מהפכת הכלנית

הפגנות בבלארוס נגד לוקשנקו, אוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Petr David Josek)
AP Photo/Petr David Josek
הפגנות בבלארוס נגד לוקשנקו, אוגוסט 2020

ההשוואות של ישראל לפולין והונגריה הן חצי אמת: אכן נראה כי הנאשם ומשפחתו שואבים השראה ישירה וכללי פעולה מויקטור אורבן בהונגריה, ופועלים לפי הספר שלו. אבל אקורד הסיום של תהליך ההפיכה של דמוקרטיה לדיקטטורה בהונגריה ובישראל אינו יכול להיות זהה.

השוואות ישראל לפולין והונגריה הן חצי אמת: אכן נראה שהנאשם ומשפחתו שואבים השראה וכללי פעולה מאורבן ההונגרי, אבל אקורד הסיום בהפיכת דמוקרטיה לדיקטטורה בהונגריה ובישראל אינו יכול להיות זהה

ההבדל המהותי הוא שבהונגריה הרוב הדומם הוריד את ראשו בהכנעה, וממשיך בחיי היומיום שלו תחת הדיקטטור החדש, והעולם מפרש זאת כעניין פנימי של העם ההונגרי (פרט לרטינות האיחוד האירופי שדיקטטורה זה ממש לא בסדר).

בישראל, גם אם הרוב הדומם יוריד את ראשו בהכנעה, עדיין יש כמה מיליוני פלסטינים שלא, והעולם לא יפרש את השילוב של דיקטטורה ואפרטהייד כעניין פנימי של ישראל. להיפך – ככל שהדיקטטורה תתעצם והאפרטהייד יתנהל בראש חוצות, כך יתעצם הלחץ הבינלאומי על ישראל (אשר יגרום להייטק להתנדף מפה דרך אגב), דבר אשר יוביל בסופו של דבר לסיום האפרטהייד, בהכרח.

השאלה על כן היא: האם האפרטהייד יקרוס בדם ואש, או "במהפכת פרחים". אני מאמין שהדבר בידינו. אם כל מי שישראל יקרה לליבו יבינו שאלו שתי האפשרויות היחידות, ייתכן שבסופו של דבר כולנו ניחלץ למהפכת פרחים – אזרחי ישראל יהודים וערבים יחד עם תושבי השטחים אשר מעוניינים בחירות, שוויון, ואחוות עמים, ולא בהשמדת מדינת ישראל.

אם לא יהיו לנו כוחות נפש לכך, או נחשוב שהדבר אינו אפשרי, כולנו נזכה לראות את תהליך הקריסה הזה בהילוך איטי – דיקטטורה, אפרטהייד רשמי, בידוד בינלאומי, קריסה כלכלית, קריסה חברתית, וקריסה ביטחונית בדם ואש. ועל כן חובה על כל אחד מאתנו לעשות חשבון נפש.

בהונגריה הרוב הדומם הוריד את ראשו בהכנעה. בישראל, גם אם הרוב הדומם ינהג כך, עדיין יש כמה מיליוני פלסטינים שלא, והעולם לא יפרש את השילוב של דיקטטורה ואפרטהייד כעניין פנימי של ישראל

לעניות דעתי, הדרך היחידה לתיקון עוברת דרך מתן שוויון מלא וזכויות אזרח מעוגנות בחוקה לכל, וביטול האפרטהייד. אין שום אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור לישראל הישנה והטובה. הכיבוש שינה הכל, ועד שלא יחדל לא תהיה לנו תקומה.

כמובן שפתרון אפשרי אחד לסיום הכיבוש תוך שמירה על ערכי הדמוקרטיה הוא קונפדרציה ישראלית-פלסטינית, בה כל עם יוכל לנהל את עצמו בשפתו ועל פי תרבותו. כי הרי התחייבנו במגילת עצמאותנו שישראל "תִפְעַל לַהֲקָמַת הָאַחְדוּת הַכַּלְכָּלִית שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּתָהּ".

על כן הנה כמה הצעות למהפכת הפרחים הישראלית:

1

ראשית, אני מזכיר, כמו למשל מהפכת הוורדים בגיאורגיה, מהפכת הציפורנים בפורטוגל או נשות הפרחים של בלארוס – מהפכת פרחים היא במהותה לא אלימה, וצועדת במורשתו של גנדי, של התנגדות עממית לא אלימה למשטר דכאני.

2

שנית, אני מציע את השם "מהפכת הכלנית". גם כי זה הפרח הלאומי של ישראל, ומטרת מהפכת הפרחים הישראלית היא להציל את ישראל מקריסה. וגם כי הכלנית היא מרובת צבעים, אז אפילו לא צריך להסכים על צבע למהפכת הפרחים הישראלית – כל אחד וכל זרם יכול לבחור את הצבע שלו למהפכת הכלנית.

אני מציע את השם "מהפכת הכלנית". גם כי זה הפרח הלאומי של ישראל, ומטרת מהפכת הפרחים הישראלית היא להציל את ישראל מקריסה. וגם כי הכלנית היא מרובת צבעים, אז אפילו לא צריך להסכים על צבע

3

שלישית, המשטר החדש מאיים על החירות והשוויון של כל תושבי ארץ ישראל, ישראלים ופלסטינים, ועל כן לב המהפכה חייב להיות סולידריות של כל תושביה. לשם כך יש צורך בהידברות ותיאום ושיתוף פעולה בין כל אזרחיה ותושביה – יהודים (מכל הזרמים שוחרי הדמוקרטיה) וערבים (אזרחי ישראל ותושביה).

4

רביעית, ההתחלה יכולה להיות מפגן סולידריות צנוע – הפסקת עבודה ויציאה למרחב הציבורי בצהרי היום, בכל רחבי ארץ ישראל, באותו יום בשבוע ובכל שבוע. למשל כל יום שלישי בצהריים, כמו מחאת ההייטק ובהמשך לה.

אני מאמין שאם נשכיל לגרום לכך שגם בתל אביב וגם בג'נין יעשו הפסקת פעילות ויציאה מתואמת למרחב הציבורי באותן זמן ובכל שבוע, תהיה לכך משמעות עצומה, הד בינלאומי נרחב, ושער של תקווה לכל תושבי הארץ.

*  *  *

זו תהיה התחלה צנועה. בהמשכה, כל פעילות מחאה פשוטה, מתואמת ומשותפת, אשר תאחד במעשה לא אלים את כל תושבי הארץ הרוצים חירות ושוויון, תמשיך להחזיק את אש התקווה דולקת.

אני מאמין שאם נשכיל לגרום לכך שגם בת"א וגם בג'נין יעשו הפסקת פעילות ויציאה מתואמת למרחב הציבורי, באותו יום ובאותה שעה בכל שבוע, תהיה לכך משמעות עצומה, הד בינלאומי נרחב, ושער של תקווה

וככל שיותר מתושבי הארץ יצטרפו אליה, כך תגדל התקווה אשר בסופו של דבר תכריע את הדיקטטורה. ואת האפרטהייד שמהווה את המצע לגידולה.

אהוד שפירא הוא פרופסור למדעי המחשב וביולוגיה במכון ויצמן, יזם, פעיל פוליטי, ואמן. תרם לפיתוח למידה ממחושבת, שפות תכנות מתקדמות, מחשבים מולקולריים, שחזור עץ שושלת התאים האנושית, ובאחרונה חוקר תשתית חישובית לדמוקרטיה דיגיטלית. ב 1993 הקים את יוביק בע״מ, חברת תוכנת האינטרנט הראשונה בעולם לרשתות חברתיות ומטאוורס, עשר שנים לפני פייסבוק ושלושים שנה לפני מטא. ב 2020 הקים את המפלגה הדמוקרטית. זמר בס-בריטון, הקים והוביל את להקת בא-רוק.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 678 מילים
סגירה