוא לבקר, כמו שאני רוצה לבקר בישראל, לבנון או מצרים. כי כמו שאמרתי, ישראל היא מדינה באזור שלנו. זו תהיה הזדמנות שתגרום לנו להגדיש בנוח, לגרום לנו להסתכל קדימה בתור מדינות באזור. כן. בואו נחכה שהרגע הזה יגיע".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,784 מילים
  • עזה, יוני 2019 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
    AP Photo/Khalil Hamra
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
    AP Photo/Khalil Hamra
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa
  • עזה, אפריל 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa

המשבר בעזה לבד בחושך

בזמן שתשומת הלב התקשורתית נתונה לבחריין, ד"ר מחמוד דאהר, ראש ארגון הבריאות הבינ"ל ברצועת עזה, מספר בראיון מיוחד על המאבק היומיומי על חשמל, מים ותרופות ● "כל מי שיכול מנסה לברוח מכאן"

עוד 1,851 מילים ו-2 תגובות
פסגת השלום הכלכלי

להיות ישראלי בבחריין מרגיש כמעט נורמלי

למרות היעדר קשרים דיפלומטיים רשמיים בין מנאמה לירושלים, אורחים ישראלים לא רק התקבלו בברכה בממלכה שבמפרץ, אלא זכו ליחס VIP

המערב מגיע לרחובות מנאמה (צילום: רפאל אהרן, The Times of Israel)
רפאל אהרן, The Times of Israel
המערב מגיע לרחובות מנאמה

נתחיל בחדשות הרעות: מדינת ישראל וממלכת בחריין לא עומדות לבסס יחסים דיפלומטיים. לא השבוע, לאחר קיומה של הסדנה הכלכלית ״שלום למען שגשוג״ בבחריין, וככל הנראה גם לא בחודשים הקרובים או בשנים הקרובות.

לעת עתה, הסכם שלום עם הפלסטינאים נותר תקרת הזכוכית האולטימטיבית שצריך לנפץ לפני שמדינת המפרץ תנרמל את הקשרים שלה עם ישראל.
אבל הנה החדשות הטובות: תקרת הזכוכית של היחסים בין המדינות נחבטה השבוע.

האלוף (מיל.) יואב פולי מרדכי בוועידת העסקים בבחריין (צילום: רפאל אהרן, The Times of Israel)
האלוף (מיל.) יואב פולי מרדכי בוועידת העסקים בבחריין (צילום: רפאל אהרן, The Times of Israel)

קבלת הפנים החמה, באופן מוגזם, שבה התקבלו הישראלים בבחריין, היא עדות בולטת לשינוי שחל. קבוצה קטנה של אזרחים ממדינה שהוקעה בעבר בתור "האויב הציוני", התקבלה בזרועות פתוחות בבחריין.

בבחריין, השבוע לפחות, שמחתי לגלות שנציגים רשמיים לא מתביישים להשתמש במילה "ישראל". היא הופיעה פעמיים בתג הכנס הרשמי שלי – ואיש לא התרגש מכך

לנוכח החרם שהטילו הפלסטינאים על סדנת ״שלום למען שגשוג״, נמנע הבית הלבן מהזמנת נציגים רשמיים מישראל. אבל נציגי התקשורת הישראלית, הקהילה העסקית והחברה האזרחית שהגיעו למדינת האי הקטנטנה הזו, קיבלו יחס של VIP. בעוד שהנורמליזציה הרשמית נותרה חמקמקה, הרי שהקשרים הישראלים-בחריינים ברמה האישית, נראו, ובכן, נורמליים.

בתור עיתונאים מישראל הבחנו באדיבות שבה הבחריינים פנו אלינו אפילו לפני שהמראנו למנאמה. כשחלק מאיתנו נתקלנו בבעיות בנוגע לבקשות הוויזה שלנו, קיבלנו עזרה באופן מהיר ולא-ביורוקרטי. הרשויות בממלכה לא היססו לרגע כשהממשל האמריקאי ביקש לאפשר לכמה עיתונאים מישראל להצטרף לאירוע. הפעם האחרונה שבה עיתונאים ישראלים הוזמנו באופן רשמי לבחריין היתה לפני 25 שנה.

20190625_095223-640×400 (צילום: רפאל אהרן Times of Israel)
20190625_095223-640×400 (צילום: רפאל אהרן Times of Israel)

עם הנחיתה בבחריין, עיתונאים ישראלים לוו על ידי נציגים ידידותיים מרגע היציאה מהמטוס ועד הגיעם לדלת הכניסה למלון שלהם, ללא קשר לטיב המסמכים שנשאו עימם – דרכון זר או מסמכים ישראלים. פסחנו על התורים הארוכים בבקרת הדרכונים, והעוזרים הבחריינים שלנו אפילו לקחו את המזוודות שלנו והביאו אותן בזמן שחיכינו בלאונג' VIP בשדה התעופה.

לא מתביישים להשתמש במילה ״ישראל״

לשם ההגינות, כל הנציגים שהשתתפו בסדנה שנערכה בימים שלישי-רביעי קיבלו יחס שכזה. אבל זה שישראלים מקבלים את אותו היחס כמו ירדנים, אזרחי איחוד האמירויות וסעודים, במדינה ערבית, אינו מובן מאליו.

בבחריין, השבוע לפחות, הייתי שמח לגלות שנציגים רשמיים לא מתביישים להשתמש במילה "ישראל". היא הופיעה פעמיים בתג הכנס הרשמי שלי – ואיש לא התרגש מכך.

כתב הטיימס אוף איזראל רפאל אהרן (משמאל) עם שר החוץ הבחרייני, השייח' ח'אלד בן אחמד אל-חליפה
רפאל אהרן (משמאל) ברגע בועז ביסמוטי עם שר החוץ הבחרייני, השייח' ח'אלד בן אחמד אל-חליפה

למעשה, במובן מסוים קיבלו העיתונאים הישראלים יחס מעט טוב יותר מהקולגות שלנו. בעוד שעיתונאים ממדינות אחרות קיבלו תגי עיתונות, אנחנו קיבלנו תגים של נציגי משלחות, שאיפשרו לנו גישה טובה לחלק גדול מאירועי הכנס.

אפילו ברחובות מנאמה, הרחק מהסדנה במימון אמריקאי, אף אחד לא אמר מילה רעה כשגילה שהוא או היא עומדים מול אדם ישראלי. כל מי שפגשנו, מנהג המונית הדברן ועד למוכר בשוק של מנאמה, היו ידידותיים מאוד.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 385 מילים
הרב מארק שנייר (צילום: רפאל אהרן)
רפאל אהרן

ראיון הרב שמייעץ למלך בחריין: התנגדות הפלסטינים היא זמנית

הרב האמריקאי מארק שנייר, שמשמש כיועצו המיוחד של מלך בחריין, הוא חלק מהנציגות הרשמית של הממלכה בסדנה הכלכלית שיזמו האמריקאים ● להערכתו, הפלסטינים יחזרו בהם מהסירוב לשתף פעולה עם יוזמת טראמפ ● "בחריין תבסס השנה יחסים רשמיים עם ישראל"

ממלכת בחריין עדיין מחויבת באופן מלא למאמצים לשיפור הכלכלה הפלסטינית, כך אמר היום (שלישי) הרב מארק שנייר מניו יורק, שעות ספורות לפני תחילת הכנס על הצעת השלום המתקרבת של הממשל האמריקאי.

שנייר, בעל קשרים קרובים למנהיגי מדינת המפרץ, סבור כי נורמליזציה של היחסים הדיפלומטיים בין בחריין לישראל היא "אפשרית", אך ציין כי הדבר לא יתרחש כל עוד לא יהיה הסכם שלום עם הפלסטינים.

"לדעתי, הכנס ייצור מומנטום אדיר שיניע נושאים קדימה. זהו מפגש מאוד חזק", אמר שנייר בהתייחס לסדנה "שלום למען השגשוג", שמוצגת בתור החלק הראשון והכלכלי בהצעת הממשל האמריקאי, לעסקת שלום בין ישראל לפלסטינים.

"הכנס הזה הוא יותר יוזמה של המפרץ מאשר היוזמה של טראמפ. כבר כמה שנים שמנהיגים שונים במפרץ מדברים על החשיבות של הטיפול במצוקה הכלכלית של הפלסטינים״

היועץ הבכיר לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר, שמוביל את יוזמת השלום, אמר כי החלק השני של ההצעה, העוסק בנושאים הפוליטיים של העימות, צפוי להתפרסם לקראת סוף השנה, לאחר הבחירות בישראל.

"לדעתי ההתמקדות בכלכלה היא הדרך הנכונה לפעול", אמר שנייר בראיון שהתקיים במלון ריץ קרלטון במנאמה.

"הכנס הזה הוא יותר יוזמה של המפרץ מאשר היוזמה של טראמפ. כבר כמה שנים שמנהיגים שונים במפרץ מדברים על החשיבות של הטיפול במצוקה הכלכלית של הפלסטינים, ועל כך שהטיפול בבעיה הזו צריך להיות הצעד הראשון בתהליך. בעצם ממשל טראמפ הגיב למה שמנהיגי המפרץ אומרים כבר כמה שנים. לדעתי אנחנו במסלול הנכון".

טיפוח הקהילה היהודית

שנייר, אדם דתי החובש לראשו הכיפה שחורה סרוגה, הוא מייסד וראש הקרן להבנה אתנית (Foundation for Ethnic Understanding). במשך שנים רבות ניהל שנייר קשרים ענפים עם מדינות מוסלמיות רבות, בהן רוב מדינות המפרץ.

בסוף השנה שעברה מונה שנייר לתפקיד "יועץ מיוחד" של מלך בחריין, חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, ללא תמורה כספית. בתפקידו זה, קיבל הרב משימה לסייע למרכז הגלובלי לדו-קיום ללא מלחמה, על שם המלך חמד במנאמה, וכחלק מכך גם לדאוג לטיפוח ושימור הקהילה היהודית הקטנה במדינה.

הרב, שהקים ומנהל קהילה יהודית בהמפטונס, משתתף בסדנה כחבר רשמי של המשלחת מבחריין.

הפגנה בלבנון נגד פסגת בחריין (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
הפגנה בלבנון נגד פסגת בחריין (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)

גישה מאוזנת כלפי הפלסטינים

הרשות הפלסטינית מחרימה את הכנס בין היומיים, בטענה כי לא ניתן לדון על הכלכלה הפלסטינית כל עוד השאיפות של העם הפלסטיני למדינה אינן מקבלות יחס. לאור החרם, החליטו בבית הלבן לא להזמין לאירוע גם את נציגי ממשלת ישראל, אך קומץ אנשי עסקים ישראלים הגיע למקום.

על פי שנייר, ההחלטה של ההנהגה הפלסטינית להתנגד לאירוע היא "זמנית".

לדבריו, העוינות כלפי איראן, והסביבה הכלכלית המשתנה, מקרבים את ישראל ומדינות המפרץ, והוא חוזה כי בחריין תהיה הראשונה לבסס יחסים רשמיים עם המדינה היהודית ב-2019.

"לדעתי זה יכול לקרות", הוא הדגיש. "אבל אני גם יודע עד כמה מלך בחריין מחויב למצוקה הכלכלית של העם הפלסטיני. כל מי שרומז כי המפרץ אינו מחויב לפלסטינים, טועה בגדול. הגישה מאוזנת והוגנת".

במקביל, נורמליזציה מלאה של קשרים היא עדיין בגדר התרחשות בלתי אפשרית בהיעדר הסכם שלום, לדבריו. "הם מחויבים למדינה פלסטינית. צריך להיות הסכם שלכם. צריך להגיע לפתרון מסוג כלשהו בין הישראלים לפלסטינים".

שנייר אמר כי הוא אופטימי באשר להסכם שיעניק לפלסטינים סוג של מדינה עד סוף השנה. "הכיוון, או הקו המנחה של הכנס הזה, והתרחיש של מה שעומד להתרחש, הוא מדויק מאוד", לדבריו.

"אי אפשר לדון במדינה ובשטחים כשאנשים חיים במדינה שבה הכלכלה קורסת. וזה ההיגיון הכולל נכון לעכשיו".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 491 מילים
דונלד טראמפ ומחמוד עבאס, 2017 (צילום: (AP Photo/Evan Vucci)
(AP Photo/Evan Vucci

הדבר הגדול הבא

אחרי שהפלסטינים דחו את התכנית הכלכלית של הבית הלבן, השאלה המעניינת היא מה יהיה הצעד הבא של אמריקה ● יש סיכוי שטראמפ ינסה להוביל להחלפת אבו-מאזן בהנהגה יותר קואופרטיבית ● אבל האפשרות המדאיגה באמת היא שהאמריקאים יתייאשו - וייתנו אור ירוק לסיפוח ההתנחלויות ● פרשנות

ג'ארד קושנר אומר דברים ומתכוון אליהם. בחודש שעבר הוא הסתייג בפומבי מהשימוש במונח "שתי מדינות" לתיאור הפתרון הרצוי לסכסוך עם הפלסטינים.

"אם אתה אומר 'שתי מדינות' לישראלים זה אומר משהו אחד, ואם אתה אומר 'שתי מדינות' לפלסטינים זה אומר משהו אחר", הסביר בראיון איתו. "אז אמרנו 'בואו לא נגיד את זה'. בואו נעבוד על הפרטים של המשמעות מאחורי המונח".

ואכן, התכנית הכלכלית בת 40 העמודים שחשף הבית הלבן בשבת לקראת "הסדנה הכלכלית" שתיערך השבוע בבחריין, מלאה בהצעות למימוש הפוטנציאל של הפלסטינים. היא מגיעה עם מסמך נלווה בן 96 עמודים של "תכניות ופרויקטים", המפרט את 50 מיליארד הדולר שיוקצו לרפורמה הכלכלית האזורית עד הדולר האחרון – החל מתכניות הכשרה ועד תיקוני כבישים. אך המסמך לא מציין פתרון של שתי מדינות. הוא לא מדבר על מדינה פלסטינית.

אתם יכולים לעבוד איתנו, אומר ממשל טראמפ לפלסטינים, או שאתם יכולים למנוע מהעם שלכם את ההזדמנות הייחודית הזו

נתון זה לא הפתיע את הנהגת הרשות, שהחליטה בדצמבר 2017 (כאשר דונלד טראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל) כי הממשל בארה"ב כל כך נוטה נגד הפלסטינים, וכה אוהד את ישראל, עד שהצעד הראוי היחיד הוא להחרים אותו.

טראמפ כבר גרם לזעם ברמאללה, כאשר מינה שגריר פרו-מתנחלי בישראל, ובכך שהפך להיות הנשיא האמריקאי המכהן הראשון שביקר בכותל המערבי.

מאז המשיך לעורר את זעם הרשות, עם סגירת הנציגות הפלסטינית בוושינגטון וקיצוץ הסיוע האמריקאי, בעיקר לסוכנות הפליטים הפלסטינית של האו"ם.

זמן קצר אחרי שארצות הברית ובחריין הודיעו על הסדנה שנערכת השבוע, הרשות הפלסטינית הצהירה כי לא תשתתף והפצירה בבנות בריתה לנהוג כמוה.

בדומה, זמן קצר לאחר פרסום התכנית הכלכלית בשבת, הפלסטינים דחו אותה, וביטלו אותה כניסיון לקנות אותם בתמורה לוויתור על שאיפותיהם הלאומיות.

בפני עצמה – התכנית מצוינת

אם מסתכלים עליה בפני עצמה, תכנית "שלום לשגשוג", עשויה להועיל מאוד לפלסטינים. היא מגדירה מסגרת עבודה לשיפור מהפכני בחייהם, לרבות השקעה ב"מסדרון מקשר" בין הגדה המערבית ועזה שיעבור לרוחבה של ישראל.

היא גם מראה אמפתיה לשאיפות הלאומיות של הפלסטינים. למעשה, התכנית מורה על הכרה באומה פלסטינית. פרק 2 של המסמך המרכזי נקרא: "העצמה של העם הפלסטיני: המשאב הגדול ביותר של כל אומה היא העם שלה".

ועל אף שהמסמך לא מעודד מדינה פלסטינית, הוא גם לא שולל אותה. למעשה, כותבי המסמך הבהירו כי פתרון פוליטי מקובל על שני הצדדים של העימות הישראלי-פלסטיני הוא תנאי מוקדם לחזון זה של מהפכה כלכלית.

התכנית הכלכלית החדשה גם מראה אמפתיה לשאיפות הלאומיות של הפלסטינים. למעשה, התכנית מורה על הכרה באומה פלסטינית

עם זאת, כמובן שהתכנית לא נולדה בתנאי מעבדה. היא מתפרסמת בחודש ה-29 לכהונת טראמפ, בזמן שראש הממשלה נתניהו לא יכול להתלהב יותר מהיחסים שלו עם הממשל האמריקאי, ובזמן שהפלסטינים לא יכולים להיות פחות שמחים.

ולכן, הגיוני יותר לקרוא לה תכנית "זה מה שאתם מוותרים עליו" לפלסטינים.

אתם יכולים לעבוד איתנו, אומר ממשל טראמפ (הפסקה הפותחת של התכנית מתארת אותה כ"הזדמנות היסטורית של העם הפלסטיני לעתיד טוב יותר לילדים שלו"), או שאתם יכולים למנוע מהעם שלכם את ההזדמנות הייחודית הזו.

למסר הזה, יו"ר הרשות עבאס, כבר הגיב באופן צפוי ומהדהד ב"לך לעזאזל". לכן, השאלה המעניינת באמת היא מה יהיה הצעד הבא של ממשל טראמפ.

שני תרחישים קיצוניים

כשהוא חמוש בחזון לעתיד טוב יותר לפלסטין, ובסיוע חלק מבנות הברית העשירות שלו באזור, ייתכן שממשל טראמפ ישאף לעקוף את הרשות הפלסטינית הסרבנית – ולטפח שם הנהגה חלופית. בשלב זה, המסלול הזה נראה לא סביר. פלסטינים מהימנים שמוכנים ומסוגלים להתנגד לרשות הם מצרך נדיר.

האם הממשל הכין מראש אסטרטגיית גיבוי לאפשרות שעבאס לא ישתף פעולה? ניתן להניח כי התשובה לכך היא כן, אך קשה לדמיין איך מסלול שכזה ייראה.

לחלופין, אולי נראה את טראמפ נוזף בפלסטינים, מרים ידיים בדרמטיות כמוותר על הכל, ומאפשר לנתניהו לספח הדרגתית את ההתנחלויות – מהלך שכנראה יתקבל באהדה אצל השגריר דייוויד פרידמן והשליח למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט.

אם התרחיש האחרון יתממש, הוא עשוי לסלול את הדרך לאסון של מדינה אחת, שבה ישראל והפלסטינים נמצאים במקביל גם בעימות וגם בקשר שלא ניתן להתירו, והאופי היהודי-דמוקרטי המהותי של ישראל יעמוד תחת סכנה.

המאמר פורסם לראשונה ב-The Times of Israel

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 608 מילים

הרוב דיבורים

תכנית השלום הכלכלית של הבית הלבן כוללת קריאה מרומזת לישראל לסגת משטחים ו-50 מיליארד שקלים דולר לפלסטינים, שישמשו לפיתוח מסילת רכבת, אוניברסיטה יוקרתית ותיירות גסטרונומית ● ובעיקר המון מילים יפות באנגלית, שכן לא ניתן להשיג את המסמך החשוב הזה בעברית או בערבית ● פרשנות

ג'ראד קושנר ודונלד טראמפ (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
AP Photo/Evan Vucci

תכנית השלום הכלכלית של הבית הלבן כוללת קריאה מרומזת לישראל לסגת משטחים ו-50 מיליארד שקלים דולר לפלסטינים, שישמשו לפיתוח מסילת רכבת, אוניברסיטה יוקרתית ותיירות גסטרונומית ● ובעיקר המון מילים יפות באנגלית, שכן לא ניתן להשיג את המסמך החשוב הזה בעברית או בערבית ● פרשנות

התכנית הכלכלית של הממשל האמריקאי לשיפור הכלכלה הפלסטינית, שהיא החלק הראשון של "תכנית המאה", עשירה בניסוחים מרשימים שלא אומרים כלום: "העצמת אנשים", "שחרור פוטנציאל", "שיפור השלטון", "תכניות לבניית יכולת ייצור", ו"מסגרת מדיניות ממוסדת למטרת-צמיחה".

המסמך בן 40 העמודים שפורסם בשבת, ומבטיח 50 מיליארד דולר לכלכלה הפלסטינית (בכפוף לחתימת הסכם שלום עם ישראל), הוא המוצר הממשי הראשון מיוזמות השלום של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. זאת, לאחר לאחר שנתיים של פגישות, הבטחות ועיכובים.

למרבה הצער, כל מי שרוצה לדעת כיצד ממשל טראמפ רואה את הסכם השלום, ימצא עצמו מותסכל מאוד. מצד שני, הפלסטינים, שהיו מתוסכלים מאוד מהמדיניות של טראמפ, עשויים למצוא סיוע נדיר במסמך: הוא כולל ביקורת מרומזת על ישראל, והמלצות שעשויות לרמוז על ויתורים מהותיים בירושלים.

תכנית "שלום לשגשוג" מתמקדת בשלושה "עמודי תווך מובחנים של החברה הפלסטינית: הכלכלה, העם, והממשלה", כוללות יותר מ-50 מיליארד דולר בהשקעות בינלאומיות, ומחזיקה בפוטנציאל "לפתוח פרק חדש בהיסטוריה הפלסטינית – פרק מוגדר, לא על ידי התנגדות ואבדן, אלא חופש וכבוד".

נציגים רשמיים ברמאללה מיהרו לדחות את התכנית, בטענה כי הכלכלה הפלסטינית תשגשג רק כאשר הכיבוש יסתיים. או כפי שחוסאם זולמוט, השגריר הפלסטיני בלונדון, ניסח זאת: "הבסיס של הכלכלה הוא שאין ערך כספי שיכול לבסס או להחליף ריבונות כלכלית, שהיא הדרישה הראשונה לשגשוג".

אך היועץ הבכיר וחתנו של הנשיא טראמפ, ג'ראד קושנר, שמוביל את יוזמות הממשל לתווך בתהליך השלום, אמר לאורך כל הדרך כי החלק הכלכלי של עסקת המאה נבנה כדי להימנע מהסתבכות בהיבטים הפוליטיים של הסכסוך.

ג'ראד קושנר (משמאל) מתארח בארמון מלך מרוקו (במרכז), 2019 (צילום: Moroccan Royal Palace, via AP)
ג'ראד קושנר (משמאל) מתארח בארמון מלך מרוקו (במרכז), 2019 (צילום: Moroccan Royal Palace, via AP)

מה אין ומה יש בתכנית

וכך, התכנית נמנעת באופן בולט ממונחים כמו "פלסטין", "מדינה", "פתרון שתי המדינות", "מדינה יהודית", "התנחלויות", "כיבוש" או "סיפוח". היא מזכירה את ישראל רק שש פעמים, ורק בהקשר של מדינות שכנות ל"גדה המערבית ועזה".

הטקסט נמנע משימוש במונח "השטחים הפלסטיניים" וכלל לא מזכיר את שטחי A, B ו-C על פי החלוקה הנוכחית של הגדה המערבית, בהתאם להסכמי אוסלו.

הטקסט נמנע משימוש במונח "השטחים הפלסטיניים" וכלל לא מזכיר את שטחי A, B ו-C על פי החלוקה הנוכחית של הגדה המערבית, בהתאם להסכמי אוסלו

חלקה השני של התכנית, שיעסוק בנושאי הליבה של העימות, כמו גבולות וביטחון, אמור להיחשף מאוחר יותר (לאחר שהממשלה החדשה תקום בישראל).

עם זאת, התכנית – שתידון השבוע בבחריין – כוללת ביקורת מרומזת על ישראל, ומרמזת על המלצות מדיניות שעשויות שלא לרצות את כולם בירושלים. למשל, "צעדים לשיפור שיתוף הפעולה הפלסטיני עם מצרים, ישראל, וירדן, עם היעד של הפחתת המחסומים הרגולטוריים לתנועה של מוצרים ואנשים פלסטיניים".

המשמעות של המשפט עשויה לעורר את הצורך בהסרת המצור הימי על עזה, והיפטרות מהמחסומים והמגבלות האחרות של חופש התנועה. במסמך נכתב גם כי "הפלסטינים נתקלים באתגרים לוגיסטיים בגדה ובעזה, המגבילים נסיעות, מעכבים צמיחה כלכלית, מפחיתים את הייבוא, ומעכבים השקעה זרה ישירה".

על פי אחד מראשי מפלגת כחול לבן, יאיר לפיד, חלק זה של תכנית הוא "מסר ישיר לממשלת ישראל, שתצטרך לבצע ויתורים משמעותיים גם היא", לפיד כתב בפייסבוק: "אנחנו צריכים להבהיר מראש שכל ויתור מותנה בהשארת חופש הפעולה של צה"ל בגדה המערבית ללא שינוי".

כדי להסיר את המגבלות הפוגעות בצמיחה, התכנית מתכוונת לא רק לבנות כבישים נוספים בגדה המערבית ובעזה, אלא גם "מסדרון תחבורה חדש המחבר ישירות את הגדה ועזה דרך כביש ראשי, ובאופן פוטנציאלי, פסי רכבת מודרנית".

הפרויקט "יפחית את המורכבות של נסיעת פלסטינים ויסיר מגבלות על מעבר סחורות אל שווקי קצה, ע"י חיבור של מרכזי אוכלוסייה והקלת מחסומי התנועה".

שפע סוכריות לפלסטינים

המסדרון שיחזר בין עזה לגדה המערבית הוא אחד מהפרויקטים הממשיים ביותר של התכנית. פרויקט נוסף הוא הבנייה המתוכננת של "אוניברסיטת דגל לאומניות ומדעים בגדה המערבית ועזה", אשר הקמתה תעלה עד 500 מיליון דולר.

עוד ביקורת מרומזת אך משמעותית על ישראל היא ההצעה להרחיב את החקלאות הפלסטינית. נכון לעכשיו, חקלאות מהווה פחות מ-10% מהתעסוקה הפלסטינית, והסקטור הזה עדיין לא מממש את הפוטנציאל שלו "בעקבות גישה מוגבלת של החקלאים הפלסטינים לקרקע, מים וטכנולוגיה", כך לפי המסמך.

מבלי להגיד מילים רבות, נראה כי התכנית של קושנר מהדהדת את המבקרים המאשימים את ישראל במניעה מחקלאים פלסטינים את ניצול משאבי הטבע הנדירים גם כך, העומדים לרשותם. כדי לתקן את המצב, התכנית מציעה "שיפור סביבה עסקית בגדה המערבית ועזה וגישה ליותר קרקעות".

התכנית גם מתחייבת לתמוך בסטארט-אפים פלסטיניים העומדים מול "מגבלות של צמיחה בעקבות מגבלות על משאבים". התכנית מעודדת תמיכה באמנים פלסטינים, נתון מעניין כשמדובר בממשל שקיצץ בתמיכה באמנות בארה"ב.

התכנית גם מתחייבת לתמוך בסטארט-אפים פלסטיניים העומדים מול "מגבלות של צמיחה בעקבות מגבלות על משאבים". בנוסף, התכנית מעודדת תמיכה באמנים פלסטינים

הגדה ועזה הן "בית לרבים מהאמנים והמשוררים הידועים באזור", כך נכתב במסמך, המדגיש כי "יש לחגוג את מורשת התרבותית של הפלסטינים ולתת לה תמיכה". המסמך גם משבח את הפוטנציאל התיירותי של המטבח הפלסטיני.

אך בעוד שעשויים להיות חלקים במסמך שהפלסטינים ימצאו לא-פוגעניים, גם אם לא שווים את הזמן שלהם, חלקם (וגם ישראלים, לצורך העניין) עשויים להתקשות לתת לו בחינה עמוקה ורבת ניואנסים.

הסיבה לכך היא שעד כה, התכנית, וכל הניסוחים היומרניים שלה, זמינה רק באנגלית, ולא ברור האם ומתי הבית הלבן יתפרסם בגרסה ערבית או בעברית.

המאמר פורסם לראשונה ב-The Times of Israel

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 758 מילים

ירדן, מצרים ומרוקו הודיעו כי ישתתפו בוועידה בבחריין

למרות החרם הפלסטיני על הוועידה בבחריין בנוגע להשקעות הפלסטיניות, גורם רשמי בבית הלבן מסר שהמדינות אישרו את השתתפותן ● מלך ירדן: "עמדתנו בנוגע לפלסטינים לא השתנתה"

עבדאללה מלך ירדן (צילום: WEF ו-AP)
WEF ו-AP
עבדאללה מלך ירדן

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ממלכת דיוויד

שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, הטריף את העולם בשבת עם דיבורים בעד סיפוח ● אבל מאחורי הקלעים התמונה הרבה יותר מורכבת ● פרידמן הוא תומך נלהב של ההתנחלויות, והגדיר פעילי שלום כ"גרועים מקאפו" ● ברגע האמת, ייתכן מאוד שטראמפ יעדיף לא לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה ● פרשנות

דיוויד פרידמן (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
AP Photo/Sebastian Scheiner

שגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן, הטריף את העולם בשבת עם דיבורים בעד סיפוח ● אבל מאחורי הקלעים התמונה הרבה יותר מורכבת ● פרידמן הוא תומך נלהב של ההתנחלויות, והגדיר פעילי שלום כ"גרועים מקאפו" ● ברגע האמת, ייתכן מאוד שטראמפ יעדיף לא לגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה ● פרשנות

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תיאר את השגריר שלו בישראל, דייויד פרידמן, כ"תינוק יפה ונפלא" באפריל. טראמפ התייחס בדבריו לתגובה הנפעמת של פרידמן להכרה הספונטנית של ממשלו של הנשיא בריבונות ישראל על רמת הגולן.

אך פרידמן, 60, לא נולד אתמול. הפרקליט שהתמחה בפשיטות רגל והפך לשגריר, אולי לא תמיד מתנהג בדיפלומטיות, אבל הוא גם לא נאיבי. פעולותיו והצהרותיו שואפות לרוב לקדם את האינטרסים של הימין המתנחלי.

דיוויד פרידמן, בנימין נתניהו ודונלד טראמפ מציינים את ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל בגולן (צילום: (AP Photo/Susan Walsh)
דיוויד פרידמן, בנימין נתניהו ודונלד טראמפ מציינים את ההכרה בריבונות בגולן (צילום: (AP Photo/Susan Walsh)

דבריו מעוררי המחלוקת בשבת האחרונה, לפיהם לישראל יש זכות להחזיק ב"חלק" לא מוגדר של הגדה המערבית, הובנו על ידי רבים כמתן אור ירוק אמריקאי לסיפוח עתידי של ההתנחלויות, כפי שהבטיח בנימין נתניהו למצביעיו באפריל.

אחרי שורה של מהלכים פרו-ישראליים שהוביל טראמפ (ההכרה בגולן, הכרה בירושלים והעברת השגרירות המנוהלת ע"י פרידמן אליה), קל לדמיין אותו מכריז על תמיכה בטענת הבעלות של ישראל על ההתנחלויות בכל הגדה המערבית.

מאחר שההכרה בגולן נראתה מתוזמנת לשיפור הסיכויים של נתניהו לבחירה מחדש, מפתה להאמין שטראמפ ייתן לו מתנה דומה לפני בחירות ספטמבר. אך וושינגטון עדיין לא נקטה במדיניות סיפוח ברורה, כפי שפרידמן עצמו הודה.

כאשר פרידמן נשאל על ידי ה"ניו יורק טיימס" כיצד הבית הלבן יגיב אם נתניהו אכן יישם את החוק הישראלי על ההתנחלויות בגדה, השיב: "אין לנו באמת דעה עד שלא נבין כמה, באילו תנאים ומדוע זה הגיוני, מדוע זה טוב לישראל וטוב לאזור, והאם זה לא יוצר יותר בעיות מאשר פתרונות (…) אני לא רוצה לשפוט מראש".

נציג אמריקאי שנותר בעילום שם הבהיר מאוחר יותר כי ישראל וארה"ב לא דנו ולא דנות בתוכניות לסיפוח חד-צדדי של "כל חלק שהוא מהגדה המערבית". עמדת הממשל על ההתנחלויות לא השתנתה, הדגיש הנציג (העמדה הרשמית היא שהתנחלויות אינן מכשול לשלום, אך הרחבה שלהן לא תעזור אף היא).

הישראלים והפלסטינים, עם זאת, לא התרשמו מההסתייגות של פרידמן, ומיקדו את האושר או הכעס שלהם – בהתאמה – בכותרת העסיסית של ה״טיימס״ – "שגריר ארצות הברית אומר כי לישראל יש את הזכות לספח חלקים מהגדה" (הציטוט האמיתי של פרידמן היה: "בנסיבות מסוימות, לדעתי לישראל יש את הזכות לשמור על חלק, אך ככל הנראה לא על כל הגדה המערבית").

"הדעה של ממשל טראמפ על העולם, אשר הובעה על ידי השגריר פרידמן, היא היחידה שעשויה להביא לשינוי", אמר השר לביטחון פנים, גלעד ארדן. השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, ראה "הרבה תבונה והגיון בדברים של פרידמן".

שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל מלכי, תקף את השגריר והגדיר אותו כ"בור בפוליטיקה, היסטוריה וגיאוגרפיה", והאשים אותו בהגנה על "מדינת הכיבוש".

בנימין נתניהו ודייויד פרידמן סוקרים מערכת הגנה מטילים (צילום: מאטי סטרן\שגרירות ארצות הברית בירושלים)
בנימין נתניהו ודייויד פרידמן סוקרים מערכת הגנה מטילים (צילום: מאטי סטרן\שגרירות ארצות הברית בירושלים)

תאהבו אותו או תשנאו אותו, פרידמן, מעולם לא הסתיר את הסימפטיה שלו למתנחלים. לפני שהפך לשגריר, הוא שימש כנשיא ארגון הידידים של ישיבת בית אל בארה"ב, וכתב טור לאתר Israel National News התומך בהתנחלויות.

מאז שהפך לדיפלומט, פרידמן לא כינה את הגורמים המתונים בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני "גרועים בהרבה מהקאפו" (כפי שעשה ב-2016, והתנצל לאחר מכן), אך מעולם לא חזר בו מהתמיכה בטענת הבעלות של ישראל על השטחים.

מאז שהפך לדיפלומט, פרידמן לא שב וקרא לגורמים המתונים בתהליך השלום "גרועים מהקאפו" (כפי שעשה ב-2016, והתנצל לאחר מכן), אך מעולם לא חזר בו מהתמיכה בטענת הבעלות של ישראל על השטחים

"אני לא חושב שההתנחלויות הן בלתי חוקיות", הוא אמר ל-Times of Israel במאי 2018, בראיון חגיגי במשרדו החדש בשגרירות האמריקאית בירושלים. "הרגשתי במשך שנים שהייתה הפשטת יתר מצד הקהילה הבינלאומית של הטענות המשפטיות, אם תרצו, בתוך הגדה המערבית", הוסיף פרידמן.

בכלל לא בטוח שטראמפ שותף לדעה הזאת. "בכל פעם שאתה לוקח שטח להתנחלויות, נשאר פחות שטח", הסביר בראיון מ-2017 ל"ישראל היום". "אני לא מישהו שמאמין שהתקדמות עם ההתנחלויות האלו הוא דבר טוב לשלום".

כאן מספחים בכיף? חברי הבית היהודי מתכנסים בהתנחלות מעלה אדומים, 2017 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
כאן מספחים בכיף? חברי הבית היהודי מתכנסים בהתנחלות מעלה אדומים, 2017 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

הרבה דברים קרו מאז. החשוב מכל, אולי, הוא שהפלסטינים סירבו להתנהל מול ממשל טראמפ מאז ההכרה שלו בירושלים כבירת ישראל. שאלת המפתח היא האם הנשיא הקפריזי יעניש אותם על כך, בין היתר, באמצעות סוגיית הסיפוח.

יש פרשנים שראו בתמיכה של פרידמן בזכות ישראל להחזיק בחלקים מהגדה סימן לכך שגם טראמפ תומך בכך. אך לא ברור על מה מבוססת הפרשנות הזו. פרידמן נוהג לדבר מלבו, ולא תמיד מייצג את מדיניות הממשל הרשמית. השגריר אמנם קרוב לנשיא, ויש לו השפעה עליו, אך טראמפ מקבל החלטות משלו.

השגריר אמנם קרוב לנשיא, אך טראמפ מקבל החלטות משלו. "אתה באמת-באמת תעשה את זה?" טראמפ נזכר שפרידמן שאל אותו בחוסר אמונה, לאחר שהנשיא העלה בפניו את הרעיון להכיר בריבונות ישראל בגולן

"אתה באמת-באמת תעשה את זה?" טראמפ נזכר שפרידמן שאל אותו בחוסר אמונה, לאחר שהנשיא העלה בפניו את הרעיון להכיר בריבונות ישראל בגולן.

"כן, אני חושב שאני עושה את זה עכשיו. בואו נכתוב משהו", החליט הנשיא, וצייץ על ההכרה ההיסטורית – שכבר נוסחה באופן רשמי ארבעה ימים לאחר מכן.

השאלה אם ארה"ב תגבה סיפוח חד צדדי, תלויה בגורמים רבים, בהם הבחירות בישראל, והתגובות בעולם לפרטיה של "תכנית המאה", אם היא אי פעם תפורסם. בראיון איתו, פרידמן הודה שהממשל עשוי להקפיא את התכנית, אם יחשוב שהיא עשויה לגרום יותר נזק מתועלת. "אנו לא רוצים להחמיר את המצב", הוא אמר.

באפריל, כשנתניהו הבטיח כי הוא יספח את ההתנחלויות בניסיון למשוך מצביעים, הוא הדגיש שמהלך כזה יצטרך להיות מתואם מול ארה"ב. רבים העריכו אז כי טראמפ יאפשר לנתניהו לבצע סיפוח, בכפוף לדחייה הצפויה של תכנית המאה על-ידי הפלסטינים – תרחיש שהיה אמור לקרות בימים אלה ממש.

אבל אם החלק הפוליטי של העסקה לעולם לא יראה אור יום, תרחיש סביר לגמרי אחרי הקדמת הבחירות בישראל, גם יוזמת הסיפוח עשויה להיזנח.

טראמפ המתוסכל, שכבר הביע ביקורת על הפוליטיקה הישראלית ה"מבולגת", עשוי להעביר את תשומת הלב שלו למקום אחר. וזה עשוי להותיר אותנו עם המצב הקיים בשטחים – בין אם פרידמן אוהב זאת ובין אם לא.

המאמר פורסם לראשונה ב-The Times of Israel

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 849 מילים
בנימין נתניהו ודולנד טראמפ בבית הלבן, ב-25 במרץ 2019, כשטראמפ חתם על הצהרה המכירה בריבונות ישראל ברמן הגולן (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
AP Photo/Susan Walsh

ממאה לאפס המשבר הפוליטי בישראל קובר את יוזמת השלום של טראמפ

דיפלומטים אמריקאיים ומומחים למזרח התיכון אומרים שהזמן עובד לרעת ההצעה האמריקאית ● עד שתורכב בישראל ממשלה חדשה, ארצות הברית כבר תהיה בעיצומו של מסע בחירות משלה

כישלונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב קואליציה בשבוע שעבר, וההכרזה על בחירות חדשות לכנסת בספטמבר, מעמידים בספק את ״עסקת המאה״, תוכנית השלום של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ: כשתקום הממשלה הבאה בישראל, ארצות הברית כבר תהיה בעיצומו של מסע בחירות משל עצמה.

"מן הסתם, התוכנית תידחה עד לאחר שתורכב ממשלה בישראל", אומר דניס רוס, לשעבר דיפלומט אמריקאי, שעסק בתיק הישראלי-פלסטיני במשך כמה עשורים. "כלומר, בהתחשב במועד של הבחירות ובחגים, מדובר על נובמבר. ואז השאלה היא, עד כמה הממשל יהיה מחויב להתקדם באותה נקודת זמן, כשמסע הבחירות שלנו עצמנו ייצא לדרכו?"

דניס רוס (צילום: אורי לנץ/פלאש90)
דניס רוס (צילום: אורי לנץ/פלאש90)

טראמפ אמר בעבר שישראל "תשלם מחיר" על החלטת ארצות הברית להעביר את השגרירות מתל אביב לירושלים, ובכירים בבית הלבן, כמו ג'ארד קושנר, ציינו שההצעה תאלץ את שני הצדדים להסכים לפשרות לא פשוטות. אלא שעכשיו ייתכן כי טראמפ לא יהיה מעוניין להציג תוכנית שכמה ממרכיביה לא ימצאו חן בעיני חלקים גדולים מבסיס הבוחרים שלו.

"השאלה היא אם הממשל יהיה מוכן להציג דברים שכמה מתומכיו – אוונגליסטים, יהודים אורתודוקסים – לא יהיו מרוצים מהם", אומר רוס.

קושנר וג'ייסון גרינבלט, שליח הבית הלבן למזרח התיכון, אמרו בעבר שהתוכנית תפורסם ביוני. בחודש שעבר, הממשל האמריקאי הודיע שיארח "סדנה כלכלית" בבחריין, שאמורה להתקיים ב-25 וב-26 ביוני, כדי לדון באסטרטגיות לשיפור הכלכלה הפלסטינית. הרשות הפלסטינית הודיעה שתחרים את הוועידה, בטענה שהיא מוטית לטובת ישראל. הסעודים, איחוד האמירויות הערביות וקטר אישרו את השתתפותם.

ג׳ייסון גרינבלט, שליח ארה״ב למזרח התיכון (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
ג׳ייסון גרינבלט, שליח ארה״ב למזרח התיכון (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

ביום חמישי, מחלקת המדינה האמריקאית אמרה שארצות הברית עדיין מתכוונת להשתתף בדיונים. אולם כמה משקיפים אמריקאים מטילים ספק בכך.

"אני חושבת שעולות שאלות אמיתיות לגבי התועלת של מאמצים כאלה בכל מצב, אבל בייחוד עכשיו", אומרת סוזי גלמן, יו"ר הפורום למדיניות ישראל, ארגון יהודי אמריקאי שתומך בפתרון שתי המדינות. "הם לא יוכלו לקיים את הסדנה הכלכלית, ואז להמשיך משם היישר לתוכנית הפוליטית".

אבל אהרון דיוויד מילר, שנמנה עם צוות המשא ומתן האמריקאי לשלום במזרח התיכון, הן בממשל הדמוקרטי והן בממשל הרפובליקאי, מנבא שהפסגה תתקיים – לכל הפחות כדי לשכנע את השחקנים באזור שהם אכן עובדים על תוכנית שלום.

"בחריין תתקיים כדי להראות 'סימן חיים' -שבעיקרו של דבר, קיים משהו שנקרא התוכנית של קושנר"

"אני חושב שבחריין תתקיים כדי להראות מה שאני מכנה 'סימן חיים'", אומר מילר. "שבעיקרו של דבר, קיים משהו שנקרא התוכנית של קושנר. אני חושב שהם נאבקים עם העיתוי של החלק השני של זה", הוא מוסיף, כשכוונתו לחלק הפוליטי של התוכנית. ממשל טראמפ רמז שלתוכנית שלו יש שני מרכיבים עיקריים – כלכלי ופוליטי.

מילר אומר שהצוות של טראמפ ככל הנראה גם ידאג לנתניהו, בעל ברית קרוב של הנשיא.

דונלד טראמפ חותם על ההצהרה המכירה בריבונות ישראל ברמת הגולן (צילום: AP Photo/Susan Walsh)
דונלד טראמפ חותם על ההצהרה המכירה בריבונות ישראל ברמת הגולן (צילום: AP Photo/Susan Walsh)

טראמפ בא לעזרתו של ראש הממשלה בקמפיים הבחירות הקודמות. בימים ובשבועות שלפני הבחירות ב-9 באפריל, טראמפ הצהיר על הכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן, ומאוחר יותר כינה את משמרות המהפכה האיראניים "קבוצת טרור" – שני מעשים שפורשו כמתנת בחירות לנתניהו.

"אם המטרה היא לנווט על הקו הדק שבין כישלון מוחלט מצד אחד ובין לא להעמיד את נתניהו במצב קשה מצד שני, הבחירות רק מגבירות את חוסר הוודאות ואת הפגיעות של נתניהו", אומר מילר. "אם יש בזה משום מתיחת גבולות, ונמשיך לשמוע שיש בזה משהו שהישראלים יתקשו לקבל, קשה לראות היגיון בהצגת התוכנית לפני אמצע ספטמבר".

בינתיים, מי שלהוט לגלות מה תציע בסופו של דבר תוכנית השלום של טראמפ, אינו צריך לעצור את נשימתו. "התחושה שלי היא שהם יתמקדו בשלושה גורמים", אומר מילר. "לא להיכשל, לא להחמיר את המצב של נתניהו, ותמיד להביט לעבר 2020".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 516 מילים

נתניהו נפגש עם ג'ארד קושנר והתייחס לדרמה הפוליטית: "לא יעצור אותנו מלהמשיך לעבוד ביחד"

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש היום עם יועצו של טראמפ, על רקע תוכנית המאה ● במהלך הפגישה במעונו התייחס לבחירות החוזרות ואמר: "הייתה לנו תקרית קטנה אתמול"

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
סגירה