ואולי האנושיות היא מלאכותית?

אינטיליגנציה מלאכותית, אילוסטרציה (צילום: UNSPLASH)
UNSPLASH
אינטיליגנציה מלאכותית, אילוסטרציה

בעשורים האחרונים חזינו בהתקדמות טכנולוגית עוצרת נשימה שהרסה ובנתה תעשיות, הביאה נוחות ויעילות בלתי נתפסים, וגם שיבשו עלינו קצת את דעתנו.

קצת מוזר שהשינוי העצום הזה הרגיש כתהליך המצטבר לאיטו. נדירים היו הרגעים בהם היה ברור שהנה – לפנינו דבר ספציפי מדהים שקורה. אבל אנו בהחלט חווים רגע כזה עם הגעתו של ChatGPT, ההיפר-בוט של OpenAI שיודע לענות על הכל – לפחות ברמה של האדם הסביר.

בעשורים האחרונים חזינו בהתקדמות טכנולוגית עוצרת נשימה שהרסה ובנתה תעשיות, הביאה נוחות ויעילות בלתי נתפסים, וגם שיבשו עלינו קצת את דעתנו. הגעת ההיפר-בוט של OpenAI היא רגע מדהים

בפועל, היו כמובן גם רגעים מכוננים אחרים במהלך שנות המהפכה הדיגיטלית. אחד מהם היה הגעתו של המחשב האישי בשנות ה-70 בצורת הקומודור 64 ודומיו. ואז הגיע המעבר משורות פקודה מסורבלות לממשקים גרפיים ידידותיים למשתמש. "שולחן העבודה", האייקונים, החלונות והתפריטים הנפתחים אמנם פותחו בשנות ה-70 במרכז המחקר האגדי של Xerox Palo Alto בקליפורניה, אך לקח לזה זמן להגיע לציבור;  זה קרה דרך אפל ב-1984 (עם המקינטוש) ולאחר מכן הועתק והפך לפופולרי בידי מיקרוסופט (מערכת ההפעלה  Windows).

טלפונים ניידים, אפילו הגעת האינטרנט בשנות ה-90, מדיה חברתית – לכל אלה הייתה השפעה עצומה, אבל לא היה רגע של מפץ גדול להכריז עליו. מקרה יוצא דופן היה הגעתו של הסמארטפון – שפותח שוב במקום אחר, אך שוכלל לאין ערוך בחברת אפל והוכרז בקול תרועה על ידי סטיב ג'ובס ב-2007.

ההתקדמות שהניעה את הבינה המלאכותית התרחשה גם היא ללא רעש ציבורי ובדלתיים סגורות, במעבדות האוניברסיטאות ובמרכזי מחקר ופיתוח של חברות. אני זוכר שכאשר למדתי רובוטיקה וראייה ממוחשבת עבור פרויקט התואר השני שלי באמצע שנות ה-80, זה היה אתגר לגרום לתוכנית לזהות מעגל. התחומים הללו, יחד עם למידת מכונה (אלגוריתם שנראה כי הוא הופך חכם יותר ככל שהוא צובר ניסיון) ועיבוד שפה טבעית (דיבור בסגנון אנושי) כולם חוו התקדמות עצומה – אבל לרוב רחוק מהזרקורים.

כשלמדתי רובוטיקה וראייה ממוחשבת בפרויקט בתואר השני שלי בשנות ה-80, זה היה אתגר לגרום לתוכנית לזהות מעגל. תחומים אלה, עם למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית, התקדמו מאוד, לרוב ללא רעש ציבורי

משהו קריטי עבד ברקע כל העת: "חוק מור", שקובע שצפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים מוכפלת בערך כל שנתיים. התחזית הזו, שנעשתה לפני כמעט 60 שנה על ידי מייסד אינטל גורדון מור, פירושה שכוח המחשוב (ובפועל מהירות הגישה לנתונים מאוחסנים) יגדל ללא הרף ואולי עד אינסוף. מחשוב קוונטי אפילו טומן בחובו הבטחה לפיתוח מהיר עוד יותר.

זה אומר שאם אלגוריתם יכול להבין סוג מסוים של דברים, הוא יוכל בסופו של דבר להבין כל מקרה כזה באופן מיידי. אם הוא יכול לזכור דבר אחד, הוא בסופו של דבר יוכל לזכור הכל, ומייד.

זה מעמיד את בני האדם בעמדת נחיתות ברורה מול מכונות בכל תחום שמבוסס על חישובים וזיכרון.

מכיוון ששחמט, למשל, הוא בפועל לא יותר מסדרה נרחבת מאוד אך למעשה מוגבלת של מהלכים ותגובות אפשריות של שני הצדדים, אז מחשב שיודע מה היו כל התוצאות הקודמות ויכול לזכור אותן באופן מיידי, יביס כל שחקן אנושי. אין סיכוי שנוכל להתחרות בהם כאשר מדובר בחישובים.

אם אלגוריתם יכול להבין סוג מסוים של דברים, הוא יוכל בסופו של דבר להבין כל מקרה כזה באופן מיידי. אם הוא יכול לזכור דבר אחד, הוא בסופו של דבר יוכל לזכור הכל, ומייד

איפה כן נוכל להתחרות? אוהו! השראה, יצירתיות, תשוקה, רגש. אלגוריתם לא יכול ליצור את הקסם של הביטלס או יוהן סבסטיאן באך. זה לא יכול להמציא את השירה של הומרוס או חיים נחמן ביאליק. זה לא יכול להיות אמיל זולה או סומרסט מוהם. אלגוריתם לא חי את הרומנטיקה. לא יכול לאהוב.

כל מי שהשתמש ב-ChatGPT מתחיל לראות את הבעיה.

התוכנית כשלעצמה אינה בדיוק פריצת דרך — שכן הטכנולוגיה מאחוריה מתפתחת כבר שנים. כולנו נתקלנו בגרסאות מוקדמות של מה שבינה מלאכותית יכולה לעשות ב"סירי" של אפל, או אפילו בחיפוש המנוסח כשאלה בגוגל. בצורה פחות לבבית, גם בשירותי צ'אט "עזרה" המעצבנים שמפעילים ארגונים שונים.

אבל ChatGPT כן חצה גבול מסויים, ברור גם אם לא מסומן. הוא משהן אחר. והוא אוחז בבמה המרכזית בשיחה העולמית מאז שהוצע לפתע לפני חודשיים לציבור הרחב. זה קרה במקביל לחדשות שמיקרוסופט משקיעה עוד 10 מיליארד דולר ב-OpenAI, בעסקה שתשאיר אותה עם 49 אחוזים של החברה.

אנשים בכל רחבי העולם החלו להבין שהבוט יכול לענות כמעט על כל שאלה בצורה סבירה, ולפעמים בצורה חכמה. הוא יכול לעבור בחינות משפטים ועסקים ברמת האוניברסיטה. הוא יודע לכתוב בסגנון ספציפי. הוא מצליח לנתח ענייני פוליטיקה וחברה. הוא בהחלט יכול לדקלם עובדות במאמרים שכתובים טוב יותר ממה שהאדם הממוצע היה מסוגל לו.

הבוט יכול לענות סביר כמעט על כל שאלה ולפעמים בחוכמה. הוא יכול לעבור בחינות משפטים ועסקים ברמת האוניברסיטה. הוא יודע לכתוב בסגנון ספציפי, לנתח ענייני פוליטיקה וחברה וכמובן לדקלם עובדות

יש כמה חסרונות: האלגוריתם לא רוצה להעליב אף אחד, והנטייה שלו לאזן הכל נראית קצת פחדנית. ללא הפזיזות של בני אדם הוא לא נוקט עמדה.

ברגע זה ממש עסקים וחברות ייעוץ מקיימים פגישות חירום כדי לחשב כיצד לשלב את ChatGPT בפעילותם. זה עשוי להראות קצת נלעג ורפלקסיבי. אבל ההכרה שבינה מלאכותית כבר מוכנה לשימוש רחב היא נכונה. זו לא אופנה.

יש כאן יתרונות גדולים שאפשר להתענג עליהם. אבחונים רפואיים עשויים להפוך למהירים ומדויקים יותר. חברות עשויות לקבל החלטות נבונות יותר. ההתייעלויות בכל התחומים יתרבו.

ספקנים יתמקדו בחששות ששוק העבודה עלול לא להסתגל לחיסולן של יותר מדי משרות. התייעלות איננה באמת חיובית אם כתוצאה ממנה 90 אחוז מכוח העבודה מושבת, ורק מתכנתי מחשבים (ואולי עובדי מין) מוצאים דרישה כלשהי לשירותיהם.

ייתכן שהם דואגים בכיוון הלא נכון. הלודיטים תמיד הביעו חששות כאלה, והאנושות הסתגלה. יש גאונות במין האנושי (לצד המון טמטום, יש להודות).

החשש האמיתי הוא שנתחיל לפקפק בגאונות הזו. אם בינה מלאכותית תתחיל לייצר אמנות ומוזיקה ואפילו רומנים שאנחנו אוהבים מספיק, אנשים יתחילו לתהות האם אי פעם היו בכלל דברים כמו השראה ורומנטיקה.

החשש האמיתי הוא שנתחיל לפקפק בגאונות. אם בינה מלאכותית תתחיל לייצר אמנות ומוזיקה ואפילו רומנים שאנחנו אוהבים מספיק, אנשים יתחילו לתהות האם אי פעם היו בכלל דברים כמו השראה ורומנטיקה

הסיבה לכך היא שלא משנה עד כמה AI הופך להיות חכם, הוא לעולם יישאר לא יותר מאלגוריתמים ונתונים בזיכרון. כאשר זה הופך למספיק טוב, אנשים עשויים להתחיל לתהות האם הדבר אינו נכון גם עבורם.

המדע עדיין לא יכול להסביר את ניצוץ החיים ואת עצם קיומה של התודעה, אבל יום אחד זה אולי ישתנה. יש כבר מי שטוענים שהמוח האנושי הוא לא יותר מאשר נוירונים ושאין שום דבר אחר. ככל שה-AI  מתפשט, הגישה הזו תקבל יותר אחיזה. בסוף אולי רובנו נסיק שכל דיבור על רוח האדם אינו אלא אשליה.

במילים אחרות: כיוון שמחשבים לא יכולים להיות בני אדם – הדמיון בתוצאות עשוי להוביל למסקנה שבני אדם הם למעשה לא יותר ממחשבים (ביולוגיים).

מה זה יעשה למצב הנפשי שלנו? לאמנות ותרבות? לרצון שלנו להוליד? האם שיעורי הדיכאון, שכבר מדכאים, לא יזנקו לגבהים בלתי נסבלים?

ברוח הזמן, שאלתי את ChatGPT.

"הפיתוח והשימוש בטכנולוגיית AI לא בהכרח מובילים אנשים להסיק שהכל הוא חישוב ואין דבר כזה השראה אנושית", אמר האלגוריתם, תוך התעלמות מאזהרותיי לגבי זהירות יתר. "בסופו של דבר יחידים צריכים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי תפקיד הטכנולוגיה והיצירתיות האנושית. חלקם עשויים לראות ב-AI כלי לשיפור היכולות האנושיות, בעוד שאחרים עשויים לראות בו כאיום על הייחודיות האנושית".

בסוף אולי רובנו נסיק שכל דיבור על רוח האדם אינו אלא אשליה. במילים אחרות: כיוון שמחשבים לא יכולים להיות בני אדם – הדמיון בתוצאות עשוי להוביל למסקנה שבני אדם הם למעשה לא יותר ממחשבים (ביולוגיים)

אז אנחנו יודעים לפחות דבר אחד: בני אדם, או למצער חלקם, עדיין פחות משעממים מהבינה המלאכותית המתוחכמת ביותר.

CHAT
CHAT

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,152 מילים
סגירה