בן גביר מציג – נתניהו בפיתה

איתמר בן גביר לוחץ את ידו של בנימין נתניהו במליאה, 28 בדצמבר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
איתמר בן גביר לוחץ את ידו של בנימין נתניהו במליאה, 28 בדצמבר 2022

רכבת השדים שנקראת ממשלת נתניהו השישית, או "ימין על מלא" טסה לדרכה ונדמה שהיא לא עוצרת בשום סיבוב בדרכה לתהום המשילות ושתישרף המדינה.

כחודש אחרי השבעתה – כבר ברור לכולם, מתנגדים ותומכים, כי פניה של הממשלה הזאת היא לשינוי מדינת ישראל ללא הכר.

רכבת השדים שנקראת ממשלת נתניהו השישית, או "ימין על מלא" טסה, ונדמה שלא עוצרת בשום סיבוב בדרכה לתהום המשילות. כחודש אחרי השבעתה כבר ברור לכולם כי פניה לשינוי המדינה ללא הכר

בין אם תחדל מהגדרתה כדמוקרטיה, בין אם תהפוך לדתית ולאומנית, בין אם תוכרז כמדינת אפרטייד רשמית, ובין אם כל אלו יחברו יחדיו ויובילו לחורבן הבית השלישי, ברור שהממשלה הזאת באה לעשות כל שביכולתה לא להשאיר כאן אבן על אבן מהחיים שהכרנו קודם לכן.

אפשר לתמוך או להתנגד לכך, אבל אי אפשר להתכחש לזה.

בכל יום אנחנו מתעוררים לעוד הצהרה על איזשהו צעד קיצוני מצד איזשהו שר חדש. מי שדורש לבטל את זכות ההפגנה ומי שרוצה לבטל את השידור הציבורי. מי שפועל לביטול חוק אויר נקי ומי שדורש שחצי ישרתו וחצי ילמדו. מי שדורש דין תורה, וכמובן האחד שמבקש לחלק לשופטי ישראל חותמות גומי עם כניסתם לתפקיד.

נדמה שהשרים מתחרים ביניהם מי יצא עם ההצהרה הקיצונית יותר והדמוקרטית פחות. מי שאין באמתחתו איזה חוק חדש פועל להרוס את כל מה שבנו אלו שלפניו. לא משנה שבמשך רבע מאה שולטת כאן מפלגה אחת בלבד – אותה אחת שנמצאת גם כעת בשלטון.

מבול ההצהרות מוטח בציבור בקצב כזה שכבר קשה לעקוב. הדבר בהחלט יכול לשרת את מטרתו של נהג הקטר הוותיק, הנאשם בנימין נתניהו. אלא שקשה גם להתעלם מהעובדה שהאיש נראה עייף, חלש וחסר ביטחון – תמיד היה, אבל תמיד ידע להסתיר זאת היטב, הפעם זה לא עובד לו.

ניסיונותיו הנואשים להיחלץ מספסל הנאשמים ממשפט שהתחיל ב"לא היה כלום" ומאיים להסתיים ב"לא אשאיר כלום" ממערכת המשפט, הובילו אותו למלתעות הבן גבירים והסמוטריצ'ים שמאיימים לאכול אותו בפיתה שהחרימו מבית הכלא קציעות.

בן גביר כבר סימן את מטרתו כאשר הסיר את הסמל ממכוניתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, אז אמר שאין לו בעיה להגיע גם לראש הממשלה עצמו. 27 שנה מאוחר יותר, נדמה שהוא קרוב להגשמת חלום הבלהות הזה יותר מתמיד. כמה אירוני שראש הממשלה שאליו יגיע השר תומך הטרור יהיה זה שהוביל אותו כל הדרך עד לשם.

אם עוד נותרה בנתניהו טיפה אחת של הגינות. אם אי שם בתוך תוכו עוד יש לו איזשהו רגש אהבה לישראל שבה גדל. אם באיזשהו מקום מדגדג לו זכר אחיו שנפל למען המדינה שאותה לא היה מכיר היום. הצעד היחיד שעוד נותר לנתניהו הוא להכריז על נבצרות.

ניסיונותיו להיחלץ ממשפט שהתחיל ב"לא היה כלום" ומאיים להסתיים ב"לא אשאיר כלום" ממערכת המשפט, הובילו אותו למלתעות הבן גבירים והסמוטריצ'ים, שמאיימים לאכול אותו בפיתה שהחרימו מכלא קציעות

זאת תהיה ה"תמות נפשי עם פלשתים" שלו, מעשה הגבורה האחרון שלו שינציח את דמותו כגיבור לאומי לעד (לא משנה שהוא עצמו האחראי והאשם למצב הזה)
האם נותר משהו מהנתניהו הערכי ההוא? ימים יגידו והם לא רבים מדי לפני שיהיה מאוחר מדי.

לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. מנהל תוכן ושיווק לפרנסתו וכותב לנשמתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 459 מילים ו-1 תגובות
סגירה